מאיר אנשל רוטשילד
משה מאיר אנשל[1] רוטשילד (23 בפברואר 1744,[2][3] פרנקפורט – י"ד בתשרי ה'תקע"ג, 19 בספטמבר 1812) היה איש עסקים גרמני-יהודי ומייסדה של משפחת הבנקאים היהודית, משפחת רוטשילד, שהפכה עם הזמן לאחד מגופי הבנקאות והעסקים המובילים באירופה.
![]() | |
לידה |
23 בפברואר 1744 פרנקפורט, האימפריה הרומית הקדושה ![]() |
---|---|
פטירה |
19 בספטמבר 1812 (בגיל 68) י"ד בתשרי ה'תקע"ג פרנקפורט, הדוכסות הגדולה של פרנקפורט ![]() |
מדינה |
גרמניה ![]() |
תקופת הפעילות |
? – 19 בספטמבר 1812 ![]() |
השקפה דתית | יהדות |
בת זוג | גיטל (שנאפר) רוטשילד (1770–1812) |
![]() ![]() |

השם "רוטשילד" הפך להיות סמל של עושר מופלג, בשל נכסיה הרבים של המשפחה הענפה, שהגיעה לשיא פריחתה במאה ה-19.[4]
ביוגרפיהעריכה
רוטשילד נולד ברובע היהודי של פרנקפורט, למשפחה בת אחד עשר ילדים. אביו, אנשל משה רוטשילד (אנ'), היה צאצא למשפחת האן (Hahn) שישבה בעיר כבר משנת 1530. אביו נפטר כאשר מאיר אמשל היה בן 11, אימו, שונְשֶה לֶשְניש (Schönche Lechnich), נפטרה כאשר היה בן 12. הבית בו התגוררו נבנה על ידי יצחק אלחנן בכרך בשנת 1567, ועוטר בסמל ה"מגן האדום". בעקבות הסמל החל בכרך להשתמש בשם רוטשילד ("מגן אדום"), והסמל הפך לסמלה של המשפחה, וגם לסמלו של בית עסק שהוקם ב-1634, בו סחרו במוצרים קטנים וכן החליפו מטבעות.
ב-29 באוגוסט 1770 נשא רוטשילד לאישה את גיטל שנאפר (1753–1849).
רוטשילד למד בישיבה בעיר פיורדא. כאשר מת אביו הוא נשלח ללמוד את מקצוע הבנקאות בבית השולחני אופנהיימר בהנובר. בשנת 1760 חזר לעירו, החל לעסוק בחלפנות ויסד בית שולחני משלו. בעקבות המוניטין שרכש רוטשילד, בחר בו וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר של הסן, לסוכן על ההלוואות שהלווה למלכי אירופה.
בשנת 1785 התרחב העסק הבנקאי של רוטשילד בעקבות המהפכה הצרפתית, כאשר קיבל לידו את התפקיד לקבל את התשלומים מבריטניה תמורת שכירת החיילים הגרמנים. במרוצת הזמן החל הבנק לתת הלוואות בינלאומיות.
רוטשילד זכה למוניטין כאשר בשנת 1806 ברח וילהלם הראשון לדנמרק מפני הצבא הצרפתי; הוא הפקיד אצלו כסף וחפצים בשווי של 600 אלף ליש"ט. המטמון הוחבא בחביות יין במרתפו, והצרפתים לא מצאו דבר. אחרי המלחמה הושב המטמון במלואו למפקיד.[5]
הונה של המשפחה הוערך בכ-400 מיליון ליש"ט, קרוב ל-27 מיליארד ליש"ט בערכי 2019.[6] בניו הקימו עסקים בבירות אירופה. לפני מותו ציווה רוטשילד על בניו שישתתפו כולם במסחר ויתחלקו ברווחים באופן שווה.
רוטשילד קבור בבית הקברות היהודי העתיק בפרנקפורט. היישוב מאיר שפיה קרוי על שמו.
צאצאיועריכה
- שונשה ג'נט רוטשילד (Schönche Jeannette) (1771–1859)
- אמשל מאיר רוטשילד (1773–1855)
- סלומון מאיר רוטשילד (1774–1855)
- נתן מאיר רוטשילד (1777–1836)
- איזבלה רוטשילד (1781–1861)
- באבט רוטשילד (1784–1869)
- קלמן (קארל) מאיר רוטשילד (1788–1855)
- ג'ולי רוטשילד (1790–1815)
- הנרייטה רוטשילד (1791–1866)
- ג'יימס מאיר רוטשילד (1792–1868)
אילן יוחסיןעריכה
מאיר אנשל רוטשילד 1743–1812 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בטי סלומון 1805–1886 בתו של סלומון | ג'יימס (פריז) 1792–1868 | {{{קארל}}} | סלומון (וינה) 1774–1855 | אמשל (פרנקפורט) 1773–1855 | נתן (לונדון) 1777–1836 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1845–1934 "הנדיב הידוע" | גוסטב 1829–1911 | אלפונס 1827–1905 | נתנאל 1812–1870 | ליונל נתן 1808–1879 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מוריס 1881–1957 | ג'יימס 1878–1957 נישא לדורותי | רוברט 1880–1946 | אדוארד 1868–1949 | נתן 1844–1881 | ליאופולד 1845–1917 | נתן מאיר 1840–1915 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אדמונד 1926–1997 | אלי 1917–2007 | אלאן 1910–1982 | הנרי 1872–1946 | אנתוני גוסטב 1887–1961 | ליונל 1882–1942 | אוולין אקיל 1886–1917 | צ'ארלס 1877–1923 | וולטר 1868–1937 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בנז'אמן 1963–2021 נישא לאריאן | נתנאל 1946– | גאי 1909–2007 | בת שבע 1914–1999 | פיליפ 1902–1988 | אוולין רוברט 1931–2022 | אדמונד ליאופולד 1916–2009 | ויקטור 1910–1990 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אריק 1940– | רוברט 1947– | דוד 1942– | אדוארד 1957– | פיליפין 1933–2014 | ג'ייקוב 1936– | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הערה: אילן יוחסין זה אינו מכיל את כל חברי משפחת רוטשילד, אלא מתרכז באישים בולטים בה, בפרט בענפים הצרפתי והבריטי.
לקריאה נוספתעריכה
- שרה אהרוני, אהבתה של גברת רוטשילד, ידיעות ספרים, 1915.
- אהרן חרמוני, הרוטשילדים, תל אביב תרצ"ו.
קישורים חיצונייםעריכה
- מאיר אנשל רוטשילד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מאיר אנשל רוטשילד, באתר The Rothschild Archive (באנגלית)
- מאיר אנשל רוטשילד (1744-1812), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שולייםעריכה
- ^ נכתב גם אמשל
- ^ Christian Wilhelm Berghoeffer, Meyer Amschel Rothschild, פרנקפורט: Englert & Schlosser, 3, 1924, עמ' 6, מסת"ב 9783863830885. (בגרמנית)
- ^ במקורות מסוימים מוזכרת שנת 1743, דוגמת האנציקלופדיה הביוגרפית של האימפריה האוסטרית, כרך 27, 1874, עמ' 132. (בגרמנית)
- ^ Derek A. Wilson, Rothschild: a story of wealth and power, pages 415-456, Deutsch, 1988
- ^ אנציקלופדיה אוצר ישראל, הערך ראטשילד
- ^ על פי אתר measuringworth.com