מאיר בוזגלו

פילוסוף ישראלי

מאיר בוזגלו (נולד ב-1959) הוא פרופסור חבר בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בתורת ההכרה ומטאפיזיקה, פילוסופיה של המתמטיקה, בפילוסופיה של הלשון ובפילוסופיה של היהדות[1]. בוזגלו פעיל בקידום חינוך שוויוני, בקידום הוראת המתמטיקה, בחידוש מסורת הפיוט ובבשורת היהדות המזרחית והמסורתית לחברה הישראלית.

מאיר בוזגלו
Meir Buzaglo.jpeg
לידה 1959 (בן 61 בערך)
קזבלנקה, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עניין פילוסופיה של המתמטיקה, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של היהדות
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

בוזגלו נולד בקזבלנקה שבמרוקו לרבי דוד בוזגלו, מגדולי משוררי ופייטני מרוקו. עלה עם משפחתו בגיל 5 לישראל וגדל בקריית ים.

בוזגלו סיים תואר ראשון (B.Sc) במתמטיקה פיזיקה ופילוסופיה של המדע ותואר שני במתמטיקה (M.Sc) תחת הנחייתו של מנחם מגידור באוניברסיטה העברית. לאחר מכן, עבר לחוג לפילוסופיה וכתב עבודת דוקטורט בנושא "הפילוסופיה של המתמטיקה של שלמה מימון" בהנחיית גלעד ברעלי ושמואל שקולניקוב. עבודתו של בוזגלו בתחומי הפילוסופיה מגוונת וחוצת תחומים, מלוגיקה, פילוסופיה של המתמטיקה ופילוסופיה של הלשון, דרך פילוסופיה אירופית ופילוסופיה יהודית של ימי הביניים.

אחד הפרויקטים המרכזיים בהגותו של בוזגלו הוא הניסיון להגדיר את המושג "מסורתיות" הגדרה פוזיטיבית (בניגוד להגדרה השוללת: "לא חילוני ולא דתי", ראו לדוגמה בערך מסורתיים) ולצקת בה תוכן ממשי. לפי הגותו, המסורתיות מושתתת על ערך המסירה התרבותית הבין דורית. לטענתו, בקרבם של היהודים המסורתיים נמצאת היצירתיות הדתית הגדולה ביותר והחשובה ביותר להמשך קיום הדת כגוף חי ופורה.

בספרו האחרון, שפה לנאמנים: מחשבות על המסורת (2008-תשס"ט), בוזגלו עוסק בפילוסופיה של המסורתיות. בספרו זה הוא קורא בין היתר תיגר על תפיסות חילוניות ודתיות-אורתודוקסיות (כגון של ישעיהו ליבוביץ) הרואות ביהדות את התגלמות ד' אמות של הלכה גרידא. לדידו של בוזגלו, המסורתיות (המאפיינת אחוז ניכר של היהודים בישראל) אינה דיכוטומית בבחינת 100% הלכה או 100% חילון, אלא מאפשרת אורח חיים צבעוני יותר, מורכב יותר. לדידו של בוזגלו המסורתי החושב, התלמיד החכם, מקבל עליו בהכרעה מודעת את הנאמנות למסורת. אין מדובר באדם אשר ממשיך פשוט את דרך הוריו[2].

בנוסף מדגיש בוזגלו את הצורך בפתיחות להתחדשות יהודית ובעידודה.

כדי לבנות עצמנו במדינה ריבונית דרושה התחדשות ופירוש מחודש, שעד כה ראינו מעט במקומותינו. השבת, הצדקה, התלמוד,הערבות ההדדית, העברית, הניגון, התרבות - כל אלה זקוקים לפירוש ולעדכון. היהדות תישאר רלוונטית לחיינו ולא תקרוס לאזרחות בעלמא אם תיתן מענה למצוקתינו.

מאיר בוזגלו, שפה לנאמנים, 193.

מבחינה פילוסופית בוזגלו מושפע מפילוסופים כלודוויג ויטגנשטיין, סול קריפקי, שלמה מימון וגוטלוב פרגה.

פעילות חברתית וציבוריתעריכה

מאיר בוזגלו היה מיוזמי חידוש מסורת הפיוט בישראל, במיזמים כ"קהילות שרות" ו"ידידי, השכחת", שהתאגדו תחת אתר האינטרנט "הזמנה לפיוט", בו הוא משמש כחבר הוועדה האקדמית.

חבר הגרעין המייסד של עמותת קדמה לחינוך עיוני שוויוני בשכונות ובעיירות.

פעיל בתחום הוראת המתמטיקה, הקים את מכון "מעיינות" מכון המיישם את תפיסותיו של בוזגלו לגבי הוראת המתמטיקה. כמורה בבי"ס, כחוקר וכמפתח תוכנית להוראת המתמטיקה והלוגיקה. בוזגלו משמש גם כמנהל המכון לטיפוח בחינוך. חבר בכח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל, של משרד החינוך (ועדת דוברת).

בוזגלו היה ממנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') וחתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין והשמאל.

בוזגלו חבר בקואליציית 'שבת שוויון'. בשנת 2013 נבחר בוזגלו להדליק משואה בטקס המרכזי של יום העצמאות ה-65 למדינת ישראל.[3]

ספריועריכה

  • Solomon Maimon : monism, skepticism, and mathematics (Pittsburgh, Pa. : University of Pittsburgh Press, 2002)
  • The Logic of Concept Expansion - Cambridge University Press

מאמריםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פרופ' מאיר בוזגלו באתר החוג לפילוסופיה, האוניברסיטה העברית.
  2. ^ בוזגלו, מאיר 2008. שפה לנאמנים : מחשבות על המסורת, ירושלים: כתר. עמודים 50-52.
  3. ^ מורן מימוני, סיפורו של הפנתר השחור שידליק משואה ביום העצמאות, באתר nrg‏, 9 באפריל