מאיר בוסאק

סופר, מורה ומשורר

מאיר בוסאק לעיתים: בוסק, (בפולנית: Meir Bosak;‏ ה' בסיוון תרע"ב, 21 במאי 1912, קרקובכ"ד בחשוון תשנ"ג, 20 בנובמבר 1992) היה היסטוריון, סופר ומשורר ישראלי ממוצא פולני.

מאיר בוסאק
Meir Bosak
לידה 21 במאי 1912
קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 20 בנובמבר 1992 (בגיל 80)
מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין ירקון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת ורשה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה פולנית, עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

תולדות חייו עריכה

מאיר בוסאק נולד בשנת 1912 למשפחה קרקובאית ותיקה. התחנך בחדר ובביה"ס "תחכמוני", וסיים את חוק לימודיו בגימנסיה העברית בקרקוב. את השכלתו הגבוהה רכש באוניברסיטת ורשה ובו בזמן היה תלמיד בבית הספר הגבוה למדעי היהדות בוורשה. קיבל תואר מוסמך על עבודתו "תולדות יהדות קרקוב במאה ה-19", בהדרכת פרופ' מאיר בלבן. שימש כמורה בגימנסיה העברית בקרקוב עד פרוץ מלחמת העולם השנייה.

לאחר פלישת הנאצים לקרקוב גורש מאיר בוסאק עם יהודי העיר לגטו קרקוב, ולאחר מכן הועבר למחנה פלאשוב. את שארית המלחמה שרד לאחר שהועבר על ידי אוסקר שינדלר, ידיד המשפחה, למפעל שבניהולו במחנה ברינליץ עד לסיום המלחמה.

בתום מלחמת העולם השנייה שב לקרקוב, ועסק בפעילות ציבורית בקרב שרידי הקהילה היהודית בעיר. בשנת 1946 נשא לאשה את לוסיה לבית פנצר.

עלה לישראל בשנת 1949. בוסאק לימד תנ"ך וספרות בבית הספר התיכון המאוחד רחובות (לימים תיכון דה שליט) במשך שנים רבות. בנוסף, עסק בפעילות ספרותית ענפה [1].

יצירתו עריכה

מאיר בוסאק פרסם למעלה מעשרים קובצי שירה ופרוזה בעברית ובפולנית, מחקרים על תולדות יהדות פולין ומסות על הספרות העברית, שבעקבותיהם זכה בשורה של פרסים: פרס לספרות יפה ע"ש שר-הפנים מ"ח שפירא, פרס רמת-גן לספרות ופרס הפדרציה העולמית של יהודי פולין.

ספריו עריכה

  • בנוגה הסנה (קראקוב: דפוס רנסאנס, תרצ"ג) <אגדות וספורים מחיי א"י>
  • כוכבי-סמטאות: שירים (תל אביב: מורשת, בהשתתפות ארגון יוצאי קראקוב בישראל, תשי"ג)
  • ועתה עיני ראתך: שירים (תל אביב: גלים, תשי"ח)
  • ברקוד כנגד הלבנה: שירים (תל אביב: רננים, תש"ך)
  • אחר עשרים שנה (תל אביב: אל"ף, תשכ"ג) <שירים>
  • מול חלל ודממה (תל אביב: אל"ף, תשכ"ו) <שירים>
  • כעלים ברוח: זכרונות ויומן / משה צ' פרידנר, מאיר בוסאק, יוליוש' פלדמן (תל אביב: חוג ידידי בית הספר הירקון, תשכ"ו)
  • בשער טחנת הדממה (תל אביב: אל"ף, תשכ"ט) <שירים>
  • במקדשו של המולך (תל אביב: מאיר בוסאק, 1970) <בהכפלה> <זכרונות מתקופת השואה>
  • בצאת ארמילוס מהאבן (תל אביב: אל"ף, תשל"ב) <שירים>
  • בהמוט גשרים (תל אביב: עקד, תשל"ו) <שירים>
  • סלם וראשו (תל אביב: עקד, תשל"ח 1978) <שירים>
  • בחצרות מקדשו של שיווה (תל אביב: עקד, תשל"ט 1979) <שירים>
  • כנפים וחלל (תל אביב: עקד, תשמ"א 1981) <שירים>
  • בצל מוריה: פואמה (תל אביב: עקד, תשמ"ג 1983)
  • צמרות בתפילה (תל אביב: עקד, תשמ"ה) <שירים>
  • בין צללי עיר (תל אביב: עקד, תשמ"ו 1986)
  • על חבל מתוח: פואמה (תל אביב: עקד, תשמ"ז 1987)
  • רק דממה פה תתפלל (תל אביב: עקד, תש"ן 1990) <שירים>
  • שרשים וצמרות: עיונים בספרות ובסביבותיה (תל אביב: עקד, תשנ"א 1990)
  • מול שער הרחמים (תל אביב: עקד, תשנ"ה 1995) <שירים של המחבר שנפטר בשנת 1992. יצא לזכרו, עם דברים עליו>

לקריאה נוספת עריכה

ספרים עריכה

מאמרים עריכה

  • יוסף שה-לבן, "שירת השואה למאיר בוסאק", בתוך: טורים: לחינוך ולהוראה, כרך י"ב-י"ג (1980), עמ' 21–25.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרדכי נאור, כאלה היינו, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2017