מאיר ברנדסדורפר
הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1934 כ"ה באלול ה'תרצ"ד אנטוורפן בלגיה |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 2009 (בגיל 74) כ' באייר ה'תשס"ט |
| כינוי | ר' מַאיֵיר |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים  |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 13 במאי 2009 |
| השתייכות | חסידים |
| תחומי עיסוק | רב, דיין, פוסק ומוהל |
| תפקידים נוספים | חבר הבד"ץ של העדה החרדית |
| חיבוריו | קנה בשם |
  | |
ביוגרפיה עריכה
נולד באנטוורפן שבבלגיה לרבי שלמה ולפרומט בתו של הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, באייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחתו לצרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. הוא נשלח למרכז רפואי בשווייץ שהתמחה בטיפול במחלה, שם שהה תשעה חודשים ולאחר מכן חזר למשפחתו בצרפת.
בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים. בשנת ה'תש"ו עברה המשפחה לשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם התקרב אביו לרבי אהרן ראטה. הרב ראטה קירב גם את מאיר הצעיר, עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן.
לאחר גיל בר מצווה החל ללמוד בישיבת בית יוסף צבי דושינסקיא. כחברותא שימש לו הרב משה הלברשטאם, עמו נסמך להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי הרב פנחס אפשטיין, ראב"ד "העדה החרדית". לאחר מכן למדו השניים בצוותא בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים.
נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך.
לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, בחבורה של הרב משה יהושע לנדא והרב מנדל אטיק, ובהמשך בכולל תרביצ"א של חסידות דושינסקיא, שבו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.
רבותיו בפסיקת הלכה, שאף סמכוהו להוראה, היו הרב משה אריה פריינד, הרב שמואל הלוי וואזנר[דרוש מקור] והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. רבו המובהק היה הרב אברהם הערש כהן. התכתב רבות עם הרב שלמה זלמן אוירבך.
במקביל לתפקידו כרב קהילת תולדות אברהם יצחק נהג להגיע לאדמו"ר מאמשינוב אותו החשיב לרבו.
תפקידיו ופעילותו הציבורית עריכה
בניסן תשכ"ז (1967) התמנה עם רעו הרב הלברשטאם כרבה של שכונת בתי אונגרין מטעם העדה החרדית. באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד שבו שימש עד שנת תשנ"ז - (1996).
בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב וייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה. ובעקבות זאת הקים את ועד השחיטה, אחת התקנות שתיקן בתפקידו זה הייתה בדיקת הריאות וצומת הגידים בכל עוף שנשחט.
בכ' באלול ה'תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר עם הרב משה הלברשטאם כחבר בבד"ץ של העדה. הוא יזם לראשונה שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה, שהקפידה עד אז לשחוט רק בתחומי ארץ ישראל ולא שיווקה בשר קפוא. משחטת "גלאט עוף" הוקמה לפי דרישותיו[1].
עם פטירת הרב אברהם יצחק קאהן, נמנה הרב ברנדסדורפר עם תומכי בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, והוא אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרבה.
שימש גם כמוהל וערך בריתות מילה כמעט מדי יום.
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בֹשם" (ראשי התיבות של שמו; מאיר בן שלמה), שבו דיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות תלמידים המשמשים ברבנות בישראל ובעולם.
הרב ברנדסדורפר שמר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. על אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע להתנחלויות ביש"ע לצורך הקמת מקווה או עירוב.
הרב ברנדסדורפר נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט (2009) והובא למנוחות למחרת בבית הקברות בהר הזיתים. עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.
לאחר פטירתו קראה עיריית בית שמש לשכונת חפציבה וסביבותיה את השם שכונת "קנה בושם" לזכרו. כשנתיים לאחר פטירתו פתח בנו הרב משה בשכונת בית ישראל בית הוראה על פי פסקיו, "היכל הוראה".
תלמידיו עריכה
בין תלמידיו: בניו הרב שמואל והרב משה ברנדסדורפר, הרב יעקב מנדל יורוביץ' (רב חסידות תולדות אהרן ודיין בבית הדין של העדה החרדית), הרב דוד שוימר (רב חסידות ויז'ניץ מונסי בבית שמש), הרב יקותיאל פרקש (מחבר ספרים ועוד), הרב מאיר זילברשטיין (רב חסידות גור בירושלים), הרב אשר לעמיל כהן (רב קהילת חב"ד בעיר ביתר) והרב אליהו וינד (רב בחסידות בעלז, מחבר ספר 'סוגה בשושנים').
מידות טובות עריכה
נהג לעזור לחסרי בית ולארח אותם בבית, כך גם נודע בירושלים כאיש עם לב רחום שנהג לעודד ולחזק שבורי לב מתוך סבלנות ואהבת הבריות, שהיו מרגישים אצלו בני בית.
משפחתו עריכה
בניו:
- הרב שמואל, דיין ומו"צ וממלא מקומו בבית דין של העדה החרדית עומד בראש ועד השחיטה של העדה החרדית, רב קהילת "תפארת הנחל" וראש כולל "תולדות אברהם יצחק" בבית שמש
- הרב יששכר, ראש מכון "שערי אורה" להוצאת כתבי אביו ונשיא כולל הוראה קנה בושם בבית שמש
- יהודה טרייטל, ראש השוחטים במערכת הכשרות של הרב רובין
- חיים אלעזר, מוהל וראש מכון "ברית מאיר"
- הרב אהרן, שוחט ובודק. בנו של אהרן, שמעון דב, מכהן כמו"ץ בעדה החרדית, ורב בקהילה שבהר יונה ג'.
- הרב יוסף קדיש, מחבר סדרת הספרים "אורה ושמחה" על משנה תורה לרמב"ם ועוד. רב מטעם הקהילה החסידית בטבריה עילית. יוסף קדיש הוא גם חתנו של הרב מנחם מנדל מונדרר,אדמו"ר מקוסוב בירושלים.
- הרב משה, מו"צ בעדה החרדית, ראש בית ההוראה "היכל הוראה" בירושלים
- הרב נתנאל, מו"צ בעדה החרדית, רב שכונת "קנה בושם" בבית שמש
- הרב יצחק, מו"צ בעדה החרדית, ורב קהילת תולדות אברהם יצחק שכונת רמת ד' בבית שמש
- הרב שמעון דב, מו"צ בקהילת ברסלב
חתניו:
- הרב יוסף סמט, ראש כולל "עוז והדר" והעורך הראשי של מהדורת "עוז והדר" של התלמוד בבלי
- הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק" ורב של החסידות בעיר ביתר עילית
- הרב משה בלום, ראש כולל "עיון הש"ס" של חסידות "תולדות אברהם יצחק"
- הרב משה שנייבלג, עורך במכון "שערי אורה" להוצאת כתבי חמיו.
- הרב דוד צבי הלברשטאם, בן רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, ראש כולל "מנחת מאיר" על שם חותנו.
- הרב שמואל אהרן סטאריק, ר"מ בישיבת "תולדות אהרן"
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת המאמרים של מאיר ברנדסדורפר, באתר רמבי"ש
- שו"ת קנה בושם באתר HebrewBooks.org :חלק א', חלק ב', חלק ג'
- שו"ת קנה בושם על הלכות נידה באתר HebrewBooks.org :חלק א', חלק ב'
- מסע ההלוויה של רבי מאיר בתמונות באתר אתרוג.
- בני הרב ברנסדורפר. באתר col.
מאיר בן שלמה בראנדסדארפער (1934-2009), דף שער בספרייה הלאומית
