פתיחת התפריט הראשי
אין תמונה חופשית

מאיר ויניק (1885 - 15 במרץ 1966[1]) היה מהנדס וכימאי. זוכה פרס ישראל לחקלאות לשנת ה'תשט"ז.

נולד באודסה שברוסיה, קיבל חינוך עברי ולאחר שלמד כימיה בפוליטכניון בוורשה והוסמך כמהנדס, עלה לארץ ישראל ב-1906, התיישב בראשון לציון וייסד את המעבדה ליין ביקב המקומי.

ויניק נמנה עם המורים הראשונים במקווה ישראל והיה מבוני התחנה המטאורולוגית בראשון לציון בשנת 1912. בשנות הארבעים של המאה העשרים הוקמה במקוה ישראל תחנת ניסיונות חקלאית, שניהל מאיר ויניק. התחנה עסקה בעיקר בשתי בעיות:

בשני התחומים הגיעה התחנה לידי מסקנות מעשיות חשובות.[2]

ויניק שימש כמורה לתורת הקרקע במקווה ישראל ובגימנסיה הרצליה. הוא נחשב למומחה לחקר קרקעות הארץ. בין השאר פנו אליו הבריטים לבדוק האם קרקעותיה של אל עריש מתאימות לחקלאות עבור תוכנית להתיישבות יהודית בחבל ארץ זה. ליד ביתו הקים את התחנה לחקר החקלאות. ויניק עסק במשך תקופה ארוכה בחקר תורת הדשנים להדרים להשבחת פרי הדר. פעילותו המדעית מוצגת ב"בית ויניק" שבמקווה ישראל[3]

ויניק היה נשוי למרים (לבית גולדברג), שתפקדה כעוזרתו הראשית בתחנת הניסיונות, הייתה בין העוזרות הראשונות במכון לביוכימיה של האוניברסיטה העברית, והראשונה בארץ בחקירה מיקרוביולוגית של הקרקע.

אחותה של מרים, גיסתו הייתה הד"ר רינה (רוזה) יונוביץ.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מאיר ויניק, דבר, 16 במרץ 1966
  2. ^ מקור: משה סמילנסקי, פרקים בתולדות היישוב- ספר חמישי, הוצאת דביר - תל אביב, 1959, עמ' 149.
  3. ^ בית ויניק
  ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.