מאיר חדש

משגיח ישיבת חברון במשך למעלה מיובל

הרב מאיר חדש (כ"ז בשבט ה'תרנ"ח, 19 בפברואר 1898 - כ"ט בטבת ה'תשמ"ט, 6 בינואר 1989) היה משגיח ישיבת חברון במשך למעלה מיובל. כמו כן שימש כמשגיח בישיבות עטרת ישראל ואור אלחנן, ובלט בקרב אישי תנועת המוסר.

הרב מאיר חדש
לידה 19 בפברואר 1898
כ"ז בשבט ה'תרנ"ח
פטירה 6 בינואר 1989 (בגיל 90)
כ"ט בטבת ה'תשמ"ט
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת חברון כנסת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 6 בינואר 1989 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו הסבא מסלבודקא
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חיים עריכה

 
הרב חדש (משמאל) בעת ייסוד מפעל הש"ס העולמי

נולד בעיירה פאריץ' שבפלך מינסק שבתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בלארוס) לרב בן-ציון ומחלה חדש (חודוש). בגיל 11 החל ללמוד בישיבה לצעירים בשקלוב בראשה עמד באותה עת הרב פסח פרוסקין, לאחר שנתיים נכנס ללמוד בישיבת סלבודקה והפך לתלמידו המובהק של "הסבא מסלבודקה", הרב נתן צבי פינקל, שאת שיחותיו אף ערך ופרסם בספר "אור הצפון". היה מקורב למשגיח הישיבה, הרב אברהם גרודזינסקי שהשפיע רבות על אישיותו.

בגיל 16 עבר אביו לארצות הברית במטרה להביא לשם את שאר בני משפחתו אך מלחמת העולם הראשונה שפרצה אז הפרידה ביניהם, לאחר תקופה נפטרה אמו בפתאומיות ועל כתפיו נפל עֻלָּם של אחיו ואחותו. בזמן המלחמה הועמד בפני כיתת יורים רוסית לאחר שנתפס ללא תעודות, אך ניצל בנס.

בשנת ה'תרפ"ו עלה לארץ ישראל ובחודש תמוז[1] באותה שנה הצטרף לקבוצת הבחורים שפתחה את סניף הישיבה בעיר חברון. על אף היותו צעיר, הורשה להיכנס לשיחותיו של "הסבא מסלובודקה"[2]. במאורעות תרפ"ט (1929) ניצל בנס כשהוא שוכב מתחת לגופות חבריו. בשנות השלושים, לאחר פטירת המשגיח הרב יהודה לייב חסמן בשנת ה'תרצ"ו, התמנה כמשגיח בישיבה.

בשנותיו האחרונות כיהן גם כמשגיח בישיבת "עטרת ישראל" שהוקמה על ידי חתנו הרב ברוך מרדכי אזרחי, וכן בישיבת "אור אלחנן" שהקים בנו הרב משה מרדכי חדש, כמו כן מסר שיחות בישיבת תפארת התורה.

הרב חדש נפטר בכ"ט בטבת ה'תשמ"ט ונטמן בחלקת ישיבת חברון בבית הקברות בהר הזיתים.

בנו, הרב משה מרדכי חדש הקים לזכרו את ישיבת "כנסת מאיר" בראשון לציון. על שמו רחוב "הרב מאיר חדש" בשכונת רמת שלמה[3], ושכונת "רמת מאיר" במודיעין עילית.

משפחתו עריכה

הרב חדש היה נשוי לצביה, בתו של הרב נפתלי מנחם הוטנר מרבני איישישוק, שהיה בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר מאיישישוק. לאחר עלייתה לארץ ישראל התגוררה צביה אצל בת דודתה חוה לאה קוק אשת רבי צבי יהודה הכהן קוק, ואחר כך עברה להתגורר בבית דודה ראש הישיבה בחברון.

אמה של צביה חדש, קריינה, הייתה אחותו של ראש ישיבת סלבודקה הרב משה מרדכי אפשטיין.

אחיו, הרב דוד חדש, שימש שנים רבות כר"מ בישיבת היישוב החדש.

בניו עריכה

אילן יוחסין עריכה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
נפתלי מנחם הוטנר
 
 
 
קריינה הוטנר
 
הרב
משה מרדכי אפשטיין
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
דוד חדש
ר"מ בישיבה
 
הרב
מאיר חדש
משגיח בישיבה
 
 
 
צביה חדש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
אהרן חדש
משגיח בישיבה
 
הרב
משה מרדכי חדש
ראש ישיבה
 
הרב
נפתלי חדש
משגיח בישיבה
 
הרב
יוסף חדש
משגיח בישיבה
 
שולמית אזרחי
 
הרב
ברוך מרדכי אזרחי
ראש ישיבה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב
חיים אריה חדש
ראש ישיבה


מתלמידיו עריכה

תלמידיו המכהנים כמנהלים רוחניים בישיבות

ספרי מאמריו ושיחותיו עריכה

לאחר פטירתו כונסו מאמריו ושיחותיו על ידי תלמידיו, ועד כה יצאו כמה ספרים:

  • אור חדש, תשמ"ט
  • מאורות, תשמ"ט
  • קובץ שיחות וועדים, תשמ"ט
  • קונטרס פורים: קובץ שיחות וועדים, תש"נ
  • תלמידיו של אברהם אבינו - קונטרס הדרכה לתלמיד בראשית דרכו בישיבה, תשנ"ד
  • מאיר נתיבות, תשנ"ד
  • אור מאיר, תשס"א
  • אור עולם: פורים, תשס"ט
  • אור עולם: חנוכה, תש"ע

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאיר חדש בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאחורי הקלעים של ישיבת סלובודקה בחברון תרפ"ד – תרפ"ה, עבודת מחקר מאת תרצה יעקבסון, האתר של היישוב היהודי בחברון.
  2. ^ עד שבחברון, עמ' 56.
  3. ^ אתר עיריית ירושלים