מאיר חזנוביץ

מאיר "מאירק'ה" חזנוביץ' (1890 - 20 במאי 1913) - מאנשי העלייה השנייה וממייסדי הארגונים בר גיורא והשומר.

מאיר חזנוביץ'
אנשי השומר בכפר גלעדי. משמאל לימין: מאיר חזנוביץ', יהודה פרוסקורובסקי, יוסף נחמני, גד אביגדורוב, צבי בקר, ישראל גלעדי ויצחק נדב
אנשי השומר
מימין לשמאל: מאיר חזנוביץ, שמואל הפטר, יוסף נחמני, יצחק נדב
קברו של מאיר חזנוביץ' בחלקת השומר בבית הקברות של כפר גלעדי
קברו של מאיר חזנוביץ' במרחביה (על אף שהחלל הועבר לכפר גלעדי)

ביוגרפיה עריכה

חזנוביץ' נולד ב-1890 במינסק שברוסיה למשפחה ענייה. אם המשפחה עסקה בהכנת סיגריות. למד בתלמוד תורה ובהתבגרותו עבר לבאקו שבקווקז שם עבד כשוליה בבתי מלאכה לסנדלרות ולחייטות. בעיר פגש את יחזקאל ניסנוב וצבי בקר שגם הם באו ללמוד מלאכה בעיר. בבאקו החל להיות פעיל בתנועת נוער ציונית ובמקביל הצטרף לקבוצת הגנה יהודית. בפרעות שפרצו לאחר מהפכת 1905 הגן עם הקבוצה על יהודי העיר. ב-1906 עלה ארצה במסגרת העלייה השנייה והחל לעבוד בחקלאות במושבות במרכז והצפון.

בספטמבר 1907 נערכה פגישה חשאית בביתו של יצחק בן-צבי שביפו והוחלט בה על יסוד ארגון בר גיורא וחזנוביץ' נכלל בין החברים בו. לראש הארגון נבחר ישראל שוחט והוא וחבריו עברו ל"קולקטיב" שבחוות סג'רה שם פעלו על מנת להחליף את השמירה. חזנוביץ עצתו נשלח משם לשמור בחוות כנרת. ב-1908 נשלח לשמור במצפה.

ב-12 באפריל 1909 נוסד ארגון השומר וחזנוביץ' היה בין מייסדיו. לאחר הקמת הארגון עבר לשמור על סג'רה. באותן שנים למד את השפה הערבית ואת מנהגי ערביי הגליל ואף התלבש כמותם וזכה על כך להערכה רבה מהם.

בתחילת 1910 מונה לנהל את השמירה בסג'רה ובית-גן ולקראת סופה עבר לשמור בחדרה. ב-1911, לאחר כשנה בחדרה, עבר לשמור ברחובות. ב-14 בספטמבר 1912 נערכה ברחובות האספה הרביעית של ארגון השומר ואחריה נערכה חתונה למספר חברי השומר ובניהם גם לחזנוביץ ובחירת ליבו סוניה גורדין[1].

לאחר החתונה עבר הזוג לשמור במרחביה. ב-18 במאי 1913, במהלך אחת מהפעולות נגד ערביי הסביבה נפגע מירי של שומר אחר (משה שר) נפצע קשה, הובא לבית חולים בנצרת שם נפטר. הובא לקבורה במרחביה ולאחר שנים הועבר ארונו לבית הקברות בכפר גלעדי.

כשנפטר הייתה אשתו בחודש השמיני וכששמעה על מותו הפילה את הוולד.

מורשתו עריכה

בתקופת פעילותו בארגון השומר הוכיח חזנוביץ אומץ לב רב, מצד אחד, ורצון עז לשמור של רוחם של אנשי הארגון, מצד שני. תכונותיו אלו הקנו לו מקום מרכזי בארגון והשאירו רושם רב על אלו שהכירוהו.

מאיר לא ידע פחד, לא נסוג מסכנה, ולא ירא את המוות. ברגעים של סכנה היה מאיר מתעלה ומתמלא רוח-גבורה, רובהו פולט כדורי מוות אל אויביו ופיו מלא הלצות

את המוות לא פחד גם כשראה אותו עין בעין, מה שקרה לא פעם במשך היותו שומר

די היה שמאיר יקום וישיר - והצלחות מוסטות הצידה, הכל קמים ממקומותיהם ומצטרפים לקול השירה הספוגה ייסורי געגועים של לוחמים וחולמים עריריים...

בליל שבת פתח מאירק'ה בשירה וכולנו מצטרפים ושרים אתו. מאירק'ה מתופף על פח ריק והפח נהפך בידו לפסנתר. איזו שירה! האנשים הופכים למלאכי-שרת והעולם נעשה טוב. ריקוד 'הורה' עד כלות הכוחות ושוב שירה בליווי הרמוניקה, ושוב ריקודים חסידיים…

אין אני יכול לשכוח את האהוב שלנו מאיר. יש לי אליך בקשה, וחפץ אנוכי, כי את היולד לנו תקראי "מאיר" או "מאירה". בזה ישאר לנו זכרון ממאיר החביב והיקר לנו כל כך

מנדל פורטוגלי במכתב לאשתו

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מאיר חזנוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ הזוגות הנוספים שהתחתנו היו מנדל פורטוגלי עם טובה אליוביץ (אחותו של מרדכי יגאל), אלכסנדר זייד עם ציפורה בקר וזלמן שניאור אלון (אסושקין)) עם חווה גורדין (אחותה של סוניה)