פתיחת התפריט הראשי
הרב מאיר מוריץ בק

הרב ד"ר מאיר מוריץ בֶּק (רומנית: Meyr Moritz Beck‏; 25 בדצמבר 184527 בפברואר 1923) היה רב ודרשן קהילת בית הכנסת כורל של בוקרשט המתפללת לפי מנהג אשכנז המערבי במרחב הרומני יותר מ-40 שנים, ממנהיגי יהדות רומניה בימיו. מהלוחמים נגד שבועת היהודים ברומניה ומהמתנגדים לעליית יהודי רומניה לארץ ישראל.[1]

מאיר בק נולד בעיר פאפא בהונגריה, במשפחת יהודים עניים מאוד. אמו נפטרה מחולירע כשהיה בן עשר. בסיום בית הספר היסודי המקומי למד שלוש שנים בגימנסיה קתולית בנדיקטינית, והמשיך את לימודיו במכללה פרוטסטנטית בפשט, שם הצטיין וקיבל מלגה. משנת 1865 למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו. בסמינר, שכלל גם לימודים אוניברסיטאיים, ושהיה למוקד הזרם הקונסרבטיבי ביהדות, זכה בק להדרכתם ותמיכתם של הרב זכריה פרנקל וצבי גרץ. בסיום לימודיו חי תקופה מסוימת בצ'רנוביץ וביאשי והתפרנס ממתן שיעורי עזר. לאחר תקופה קצרה באחוזתו של חוכר קרקעות יהודי גדול בשם מאירהופר, עבר לבוקרשט ב-1872, כשהעדה היהודית הפולנית הייתה בשלבי התפוררות, שם התוודע לקבוצת אינטלקטואלים יהודים ובהם אדולף שטרן.

ב-1873 מונה לרב ודרשן בבית הכנסת כורל של בוקרשט ומנהל בית הספר לבנים "יעקב וקרולינה לבל", שייסדו יעקב לבל ורעיתו. הנהיג בבית הכנסת כורל של בוקרשט טקס קונפירמציה לבנות שכינה "מצוות הקהל". הטקס נערך לראשונה בחג שמחת תורה, בשנת 1874.‏[1] ביוזמתו של בק הוקמה חברה להוצאה לאור של ספרי לימוד יהודיים, והוא היה מראשוני מחברי הספרים, לצדם של משה גסטר, דוויצ'ון באלי ול' קאסאבאן. בק ערך את כתב העת Revista Israelită והשתתף בכתבי העת Fraternitatea ו-Anuarul pentru izraeliţi. במסגרת פעילותו הפובליציסטית תקף את "שבועת היהודים" וכינה אותה "מורה בארבארו" (=שבועה בארבארית). בק היה מורה רוחני אהוב של הקהילה, וב-1921, כשהקהילה הוקמה באופן רשמי, נבחר לרב ראשי של כבוד והיה חבר במועצת הרבנות.

הרב בק תמך ברפורמה מתונה.[2] התנגד להכנסת עוגב לבית הכנסת קורל בבוקרשט אך לבסוף התפשר בתנאי שהמנגן בעוגב יהיה לא יהודי.[3] הוא הציע לשנות את תפילת כל נדרי, אך הצעתו לא התקבלה. הרב דר' בק ניסה לקדם הקמת סמינר רבני ברומניה ופעל לשם כך במגעיו עם השלטונות הרומניים[4]. הוא היה מסוכסך עם הרב האורתודוקסי חיים שמואל שור וניסה לערב בסכסוך את השלטונות. בעקבות סכסוכו עם החוגים האורתודוקסים נמתחה עליו ביקורת חריפה ומתמשכת בעיתונות היהודית[5],[6].

הרב בק היה נשוי לעמליה. נולדו להם 4 בנים (אברהם, פריץ, איזידור ווילהלם) ו-5 בנות (יוליה קאנר, חנה ניני בק, מיצי שטיינברג, שולמית שפודהיים, שרלוטה מרכוס). הרב ד"ר אברהם בק, בנו של מוריץ בק, היה ממשיך דרכו, קיבל תואר דוקטור בתאולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת וינה והיה רב מודרני, רפורמיסט.[7] בניו של ד"ר אברהם בק, פריץ ותאו, עלו לישראל בשנת 1970 יחד עם משפחותיהם.

תוכן עניינים

מקורות מודפסיםעריכה

  • Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, Prezenţe Rabinice în Perimetrul Românesc: Secolele XVI-XXI, Bucharest: Hasefer, 2008. (ברוך טרקטין ולוסיאן-זאב הרשקוביץ, "נוכחויות רבניות במרחב הרומני") (ברומנית)

לקריאה נוספתעריכה

  • ליביו רוטמן, חברה בראי החינוך: בית הספר היהודי-הרומני 1851–1914 (עריכה: יהודית שרגל),‫ תל אביב: מרכז גולדשטיין-גורן לתולדות היהודים ברומניה – המכון לחקר התפוצות – אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ט 1999.
  • לוסיאן-זאב הרשקוביץ, 'תנועת התיקונים בדת בקרב יהודי רומניה, 1857–1921', הקונגרס העולמי למדעי היהדות 12, ב (תש"ס), 155-165.
  • Dr. M. Beck: Viața şi opera, 1845–1923: Cuvânt de omagiu, : (Typ. ’Curierul judiciar’), 1925. (ברומנית)
  • Cristina Toma, “Rabinul Meir Beck: O personalitate de prim rang din trecutul evreilor români,” in Buletinul centrului, muzeului şi arhivei istorice a evreilor din România 7 (2001), 70–85. (ברומנית)

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 יעקב חיים לו קארן מלבוב, בוקארעסט: מצות "הקהל" במקום Confirmation, הצפירה, 28 באוקטובר 1874.
  2. ^ Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, Prezenţe Rabinice în Perimetrul Românesc: Secolele XVI-XXI, Bucharest: Hasefer,‎ 2008, p. 91. (ברומנית)
  3. ^ לוסיאן-זאב הרשקוביץ, מאיר מוריץ בק, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית) (מרומנית) אנקה מירצ'ה).
  4. ^ נפוצות יהודה, המגיד, 21 ביוני 1900
  5. ^ מכתבים מרומניא, המליץ, 25 ביוני 1900
  6. ^ מעשה הצדקה ברומניא, המליץ, 5 בפברואר 1901
  7. ^ Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, Prezenţe Rabinice în Perimetrul Românesc: Secolele XVI-XXI, Bucharest: Hasefer,‎ 2008, p. 90. (ברומנית)