פתיחת התפריט הראשי

רבי מאיר מפרמישליאן (תק"ם, 1780 (יש האומרים תקמ"ג, 1783) - כ"ט באייר תר"י, 11 במאי 1850) היה מגדולי מנהיגי החסידות ומגדולי בעלי המופת בחסידות, ונכד של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן שנמנה בין תלמיד הבעש"ט.

האדמו"ר מפרמישלאן
רבי מאיר מפרמישלאן
לידה ה'תק"ם או ה'תקמ"ג
פרמישלן
פטירה כ"ט באייר ה'תר"י
פרמישלן
מקום קבורה פרמישלן
חסידות חסידות פרמישלאן
מקום מגורים פרמישלאן
מקום פעילות פרמישלאן
מספר בשושלת 3
הקודם אביו ר' אהרן אריה לייב מפרמישלאן.
הבא בנו רבי צבי
חיבוריו (ליקוטים מתורתו -) "אור המאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר"
אב רבי אהרן אריה לייב
בת זוג שלומצה מייזלס
ילדים שישה (בן ו-5 בנות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

נולד לרבי אהרן אריה לייב, מבניו של ר' מאיר הגדול מפרמישלאן, ולינטה. כבר מצעירותו התעסק רבות במצוות הצדקה ובדאגה לעניים. כונה בשם החיבה "ר' מאיר'ל" עד סוף ימיו.

לאחר פטירת אביו בתקע"ג, מילא את מקומו בהנהגה החסידית. היה תלמיד מובהק של רבי מרדכי מקרמניץ, בנו של רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, מגדולי תלמידי הבעש"ט מייסד החסידות.

נודע כפשטן ועניו, ובעל צדקה ותמיכה בנזקקים. נודע גם כן באהבת ישראל מיוחדת ולימוד סנגוריה אף על פושעי ישראל.

התפרסם כבעל ראייה רוחנית שנהג לגלות את מה שראה. היו צדיקים, בהם רבי אורי מסטרליסק, שהתנגדו לכך, אך רבים העריצוהו כמו הרב יוסף שאול נתנזון ורבי חיים הלברשטם מצאנז שהיה מהבאים להסתופף בצלו בפרמישלאן.

כן נודע כבעל מופת ופועל ישועות ואלפי אנשים באו אליו כדי להתברך מפיו. אמר את שיחותיו ודברי תורתו ברמה המתאימה גם לפשוטי העם ואף התהלך ביניהם. פירש פסוקים ומדרשי חז"ל בדרך עממית ואף בלשונות הגויים.

התפרסמו עליו מאות רבות של סיפורי מופתים, רוח הקודש ואהבת ישראל.

דברי תורתו וסיפורים עליו נכתבו "אור המאיר", "דברי מאיר" ו"מרגניתא דרבי מאיר".

משפחתועריכה

נשא לאישה את שלומצה בת ר' צבי מייזלס מפודהייץ[1] שילדה לו בן ו-5 בנות:

  • רבי צבי.
  • רוחמה-רחל - אשת ר' יוסף מלושקוביץ נכד היושר דברי אמת. (נפטר בח' בטבת תרי"ח).
  • פרימט רכיל - אשת ר' יחיאל מיכל מוסקוביץ' מגלינה (נפטר בכ"ו בכסלו תרכ"ז).
  • אסתר צינה - אשת ר' צבי פרנקל מסדילקוב (נפטר בב' בטבת תרט"ז)[2].
  • חנה - אשת ר' חיים אברהם רדליך ממיקוליוב (נפטר בי"ח בניסן תרל"א).
  • מרים-חיה - אשת ר' יואל מוסקוביץ' משוץ (נפטר בי"ג בניסן תרמ"ו). בעצמה ידועה כצדקת מופלגת וכבעלת מופת. היא קיבלה בירושה מאביה את מקלו, וביקשה שלאחר מותה יניחו את המקל של אביה בקברה להגנה על שוץ (שמה ביידיש של סוצ'אבה), ובמלחמת העולם הראשונה כל העיירות בסביבה נשרפו למעט סוצ'אבה שנותרה שלמה. היא נפטרה בכ"ה באדר תרס"ג (1903) ומעל קברה הוקם אוהל מפואר בבית העלמין הישן של סוצ'אבה שהיה עוד פעיל אז. נכדה ר' יעקב מוסקוביץ' הקים חצר חשובה בסוצ'אבה עם בית מדרש גדול במרכזו שלמדו בו תלמידי חכמים רבים והיה מלא בתפילות.

אחיו:

לקריאה נוספתעריכה

  • חיים שמואל סרנה (עורך), פנים מאירים - ליקוט מתורת ר' מאיר מפרמישלאן, בני ברק תשנ"ח

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ בת דודה של רבי חיים מצ'רנוביץ.
  2. ^ רבי צבי היה צאצא של הבעל שם טוב. לפי ספר קנת ספרים אשתו נישאה בשנית לרבי נפתלי צבי מטיטוב נכדו של רבי צבי בן הבעל שם טוב.