מאיר הכהן פופרש

רבי מאיר פופרש (או "פאפירש") בן יהודה לייב הכהן (ה'שפ"ח – ב' באדר ה'תכ"ב, 21 בפברואר 1662) היה מקובל, שעסק בהפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטאל.

מאיר פופרש

לידה	1624 פראג, ממלכת בוהמיה
פטירה	1662 (בגיל 38 בערך) ירושלים, האימפריה העות'מאנית
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	?–1662
תחומי עיסוק	הפצת תורת האר"י ורבי חיים ויטל
רבותיו	רבי ישראל אשכנזי, רבי יעקב צמח
חיבוריו	ספר "דרך סעודה", ספר "אור צדיקים", "מאורת נתן" ("יאיר נתיב"), "ספר אילן הגדול"

ביוגרפיה

רבי מאיר נולד בקרקוב שבפולין בשנת ה'שפ"ח, מילדותו התבלט בכישרונותיו המיוחדים, ובגיל 13 בלבד החל ללמוד קבלה. משראו בכך, שלחו אותו הוריו לירושלים, ללמוד קבלה מפי תלמידי האר"י. למד אצל רבי ישראל אשכנזי ורבי יעקב צמח (תלמידו של רבי שמואל ויטאל), והיה לאחד מעמודי התווך בישיבת המקובלים בירושלים.

בשנת ה'ת"ו (1646) החל לערוך את כתבי האר"י בעקבות רבו רבי יעקב צמח. בשנת ה'ת"ט, לאחר שהגיעו השמועות על הפרעות בפולין, יצא לפולין לדרוש בשלום משפחתו. מירושלים נסע לדמשק, שם פשפש בכתביו של רבי חיים ויטאל, ועל פיהם החליט לסדר את כתבי האר"י בשלושה ספרים. משם המשיך לקושטא כשבדרכו הוא טורח בסידור הכתבים, ומשם נסע לפולין והגיע לקרקוב בשנת 1650, בה השלים את עריכת כתבי האר"י.

בשנת תי"ד (1656) נסע בחזרה לארץ ישראל, חלה בדרכו, והגיע שבור ורצוץ. נפטר בירושלים בב' באדר ה'תכ"ב, בהיותו בן 38 בלבד.

סידור כתבי האר"י שהניח רבי מאיר היה לאבן יסוד בלימוד כתבי האר"י ועריכות ספריו הן אלה שהיו נפוצים בין תלמידי הגר"א ואדמור"י החסידות במאת השנים שלאחר מכן. רבי מאיר חילק את הכתבים לפי נושאים, ופיצל אותם לשלושה ספרים: דרך עץ חיים (ידוע בשמו הנפוץ "עץ חיים"), פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. שני הספרים האחרונים לא נדפסו בשלמותם אלא חלקים חלקים בשמות שונים.

חיבוריו

ידוע כי רבי מאיר חיבר ספרים רבים נוספים, שחלקם אבדו וחלק נדפסו. החיד"א כותב כי חיבר 39 ספרים.

חיבר ספר "דרך סעודה", הכולל כוונות על פי הקבלה לסדר נטילת ידיים והסעודה, ונדפס לראשונה בפראג בשנת ה'תל"ח (1678).

בנוסף, חיבר את הספר אור צדיקים הכולל דברי מוסר, הנהגות וחסידות על פי קבלת האר"י, מסודרים בעמודי תורה, עבודה וגמילות חסדים. כחלק משער העבודה, סידר גם הנהגות מעשיות על פי סדר היום. למעשה, הנהגות אלו תופסות כשני שלישים מאורך הספר. נדפס לראשונה בהמבורג בשנת ה'ת"נ (1690). הספר "דרך סעודה" נכלל במהדורות רבות של ספר "אור צדיקים" בשינויים מסוימים. במהדורות מסוימות, כמו זולצבך ה'תנ"א, נקרא הספר "אור צדיקים" בשם "אורחת צדיקים".

חיבר שלושים ושנים "כללים" בתורת הסוד, שנדפסו בתוך ספר "שבתא דריגלא" של הרב צבי הירש חוטש, וגם כחיבור נפרד בונדסבק ה'ת"ס, ובשם "מסילות חכמה" בשקלוב בשנת ה'תקמ"ה (1785).

רבי צבי הירש חזן, שהיה דיין בפוזנה שבפולין, הוציא לאור מחדש את הספר אור צדיקים עם הוספות רבות משלו, וקרא לספר בשם "אור הישר".

חיבור נוסף של רבי מאיר הוא ספר מאורת נתן שנקרא גם בשם "יאיר נתיב", המפרש כינויים שונים מתורת הקבלה. נדפס לראשונה בפרנקפורט דמיין בשנת ה'תס"ט (1709).

בנוסף לזה חיבר ביאור לפירוש הרמב"ן לתורה ונדפס על ידי הרב אליהו ציון סופר ראש ישיבת רכסים עם באור בשם אור ציון.

מיוחס לו גם עריכת אילן הקבלה הנקרא 'אילן הגדול', אם כי ייחוס זה מופיע לראשונה בדפוס, וכן התפיסות באילן זה אינן מתאימות לאלו של פופרש

ראו גם

• עץ חיים (ספר)

לקריאה נוספת

• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, מכון בן צבי, ירושלים 2008.
• משה הלל, "גילויים חדשים לתולדות רבי מאיר פופרש", מן הגנזים יד (תשפ"א).

קישורים חיצוניים

• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר (בר' יהודה ליב הכהן) פאפירש (פאפרוש)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1021-1019, באתר היברובוקס
• באור לפירוש הרמב"ן לתורה יצא על ידי הרב אליהו ציון סופר ירושלים תשע"ב, (באתר היברובוקס).
• דוד הלחמי, רבי מאיר פאפירש, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קכ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• כתב יד, פירוש ספר הזהר, ירושלים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, אילן הגדול, תל אביב, מאה 19, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, אור זרוע, אוניברסיטת בר אילן, מאה 17, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית. נדפס על ידי הוצאת אהבת שלום, תשמ"ו, והוצאה חדשה עם הוספות תשפ"א.
• כתב יד, אור הישר, ירושלים, מאה 19, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• מאיר בן יהודה ליב פופרש (1624-1662), דף שער בספרייה הלאומית