מאיר שלי (בוגדנובסקי; 17 בפברואר 189324 באוגוסט 1983[1]) היה עורך, מתרגם, עיתונאי ומשפטן. מאנשי אחדות העבודה וההסתדרות הכללית. מנכ"ל העיתון "דבר" ומראשי מערכת העיתון. המזכיר הראשי של ארגון "החלוץ" העולמי.

מאיר שלי, ראשית שנות ה-50
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מאיר שלי במדי הצבא הע'ותמאני, 1918

קורות חיים

עריכה

נולד באולשאן שבפלך וילנה לפסח שרגא ומרים בוגדנובסקי. בוגר ישיבת טלז, ישיבת לידא וישיבת וולוז'ין.

ב-1912 עלה לארץ ישראל, למד בבית המדרש למורים בירושלים.

ב-1915, לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה החליט להישאר בארץ ולהתעת'מן מתוך הבנה שהדבר יחייבו להתגייס לצבא הטורקי. לפי הסכם עם השלטונות הטורקים קיבל דחיית גיוס כדי להשלים את לימודיו והוסמך להוראה ב-1916. עם סיום לימודיו נלקח עם חבורת תלמידים מן הסמינר ומן הגמנסיה הרצליה, לבית הספר לקצינים באיסטנבול, ועם גמר האימונים נשלח לחזית מקדוניה, וממנה לחזית בגדד. לאחר זמן הועבר למטה המפקדה הגרמנית שבמוסול שם שירת כמתורגמן במרכז השירות האלחוטי. לאחר נסיגת הגרמנים מן המזרח התיכון חזר לאיסטנבול ובסיום המלחמה השתחרר מהצבא וב-1919 חזר ארצה.

לאחר המלחמה למד באוניברסיטת וינה בהמשך קיבל השכלה משפטית בשיעורי המשפט הממשלתיים בארץ ישראל.

ב-1920 התמנה מזכיר "אחדות העבודה". היה ממייסדי ועורכי השבועון "העתיד" ו"החלוץ הצעיר".

שלי היה מתרגם, בעבודתו זו תרגם ספרים רבים בפסבדונימים: מ. בוגדנובסקי, מ. בוגדן, ב. דן ועוד.

שלי נפטר ב-1983 ונקבר בהר המנוחות.[1]

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 מאיר שלי באתר GRAVEZ
  ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.