פתיחת התפריט הראשי
Disambig RTL.svg המונח "שפיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בהפרדת נוזלים, ראו שפייה.

מֵאִיר שְׁפֵיָה הוא כפר נוער ליד זכרון יעקב בצדה הצפוני של דרך ואדי מילק. הוא הוקם בשנת 1891 כמושבת בת של זכרון יעקב הקרובה, בשם "מאיר שפיה": "מאיר" על שם מאיר (אנשל) רוטשילד, סבו של הברון רוטשילד ואבי בית רוטשילד, ו"שפיה" בעקבות השם הערבי של המקום.

מאיר שפיה
מחוז חיפה
מועצה אזורית חוף הכרמל
אזור התגוננות חוף הכרמל 81
גובה ממוצע[1] ‎106‏ מטר
תאריך ייסוד 1923
סוג יישוב יישוב מוסדי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 304 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎4.1%‏ בשנה עד סוף 2017

שגיאות פרמטריות בתבנית:מפה דינמית

פרמטרים [ שם17, קואורדינטות24, צבע סמן61, שם15, צבע סמן24, צבע סמן10, צבע סמן64, צבע סמן14, שם25, שם3, צבע סמן18, צבע סמן57, שם28, שם16, שם24, צבע סמן59, צבע סמן54, צבע סמן70, צבע סמן43, צבע סמן23, קואורדינטות23, צבע סמן27, שם12, שם2, שם4, צבע סמן11, צבע סמן44, צבע סמן47, קואורדינטות12, צבע סמן42, צבע סמן68, קואורדינטות14, צבע סמן65, צבע סמן62, צבע סמן49, קואורדינטות16, צבע סמן50, צבע סמן25, קואורדינטות26, צבע סמן20, קואורדינטות2, קואורדינטות17, צבע סמן32, שם8, צבע סמן56, צבע סמן28, קואורדינטות15, קואורדינטות11, שם13, צבע סמן39, צבע סמן41, קואורדינטות10, צבע סמן46, שם9, פריטים1, קואורדינטות6, צבע סמן1, שם21, קואורדינטות28, צבע סמן63, קואורדינטות4, צבע סמן8, צבע סמן34, צבע סמן13, קואורדינטות20, צבע סמן60, צבע סמן7, שם11, קואורדינטות5, צבע סמן19, שם5, צבע סמן12, צבע סמן33, צבע סמן52, צבע סמן6, צבע סמן30, שם6, צבע סמן53, צבע סמן3, צבע סמן22, צבע סמן2, צבע סמן29, צבע סמן9, צבע סמן36, צבע סמן17, קואורדינטות8, קואורדינטות7, צבע סמן38, שם19, קואורדינטות27, קואורדינטות19, צבע סמן40, שם14, קואורדינטות3, שם7, צבע סמן69, צבע סמן58, צבע סמן66, צבע סמן45, geotype1, צבע סמן31, צבע סמן51, שם22, צבע סמן15, קואורדינטות9, שם23, קואורדינטות13, שם26, קואורדינטות18, שם27, צבע סמן4, צבע סמן21, צבע סמן16, צבע סמן5, שם20, שם10, צבע סמן48, שם18, קואורדינטות21, צבע סמן67, צבע סמן37, צבע סמן55, קואורדינטות22, צבע סמן26, צבע סמן35, קואורדינטות25 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ שם34, גודל סמן10, גודל סמן46, גודל סמן25, קואורדינטות62, גודל סמן64, קואורדינטות64, שם54, גודל סמן22, קואורדינטות58, קואורדינטות29, גודל סמן44, קואורדינטות46, שם67, גודל סמן52, גודל סמן28, גודל סמן13, קואורדינטות36, גודל סמן30, שם60, גודל סמן55, גודל סמן47, גודל סמן49, גודל סמן63, קואורדינטות43, שם32, גודל סמן29, שם38, קואורדינטות37, גודל סמן53, קואורדינטות32, קואורדינטות48, שם59, קואורדינטות56, קואורדינטות45, שם31, גודל סמן12, גודל סמן11, גודל סמן27, שם70, קואורדינטות53, שם50, שם44, קואורדינטות31, גודל סמן8, שם42, שם62, שם33, שם57, שם63, קואורדינטות47, קואורדינטות40, גודל סמן37, שם36, גודל סמן35, שם51, גודל סמן67, גודל סמן21, קואורדינטות52, גודל סמן65, גודל סמן66, שם37, גודל סמן4, שם69, קואורדינטות61, שם66, גודל סמן18, שם29, קואורדינטות54, קואורדינטות51, קואורדינטות38, גודל סמן14, גודל סמן1, גודל סמן17, גודל סמן20, קואורדינטות1, גודל סמן62, קואורדינטות42, קואורדינטות50, קואורדינטות41, שם35, גודל סמן54, גודל סמן31, גודל סמן15, גודל סמן60, קואורדינטות35, שם64, גודל סמן42, גודל סמן34, גודל סמן45, גודל סמן23, גודל סמן3, שם47, גודל סמן43, גודל סמן9, שם40, שם53, קואורדינטות67, שם43, שם46, גודל סמן40, גודל סמן61, קואורדינטות33, גודל סמן68, גודל סמן59, גודל סמן7, גודל סמן33, גודל סמן38, קואורדינטות69, קואורדינטות39, גודל סמן5, גודל סמן58, שם58, גודל סמן48, גודל סמן2, גודל סמן36, גודל סמן39, שם48, קואורדינטות49, קואורדינטות60, גודל סמן16, שם30, קואורדינטות63, גודל סמן19, שם56, גודל סמן41, קואורדינטות55, שם41, שם65, שם55, קואורדינטות70, גודל סמן70, שם68, שם39, קואורדינטות57, גודל סמן57, גודל סמן51, קואורדינטות44, קואורדינטות59, גודל סמן32, שם45, שם49, גודל סמן56, שם61, קואורדינטות65, קואורדינטות66, גודל סמן6, קואורדינטות30, קואורדינטות68, גודל סמן69, גודל סמן24, שם1, גודל סמן50, גודל סמן26, שם52, קואורדינטות34 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מפת היישובים של מועצה אזורית חוף הכרמל
באדום - מאיר שפיה
בירוק - מיקום בניין המועצה
כיכר הכניסה לכפר הנוער מאיר שפיה
המושבה בגלויה עתיקה
צילום קבוצתי של ותיקי שפיה
מאיר שפיה - בית הפקידות
מאיר שפיה - בית דווידסקו
מאיר שפיה - בית דווידסקו - לוח זיכרון

תוכן עניינים

תולדות המקוםעריכה

בשנת 1887 רכשו פקידי הברון מסלים ח'ורי, אחד העשירים מערביי חיפה, שטח של 8,500 דונם. על שטח זה תכננו להקים יישוב חקלאי ובינתיים דאגו לעבד את האדמות. ב-1889 הגיעו עשרה צעירים מזכרון יעקב והתיישבו בבית הבעלים הקודם, ליד כפר אריסים בשם שוֵויה. בשנת 1891 הושלמה בניית הבתים הראשונים, בתים בני קומה אחת שנבנו כולם לאורך רחוב אחד משני צדדיו. הבתים אוכלסו בחלוצים מחו"ל ובבוגרי בית ספר החקלאי של זכרון יעקב[2]. בנוסף לבתי המגורים נבנו בית פקידות בן שתי קומות ובית כנסת.

פקידות הברון החליטה לבנות במקום 16 יחידות דיור[3]. בשיא איכלוסה של המושבה לא היו בה יותר מ-24 משפחות שכללו 116 נפשות. לכל משק משפחתי הוקצב שטח של 300 דונם. עיקר הגידולים החקלאיים היו תבואה, גפנים וגינות ירק ליד הבתים. את כרמי הגפנים של שפיה ניתן לראות בוואדי מילק. הענבים שנבצרו בשפיה הובלו ליקב בזכרון יעקב. פקידי הברון הקימו בשפיה שדות לניסויים בחקלאות וכן משתלות שלחין גדולות. חלקם הוקמו בעמק תות, היום נחל דליה בנתיב של ואדי מילק.

במטרה לגוון את מקורות ההכנסה של התושבים הוקם במקום סנטוריום. המבנה הפך לאחר מלחמת העולם הראשונה למוסד חינוכי (ראו להלן).

המבנים הראשונים של המקום שומרו על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. הם משמשים מרפאה ומרכזיה פדגוגית של בית הספר.

בין המייסדים היה חיים דב קנטור ששימש כמוהל ושוחט בנוסף לנחלה החקלאית שעיבד.

מתיישבי שפייה קיימו בדרך כלל קשרי עבודה וידידות טובים עם התושבים הערבים בסביבה, אולם עם פרוץ מאורעות 1936-1939 החל המצב הביטחוני להדרדר באזור, וביום ד תמוז תרצ"ח 3.7.1938 נרצח נחום וייספיש מראשי היישוב בשעה שיצא לרכוש חלב מבעלי עדרים בכפר פרדיס הסמוך[4].

המצב הביטחוני המדרדר, העיכובים הממושכים בהתפתחות המושבה והתעצמותו של המוסד החינוכי במקום, הביאו לכך שבין השנים 1939-1945 נטשו רוב איכרי המושבה את בתיהם ועברו לנחלות חלופיות ב זכרון יעקב, ושטח המושבה כולו הפך לחלק מכפר הנוער[5].

תיאור המקוםעריכה

הסופר משה סמילנסקי מתאר כך את המקום:

שביל טבעי צר הוליך מזכרון יעקב למאיר שפיה ומשם לבת שלמה. שתי המושבות הקטנות נבנו בין רכסי ההרים של השומרון. חייהם הרוחניים היו תלויים ב"אם" - זכרון יעקב - אבל לימים בנה הנדיב בכל אחת מהן: בית ספר ובית כנסת.

הדרך מן ה"אם" אל ה"בנות" עברה בין הכרמים אשר משני עברי העמקים ובין חורשות יער-טבעיות שעל רכסי ההרים. בחורשות אלה ניתן היה למצוא גם חיות טרף וחזירי בר. מאחורי החורשות, בין ההרים, שכנו כפרים ערביים, שתושביהן פגעו מעת לעת ביהודים.

מוסד חינוכיעריכה

בשנת 1904, ישראל בלקינד, ממייסדי ביל"ו, הקים בשפיה מוסד חינוכי. המוסד קלט יתומים מניצולי פרעות קישינב. היה זה כפר הנוער הראשון בארץ ישראל. השם שניתן לו היה: "קריית ספר". מייסדו הגדיר כך את המטרה החינוכית של הכפר: "לברוא דור חדש, דור עברי במלוא מובן המילה, דור אשר גוף בריא ורוח בריאה יתלכדו, דור אשר ידיו תדענה לאחוז בעט ובמחרשה, ופיו ידבר בלשוננו". לשם כך הועסקו הילדים, בצד הלימודים הרגילים, גם בחקלאות, בספורט ובטיולים. המזכיר של כפר הנוער היה ישראל שוחט, ממייסדי השומר. כאן נרקמה התוכנית הראשונה להקמת ארגון ההגנה היהודי הראשון[6].

בשנת 1917 הועברה הגימנסיה העברית הרצליה זמנית למאיר שפיה בשל גירוש היהודים מתל אביב ויפו במלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1923 הוקם במקום מחדש בית יתומים, הפעם ליתומי מלחמת העולם הראשונה, ובשנת 1925 הוסב המקום לבית ילדים של ארגון "הדסה הצעירה". רופאת הילדים שהופקדה על הטיפול הרפואי הייתה הד"ר פני צ'לנוב-קריגר[7]. בשנת 1957 נוצרה שותפות בבעלות על המקום בין מדינת ישראל וארגון "הדסה", היישוב משמש ככפר נוער.

בנות שפיהעריכה

בעת חופשה בת 18 יום בשפיה בנובמבר 1927 סיים חיים נחמן ביאליק את יצירתו "אלוף בצלות ואלוף שום", וכתב שלוש אגדות על שלמה המלך ואת שירו "לבנות שפיה". להלן שני הבתים הראשונים של השיר:

לִבְנוֹת שְׁפֵיָה

אִם אֵין לִבּוֹתֵיכֶם עֲרֵלִים,
וְיֵשׁ בְּקָדְקָדְכֶם מְעַט דֵּעָה –
הִשְׁבַּעְתִּיכֶם, חֲלוּצִים עֲצֵלִים,
הַפְשִׁילוּ עַל שֶׁכֶם הַכֵּלִים
וְקַמְתֶּם וַעֲלִיתֶם לִשְׁפֵיָה.

בִּשְׁפֵיָה יֵשׁ חֹרְשַׁת בְּנֵי-אֹרֶן
וְסֻכָּה לְצֵל וּלְמַרְגֵּעָה.
וּמָה עוֹד בִּשְׁפֵיָה? חֲצִי גֹרֶן,
שְׁלִישׁ אִכָּר מְטַיֵּל בְּמִקְטֹרֶן,
וּמַעְיָן אַט זוֹחֵל בְּאַשְׁבֹּרֶן,
עֵץ יָבֵשׁ עַל רֹאשׁ הָר כְּתֹרֶן,
בַּחוּרִים כִּמְלֹא הַצִּפֹּרֶן,
אַךְ בָּנוֹת בִּשְׁפֵיָה – כְּמֵאָה.

ועוד בית אחד:

רַבּוֹת בְּנוֹת כְּרָךְ הַמְלֻמָּדוֹת
וּנְבוֹנוֹת מִכֻּלָּן בְּנוֹת שְׁפֵיָה.
בְּכָל-מַדָּע לָהֶן עֶשֶׂר יָדוֹת:
הֵן שׁוֹמְעוֹת שְׂפַת גַּנִּים וְשָׂדוֹת
וְשִׂיחַת הַקָּמָה הַמְּלֵאָה.

ח"נ ביאליק, בנות שפיה, בפרויקט בן יהודה

מרכז אימונים להגנהעריכה

עקב ריחוקו של המקום ממרכזי היישוב ומעורקי תחבורה עיקריים[8] וכן הסביבה ההררית, ההגנה קיימה במקום קורסים ואימונים. החורשה והמבנים בכפר שימשו את חברי ההגנה. האימונים התקיימו ב"מערות טלימון" וב"בקעת שפיה"[9].

במאה ה-21עריכה

בשנת 2003 למדו בכפר הנוער שפיה כ-300 תלמידים, ביניהם עולים חדשים. בשנת 1977 נקלטו בכפר הפליטים הווייטנאמים שממשלת ישראל החליטה לקלוט[10]. מאיר שפיה מוכר כיישוב מוסדי בשטח השיפוט של המועצה האזורית חוף הכרמל, במחוז חיפה. נכון לשנת הלימודים תשס"ח, לומדים בכפר כ-600 תלמידים, מחציתם תלמידים בתוכנית מופ"ת למצוינות. לאורך שנותיה של שפיה כמוסד חינוכי, זכתה פעמיים בפרס שר החינוך על הישגיה ומצוינותה. במקום יש משק לימודי המשמש את תלמידי בית הספר למחקר וכן שיחזור של כפר אתיופי[11].

במקום מתקיים, מדי שנה, מחנה קיץ בינלאומי באנגלית הנקרא "BIG IDEA".

הכפר מאוגד כחברה ממשלתית.

לקריאה נוספתעריכה

  • רן אהרנסון, לכו ונלכה - סיורים במושבות העלייה הראשונה, הוצאת יד יצחק בן צבי - ירושלים, 2004.
  • אריה יצחקי, עמקי הצפון הכרמל ושומרון, (מתוך) מדריך ישראל - אנציקלופדיה שימושית לידיעת ארץ ישראל, בית ההוצאה כתר ומשרד הביטחון ההוצאה לאור, 1980 - עמ' 148
  • יואב רגב, מאיר שפיה מושבה בכרמל, הוצאת אחיאסף, נתניה, 2004

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1.0 1.1 הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ מקור:רן אהרנסון, עמ' 200
  3. ^ 4 מהן ניתן לראות בכפר הנוער היום - מקור: דוד הכהן
  4. ^ יואב רגב, מאיר שפיה מושבה בכרמל, אחיאסף, 2004, עמ' 105-107
  5. ^ יואב רגב, מאיר שפיה מושבה בכרמל, אחיאסף, 2004, עמ '115-118
  6. ^ מקור: "אריה יצחקי"
  7. ^ the rothild 71 since 1934 - משפחת קריגר
  8. ^ דרך ואדי מילק הייתה עוד דרך לא מקובלת
  9. ^ מקור: אריה יצחקי ואפרים ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל - לקסיקון לעם, הוצאת דבר - 1971
  10. ^ מקור:דוד הכהן
  11. ^ [1]