מאכלי רחוב

(הופנה מהדף מאכל רחוב)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מאכלי רחוב או אוכל רחוב, הם מאכלים הנקנים בדוכני רחוב ניידים או זמניים או במזנונים, וכן במזנונים המוכרים את מרכולתם דרך חלון-דלפק, כמו קיוסק, או מעבר לדלפק שבתוך החנות. בחלק מהמזנונים ניתן אף להזמין טייק אוויי. לרוב, מאכלי הרחוב נאכלים פעמים רבות בעמידה או אף תוך כדי הליכה, אם כי בחלק מהמזנונים מספר מועט של מקומות ישיבה.

דוכן אוכל רחוב בינגון
דוכן-תנור ברחוב בווינה, למכירת טוגנים, פרוסות תפוחי אדמה, חביתיות תפוחי אדמה וערמונים
"ציפורים על מקל" - נמכרים בשאנגחאי שבסין.

בנוסף לדוכנים הפועלים ברחוב באופן שגרתי, יש דוכנים הנפתחים באופן חד-פעמי באירועים המושכים אנשים רבים לרחובות, כגון חגיגות יום עצמאות ופסטיבלים.

ישנם מאכלי רחוב אשר מנה מהם היא בגדר תחליף לארוחה; אחרים הם חטיף. בדרך כלל מאכלי רחוב ניתנים לאכילה ביד, ללא צורך בכלי אוכל (למעט שקית שבה מוחזק המאכל), וכאשר יש צורך בכלי אוכל, כגון מזלג או כפית, אלה הם כלי אוכל חד-פעמיים. ישנם מאכלי רחוב מקומיים, אך רבים ממאכלי הרחוב נפוצו לרחבי העולם.

יש המסתייגים מקניית מאכלי רחוב משיקולי ניקיון וטריות, בעיקר נכון הדבר לגבי דוכנים חסרי אמצעי קירור.

מאכלי רחוב לרוב זולים באופן ניכר ממאכל דומה שנקנה במסעדה.

היסטוריה עריכה

מאכלי רחוב נמכרים ברחובות הערים למעשה מאז תחילת ההתיישבות העירונית והן קיבלו ביטויים שונים בתרבויות שונות בעולם. בערי הקיסרות הרומית היו דוכני לחם וזיתים. בערי מזרח אסיה היו דוכני אטריות מוכנות לאכילה. במזרח התיכון היו פיתות, פלאפל ושווארמה. בהודו נמכרים בדוכני רחוב מטעמי מזון מהיר המוכרים מזה עידן. במערב אפריקה מקובלים דוכני רחוב המוכרים בשר שיפודים צלוי, מוכן לאכילה. כיום, מתחרות בדוכנים של מאכלי הרחוב רשתות המזון המהיר.

מאכלי רחוב סביב העולם עריכה

 
אוטאפאם מיטגן בדוכן רחוב בוואראנסי שבהודו

המזרח התיכון עריכה

ישראל עריכה

 
פלאפל בפיתה

מאכלי הרחוב הישראלים הוותיקים הם פלאפל ושווארמה המשמשים כתחליף לארוחה מלאה, ונמכרים במזנונים ייעודיים. הם נמכרים לרוב בפיתה, בדוכנים המציעים על הדלפק "סלטים חופשי" - מספר קערות סלטים, מחמצים ורטבים למילוי חוזר של הפיתה על ידי הסועד. גם סביח הוא מאכל רחוב ישראלי כתחליף ארוחה; בעבר היה מוכר רק באזורים מסוימים וכיום נמכר בכל רחבי הארץ וכן פיתות דרוזיות עם לבנה ושמן זית, או ממרח שוקולד, שנמכרות בעיקר בירידי מזון ובצפון הארץ. מקורם של כל אלו במזרח התיכון ובארצות ערב. מעורב ירושלמי הוא מאכל ישראלי פופולרי הנמכר גם כן בדוכני רחוב לצד השווארמה, הפלאפל והסביח על אף שלעיתים גם נמכר גם במסעדות אם כי שם מחירו גבוה יותר.

בשנות ה-70 הפיצה האיטלקית הייתה אופנתית מאוד כמאכל רחוב ישראלי. בשנות ה-2000 נפוצה אופנה של מזנוני טורטיות (מכונים לעיתים "רולים") במילויים שונים, חלקם נאמנים למקור המקסיקני ואחרים בגרסאות שונות.

במהלך המאה ה-20 בערים רבות בישראל, במיוחד בקיץ, היו נמכרים קלחי תירס חם מדוכנים ניידים בקרנות רחוב, בהם מתבשל תירס בדוּד מים רותחים. הקלח החם מומלח והוגש לרוב בתוך עלה תירס. כיום מרבית אוכל הרחוב בישראל נמכר במסיבות, פארקי שעשועים וירידים מאכלי הרחוב הנפוצים הם כאלו שהיגרו מהמערב - נקניקייה בלחמנייה מיץ פטל פיצה המבורגר צ'יפס צמר גפן מתוק ופופ קורן.

מאכלי רחוב קיציים אופייניים הם הגלידות לסוגיהן, הנמכרות בקיוסקים, גלידות נמכרות גם בשפת הים, על ידי רוכלים העוברים בין המתרחצים כשהם נושאים את מרכולתם בארגז מבודד מחום.

סוריה עריכה

באביב נמכרים בסוריה שקדים ירוקים מעגלות רחוב, ובקיץ סברס ופיסטוק. תות עץ ומיץ ליקריץ נמכרים בדוכני רחוב ועל ידי מוכרי משקאות בבגדים מסורתיים הנושאים את מרכולתם בסיר על הגב.

טורקיה עריכה

בטורקיה נמכרים מאכלי רחוב רבים, הן מזרח תיכוניים והן מערביים. מוכרי תה נושאים סירי תה מתוק מהביל בשווקים.

אירופה עריכה

באירופה ישנם מאכלי רחוב לאומיים רבים, ולצידם מאכלים חוצי גבולות. דוגמה טובה היא השווארמה, שהובאה לאירופה על ידי מהגרים ערבים וטורקים. הרובע הלטיני בפריז הומה מוכרי שווארמה.

בנלוקס עריכה

בהולנד ובלגיה טוגנים הם מאכל רחוב נפוץ, ונמכרים עם רטבים כמיונז וקטשופ. גרסאות מקובלות הם מיונז עם קטשופ ובצל וכן מיונז עם רוטב חמאת בוטנים. הטוגנים ההולנדיים דומים למקובל בכל העולם, בעוד אלו הבלגיים עבים יותר.

הולנד עריכה

בהולנד מאכלי רחוב נמכרים לרוב בחנויות קטנות, שהן תערובת של בית קפה, בר ומסעדת מזון מהיר, המכונות "סנאק-בר" או "קפיטריה". המאכל העיקרי הנמכר בהן הוא טוגנים, ולצידם חטיפי בשר וגבינה מטוגנים. לרוב המבחר כולל גם המבורגר, גלידה וכריכים, ולעיתים אפילו פיצה, פלאפל ושווארמה.

רוכלי רחוב מוכרים דג הרינג מומלח המוגש עם בצל טרי; לחמניות מוצעות כתוספת.

מאכל רחוב הנפוץ בפסטיבלים ובעיקר בסביבות ה-31 בדצמבר (ערב ראש השנה האזרחית) הוא סוג של סופגניות המכונות "אוליבולן" ("כדורים משומנים").

בלגיה עריכה
 
דוכן טוגנים בבריסל, בלגיה

בבלגיה טוגנים נמכרים בעיקר בדוכני טוגנים (כמו זה שבתמונה משמאל).

ופל בלגי חם הוא חטיף רחוב נפוץ. חטיף מקובל נוסף הוא הפנקייק, אשר בבלגיה הוא תפוח יותר מהקרפ הצרפתי או הבליני הרוסי.

צרפת עריכה

בצרפת, הקרפ הוא מאכל רחוב לאומי וזול. קרפים נמכרים עם מילוי, ו"קרפ קומפלט" המכיל שינקן, גבינה מגורדת וביצה מהווה ארוחת צהריים משביעה. כחטיף מתוק, הקרפ נמכר עם נוטלה ובננה או גראן מרנייה וסוכר. מוכרי קרפ מוכרים גם פאניני[1] - כריך קלוי.

מאכלי רחוב נוספים הם מגוון כריכים מבגט, פיצה וכריכי קבב. בחורף נמכרים ערמונים קלויים.

גרמניה עריכה

בגרמניה, בשל השיעור הגבוה של מהגרים טורקים, נפוצים סוגים נוספים של מאכלי רחוב טורקיים, מעבר לשווארמה הכלל-אירופאית. מאכלים מסורתיים יותר מתבססים על נקניקיות מסוגים שונים. גם הטוגנים נפוצים, עם קטשופ או מיונז, לעיתים לצד נקניקייה. ברוב דוכני חטיפי הרחוב נמכר מגוון גדול של סוגי בירה ולעיתים גם בקבוקים קטנים של ויסקי ווודקה.

קיימת גם נוכחות הולכת וגדלה של דוכני רחוב צפון אפריקאים המוכרים שווארמה, פלאפל וחלומי.

איטליה עריכה

מאכל הרחוב האיטלקי הנפוץ ביותר הוא פיצה. בניגוד לפיצה הנמכרת במסעדות שצורתה עגולה, פיצה כמאכל רחוב נאפית בתבניות מרובעות ונמכרת כריבועים או מלבנים ובצקה דק, גם זאת בניגוד לזה של הפיצה המסורתית. הציפויים הנפוצים הם: פטריות, מרגריטה, נקניק איטלקי, האם, ירקות. בסיינה הבצק דק במיוחד והפיצה לרוב מקופלת.

מאכלי רחוב נוספים הם: ג'לאטו - גלידה איטלקית, פוקצ'ה ממולאת גבינה בסגנון ג'נובה, פרינטה האפויה מקמח חומוס ולעיתים מוגשת עם פוקצ'ה, תבשיל של קיבת שור המוגש בלחמנייה שמקורו בפירנצה, "סופלי" מרומא - כדורי אורז במילוי גבינה או מילויים נוספים המצופה פירורי לחם וביצה ומטוגן בטיגון עמוק. אותו מאכל מכונה בסיציליה "ארנצ'יני" וממולא לרוב רוטב בשר ואפונה ירוקה.

בנאפולי דוכנים המכונים "פריג'יטוריה" (friggitorie) מוכרים מאפים ממולאים המטוגנים בטיגון עמוק ומאכלים נוספים. בפלרמו מקובל "פאני קה מאוזה" - טחול של חזיר מבושל פרוס דק, מוגש בלחמנייה ו"פנאלה" - בלילת קמח חומוס בטיגון עמוק. במרכז איטליה נפוצה "פורקטה" - בשר חזיר צלוי מתובל, מוגש לרוב בלחמנייה.

דוכני רחוב מוכרים בקיץ אבטיח ובחורף ערמונים, בעיקר לקראת חג המולד. מזנוני צלייה מוכרים לרוב מזון לצריכה ביתית, אך בחלקם יש דלפק לאכילה במקום של מוצריהם, הכוללים עוף צלוי, תפוחי אדמה צלויים, פולנטה מטוגנת ותוספות שונות.

בזכות מהגרים מטורקיה ומהמזרח התיכון, גם השווארמה צוברת פופולריות כמאכל רחוב באיטליה.

 
דוכן מאכלי רחוב בסיאול, קוריאה הדרומית
 
דוכן מאכלי רחוב, חבל ראג'סטאן בהודו

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מאיטלקית: pane - לחם; panino - "לחם קטן" או בפשטות: לחמנייה.