מארון 5

להקת פופ-רוק אמריקאית

מארון 5אנגלית: Maroon 5) היא להקת פופ רוק מלוס אנג'לס, זוכת שלושה פרסי גראמי, המשלבת בשיריה אלמנטים של פאנק ומוזיקת נשמה. הפריצה של הלהקה הגיעה בעקבות הלהיט "This Love" משנת 2004.

מארון 5
Maroon 5
מקום הקמה לוס אנג'לס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הבריתארצות הברית לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית
תקופת הפעילות מ-1994
סוגה פופ רוקרוק אלטרנטיבירוק קלדאנס-פופפאנקאלקטרוניתבלו-אייד סול
חברת תקליטים ריפרייז רקורדסאוקטון רקורדס
ג'יי רקורדסאינטרסקופ רקורדס
פרסים והוקרה
אתר רשמי
פרופיל ב-IMDb
חברים
אדם לוין
ג'יימס ולנטיין
מייקל מאדן
ג'סי קרמייקל
מאט פליין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברים לשעבר
ראין דאסיק עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

היסטוריה עריכה

שלושה מחברי הלהקה מכירים אחד את השני עוד מימי חטיבת הביניים. השלושה הקימו ביחד עם המתופף ראין דאסיק להקת גראז' רוק/גראנג' בשם "Kara's Flowers", בשנת 1995. הלהקה חתמה על חוזה הקלטות ב"Reprise Records" (השייכת ל"Warner Music Group"), עוד כשהארבעה היו בתיכון, ובשנת 1997 הוציאו את אלבומם היחידי, "The Fourth World". האלבום היה לכישלון מסחרי, ולכן הסתיים החוזה בין חברת התקליטים ל"Kara's Flowers". האלבום "The Fourth World" זכה להתעניינות לאחר שמארון 5 התפרסמו, אז נמכרו מהאלבום יותר עותקים מאשר טרם פריצתם.

לאחר סיום החוזה התפצלו דרכיהם של הארבעה, לאחר שהלכו ללמוד באוניברסיטאות שונות ברחבי ארצות הברית. בתקופה זו גילו סגנונות מוזיקליים חדשים, וגילו התעניינות בפופ, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה וגוספל. תקופת התנסות זו השפיעה רבות על הסגנון והסאונד של חברי הלהקה. ארבעת החברים שמרו כל התקופה על קשר, והחלו לנגן יחד מחדש בשנת 2001. ג'סי קרמייקל עבר מגיטרה לקלידים, ועל כן צורף ללהקה ג'יימס ולנטיין, כנגן הגיטרה. בתחילת דרכם ניגנה הלהקה בלוס אנג'לס וניו-יורק. סולן הלהקה, אדם לוין, חשף שאלו היו תקופות שהשפיעו מאוד על סגנון נגינת הלהקה. "במשך הזמן בין עסקי הקלטותינו שהיתי זמן רב בניו-יורק ושם נחשפתי לסגנון מוזיקה עירוני ולתרבות ההיפ-הופ בדרך שמעולם לא קרתה לי בלוס אנג'לס. דבר זה הפנה אותי לחלוטין לסגנון מוזיקה שונה אשר השפיע על כתיבת השירים שלי".

לאחר צירופו של ולנטיין, שינו החמישה את שם הלהקה ל"מארון 5". הלהקה חתמה על חוזה הקלטות עולמי ב-"BMG", והחלה לבסס עצמה בתעשיית המוזיקה האמריקנית.

קריירה עריכה

2006–2001: Songs About Jane עריכה

ביוני 2002 יצא אלבום הבכורה של הלהקה, "Songs About Jane". הסינגל הראשון מהאלבום היה "Harder to Breathe", שנכנס ל-TOP 20 בארצות הברית ובבריטניה. מכירות האלבום הלכו והתעצמו במשך הזמן, כשהאלבום הגיע למקום השישי במצעד האלבומים האמריקני. הפריצה הגיעה בעקבות יציאתו לרדיו ולחנויות של הסינגל השני, "This Love", אשר נכנס ל-TOP 5 בארצות הברית ובבריטניה ובמדינות רבות נוספות, והיה ללהיט גדול ב-MTV. לאחר מכן הגיע הלהיטים "She Will Be Loved" ו-"Sunday Morning" אשר ביססו את מעמדם החדש כמיינסטרים. בפברואר 2005 זכתה הלהקה בפרס גראמי בקטגוריית תגלית השנה ושנה אחר כך זכו בפרס גראמי נוסף בקטגוריית 'דואט או להקת השנה בפופ'.

לאחר מספר שנים של סיורי הלהקה, המתופף ריאן דאסיק החל לסבול מכאבים בכתף כתוצאה מפגיעת ספורט ישנה. אחרי כמה סיבובי הופעות בהם מתופפים אחרים החליפו את המקום שלו, דאסיק עזב רשמית את מארון 5 בספטמבר 2006 ומאט פליין הוכנס ללהקה בתפקיד המתופף.

2009–2007: It Won't Be Soon Before Long עריכה

אלבומם השני, "It Won't Be Soon Before Long", יצא לחנויות ברחבי העולם ב-22 במאי 2007, והגיע היישר למקום הראשון בארצות הברית, עם מכירות של 429,484 עותקים בשבוע הראשון. הסינגל הראשון מתוכו, "Makes Me Wonder", יצא ב-27 במרץ והגיע למקום הראשון במצעד בילבורד האמריקני, ובכך גם קבע שיא, כשעלה במצעד מהמקום ה-64 היישר למקום הראשון. הסינגל הגיע למקום הראשון בעוד 11 מדינות, וביניהן בישראל במצעד הלהיטים הרשמי של גלגלצ. הסינגל השני "Wake Up Call" זכה גם הוא להצלחה. הסינגל השלישי מתוך האלבום, "Won't Go Home Without You" יצא בנובמבר וגם הוא הגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים בישראל. סינגל רביעי לאלבום נקרא "If I Never See Your Face Again" ובסינגל זה השתתפה הזמרת ריהאנה, ואף הוא זכה להצלחה והגיע למקום ה-3 בישראל. סינגל חמישי לאלבום נקרא "Goodnight Goodnight" ואף על פי שלשיר זה יצא קליפ הוא לא הופץ ברשתות ערוצי המוזיקה בעולם. הלהקה נבחרה פעמיים ללהקת השנה בישראל בשנים 2004 ו-2007, ולפריצת השנה בשנת 2004. הסינגלים "This Love" ו-"She Will Be Loved" הגיעו למקום השני ולמקום הרביעי (בהתאמה) במצעד השירים השנתי של שנת 2004. הסינגלים "Makes Me Wonder" ,"Wake Up Call" ו-"Won't Go Home Without You" הגיעו למקום ה-16, 24 ו-21 (בהתאמה) במצעדי השירים השנתיים של שנת 2007 ו-2008.

2011–2010: Hands All Over עריכה

 
מארון 5, 2011

אדם לוין, סולן הלהקה, ציין שהוא מאמין שהלהקה הגיעה לשיאה ויכולה להוציא עוד אלבום לפני הפירוק. הוא הסביר: "בסופו של דבר אני רוצה להתמקד בלהיות בן אדם שונה לגמרי כי אני לא יודע אם אני רוצה לעשות את זה בגיל ארבעים, חמישים ומעבר, כמו הרולינג סטונס".

האלבום השלישי של הלהקה, Hands All Over, יצא ב-21 בספטמבר 2010. הסינגל הראשון מתוך האלבום, "Misery" יצא לאור ב-22 ביוני 2010, השיר הגיע למקום הראשון בבילבורד. הסינגל השני, "Give a Little More" יצא לאור ב-12 באוקטובר 2010 והגיע למקום העשירי בבילבורד. הסינגל השלישי, "Never Gonna Leave This Bed" יצא ב-5 בפברואר 2011 והגיע למקום השישי במצעד של הבילבורד. בסוף שנת 2011, במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ, הגיע השיר "Never Gonna Leave This Bed" למקום ה-33.

ב-2011 הקליטה הלהקה שיר ביחד עם הזמרת רוזי קריין לפסקול של הסרט משחקי הרעב. השיר נקרא "Come Away To The Water" ויצא לאור ב-20 במרץ 2012.

במרץ 2011, הלהקה השתתפה בפרויקט ראשון מסוגו של חברת קוקה-קולה בו הם היו סגורים באולפן 24 שעות, ביחד עם המוזיקאי PJ מורטון. בו היו להם 24 שעות לכתוב שיר מקורי משלהם. במשך 24 שעות יכלו המעריצים לראות אותם בשידור חי באתר של קוקה-קולה מתחילת תהליך כתיבת השיר והקלטתו ועד סיום 24 השעות, כשהם השמיעו את היצירה הגמורה. השיר, "Is Anybody Out There", יצא לאור באתר קוקה-קולה לאחר מספר ימים להורדה בחינם. מאז, המשיך PJ מורטון לנגן עם הלהקה בהופעות. במשך 24 השעות יכלו המעריצים להביע את דעתם ולהשתתף בתהליך באמצעות הטוויטר.

ביוני 2011, הוציאה לאור הלהקה סינגל בשיתוף עם הזמרת כריסטינה אגילרה שנקרא "Moves Like Jagger". הסינגל הגיע למקום הראשון בבילבורד הוט 100 ולמקום הראשון במצעד האייטיונס. הם הופיעו איתו לראשונה על במת הריאליטי The Voice, בה לוין ואגילרה משמשים כמנטורים. השיר צורף לאלבום Hands All Over בהפצתו השנייה ב-2011. בסוף שנת 2011, במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ, הגיע השיר "Moves Like Jagger" למקום הרביעי. ב-20 בנובמבר 2011 זכתה הלהקה בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית בפרס 'הלהקה הטובה ביותר'. בנוסף, הופיעה הלהקה באותו הטקס עם הלהיט "Moves Like Jagger" ביחד עם כריסטינה אגילרה, ולוין הופיע בנפרד עם השיר "Stereo Hearts" עם להקת ג'ים קלאס הירוז. ב-11 בינואר 2012, זכתה הלהקה בטקס פרסי ה-People choice בקטגוריה "הלהקה האהובה".

2013–2012: Overexposed עריכה

 
מארון 5 בהופעה בנאשוויל, 2013

למרות הצהרותיה של הלהקה על פירוק אחרי האלבום השלישי, ב-8 בספטמבר 2011, הצהיר קלידן הלהקה, ג'סי קרמייקל, כי הלהקה צפויה להתחיל בהקלטת האלבום הרביעי שלהם בתוך שנה.

ב-2012, לאחר תלונות מצד מעריצים על כך שקלידן הלהקה, ג'סי קרמייקל, לא נראה מופיע איתם בהופעות, וכן לא הגיע איתם לטקסים האחרונים, פרסמה הלהקה הודעה בה הוכרז שקלידן הלהקה ג'סי עזב זמנית לטובת המשך לימודי מוזיקה ויחזור לנגן עם הלהקה בהמשך. ב-26 במרץ 2012 הודיעה הלהקה ששם האלבום החדש יהיה "Overexposed", ושייצא ב-26 ביוני 2012. ב-16 באפריל 2012 הופיעה הלהקה על במת התוכנית The Voice עם הסינגל הראשון מהאלבום,"Payphone" בשיתוף עם הראפר ויז קאליפה. ב-17 באפריל הסינגל יצא לאור באופן רשמי. הסינגל הגיע למקום הראשון במצעד גלגלצ ולמקום ה-18 במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ. ב-19 ביוני 2012 יצא לאור הסינגל השני מתוך האלבום, "One More Night". השיר זכה להצלחה בישראל ונשאר מספר שבועות במקום הראשון במצעד גלגלצ. במצעד הפזמונים הבינלאומי השנתי של גלגלצ הגיע השיר למקום העשירי, בנוסף, הלהקה הוכרזה כ"הרכב השנה" לשנת 2012. הסינגל השלישי מהאלבום, Daylight, יצא לאור בתאריך 27 בנובמבר 2012.

ב-14 במאי 2013 יצא לאור הסינגל הרביעי והאחרון מהאלבום, "Love Somebody". יום לאחר מכן יצא לאור הקליפ לשיר.

2014–2015: V עריכה

ב-18 במאי 2014, הודיעה הלהקה כי אלבום האולפן החמישי שלה, V יצא לאור ב-2 בספטמבר באותה השנה, בחסות חברת התקליטים, אינטרסקופ רקורדס. הסינגל הראשון מהאלבום "Maps" יצא לאור ב-16 ביוני 2014. באוגוסט 2014 הוציאו את הסינגל "Animals", ובינואר 2015 הוציאו את הסינגל "Sugar".[1] במאי 2015 הוציאו את הסינגל "This Summer".

2017–2018: Red Pills Blues עריכה

ב-11 באוקטובר 2016, הוציאה הלהקה את הסינגל "Don't Wanna Know" בשיתוף עם הראפר קנדריק לאמאר. בינואר 2017, הכריז לוין כי הלהקה עובדת על אלבום שישי.

בפברואר של אותה השנה יצא הסינגל "Cold" בשיתוף עם הראפר פיוצ'ר, ובאוגוסט יצא הסינגל המוביל מתוך האלבום, "What Lovers Do", בשיתוף עם הזמרת סיזה. ב-6 באוקטובר, הלהקה הוציאה הסינגל השיווקי "Help Me Out" בשיתוף עם ג'וליה מייקלס. ב-3 בנובמבר 2017 יצא האלבום Red Pills Blues באופן רשמי, אשר הגיע למקום השני במצעד בילבורד 200. בינואר 2018, הוציאה הלהקה סינגל נוסף מתוכו ושמו "Wait".

ב-30 במאי 2018 הוציאה הלהקה את הסינגל "Girls Like You" יחד עם הראפרית קארדי בי, אשר הגיע למקום הראשון במצעד הלהיטים של בילבורד הוט 100. מיד לאחר צאת השיר יצאה הלהקה לסיבוב הופעות בינלאומי שארך למעלה משנה, בו אירחו זמרים כדוגמת ג'וליה מייקלס וסיגריד.

ביוני של אותה השנה, שיתפה הלהקה פעולה עם חברת הרכבים יונדאי לפרסומת, במסגרתה ביצעו גרסת כיסוי לשירו של בוב מארלי, "Three Little birds".

2019–הווה: Jordi עריכה

בינואר 2019, חברי הלהקה אדם לוין וג'סי קרמייקל שיתפו פעולה עם חבר להקת פרל ג'אם, סטון גוסארד, לביצוע של השיר "Seasons" של כריס קורנל, כחלק ממופע מחווה לזכרו ושמו "I Am the Highway: A Tribute to Chris Cornell".

בפברואר של אותה השנה הופיעו על בימת הסופרבול, יחד עם הראפרים ביג בוי וטרביס סקוט.

ב-20 בספטמבר 2019, הוציאה הלהקה את הסינגל "Memories", אשר הגיע למקום השני במצעד הלהיטים של בילבורד הוט 100.

בפברואר 2020, יצאה הלהקה לסיבוב הופעות אך עקב מגפת הקורונה נדחה הסבב למועדים חדשים בשנת 2021. ביוני 2020, הוכרז כי מתוכנן לצאת סרט דוקומנטרי על הלהקה.[דרוש מקור]

ביוני 2020, בסיסט הלהקה מייקל מאדן נעצר בלוס אנג'לס עקב חשדות לאלימות במשפחה. מספר ימים לאחר מכן פרש מהלהקה.[דרוש מקור] ב-24 ביולי, הוציאה הלהקה את הסינגל "Nobody's Love".

ב-3 במרץ 2021, הוציאה הלהקה את הסינגל "Beautiful Mistakes", בשיתוף עם הראפרית מייגן די סטליון. ב-11 ביוני, יצא אלבום האולפן השביעי, Jordi, על שמו של מפיק הלהקה ג'ורדן פלדשטיין, שהלך לעולמו בנסיבות טראגיות בשנת 2017. האלבום מכיל את ארבעת הסינגלים "Nobody's Love" ,"Beautiful Mistakes", ‏"Memories"‏ ו-"Lost".

הלהקה הגיעה לשתי הופעות בישראל, ב-9 וב-10 במאי 2022, במסגרת סיבוב הופעות ראשון במזרח התיכון.[2][3] הלהקה מכרה מעל 110 אלף כרטיסים, שבירת שיא של מכירת כרטיסים למופע אי פעם בישראל.[4]

דיסקוגרפיה עריכה

אלבומי אולפן עריכה

אלבומים אחרים עריכה

  • 2003: Acoustic 22.1.03
  • 2005: Live Friday Night the 13th
  • 2007: The B-Side Collection
  • 2008: Live from SoHo
  • 2008: Live from Le Cabaret
  • 2008: Call and Response: The Remix Album

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מארון 5 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


מארון 5 - פרסים