מארינו מורוזיני

הדוכס ה-44 של ונציה

מארינו מורוזיניאיטלקית: Marino Morosini;‏ 1181 - 1 בינואר 1253) היה הדוכס ה-44 של ונציה. מורוזיני כיהן כדוג'ה משנת 1249 ועד פטירתו.

מארינו מורוזיני
Marino Morosini
לידה 1181
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 בינואר 1253 (בגיל 72 בערך)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה כנסיית הקדושים ג'ובאני ופאולו עריכת הנתון בוויקינתונים
שושלת משפחת מורוסיני
דוכס ונציה ה־44
12491253
(כ־4 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שלט האצולה של מרינו מורוזיני.
קיברו של מארינו מורוזיני.

חייו

עריכה

מארינו היה אחד מארבעה מבני משפחת מורוזיני אשר כיהן כדוג'ה. (האחרים היו דומניקו מורוזיני, מיקלה מורוזיני ופרנצ'סקו מורוזיני). ארבע מבנות המשפחה, במהלך השנים, היו נשואות לדוג'ים, ונשאו את התואר דוגארסה (dogaressa): טמאסימה מורוזיני הייתה רעייתו של פייטרו גראדניגו, פרנצ'סקה מורוזיני נישאה לאנדראה דאנדולו, דיאה מורוזיני נישאה לניקולו טרון ומוריזינה מורוזיני נישאה למארינו גרימאני.

מארינו נבחר לתפקיד הדוג'ה בהיותו בן 68, עת כהן כפרוקוראטור של בזיליקת סן מרקו. קודם להיותו הפרוקראטור, כיהן כדוכס הרקליון שבכרתים, שהייתה בשליטה ונציאנית.

למארינו ולרעייתו לא היו ילדים.

ארבע שנות כהונתו היו שנות שלום, ואף שבאותה עת התחולל מסע הצלב השביעי בו יצא לואי התשיעי, מלך צרפת, ותקף את מצרים, בשל קישרי המסחר בין ונציה ומצרים החליט מורוזיני לא להשתתף במסע הצלב.

מורוזיני שיפר את הקשרים בין ונציה והוותיקן בכך שאיפשר את הקמת בית משפט אינקוויזייטורי בעיר (אולם על פי ההסכם עם האפיפיור היה זה הדוג'ה ולא האפיפיור שמינה את השופטים).

מארינו מורוזיני נפטר ב-1 בינואר 1253 ונקבר בבזיליקת סן מרקו.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מארינו מורוזיני בוויקישיתוף