מארקלוס (לטינית: Marcellus) היה נציב יהודה מטעם הרומאים בין השנים 36 עד 37 לספירת הנוצרים.
הוא התמנה לתפקידו על ידי ויטליוס, נציב סוריה, לאחר הדחתו של פונטיוס פילאטוס.[1]
עם מינויו הגיע גם ויטליוס ליהודה והתיר לכוהנים הגדולים להחזיק אצלם את בגדי הכהונה הגדולה ללא פיקוח הנציב[2].
מארקלוס החל את נציבותו בשנת 36 לספירה וביטל את המיסים שהיו מוטלים על היבולים. הוא פעל בנחת עם העם היהודים בפרובינקיה יהודה לעומת קודמו לתפקיד, פילטוס אשר פעל כנגדם והכעיסם.[3]
הערות שולייםעריכה
- ^ יוסף בן-מתיתיהו (יוספוס פלביוס), קדמוניות היהודים, יח 88.
- ^ יוסף בן-מתיתיהו (יוספוס פלביוס), קדמוניות היהודים, יח 95.
- ^ ההיסטוריה של ארץ ישראל, מנחם שטרן, הוצאת כתר ירושלים, 1984, עמ' 100 - 101
