מארק בנייה
מארק בנייה (בצרפתית: Marc Boegner; 1881 – 1970) היה כומר פרוטסטנטי, תאולוג, איש המחתרת הצרפתית וחסיד אומות העולם מצרפת.
 | |
| לידה |
21 בפברואר 1881 אפינאל, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1970 (בגיל 89) פריז, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות מונפרנאס |
| מדינה |
צרפת |
| מקצוע |
כומר, מסאי, תאולוג |
| צאצאים |
Philippe Boegner, Jean-Marc Boegner |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
|
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | מארק בנייה |
  | |
קורות חיים עריכה
בנייה התחנך באורליאן ולאחר מכן בפריז. הוא למד משפטים אך הטה את עניינו לדת ובשנת 1905 הוסמך לכמורה. הוא היה ראש הקהילה הכפרית של דרום (אנ') שבדרום צרפת. בשנת 1911 מונה למשרת פרופסור לתאולוגיה במוסד דתי בפריז ובשנת 1918 התמנה בתור כומר של קהילה, משרה בה החזיק עד 1952. בשנת 1928 ניהל את טקסי תקופת התענית ברדיו, והתפרסם בציבור הצרפתי. בשנת 1929 היה הנשיא הראשון של הפדרציה הפרוטסטנטית הצרפתית, תפקיד אותו מילא עד 1961.
פעילותו בתקופת השואה עריכה
בנייה היה נשיא הכנסייה הפרוטסטנטית בצרפת. עם כיבוש צרפת על ידי גרמניה, במאי 1940, עמד בנייה בראש ארגון Cimade (אנ'), ארגון סטודנטים פרוטסטנטים צרפתים, שהיה פעיל במהלך שנות מלחמת העולם השנייה נגד הכובשים הגרמנים. במאי 1941 היה בנייה הראשון שמחה על החוקים האנטישמיים של משטר וישי.
בקיץ 1941 החל בנייה במגע אישי עם נשיא משטר וישי, המרשל פטן, ראש הממשלה פייר לאוואל והממונה על העניינים היהודיים, קסאבייה ולה. הוא גינה את המדיניות האנטישמית שלהם ופעל לביטול צווים אנטי-יהודיים. בקיץ 1942 מחה בפני לאוואל על גירוש היהודים מפריז ועל גירוש ילדים למזרח בתנאים בלתי אנושיים. בספטמבר 1942 הטיף בנייה לעשרות כמרים להציל יהודים. עקב גישתו האמיצה היה חשוף להתקפות של עיתונים צרפתיים אנטישמיים.
בשנת 1942 היו בנייה ופייר-מרי גרליה נשיאי כבוד של ארגון ההצלה "ידידות נוצרית" (Amitié Chrétienne). בנייה עודד כמרים וראשי קהילות פרוטסטנטיות לפעול להצלת יהודים. בהשפעתו ניתן מחסה לאלפי יהודים, בעיקר בליון, בלה שמבון-סור-ליניון ובאזורים נרחבים אחרים. יהודים רבים אחרים הוברחו לשווייץ, בעזרת כמרים פרוטסטנטים שפעלו באזורי הגבול, בברכתו ובהשראתו של בנייה.
בנייה הציל כמאה ילדים יהודיים שברחו מגרמניה ונכלאו במחנה גירס בדרום צרפת. הוא הצליח להוציא את היהודים מהמחנה ולהסתירם כאשר המשטרה הצרפתית עמדה לגרשם לאושוויץ. עוד ארגן בנייה מקומות מסתור למשפחה יהודית במספר ערים בצרפת הכבושה, וזו שרדה במסתורים שונים עד השחרור באוגוסט 1944.
לאחר השואה עריכה
בנייה היה פעיל פרוטסטנטי בכיר ומשקיף בוועידת הוותיקן השנייה, במהלכה ניהל דיון תאולוגי עם הקרדינל אוגוסטין באה (אנ'). הוא פרסם כעשרים ספרים בצרפתית בנושאי אמונה ותאולוגיה.
בשנת 1987 הוכר בנייה על ידי יד ושם בתור חסיד אומות העולם.
קישורים חיצוניים עריכה
- פעילותו של בנייה להצלת יהודים, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- מארק בנייה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
