מארק הירשי

רוכב אופניים שווייצרי

מארק הירשיאנגלית: Marc Hirschi; נולד ב-24 באוגוסט 1998) הוא רוכב אופני כביש שווייצרי בקבוצת יו. איי. אי. אמירטס מסבב הוורלד טים.

מארק הירשי
Marc Hirschi
הירשי ב-2018
הירשי ב-2018
לידה 24 באוגוסט 1998 (בן 22)
שווייץשווייץ איטיגן, שווייץ
גובה 174 ס"מ
משקל 61 ק"ג
תחום כביש
קבוצה נוכחית יו. איי. אי. אמירטס
קבוצות עבר סאנווב (2019-2020)
הישגי שיא
גרנד טורס
טור דה פראנס:
קטע אחד (2020)
מרוצים חד-יומים:
לה פלש ואלון (2020)
מאזן מדליות
מתחרה עבור שווייץשווייץ  שווייץ
אליפות העולם
ארדאימולה 2020עלית גברים
זהבאינסברוק 2018עד גיל 23
אליפות אירופה
ארדהרנינג 2017עד גיל 23

קריירהעריכה

הירשי התחיל לרכוב כחובבן בשנת 2014, וב-2015 אף ניצח את אליפות שווייץ עד גיל 19, כשבאותה עונה סיים חמישי באליפות אירופה ותשיעי באליפות העולם עד גיל 19. ב-2016 הוא ניצח שוב את אליפות שווייץ עד גיל 19 וזכה במדליית כסף באליפות אירופה בנגד השעון לאותה קטגוריית גיל, 11 שניות מאלכסיס ברונייל המנצח. באליפות העולם עד גיל 19 באותה העונה שנערכה בדוחה (קטר), הגיע הירשי שמיני במקצה נגד השעון ו-19 במרוץ הכביש. ב-2017 עלה כבר לקטגוריה של עד גיל 23, וניצח את אליפות שווייץ בנגד השעון בקטגוריה זו. באליפות אירופה, זכה במדליית ארד במרוץ הכביש.

ב-2018 ניצח את אליפות אירופה עד גיל 23, לאחר שגבר על ויקטור לאפיי (כסף) ופרננדו ברצלו (ארד) בספרינט הסיום, במקצה נגד השעון באליפות סיים חמישי. בהמשך ב-28 בספטמבר השלים "דאבל" כשניצח גם את אליפות העולם עד גיל 23, לאחר בריחת סולו שבסופה הקדים ב-15 שניות את ביורג למברכט (כסף) ואת יאקו האנינן (ארד).

סאנווב (2019-)עריכה

ב-2019 הפך הירשי למקצוען עם הצטרפותו לקבוצה הראשית של סאנווב, לאחר שב-2018 רכב בקבוצת הפיתוח שלה. ההישג הבולט הראשון שלו במדי הקבוצה היה המקום ה-10 ב-E3 בינקבנק קלאסיק, 1:04 דקות מזדנק שטיבר המנצח. באליפות שווייץ סיים שני במקצה נגד השעון ורביעי במרוץ הכביש, לאחר מכן רשם את הפודיום הראשון שלו ממרוץ וורלד טור, לאחר שסיים שלישי בקלאסיקה סן סבסטיאן, 38 שניות מרמקו אוונפול המנצח. במרוץ בינקבנק טור השיג הירשי עוד מקום בחמישייה הראשונה, לאחר שסיים 44 שניות מלורנס דה פלוס המנצח. בהמשך העונה גם סיים שישי בטור של גרמניה.

2020עריכה

ב-2020 ערך את הופעת הבכורה שלו בגרנד טור, כשנבחר לטור דה פראנס. בקטע ה-2 של המרוץ עקב הירשי אחר התקפה של ז'וליאן אלאפיליפ בעלייה האחרונה של הקטע, אדם ייטס הצטרף אל השניים ובספרינט הסיום גבר אלאפיליפ על השניים האחרים וניצח את הקטע, כשהירשי סיים שני. בקטע ה-9 יצא הירשי לבריחת סולו שהתחילה יותר מ-90 קילומטרים לסיום, במהלך העלייה המדורגת השנייה של הקטע, הירשי נתפס על ידי דבוקה קטנה שכללה את מיקל לנדה, פרימוש רוגליץ', איגן ברנל וטאדיי פוגאצ'אר, הוא הצליח להחזיק איתם עד לסיום אך בספרינט נכנע לפוגאצ'אר המנצח ולרוגליץ'. במהלך הקטע ה-12 היה הירשי שוב חלק מקבוצת הבריחה, הוא התקיף על העלייה המדורגת האחרונה של הקטע, כ-28.2 קילומטרים לסיום, והמשיך ברכיבת סולו עד לניצחון, כשהוא משיג את הניצחון המקצועני הראשון בקריירה שלו והראשון של סאנווב בטור של 2020. בהמשך המרוץ המשיך הירשי להיות בולט, כשסיים עשירי בקטע ה-14 מתוך הפלוטון, כשבן קבוצתו, סורן קראו אנדרסן, מנצח ברכיבת סולו את הקטע. בקטע ה-18 הירשי נכנס לקבוצת הבריחה במטרה להעלות להובלה בקטגוריית ההרים, וניהל קרב על ההובלה נגד ריצ'רד קאראפאס במהלך הקטע, ואף על פי שניצח את קאראפאס בשתי עליות מדורגות, הוא התרסק באחת הירידות כשנשארו יותר מ-80 קילומטרים לסיום, הוא לא הצליח לחזור לשאר קבוצת הבריחה ואיבד סיכוי מעשי להוביל בקטגוריה, כשאת הקטע עצמו סיים במקום ה-13. האגרסיביות של הירשי במהלך הטור והסגנון ההתקפי שלו, הקנו לו את תואר הרוכב האגרסיבי של המרוץ, שהוא הופך לשווייצרי הראשון מאז סרג' דמרייה ב-1983 הראשון לזכות בתואר.

לאחר הטור, נטל חלק באליפות העולם שנערכה באימולה, איטליה וזכה במדליית ארד לאחר שסיים שני בספרינט מתוך דבוקה של חמישה רוכבים שהגיעה 24 שניות אחרי ז'וליאן אלאפיליפ, זוכה מדליית הזהב. לאחר מכן המשיך בכושר הטוב כשניצח את לה פלש ואלון, כשהוא הופך לשווייצרי הראשון מאז פרדיננד קובלר ב-1952 לנצח במרוץ.

2021עריכה

ב-5 בינואר 2021, הודיעה קבוצת סאנווב שמארק הירשי עוזב את הקבוצה, למרות שהיה לו חוזה עד סוף 2021 ואף היה חלק מהמיתוג החדש של סאנווב כקבוצת DSM עם המדים והאופניים החדשים, נחתם הסכם פשרה בין הצדדים והירשי שוחרר מהקבוצה למרות זה[1] והצטרף ליו. איי. אי. אמירטס במקום.[2] הטענה הרווחת בעניין הירשי היא שהוא ככל הנראה הודיע לסאנווב שהוא סיכם עם קבוצה אחרת ל-2022, וסאנווב, שידועה בכך שלא מעט מהרוכבים שפרחו אצלה עוזבים אותה, החליטה לשחרר אותו כבר ב-2021.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מארק הירשי בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה