מארק שאגאל

צייר יהודי
(הופנה מהדף מארק שגאל)
Disambig RTL.svg המונח "שגל" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו שגל (פירושונים).

מַארְק שַׁאגַאלצרפתית: Marc Chagall, ברוסית: Марк Шага́л;‏ 7 ביולי 188728 במרץ 1985) היה אמן סוריאליסטי צרפתי-בלארוסי-יהודי משפיע. התגורר ופעל במספר מדינות, שהבולטות שבהן רוסיה וצרפת.

מארק שאגאל
Marc Chagall
Marc Chagall 1941 cut.jpg
לידה 7 ביולי 1887
ליוזנה, בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 28 במרץ 1985 (בגיל 97)
סן-פול-דה-ואנס, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Моисей Хацкелевич Шагал עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה סן-פול-דה-ואנס עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים School Yehuda Pen in Vitebsk עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם באמנות אקספרסיוניזם, מודרניזם קטלאני עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי ניקולאי רוריך, ליאון באקסט עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות מאחורי הבית, חלונות שאגאל, אני והכפר, מחווה לאפולינר, טרקלין שאגאל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס ארסמוס (1960)
צלב גדול של לגיון הכבוד (1974)
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים (1975)
פרס וולף באמנויות (1981)
פרס קרנגי
יקיר ירושלים
דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הקתולית של לוון
דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גלאזגו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג בלה שאגאל (25 ביולי 19152 בספטמבר 1944)
Virginia Haggard (19451952)
Valentina Brodsky (יולי 195228 במרץ 1985) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים David McNeil, Ida Chagall עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מארק שאגאל, 1915, ציור של יהודה פן
אחד מחלונות הוויטראז', הקרויים 'חלונות שאגאל' בבית החולים הדסה עין כרם
פסל בדמותו של שאגאל המוצב בפולין

חייועריכה

נולד בשם משה "מוישה" סגל (שם משפחתו האשכנזי שונה בהמשך חייו) לחצקל ולפייגה-איטה[1], בעיירה ליוזנה הסמוכה לוויטבסק שבאימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), הבכור מבין 9 ילדים במשפחה חסידית. כילד למד בחדר, וב-1906 נרשם לאקדמיה לאמנות בסנקט פטרבורג. היה מתלמידיו של הצייר יהודה פן. ב-1910, לאחר שרכש מוניטין כאמן, עבר להתגורר בפריז, ברובע האמנים מונפארנס. שם התיידד עם אמדאו מודיליאני, פרנן לז'ה ואחרים.

בשנת 1914 חזר לוויטבסק, ונשא לאישה את ארוסתו בלה רוזנפלד, אותה הכיר בשנת 1909. בשנת 1916 נולדה לזוג בת בשם אידה.

שאגאל היה מעורב במהפכה הרוסית של שנת 1917. משרד האמנות של השלטון המהפכני מינה אותו לקומיסר לענייני אמנות במחוז ויטבסק, והוא הקים שם בית ספר לאמנות בו היו מלמדים חבריו קזימיר מלביץ' וז'אן פוני. בשנת 1920 עבר למוסקבה, עבד בעיצוב בתיאטרון היהודי, ולימד בבית יתומים היהודי במלחובקה. בשנת 1922 עבר לליטא, ובשנת 1923 חזר לפריז, כשבדרך שהה שמונה חודשים בברלין, שם יצר סדרה של עשרים תחריטים בשם "חיי" העוסקת בזיכרונותיו מוויטבסק, ובה הציג מספר תערוכות.

עם עליית הנאצים לשלטון הם הוקיעו את יצירתו, ואף כללו אותה בתערוכה "אמנות מנוונת", שבאה להציג את כל מה שלדעת הנאצים מנוון וסוטה באמנות המודרנית. האירועים בגרמניה הנאצית השפיעו על יצירתו של שאגאל, שהפכה לקודרת יותר, והציגה את סבלם של היהודים.

ב-1941 נמלט שאגאל מצרפת הכבושה בידי הנאצים לארצות הברית, בעזרתם של האמריקנים וריאן פריי והיירם בינגהאם הרביעי. בשנת 1944 נפטרה אשתו בלה. שאגאל נשא לאישה את וירג'יניה האגארד, ולזוג נולד בן. הוא התגרש כעבור שנים ספורות ובשנת 1952 נישא לוולנטינה ברודסקי. בשנת 1949 חזר לצרפת והתיישב בכפר סן-פול-דה-ואנס בפרובאנס, שם חי עד מותו. בשנת 1960 זכה בפרס ארסמוס. את כספי הפרס הקדיש להענקת "פרס שאגאל", שחולק אחת לשנה[2].

ב-8 באפריל 1971 הוענק לו אות לגיון הכבוד בדרגת עליונות שנייה בידי ראש ממשלת צרפת, ז'אק שבאן-דלמאס, וב-1981 זכה בפרס וולף לאמנות.

שאגאל ביקר בארץ ישראל פעמים אחדות. לראשונה ביקר בארץ עם אשתו בלה בשנת 1931. בפעם האחרונה שביקר, בשנת 1977, הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

שאגאל נפטר ב-28 במרץ 1985 בגיל 97, ונקבר בכפר מגוריו, סן-פול-דה-ואנס, בפרובאנס שבצרפת.

יצירתועריכה

מארק שאגאל נחשב לצייר היהודי הגדול בכל הזמנים. סגנון הציור שלו הושפע רבות מהזרם הקוביסטי, וכן מתאפיינים ציוריו בעולם של פנטסיה וחלום. הוא הרבה לצייר ציורים מהווי עולם החסידות והעיירה היהודית במזרח אירופה, אך צייר גם בתחום התנ"ך. מרבית יצירותיו מוצגות כיום במוזיאונים בארצות הברית, רוסיה, שווייץ, גרמניה והולנד, ורק מיעוטן נמצא בישראל.

 
קברם המשותף של מארק שאגאל, אשתו ואחיה בכפר סן פול דה ונס

יצירתו המפורסמת של שאגאל בישראל היא חלונות שאגאל בבית הכנסת בבית החולים "הדסה" בירושלים, עליהם צייר את שנים-עשר השבטים. בנוסף עיצב שטיחי קיר המוצבים בטרקלין שאגאל במשכן הכנסת, ובהם אירועים מתולדות עם ישראל[3]. יצירות גדולות ממדים נוספות שלו הם ציורים בבניין האופרה של פריז ובבניין האופרה של ניו יורק, ויטראז'ים בקתדרלת מץ וחלונות כנסייה בציריך.

בנוסף לפעילותו כצייר עסק שאגאל באיור ספרים, פיסול בחרס ועיצוב תפאורה לתיאטרון.

תערוכות במדינת ישראלעריכה

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

מבחר מאמרים על יצירתועריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Marc Chagall Website, www.marcchagall.narod.ru
  2. ^ פרס שאגאל לאורי ליפשיץ, דבר, 27 במאי 1966
  3. ^ ד.ג., הגובלנים של שאגאל במשכן הכנסת, דבר, 27 ביוני 1969
      טקס הסרת הלוט מהגובלנים בכנסת, בנוכחות שאגאל ובמעמד זלמן שזר, קדיש לוז, גולדה מאיר, זלמן ארן, טדי קולק. ארכיון הסרטונים של AP, יוני 1969