פתיחת התפריט הראשי

מבוא חורון

התנחלות בעמק איילון, ישראל

מְבוֹא חוֹרוֹן היא התנחלות שחלקה מושב שיתופי וחלקה מושב קהילתי[2], הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון. מקור שמה במקומה על הדרך ההיסטורית למעלֶה בית חורון, הנמצאת צפונית מזרחית ליישוב.

מבוא חורון
MevoHoron2.JPG
מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
אזור התגוננות השפלה 181
גובה ממוצע[1] ‎249‏ מטר
תאריך ייסוד 1970
סוג יישוב מושב שיתופי 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 2,589 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎0.9%‏ בשנה עד סוף 2017
מבוא חורון, 2013

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

ב-9 מרץ 1969 הוחלט על הקמת קיבוץ של תנועת הנוער "עזרא"[3] בין אדמות הכפרים הערביים בית נובא (אשר נהרס על ידי צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים), ובית סירא. עד אז ישב הגרעין המייסד כמה קילומטרים מערבה משם, במיקומו הנוכחי של היישוב מבוא מודיעים. ביום העצמאות 1969 נערך מסדר חגיגי של 900 חניכי "עזרא" וטקס עליה לקרקע על חורבות בית נובא בהשתתפות סגן שר החינוך והתרבות הרב קלמן כהנא[4]. בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע[5], אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972[6].

בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב בית נובא. התנועה המיישבת פועלי אגודת ישראל ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב מבוא מודיעים, כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה[7]. ב-1974 ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך למושב שיתופי[8].

בסוף שנות ה-90 שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב שכולו התגייס לצבא במסגרת הנח"ל בקיץ תשכ"ח, כשנה לאחר המלחמה. בנות הגרעין הגיעו ליישוב מודיעין (כיום "מבוא מודיעין"), והחלו בעבודות שונות במסגרת שנת השירות. החיילים הגיעו למודיעין לאחר הטירונות, שם הצטרפו לחברי גרעיני נח"ל קודמים, ולאחר שנה ומחצה (בחורף תש"ל), עלו ביחד על הקרקע בעמק איילון. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני נח"ל נוספים בשם "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיו לעמוד התווך של היישוב. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית.

תיאורעריכה

מבוא חורון הוא הוותיק ביותר בין יישובי מועצה האזורית מטה בנימין והמושב היחיד המנוהל על ידי מועצה זו. ליישוב אוכלוסייה דתית לאומית המנהלת אורח חיים תורני. חלק קטן מהחברים עובדים בתוך היישוב ורובם עובדים מחוצה לו. רב היישוב הוא הרב יונה דברת, המכהן בתפקידו מאז שנותיו הראשונות של המושב. היישוב כיום מונה כ-400 משפחות.

ביישוב מתקיימות פעולות חסד רבות ובהן סניף יד שרה להשאלת ציוד רפואי. מאגר המים מסילת ציון של הקרן הקיימת לישראל ממוקם סמוך ליישוב. מצפון ליישוב שוכנת "גבעת אבני חמשת המלכים".

הסדרה "תאג"ד" צולמה בשטחים הסובבים את המושב.

כלכלהעריכה

האגודה השיתופית מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות שונים. ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, חוות סוסים, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח המותחם על ידי עמק איילון, היישוב נטף במזרח, שער הגיא בדרום והישוב מכבים-רעות בצפון-מערב. שטחי המרעה משתרעים גם לתוך פארק קנדה.

ב-1989 הוקם ביישוב מפעל המזון "מבושלת", המספקת שירותי הסעדה לשוק המוסדי, ועם לקוחותיה נמנים שירות בתי הסוהר וצה"ל. ביישוב ישנה ישיבה תיכונית בשם "נהורא", בית הספר היסודי "נטעים", וכן פועל בו הוסטל לפגועי נפש בשם "חסדי אנוש"[9]. בהוסטל נחנך ב-2018 בית כנסת קטן שמשחזר בית כנסת בעיירה ההולנדית טרבורג[10][11].

בשנת 1992 החליטה אספת חברי היישוב, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע היישוב, לשנות את תקנון היישוב כך שהתנהלותו תהיה על בסיס כלכלי טהור, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שכל תושב רשאי לעבוד בכל מקום שירצה ורק החברים העובדים בפועל במושב יקבלו שכר. במסגרת רפורמה זו ובמקביל לה, הוחלט להקים אגודה שיתופית קהילתית שתאחד הן את המושב השיתופי המקורי והן את חברי היישוב שאינם חברי המושב השיתופי, כך שהיישוב יוכל לקבל משפחות נוספות ולהתרחב[2].

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה