מבחן כתמי הדיו של הולצמן

מבחן כתמי הדיו של הולצמן (באנגלית: Holtzman Inkblot Test), או בשמו המקוצר מבחן הולצמן או HIT, הוא מבחן השלכה שמיועד להערכה פסיכולוגית של מאפייני אישיות של האדם. הוא דומה במהותו למבחן כתמי הדיו של רורשאך, ונוצר במטרה להתגבר על חלק מהמגבלות של מבחן זה.

המבחן פותח על ידי ויין הולצמן והוצג לראשונה ב-1961. הוא כולל שתי סדרות מקבילות שבכל אחת מהן ישנם 45 כרטיסי כתמי דיו בצבעי שחור-אפור או צבעוניים, ועוד שני כרטיסי הדגמה ואימון לנבדק שמוצגים לו בתחילת הבדיקה. הבוחן מציג את הכרטיסים לנבדק לפי הסדר, והנבדק מתבקש להגיד כמו מה זה נראה לו. הנבדק יכול לתת תגובה אחת בלבד לכל כרטיס.

מתן הציונים (ציינון) והפירוש של תגובות הנבדק, נעשה על פי 22 מדדים, ביניהם זמן התגובה, תוכן התגובה, מיקום הגירוי בכרטיס, צבע, תנועה, אינטגרציה, חרדה, איזון ועוד. קביעת הציונים עשויה לארוך זמן רב, אך ניתן לבצע אותה בתוכנת מחשב. הבדיקה, קביעת הציונים והפירוש צריכים להיעשות על ידי אנשי מקצוע מנוסים היטב במבחן.

המבחן מתאים להעברה במיוחד לילדים, סטודנטים, ומטופלים הסובלים מסכיזופרניה, פגיעת ראש או דיכאון. עם זאת, המבחן עדיין לא נפוץ ופופולרי בעולם כמו מבחן רורשאך.

יתרונותיו של מבחן הולצמן על פני מבחן רורשאך, הם, בין השאר, בהגבלת כמות התגובות של הנבדק לכל כרטיס (ברורשאך אין הגבלה כזו, דבר היוצר לעיתים הטיה בכמות התגובות הכללית של הנבדק ובפירוש הניתן להן); כמות גדולה של כרטיסים, שנבחרה אחרי מחקר מתוך אלפי כרטיסים, יחסית ל-10 כרטיסים בלבד במבחן רורשאך; מערכת מתן ציונים מדויקת יותר ובעלת מדדים שהוגדרו היטב, שיוצרת פחות הטיות סובייקטיביות של הבוחן ולפיכך תורמת למהימנות בין שופטים גבוהה יחסית של המבחן; בדיקות התוקף והמהימנות של הכלי נמצאו מעודדות יחסית לאלו השנויות במחלוקת של מבחן רורשאך.

ראו גם

• מבחן כתמי הדיו של רורשאך
• מבחן השלכה

לקריאה נוספת

• Holtzman, W. H., Thorpe, J. S., Swartz. J. D., & Herron, E. W., (1961), Inkblot perception and personality. Austin; University of Texas Press.

קישורים חיצוניים

• מידע על מבחן הולצמן