מבחן נהיגה מעשי

Disambig RTL.svg המונח "טסט" מפנה לכאן. לערך העוסק במבחן רישוי לרכב, ראו מבחן רישוי שנתי לרכב.

בישראל, מבחן נהיגה מעשי (או טֶסט מעשי) הוא מבחן המסכם את לימודי הנהיגה של התלמיד ובוחן את יכולתו לנהוג. תלמיד שעובר אותו בהצלחה זכאי לקבל רישיון נהיגה.

בישראלעריכה

 
שלט "רכב במבחן נהיגה" על רכב לימוד נהיגה
 
טופס תוצאה של מבחן נהיגה מעשי בעבר

מבחן נהיגה מעשי, המסכם את לימוד הנהיגה של התלמיד ובוחן את יכולתו לנהוג, נערך על ידי בוחן רשמי מטעם משרד התחבורה. ניתן לגשת למבחן החל מגיל 16 ו-9 חודשים. בעברית ישראלית מכונה המבחן טסט, מילה שמקורה באנגלית (test) ופירושה מבחן[1].

קודם למבחן על התלמיד להיבחן במבחן נהיגה עיוני ובמבחן מעשי אצל מנהל מקצועי בבית הספר לנהיגה ("טסט פנימי"). במבחן המעשי עליו להגיש טופס בקשה (המכונה "טופס ירוק") בו ממולא שאלון רפואי, בצירוף חתימת מבקש הרישיון, המאשר שהנבחן קיים את חובת הלימוד המזערית (28 שיעורים שאורך כל אחד מהם 40 דקות), ותרגל את כל הנושאים הנדרשים. על הנבחן לשלם אגרה ולהביא עמו תעודת זהות. משרד התחבורה מגדיר את המחיר המקסימלי שאותו רשאים מורי הנהיגה לגבות על השימוש ברכבם לצורך קיום המבחן המעשי.

מבחן שליטהעריכה

עולה חדש, תיירים, תושבים ארעיים ותושבים חוזרים מורשים לנהוג בישראל עם רישיון נהיגה זר בתוקף (בדרגת הרישיון שבידיהם ובתנאי שהגיעו לגיל המינימלי), במשך שנה מיום כניסתם לארץ. בתום תקופה זו עליהם להמיר את הרישיון הזר לרישיון ישראלי. לשם כך עליהם לעבור מבחן שליטה, שהוא מבחן נהיגה מעשי קצר, בן כרבע שעה. המבחן מחמיר פחות מטסט רגיל, בה בודק הבוחן שליטה ברכב והתנהגות נכונה בכביש.

ניתן לחזור על המבחן לא יותר מפעמיים. לאחר שני כישלונות על המבקש לעמוד מחדש במבחן עיוני ובמבחן מעשי רגיל (למעט חובת שיעורי מינימום).

מבחן נהיגה לרכב דו-גלגליעריכה

בשונה מרכבים אחרים, המבחן המעשי עבור רכב דו-גלגלי מתחלק לשני חלקים: מבחן שליטה ומבחן דרך.

  • מבחן שליטה: מבחן זה נערך במגרש סגור, על-פי רוב במקום שבו לומדים נהיגה. המבחן כולל נסיעה בשמיניות בלי להוריד רגל מרגלית הרכב ונסיעה עקלתונית (סלאלום) בין נקודות במגרש. הצלחה במבחן זה הכרחית על מנת לבצע מבחן דרך. בעלי רישיון נהיגה שמבקשים להוציא רישיון בדרגת A2 יעברו רק מבחן שליטה אך יבצעו גם האצה ובלימה במהלך המבחן. ניתן לבצע עד שני מבחני שליטה. מי שנכשל במבחן שני נדרש לעמוד שוב במבחן נהיגה עיוני ומעשי.
  • מבחן דרך: כמו לכל רכב, מתקיים על הכביש ונועד לבחון הכרה ותפעול של כלי הרכב, השתלבות בתנועה, ציות לחוקי התנועה והתנהגות נכונה בכביש. נמשך כ-20 דקות.

מבחן נהיגה לרכב רב-גלגליעריכה

המבחן נמשך כ-30 דקות למכונית פרטית וכ-60 לרכב משא כבד או לאוטובוס. המבחן מתבצע ברכב של המורה לנהיגה בו למד התלמיד. המבחן יוצא ממקום קבוע, בדרך כלל ממשרדיה של זכיינית תפעול מערך הבחינה. בעת המבחן מוחלפת האות "ל" שעל גג המכונית בשלט "במבחן רשמי". התלמיד רשאי לבקש שהמורה יהיה נוכח במהלך המבחן[2]. בזמן המבחן התלמיד נבחן לגבי כישורי הנהיגה שלו בארבעה היבטים:

  • הכרה ותפעול של הרכב (כגון: שליטה כללית ברכב, היגוי והחלפת הילוכים)
  • הדרך (כגון: התייחסות לנתיבים ולפניות, קצב הנסיעה, שמירת רווח)
  • התנועה (כגון: התייחסות לזכויות קדימה והשתלבות בתנועה)
  • משימות נהיגה מיוחדות (כגון ירידה לשולי הכביש וחזרה לכביש, חנייה, נהיגה בדרכים בין עירוניות, שימוש בנתיבי האצה והאטה, נהיגה בדרכים הרריות, נהיגה בכביש רטוב ועוד).

עד יוני 2018 האסטרטגיה התנהלה באופן הבא: הבוחן קיבל טופס ובו טבלה הכוללת מאפיינים עליהם נבחנים, כאשר הבוחן סימן לידם סימונים של וי, איקס ואיקס בתוך עיגול שפרושם: "בלתי סביר", "רע" ו"הפקעת שליטה" (כלומר התערבות מצד הבוחן) בהתאמה. אם לא היה סימון המשמעות הייתה שהבוחן לא מצא דופי בהתנהלות הנבחן בנושא זה.

המבחן היה מתקיים בשעות הבוקר או הצהריים. אחר הצהריים הייתה נמסרת התוצאה לבית הספר. התלמיד יכל לברר את תוצאת המבחן אצל המורה שלו, וכן בטלפון או באתר האינטרנט של משרד הרישוי[3].

תלמיד שהיה נכשל במבחן מעשי, לא היה רשאי לגשת למבחן מעשי נוסף במשך שלושה שבועות לפחות.

ביולי 2018 נכנסה לתוקף רפורמת מבחני נהיגה חדשה בה מבחני הנהיגה מופעלים על ידי זכייניות (כיום, החברות המפעילות הן "פמי-פרימיום" במרכז-דרום הארץ ו"טלדור" במרכז-צפון הארץ). הזכייניות התחייבו לאפשר טסט ראשון לכל תלמיד בתוך שלושה ימים מרגע שיוגש למבחן על ידי מורה הנהיגה, כאשר במידה והתלמיד נכשל המבחן החוזר ייערך בתוך 7–14 יום. זאת, לעומת המתנה של מספר חודשים לפני הרפורמה החדשה. בנוסף, הזכייניות התחייבו להפעלת 41 אתרים מהם יצאו מבחני הנהיגה. כמו כן, חויבו מורי הנהיגה להתקין מצלמות מיוחדות ברכבם לתיעוד הטסטים בהם יוכלו התלמידים שנכשלו במבחן הנהיגה לצפות על מנת להחליט אם להגיש ערעור.

מטרתה העיקרית של הרפורמה הייתה להפחית את זמן ההמתנה לטסטים ולשפר את רמת הבחינה תוך מתן הזדמנות נאותה לכל התלמידים ליהנות משקיפות מלאה, ממאזן ראוי של בין בוחן לנבחן ומקיומה של אפשרות להפוך את התוצאה של הבחינה במידה והתלמיד הניח את דעת רשות הרישוי.

בפועל, נראה כי הרפורמה החדשה נכשלה במטרותיה. כמעט שנה לאחר כניסת הרפורמה החדשה לתוקפה תלמידים צריכים לחכות מעל חודש ימים מתאריך ההגשה לבחינה בשביל להיבחן בבחינה המעשית. כמו כן, אין אפשרות לתלמידים שנכשלו בבחינה המעשית לצפות בסרטונים שצולמו בשעת הבחינה על ידי מצלמות הרכב שהותקנו בדיוק למטרה זו.

בנוסף, הרפורמה החדשה גרמה לכך ש75% מהתלמידים נכשלים בטסט הראשון וממוצע העוברים עומד בין טסט שלישי לרביעי וברפורמה הישנה ממוצע העוברים עמד על בין שני לשלישי.

החל מסוף שנת 2019 התקצר משמעותית זמן ההמתנה לטסט, אך אחוז העוברים בטסט ראשון עדיין נותר נמוך.

ערעור על תוצאות המבחןעריכה

עד יוני 2018 הערעור היה מתבצע בצורה זו: נבחן אשר נכשל בבחינה, וסבור היה כי נהג כשורה או כי הבוחן התנהג בצורה שאינה ראויה והתנהגותו השפיעה על הוגנות המבחן, היה רשאי לערער על תוצאת המבחן בתוך 72 שעות. במקרה של ערעור הנבחן היה צריך לשלוח למשרד הרישוי במחוז את טופס רש"ל 39 המקורי, עליו רשם הבוחן את הסיבות לכישלון במבחן ולהתייחס לנקודות המופיעות בו. רב-בוחן ראשי היה בודק את הערעור והיה רשאי לקבל או לדחות אותו. אם הערעור התברר כמוצדק, הנבחן היה זכאי למבחן חוזר ללא אגרה, אך בפועל כמעט ולא היו מקרים בהם העירור התקבל.

ביולי 2018 עקב כניסת הרפורמה החדשה לתוקף, גם אופן הערעור השתנה. תלמיד אשר נכשל בבחינה וסבור כי נהג כשורה, רשאי לגשת למשרד הרישוי ממנו יצא למבחן מעשי, לצפות בסרטון התיעוד של המבחן שצולם על ידי המצלמות המותקנות ברכב, ולהחליט האם ברצונו להגיש ערר. במקרה שבו התלמיד אכן בחר להגיש ערר, הערר ייבדק בתוך שבועיים ויוחלט האם להעניק לו רישיון נהיגה, להעניק לו מבחן מעשי ללא תשלום, או לדחות את הערר.

הקצאהעריכה

עד תחילת שנות ה-70 נקבע התור למבחני הנהיגה בישראל על ידי משרד התחבורה, ישירות לתלמידים. בראשית שנות ה-70 בוצעה רפורמה והתקנים למבחני נהיגה מוקצים מאז למורי הנהיגה אשר קובעים את התור בין התלמידים שלהם[4]. ביוני 2018 יצאה לפועל רפורמה שהוביל שר התחבורה ישראל כץ, וכיום המבחנים המעשיים מבוצעים על ידי חברה חיצונית המעסיקה עובדי קבלן. במסגרת הרפורמה המבחנים מוקצים ישירות לתלמיד, לאחר רישום במערכות משרד הרישוי. כמו כן במסגרת הרפורמה, התלמיד מקבל מסרון לנייד ובו מופיע האם עבר בהצלחה או נכשל.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ במסמכים רשמיים השם הוא "מבחן נהיגה מעשי", לדוגמה באתר משרד התחבורה
  2. ^ "זכויות תלמיד נהיגה: לבקש שמורה הנהיגה יצטרף למבחן הנהיגה המעשי" - מבחן נהיגה מעשי באתר משרד התחבורה(הקישור אינו פעיל, 20.4.2019)
  3. ^ ברור תוצאת מבחן מעשי(הקישור אינו פעיל, 20.4.2019)
  4. ^ בג"ץ 256/15 איגוד מורי הנהיגה ומועצת התלמידים והנוער הארצית נ' שר התחבורה, משרד התחבורה ואחרים, ניתן ב-3 במרץ 2016