מבצע מכבש

פעולה צבאית שביצע צה"ל

מבצע מכבש היא פעולה צבאית שביצע צה"ל ב-29 באוקטובר 1956, במסגרתו הוצנח גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, בפיקודו של רס"ן רפאל איתן, בפתחו המזרחי של מעבר המיתלה, כ-70 קילומטר מזרחית לתעלת סואץ. המבצע סימל את פתיחתו של מבצע סיני. הייתה זו הצניחה הקרבית הראשונה והגדולה ביותר בהיסטוריה של צה"ל.

רקעעריכה

את מבצע סיני יזמו בריטניה וצרפת בתגובה לתוקפנותו של נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר, אשר הכריז ב-26 ביולי 1956 על הלאמתה של חברת "תעלת סואץ" (שהייתה בבעלות המדינות), צעד שגרם לנזק כלכלי רב. ישראל הסכימה להצטרף למבצע בשל מספר סיבות, ובהן תגובה לסגירת מצרי טיראן על ידי המצרים בפני כלי שיט ישראלים וכן הצורך בהשמדת בסיסי "הפדאיון" על מנת למנוע את חדירתם לישראל, וזאת לאחר שפעולות התגמול כשלו בכך.

ב-22 ביולי 1956, כמה ימים לפני הכרזת נאצר על הלאמת התעלה, נפגשו נציגי שלוש המדינות בפרבר סוור הסמוך לפריז וסיכמו את פרטי המבצע (ועידת סוור).

על פי הסיכום בוועידת סוור, הייתה אמורה ישראל לבצע פעולת "הסחה" צבאית, שבעקבותיה יגישו בריטניה וצרפת דרישת אולטימטום למצרים וישראל להפסקת אש כללית ולנסיגה מאזור התעלה. בעקבות דרישה זו, יוכלו צרפת ובריטניה להחזיר לעצמן את השליטה על תעלת סואץ והשיט בה. הצפי היה כי מצרים תסרב לאולטימטום, ותספק בכך לישראל ושותפותיה סיבה מספקת לכיבוש סיני.

ההכנות למבצעעריכה

בשלבי התכנון הראשונים של המבצע, ב-26 באוקטובר 1956, נקבע כי כוח הצנחנים יוצנח בפתח המערבי של מעבר המיתלה, כ-30 קילומטר מזרחית לתעלת סואץ. אחד החששות שהתעוררו בקשר עם המיקום המתוכנן נבע מחוסר היכולת לסייע לכוח המוצנח במידה ויותקף על ידי מטוסים משדה התעופה המצרי כברית, המרוחק 50 ק"מ מהאתר המתוכנן (מרחקו מבסיס חצור הוא כ-250 ק"מ).[1] בנוסף, לפי צילום אוויר שהתקבל התגלה כי קיים מחנה אוהלים באזור ההצנחה, והיה חשש שהמעבר ייתפס בצידו המערבי על ידי כוח חי"ר מצרי. על כן שונה יעד הצניחה בליל ה-28 באוקטובר.[2]

היעד החדש שנבחר, במבוא המזרחי של מעבר המיתלה, היה במרחק של כ-70 קילומטר מהתעלה.

לפי התוכנית המבצעית, על גדוד הצנחנים הוטלה המשימה לצנוח במעבר המיתלה ולהיערך להגנה היקפית, וזאת עד לחבירת יתר הכוחות של חטיבת הצנחנים בשילוב כוחות שריון, אשר ביחד יתקדמו מערבה לכיוון תעלת סואץ.

בשל המגבלה המדינית שנכפתה על ישראל - איסור בפתיחת המערכה בפעולה מקדימה להשמדת חיל האוויר המצרי, נוצר מצב לפיו כוח הצנחנים יהיה חשוף לאיום אווירי מצרי במשך 36 שעות, וזאת מרגע ההצנחה ועד לתחילת ההפצצות של חיל האוויר הצרפתי והאנגלי על שדות התעופה במצרים.

במבצע זה הושם דגש רב על תכנון ההגנה האווירית, כולל ליווי מטוסי התובלה לאתר ההצנחה, וכן חיפוי ופטרול מעל לכוחות בהמשך. לליווי הוקצו 10 מטוסי מטאור ו-12 מטוסי אוראגן, שנועדו לטוס מעל נתיב טיסתם של מטוסי התובלה. במקביל, נועדו שלוש מטוסי מיסטר לפטרל מעל שדה-התעופה כיברית, על מנת ליירט מטוסי מיג מצריים, במקרה וימריאו לתקוף את כוחות צה"ל. פינוי הנפגעים נועד להתבצע למחרת ההצנחה, באמצעות שמונה מטוסי פייפר ומטוס דקוטה, משדה-נחיתה שיוכשר על ידי יחידת מסלול שתתלווה לכוח המוצנח.

אנחנו עומדים לפני המבצע המוצנח הראשון של צבא יהודי מאז ומעולם. הצניחה תהיה באור יום ומשימתנו היא להתארגן להגנה על ציר מסוים במקום מסוים. יהיה לנו כחצי שעה אור להתארגנות. כל אחד שיוצא מהמטוס והמצנח שלו נפתח, יסתכל למטה, יראה צומת דרכים, לשם עליו להגיע. הגיע לקרקע - כל אחד מוריד את המצנח והנשק יהיה מיד בידו. הוא יתחיל לנוע לכיוון ההרים. סימן אחר: השמש תשקע באותו זמן, על כל אחד ללכת לכוון השקיעה, כלומר לכיוון מערב. אבל דבר ראשון זה נשק ביד. אחרי ההתארגנות תהיה תנועה לתפיסת היעדים. במשך הלילה הראשון צריך להתחפר כשלכל אחד יש עמדה שלו. לקראת יום, עם בוקר, נתחיל לקבל צליפות והפצצות. מי שלא יתחפר זה הסוף שלו. מה שנמצא אתנו זה מה שיש לנו. כל לגימת מים שאתם שותים - זה יחסר לכם. אין שם בורות מים - יש שם מדבר. בפעם הראשונה שהיחידה צונחת למלחמה ולא לתרגילים על חולות. משמעת, כוח רצון וכוח סבל ואנחנו מבצעים את זה בלי בעיות. יש שאלות?"

שיחת מפקד הגדוד לקראת הצניחה

המבצעעריכה

ביום ב' 29 באוקטובר 1956 בשעה 15:00, לאחר תדרוך שהועבר על ידי מפקד חיל האוויר דן טולקובסקי, המריאו מבסיס חיל האוויר בתל נוף, 16 מטוסי דקוטה (טייסת תובלה 103) אשר נשאו 395 צנחנים מגדוד 890, בליווי של מטוסי אוראגן ומטאור.[3]

לפי נתיב הטיסה, כפי שתוכנן על ידי מפקד הטייסת יעקב אבישר והנווט הראשי של הטייסת, אייל אחיקר, טסו המטוסים במסלול מבאר שבע למכתש רמון ומשם מערבה במקביל לכביש כונתילה-מיתלה.

בשעה 16:59 הסתיימה ההצנחה הראשונה כפי שתוכננה.

בשעה 21:00, הצניח מטוס דקוטה, בליווי מטוס נורד, מחלקה נוספת מכוח הגדוד. ההצנחה הושלמה בהצלחה בשעה 2:00. 

הגדוד התמקם באזור הצניחה עד לחבירה עם יתר כוחות החטיבה בליל ה-30 באוקטובר.  

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ פקודת מבצע "מכבש", באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ בדיעבד, התברר שידיעות המודיעין היו שגויות: האוהלים המועטים היו שייכים לפועלי כביש מצריים; ואילו כתגובה להצנחה, נע כוח חי"ר מצרי אל המעבר ותפס עמדות בתוכו, עובדה שלא הייתה ידועה ושעתידה לעלות בחייהם של עשרות צנחנים.
  3. ^ זו הייתה ההצנחה המבצעית הראשונה (וכמעט היחידה) בתולדות צה"ל; בעקבות כך, משתתפי הפעולה עתידים היו לענוד את כנפי הצניחה שלהם על רקע אדום. בין הטייסים של ה"דקוטות" הייתה גם הטייסת יעל רום.