פתיחת התפריט הראשי

מבצע שני מגדלים הוא מבצע של צה"ל ומשמר הגבול שנערך בלילה שבין 19 ל-20 ביוני 2007, ובו נהרגו המחבלים זיאד צובחי מחמד מלאישה, ראש תשתית הטרור של ארגון הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני בג'נין שהיה יעד המבצע, ואברהים אחמד עבד-אל לטיף עאבד, פעיל הארגון.

ב-20 ביוני 2007, מיד לאחר המבצע, הודיע דובר צה"ל (בלי לנקוב בשם הקוד של המבצע) כי שני המחבלים נורו לאחר שפתחו באש לעבר כוח צה"ל בעת פעילותו, ועל גופותיהם נמצאו כלי נשק.[1]

בתחקיר מאת העיתונאי אורי בלאו, שפרסם העיתון "הארץ" כשנה וחצי מאוחר יותר, נטען שבתכנון המבצע ניתן אישור לסיכול ממוקד, על ידי הרמטכ"ל גבי אשכנזי, מפקד פיקוד המרכז יאיר נוה, וקצינים בכירים נוספים, וזאת לטענתו בסתירה לסייגים שקבע בג"ץ לעניין סיכולים ממוקדים.[2]

דובר צה"ל שהגיב לכתבה דחה את מסקנות "הארץ" וטען כי הפעולה עולה בקנה אחד עם חובותיה המשפטיות של ישראל, בכלל זה אלו הנוגעות לביצוע סיכול ממוקד[2]. גם היועץ המשפטי לממשלה קבע, בינואר 2009, כי "אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל 'התעלם' מהוראות בג"ץ בנוגע לפעולות 'סיכול ממוקד'."[3]

המחבליםעריכה

זיאד צובחי מחמד מלאישה נולד ב-1982 בכפר ג'בע בנפת ג'נין. הצטרף כנער לג'יהאד האסלאמי כפעיל באל-ג'מאעה אל-אסלאמיה, ארגון התלמידים והסטודנטים של הג'יהאד האסלאמי. נעצר על ידי צה"ל ב-2002, נשפט וריצה עונש מאסר של שלוש שנים וחצי. לאחר שחרורו ב-2006 שימש כסייענו הבכיר של חוסאם עיסא, מראשי הג'יהאד האיסלאמי, שנהרג בדצמבר 2006. לאחר מות עיסא החליפו מלאישה כראש תשתית טרור באזור ג'נין שפעלה לעריכת פיגועי התאבדות בישראל. מלאישה הלך דרך קבע חמוש ברובה ומטעני נפץ, ועל פי דברי חבריו ייחל למותו כשאהיד.[4] על פי דובר צה"ל פעלה תשתית הטרור בהכוונת מלאישה בניסיון בלתי פוסק להוצאת פיגועי התאבדות, ובשל כך הוגדר מלאישה על ידי צה"ל (לפי המצוטט 'הארץ') כ"מוביל תשתית מתקתקת ועומד בקריטריונים הנדרשים לפגיעה מונעת".[2]

אברהים אחמד עבד-אל לטיף עאבד נולד ב-1984, והיה תושב כפר דאן בנפת ג'נין. על פי דובר צה"ל עאבד היה פעיל בג'יהאד האיסלאמי, מעורב בפיגועי ירי לעבר כוחות צה"ל ובניסיונות לעריכת פיגועי התאבדות.

תכנון המבצעעריכה

תחקיר "הארץ" מתאר סדרה של ישיבות שבמסגרתן, לכאורה, נקבע אופי הפעילות במבצע שני מגדלים:

  • ב-28 במרץ 2007 נערכה בלשכתו של אלוף פיקוד מרכז, יאיר נוה, ישיבת אישור תוכניות למבצע שכללה נציגים של הכוחות המעורבים במבצע. מסקנות הישיבה נרשמו במסמך בחתימת קצין המודיעין של פיקוד מרכז שצילומו מובא בכתבה. במסמך מגדיר נוה כי "המשימה היא מעצר", אך מוסיף כי "במידה וההפללה [כלומר - זיהוי] היא של אחד מבכירי הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני: וואליד עובייד, זיאד מלאישה, אדהם יונס, יש אישור לכוח לבצע יירוט וזאת על פי הערכת מצב במהלך ביצוע המשימה". עם זאת הורה נוה כי "במידה וישנם נשים וילדים ברכב, השיטה היא מעצר". נוה עצמו הגיב לכתבה וטען כי האישור לביצוע 'יירוט' משמעו אישור לפתיחה באש לאחר התראה קצרה, וזאת בשל מסוכנותו של מלאישה שהסתובב חמוש, ואינו אישור לביצוע סיכול ממוקד.
  • לטענת "הארץ", ב-12 באפריל התנהלו שני דיונים נוספים בראשותם של תא"ל סמי תורג'מן, ראש חטיבת המבצעים באגף המבצעים של המטכ"ל, ושל האלוף טל רוסו, ראש אגף המבצעים במטכ"ל, ובה אושר באופן חריג ביצוע סיכול ממוקד במלאישה (בשם הקוד 'פעילות מונעת', פעמו"נ), וזאת על בסיס היותו 'פצצה מתקתקת' המוביל הכנת פיגועי התאבדות. היתר זה סוייג במינימום נפגעים שאינם מעורבים סביבו. הומלץ על דחייה קצרה של המבצע בשל שיקולים מדיניים, ביקורו של שר ההגנה האמריקני רוברט גייטס ופגישתו של ראש הממשלה אהוד אולמרט עם אבו מאזן באותו שבוע. לטענת הארץ, תורג'מן הורה לתעד את המבצע, לנוכח פסיקת בג"ץ מה-14 בדצמבר 2006 שהורתה על הקמת ועדה לבדיקתם-בדיעבד של סיכולים ממוקדים.
  • לטענת הארץ, למחרת ב-13 באפריל נערך דיון נוסף בנושא בלשכתו של הרמטכ"ל אשכנזי, ובנוכחות רוסו, תורג'מן, סגן הרמטכ"ל האלוף משה קפלינסקי, הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט, נציג פיקוד מרכז ונציג השב"כ. לטענת העיתון, אשכנזי התנה את הביצוע בכך שלא יפגע יותר מאדם אחד לא מזוהה יחד עם מלאישה, והסכים להמלצה לדחייה קצרה עקב שיקולים מדיניים.

עריכת המבצעעריכה

בסוף מאי החליף גדי שמני את יאיר נוה כמפקד פיקוד המרכז.

באתר הג'יהאד האיסלאמי פורסמה מתכונת הפעולה: בסביבות השעה אחת לפנות בוקר בלילה שבין 19 ל־20 ביוני נכנסו כוחות צה"ל מסוערבים לכפר דאן בכלי רכב מוסווים בעלי לוחית רישוי פלסטינית. הכוחות התמקמו בהסתר בבתים סמוכים לבית בו נמצאו מלאישה ועאבד. לאחר מכן, נכנסו לכפר כלי רכב גלויים של צה"ל לכפר על מנת למשוך את פעילי הטרור הפלסטינים ממקום מחבואם, על מנת שיפגעו על ידי הכוחות המוסווים. מלאישה ועאבד זוהו לאחר שיצאו מהבית בו הסתתרו, ותפסו מחסה מאחורי תלולית. הם סירבו לקריאות החיילים להיכנע, השיבו אש ויידו מטעני נפץ לעבר כוחות צה"ל עד שנפגעו מטיל שנורה ממסוק קרב[4]. בדיווח של דובר צה"ל לא פורט מהלך הקרב, ונמסר רק כי מלאישה ועאבד נהרגו לאחר שפתחו באש על כוח צה"ל, וכי על גופותיהם נמצאו אמצעי לחימה.

תחקיר "הארץ" התמקד בתכנון המבצע, ואינו מתייחס ישירות להוצאתו לפועל, וכן אינו חולק על הודעת דובר צה"ל, שניתנה מיד לאחר המבצע, כי מלאישה נורה לאחר שפתח באש לעבר כוחות צה"ל (טענה לה מקור גם בדיווח הפלסטיני), כך שלמעשה לא התבצע בו סיכול ממוקד. עם זאת הכתבת מצטטת עדות של שכן המעלה חשד לביצוע וידוא הריגה, אך ללא עדות ראייה או הוכחות, טענה אותה דחה דובר צה"ל בתגובתו לכתבה.

החששות שהעלה "הארץ"עריכה

לטענת "הארץ", בתכנון המבצע ישנם מספר פרטים המנוגדים לכאורה להחלטת בג"ץ בנושא הסיכול הממוקד, ובפרט:

  • אישור תוכניות למבצעי חיסול ממוקד, גם כאשר הייתה חלופה מעצר למבוקשים.
  • הסתרת מבצעי חיסול ממוקד תחת הכסות של מבצעי מעצר.
  • אישור מראש של פגיעה מצומצמת בבלתי מעורבים במהלך פגיעה במחבלים.
  • סתירה לכאורה בין הגדרתו של פעיל טרור כחלק מ"תשתית מתקתקת" מחד גיסא, ובין דחיית ההתנקשות בו בשל שיקולים פוליטיים.

תגובת צה"ל לתחקיר "הארץ"עריכה

האלוף יאיר נוה, שהתראיין לכתבה, דחה את הטענה כי באירוע זה ניתן אישור לסיכול ממוקד על ידו, וטען כי מאחר שהמחבלים היו חמושים וסירבו להיכנע מיידית, ניתן אישור לפתיחת אש לעברם במקום הפעלת נוהל מעצר מלא, וזאת בשל הסיכון לכוח צה"ל.

בסיום הכתבה ב"הארץ" מופיעה תגובת דובר צה"ל: על פי התגובה, כלל הדרגים שאישרו את המבצע הורו כי ישנה עדיפות למעצרו של מלאישה על פני הריגתו. עם זאת, לאור הסיכון החמור שיוחס למלאישה, ניתן היתר לכוחות צה"ל לפגוע בו על מנת להורגו במקרה שביצוע המעצר בסיכון נמוך לכוח צה"ל לא יהיה ישים, ולשם כך תוכנן מבצע זה גם כפעילות סיכול ממוקד. דובר צה"ל טען עוד כי תכנון חלק המבצע כסיכול ממוקד נעשה בהתאם למגבלות שנקבעו על ידי בג"ץ, וכי התכנון לווה בייעוץ משפטי. הוא טען עוד כי פעילות זו מתבצעת בהנחיה של ממשלת ישראל, ובתוך מערכת אישורים סדירה צבאית, ביטחונית ומדינית, הכפופה להוראות החוק ולפסיקות בג"ץ. באשר לקביעת עיתוי התוכנית טען הדובר כי שיקולים מדיניים מחייבים לעיתים דחייה של פעולות ביטחוניות, אולם אין בכך כדי לגרוע מדחיפות הפעולה או נחיצותה. לטענת דובר צה"ל, גם ביצועה של התוכנית (כמו תכנונה ותזמונה) עמד בסייגים שקבע בג"ץ, וכי רק כשהתברר שאי אפשר לעצור את מלאישה ועאבד במהלך המבצע בסיכון נמוך לכוחות, הוחלט לפגוע בהם.

באפריל 2010 התייחס דובר צה"ל לכתבה פעם נוספת, בעקבות העניין הציבורי שהתעורר, וציין כי הכתבה "מבוססת על תמונת מצב חלקית ואי הבנה של הנסיבות המבצעיות כמו גם של המגבלות שנקבעו בפסיקת בג"ץ".[5]

תגובות ציבוריותעריכה

פרסום הכתבה ב"הארץ" ב־2008 לא עורר דיון ציבורי מיוחד בנושא. הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל, שעתירתו לבג"ץ היא שהובילה לפסיקה בעניין הסיכולים הממוקדים, פנה ב-7 בדצמבר 2008, באמצעות עורכי הדין אביגדור פלדמן ומיכאל ספרד, אל היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, וביקש ממנו לפתוח בחקירת הממצאים שעלו בתחקיר "הארץ"[6]. בתגובה קבע היועץ המשפטי לממשלה, בינואר 2009, כי "אין כל יסוד לטענה לפיה צה"ל 'התעלם' מהוראות בג"ץ בנוגע לפעולות 'סיכול ממוקד'; נהפוך הוא, הגורמים המבצעיים במטה הכללי לוו בייעוץ משפטי צמוד, היו ערים להנחיות בג"ץ, והדגישו ויישמו אותן בכל שלב משלבי התכנון ואישור הפעולה."[3]

באפריל 2010 פורסם דבר מעצרה של ענת קם, ששימשה בשירותה הסדיר כעוזרת ראש לשכת מפקד פיקוד מרכז, בחשד שמסרה לאורי בלאו מאות מסמכים סודיים מלשכת מפקד פיקוד המרכז, ששימשו אותו בין השאר להכנת הכתבה על מבצע שני מגדלים. גורמים שונים, ובראשם "הארץ", טענו שמעשיה של קם מתגמדים אל מול המעשים שחשפה: "הפשע של מערכת הביטחון ושל פיקוד המרכז בפרט, שהתעלמו מהנחיות בג"ץ, אישרו חיסול של מבוקשים גם כשהיה אפשר לעצור אותם, ונתנו אישור מראש להריגה של חפים מפשע במסגרת חיסול מבוקשים."[7]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה