מברק (עיתון)

"מִבְרָק" היה עיתון יומי ישראלי שהופיע בין דצמבר 1947 לספטמבר 1948. החליף את השבועון המחתרתי, המעש, והיה חלק ממהלך שינוי מעמדו של הלח"י ממחתרת לתנועה פוליטית. מטרת העיתון הייתה להשפיע על דעת הקהל לקראת הבחירות לאספה המכוננת. בשונה מעיתוני המחתרות האחרים, "מברק" היה עיתון חוקי ובעל רישיון[1].

מברק
תדירות עיתון ערב יומי
סוגה חדשות
עורך ראשי בנימין לובוצקי, אליהו עמיקם
תאריכי הופעה 20 בדצמבר 194717 בספטמבר 1948 (39 שבועות)
שפה עברית
מערכת אחוזת בית 3 בתל אביב
מדינה ישראל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מהדורת מוצ"ש משנת 1948 ובה מדווח על הקמת מדינת ישראל

היסטוריה עריכה

כעיתון ערב בעברית ראה אור מה-20 בדצמבר 1947 לאחר שהכוחות הבריטיים יצאו מאזור תל אביב והלח"י עלה מן המחתרת, והחל לפעול בגלוי.

המוציאים לאור היו הלח"י ומפלגת תנועת העם למדינה עברית בראשותם של יגאל הורוביץ ובנימין לובוצקי, שהיה גם עורכו הראשון לצדו של המשורר אוריאל הלפרין (יונתן רטוש).

במרץ 1948 התפטר לובוצקי בשל מחלוקת על אופיו הפוליטי של העיתון[2], והוחלף על ידי אליהו עמיקם.

בימי חול הודפס העיתון על דף אחד משני צידיו, ובימי שישי נפרס על פני שמונה עמודים. מערכת העיתון ישבה ברחוב אחוזת בית 3 בתל אביב ובהמשך עברה לרחוב רענן 23.

סך הכל הוצאו 234 גיליונות של העיתון, למעט גיליונות סוף שבוע שלא מוספרו, ובשיא תפוצתו הגיע ל-7,000 עותקים במחיר של 10 מיל. העיתון פרסם לעיתים גם מהדורה שנייה ונמכר בגלוי בקיוסקים.

בעיתון פורסמו ידיעות פוליטיות ומאמרי פרשנות, ובנוסף, שירים אקטואליים מאת מרדכי שלו, כמענה לשיריו של נתן אלתרמן ב"דבר". את מאמרי המערכת ומאמרים מדיניים וספרותיים כתב ישראל אלדד, כשהוא חותם בשמות העט י. נתניה וי. אחידוב – על שם אחיו שנספו בשואה[3]. לעיתון תרמו גם כתבים מרחבי הארץ[4].

קריאל גרדוש צייר את הקריקטורות בעיתון, וחתם עליהן בכינוי ״שיר״. בנוסף, בחודשים הסוערים של מלחמת העצמאות, יצר טורים מאוירים מהווי התקופה. עם סגירת העיתון הוא נכלא עם יתר אנשי העיתון במשטרת יפו ולאחר מכן בכלא עכו[5].

בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים לא היה לעיתון קו מערכתי אחיד, ועל אף שהארגון התנגד לתנועת העבודה, במאמר המערכת הראשון התייחסו לברית המועצות כבת בריתו הטבעית של העם העברי. נימה אנטי בריטית וביקורת כלפי הממסד הישראלי שאפיינו את תכניו של 'הבוקר', לפני ואחרי הכרזת המדינה, נתקלו בצנזורה לעיתונות ולתקשורת.

במהלך 1948 נכתבו מאמרים תקיפים כנגד הרוזן פולקה ברנדוט ועיתון "הארץ" שאהד אותו, וב-10 בספטמבר נכלא העורך אליהו עמיקם בכלא שאטה בשל עבירות צנזורה ומאמרי ביקורת נגד ברנדוט על חיפוש שנערך במחנה הלח"י בשיח' מוניס. בעקבות רצח ברנדוט על ידי אנשי הלח"י ב-17 בספטמבר, הוציאה מועצת המדינה הזמנית את "הפקודה למניעת טרור", עצרה פעילי לח"י והחרימה את הציוד במשרדי העיתון, ובכך למעשה סגרה אותו.

לקריאה נוספת עריכה

  • אילנה קדמי, "'מברק' – היומון שעלה מן המחתרת", "קשר" מס' 3, מאי 1988, עמ' 99–106

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה