מבשלה
| ערך מחפש מקורות | |
מִבשלה היא מפעל העוסק בייצור בירה.
גודלן של מבשלות יכול לנוע מאוסף של ציוד במטבח ביתי ועד למפעלי ענק. הגיוון מתבטא גם בשימוש במבחר סוגי ציוד במבשלות שונות, ברמות המיכון ובסוגי הבירה המופקת במבשלה. מבשלות מחולקות לרוב למחלקות שונות, אשר אחראיות על תחומים שונים בתהליך בישול הבירה.
מבשלות תעשייתיות
עריכה.jpg)
תהליך הייצור של בירה במבשלה מתחיל בקליטת חומרי הגלם והכנסתם ישירות לתהליך הייצור או אחסונם. תחילת פס הייצור בסירים תעשייתיים בהם מבושלים הלתת והכשות במים. חימום הסירים מתבצע בדרך כלל באמצעות קיטור בלחץ, אם כי מערכות אש ישירה אינן יוצאות דופן במבשלות קטנות.
לאחר גמר הבישול מוזרם התירוש תוך קירורו למכלים שנמצאים במרתף תסיסה. מכלים אלה מצופים בדרך כלל ב"מעיל קירור" המבטיח טמפרטורה אחידה לכל גובה המכל ומאפשרים למבשל לשלוט במדויק על הטמפרטורה בכל מכל בנפרד. במקרים מסוימים קיים גם קירור בחדר. למכלים מתווספים השמרים והבירה תוססת לאורך פרק זמן שנע בין 10 ימים ל-6 שבועות. סוגים מסוימים של בירה מועברים במהלך התסיסה בין מכלים בצורות שונות (למשל בין מכלים שוכבים ועומדים) על מנת לשפר את התהליך.
עם גמר התסיסה מוזרמת הבירה דרך מסננים, כשלחלק מהבירות מתווספים בשלב זה חומרי טעם או גיזוז נוסף. הסינון נעשה באמצעות בוץ מיוחד (אדמה דיאטומית) או על ידי מערכת מסננים. סינון דרך אדמה מאפשר הזרמה רצופה לאורך זמן של הבירה, בעוד שמערכת מסננים חייבת להיות בנויה עם יכולת ניקוי עצמית תוך כדי תהליך הסינון, שכן אחרת המערכת נסתמת.
את השמרים שנותרו במכלי התסיסה "קוצרים" לשימוש חוזר. מקובל כי ניתן להשתמש בשמרים קצורים עד לשישה מחזורי תסיסה. השימוש בשמרים קצורים משפר את איכות הבירה, כאשר לשיא האיכות מגיעים השמרים לאחר ההתססה השלישית.
לאחר הסינון עוברת הבירה לקו מילוי הבקבוקים. לאחר מילוי הבקבוקים הם נארזים ונשלחים ללקוחות.
רוב הציוד דרכו מוזרמת הבירה עשוי מנירוסטה, אשר אינה משפיעה על טעם הבירה, מגיבה עם מעט מאוד כימיקלים ולכן גם ניתנת לניקוי וחיטוי בקלות.
מפעלי בירה מודרניים עוקבים אחרי מדדים שונים של הבירות שלהם למטרות בקרת איכות. מנות ייצור שונות נבדקות כדי לתקן גרסאות. כמעט בכל שלב של הייצור נלקחות דגימות ונבדקות לתכולת חמצן, זיהומים מיקרוביאליים לא רצויים והימצאות תרכובות אחרות. מדגם מייצג של המוצר המוגמר מאוחסן לעיתים קרובות במשך חודשים לצורך השוואה, אם מתקבלות תלונות.
התוצאה של תהליכים אלו מתבטאת במוצר אחיד, עם מאפיינים ייחודיים, אשר שומר על תכונותיו לאורך שנים רבות.
מבשלות תעשייתיות לרוב מייצרות סוג בירה אחד בלבד. ישנן מבשלות בהן קיימים מספר פסי ייצור אשר בכל אחד מהן מיוצר סוג בירה אחר. נדירות יותר (אך קיימות) מבשלות אשר משתמשות בפס ייצור מסוים לייצור של יותר מסוג אחד של בירה.
היסטוריה
עריכהבישול בירה הוא אחד מתהליכי ייצור המזון העתיקים בעולם, עם עדויות מתרבויות עתיקות כמו השומרים לפני כ-6,000 שנה. מבשלים מוקדמים אלה השתמשו במרכיבים כמו שעורה ולחם כדי ליצור משקאות מותססים.
במהלך ימי הביניים, למנזרים היה תפקיד מכריע בשימור וקידום ידע הבישול. נזירים חידדו טכניקות בישול וייצרו בירה כמקור פרנסה והכנסה. זה הוביל להופעתן של מסורות בירה באירופה.[1]
בשנת 1516 נחקק בבוואריה חוק טוהר הבירה הגרמני (Reinheitsgebot), שהגביל את מרכיבי הבירה למים, שעורה וכשות.
במאות ה-18 וה-19 התחוללה התקדמות משמעותית בטכנולוגיית הבישול, כולל המצאת המדחום, ההידרומטר ומנוע הקיטור. חידושים אלו הובילו לצמיחתן של מבשלות בירה תעשייתיות וליכולת לייצר בירה בקנה מידה גדול יותר.
במאה ה-19 צברה פופולריות בירת הלאגר, שנרקחה עם שמרים בתסיסה תחתונה ומאוחסנת בטמפרטורות קרירות יותר. זה הוביל להתפשטות הגלובלית של סגנונות בירה כמו פילזנר והלס.
בתחילת המאה ה-20, מדינות רבות, כולל ארצות הברית, חוקקו חוקי יובש שהוציאו מחוץ לחוק ייצור ומכירה של משקאות אלכוהוליים. זה הוביל לסגירתן של מבשלות בירה רבות..
בסוף המאה ה-20, צמחה תנועת ה-craft beer, עם מבשלות קטנות ועצמאיות המתמקדות בייצור בירה ייחודי ואיכותי. תנועה זו עוררה מחדש את העניין בשיטות בישול מסורתיות וביצירת סגנונות בירה מגוונים.[2]
במקביל, הפכה תעשיית הבירה ליותר ויותר גלובלית, כאשר תאגידים רב לאומיים רכשו מבשלות בירה קטנות רבות יותר. מגמה זו הביאה שילוב של בירות מסורתיות ובייצור המוני לקהל עולמי.
כיום, תעשיית בירת ייצור ידני ממשיכה לשגשג, עם מבשלות בירה המייצרות מגוון רחב של סגנונות בירה חדשניים ואומנותיים. לחובבי בירה יש גישה למבחר עצום ומגוון של מבשלות.[3]
ההיסטוריה של מבשלות הבירה משקפת את האבולוציה של שיטות הבירה, ממסורות עתיקות יומין לתנועת הבירה המודרנית, ואת הנוף המשתנה ללא הרף של תעשיית הבירה כשהיא מסתגלת לשינויים תרבותיים, טכנולוגיים וכלכליים.[4]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ Michael A. Elliott, The rationalization of craft beer from medieval monks to modern microbrewers: A Weberian analysis, West Virginia University Press, 2017, ISBN 978-1-943665-67-9. (באנגלית אמריקאית)
- ^ Christian Garavaglia, Johan Swinnen, The Craft Beer Revolution: An International Perspective, Choices 32, 2017, עמ' 1–8
- ^ Antonietta Baiano, Craft beer: An overview, Comprehensive Reviews in Food Science and Food Safety 20, 2021-03, עמ' 1829–1856 doi: 10.1111/1541-4337.12693
- ^ Christian Garavaglia, Johan Swinnen, Economic Perspectives on Craft Beer: A Revolution in the Global Beer Industry, Springer, 2017-12-19, ISBN 978-3-319-58235-1. (באנגלית)