מג'דל שמס

יישוב דרוזי במעמד של מועצה מקומית ברמת הגולן שבצפון ישראל

מַגְ'דַל שַׁמְסערבית: مجدل شمس) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל ויישוב דרוזי השוכן צפונית לרמת הגולן, במורדות הר החרמון. גובהו הממוצע 1,229 מטר מעל גובה פני הים, והוא לפיכך היישוב הגבוה בישראל (והיישוב השני הכי צפוני בה, אחרי מטולה). הוא שוכן כמה מאות מטרים מערבית לגבול הסורי, בצמידות לגדר הגבול.

מג'דל שמס
סמל היישוב
סמל היישוב
היישוב מג'דל שמס מכוסה שלג
היישוב מג'דל שמס מכוסה שלג
שם בערבית مجدل شمس
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה דולאן אבו סלאח
גובה ממוצע[1] ‎1,230 מטר
תאריך ייסוד 1595
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 11,532 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 163
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.8% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎0.05 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 751 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 177
תחום שיפוט[4] 15,360 דונם
    - דירוג ארצי[2] 92
33°15′55″N 35°46′13″E / 33.2651678813235°N 35.7701565611255°E / 33.2651678813235; 35.7701565611255
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 199
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.4265
    - דירוג ארצי[2] 78
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
גילאי 0 - 4 7.0%
גילאי 5 - 9 7.6%
גילאי 10 - 14 8.6%
גילאי 15 - 19 8.8%
גילאי 20 - 29 16.3%
גילאי 30 - 44 20.0%
גילאי 45 - 59 19.9%
גילאי 60 - 64 3.9%
גילאי 65 ומעלה 7.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 4
–  יסודיים 3
–  על-יסודיים 2
תלמידים 2,295
 –  יסודי 1,145
 –  על-יסודי 1,150
מספר כיתות 90
ממוצע תלמידים לכיתה 23.5
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מג'דל שמס נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.majdal.co.il
תמונה היסטורית של הכפר
הכפר בשנת 2009
גבעת הצעקות ליד מג'דל שמס. החבית הצבועה באדום (בתחתית התמונה) מסמנת את המקום שממנו אסור לסורים להתקרב לגדר החדשה
פסל סולטאן אל-אטרש במג'דל שמס

בשנת 1982 הוכרז היישוב - המוכר עד היום בכינוי כפר - כמועצה מקומית. דרומית לכפר שוכנת "שמורת גבעות מג'דל שמס", המורכבת מגבעות חוואר שעליהן צמחייה אופיינית.

מקור השם עריכה

מקור שמו של הכפר מג'דל שמס בארמית (ההגייה השתנתה בהשפעת הערבית), ומשמעותו "מגדל השמש"[6]. זאת משום שבשל גובהו, קרני השמש נופלות עליו עם הזריחה לפני שהן מגיעות אל שאר היישובים בסביבה.

יש הסוברים[7] כי השם מג'דל שמס הוא גלגול שמה של "בית שמש" המקראית, הנזכרת בספר שופטים כאחת הערים בנחלת שבט נפתלי[8].

היסטוריה עריכה

היישוב נוסד בשנת 1595 בידי האציל הדרוזי פחר א-דין אל-מעני השני ששלט באזור, על אדמות שהיו בבעלות תושבי הכפר המוסלמי הסמוך, ג'ובתה א-זית, (על אדמותיו הוקם נווה אטי"ב), מתוך מטרה לעבות את היישוב הדרוזי באזור.

חלק מהכפר נבנה על חורבותיו של יישוב יהודי קדום, והתגלו בו שרידים מהמאות השנייה והשלישית לספירה, בהם גם מערת קבורה, המכונה בפי המקומיים "מקברת אל יהוד" ("קברי היהודים"). זאב וילנאי מתאר את האתר בספרו "גולן וחרמון", ומציין כי נמצאו בו יסודות מבנים ומערות קבורה מן התקופה הרומית.

מאז הקמת סוריה ב־1946 ועד 1967 היה היישוב חלק מסוריה. בשנת 1951 נעצרו כ־20 מתושבי הכפר באשמת ריגול לטובת ישראל על ידי שליט סוריה, אדיב שישכלי, שרדף את הדרוזים. במשפט נגזר עליהם גזר דין מוות, אך זה הומתק למאסר עולם בעקבות הדחתו של שישכלי. מאוחר יותר, לאחר מלחמת יום כיפור, הם שוחררו והותר להם לגור בכפר דרוזי בסביבות דמשק, וכעבור זמן-מה הורשו לחזור למג'דל שמס[9].

היישוב נכבש במלחמת ששת הימים, ומאז הוא נמצא בשליטה ישראלית. כמה מתושביו עזבו לסוריה במהלך המלחמה ונהיו לפליטים. בחלק מבתי הכפר היה חשמל עוד בימי השלטון הסורי[10]. ביולי 1969 נמסר שהושלמה רשת החשמל בכפרי הדרוזים בגולן[11], ובינואר 1971 נחנכה בכפר מערכת חשמל מקומית, מבוססת גנרטור, שהביאה חשמל לבתי הכפר בשעות הערב[12].

מ־1967 ועד חקיקת חוק רמת הגולן ב-1981 היה הכפר נתון למשטר צבאי, ובראשית שנות ה־70 כיהן יהודה אלבשן כמושל הכפר. בדומה לשאר היישובים הדרוזים ברמת הגולן, רבים מהתושבים רואים עצמם כאזרחים סוריים ובחרו שלא להחזיק באזרחות ישראלית.

במהלך מלחמת יום הכיפורים באוקטובר 1973 הופצץ היישוב פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו.

תושבי הכפר היו מעורבים בכמה פרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות. המרכזית שבהן נחשפה ב־1973, אז נעצרו מעל 50 מתושבי הכפר בחשד שהשתייכו לרשת ריגול שהפעיל שכיב אבו ג'בל, קצין מודיעין סורי תושב הכפר[13]. ב־2010, פשיטה משטרתית על בית הוריו של תושב הכפר שנחשד בריגול הובילה להתפרעות המונית, לנזק לניידות משטרה ולכיתור כוח משטרתי קטן, שחולץ בהתערבות מנהיגים מקומיים מהכפר[14][15]. בשנת 2012, תושב הכפר הואשם בריגול למען סוריה[16].

מ-1981 ועד 2018 מונו ראשי המועצה וחברי המועצה במג'דל שמס ובשלוש המועצות הדרוזיות האחרות בגולן על ידי שר הפנים ולא נבחרו בבחירות דמוקרטיות. בשנים 1993–2004 היה סלים שופי ראש המועצה המקומית הממונה. בבחירות המקומיות של 2018 נערכו לראשונה בחירות במועצות אלו[17]. רוב התושבים במג'דל שמס החרימו את הבחירות, בהן נבחר דולאן אבו סאלח, ואחוז ההצבעה בבחירות אלו עמד על 3.39% בלבד.

בינואר 2020 אושרה שכונה חדשה למקום בה יבנו 800 יחידות דיור, בית מלון ושטחי מסחר[18]. במרץ 2023 הופקדה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תוכנית מתאר ליישוב שכוללת בנייה של 2,700 יחידות דיור.[19]

מידע כללי עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במג'דל שמס 11,532 תושבים (מקום 163 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.8%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 83.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 4,969 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[20] כיום רובם המוחלט של התושבים הם דרוזים, המהווים מחצית מהאוכלוסייה הדרוזית ברמת הגולן[21]. קודם למלחמת ששת הימים התגוררו במג'דל שמס גם תושבים נוצרים ועלווים.

פרנסתם העיקרית של התושבים היא חקלאות, בעיקר גידול תפוחים ודובדבנים, במטעים הממוקמים במורדות הכפר, בעיקר בבקעת יעפורי. בחורף מתפרנסים כמה מתושבי הכפר גם מהשכרת ציוד גלישה לתיירים הבאים לחרמון הסמוך.

מגמת פיתוח התיירות והשכרת הצימרים התבטאה גם בהקמתו של מלון הבוטיק נרקיס ובהפעלתה של מסעדה המגישה אוכל דרוזי מסורתי ובעין אל תינא ("עמק התאנים") הסמוך ל"גבעת הצעקות" שבמבואות הכפר.

אספקת החשמל לכפר מתבצעת באמצעות צובר. חברת החשמל מוכרת את החשמל למועצה המקומית בתעריף נמוך מהמקובל, והמועצה אחראית על תחזוקת מערכת החשמל הפנימית בתוך העיירה. מאפיין זה מוביל לקשיים באספקת חשמל בתוך העיירה, עקב קשיים בתחזוקת המערכת.

בשל גובהו של היישוב, מתרחשים בו מדי חורף בממוצע כמה אירועי שלג.

גבעת הצעקות עריכה

במלחמת ששת הימים נכבש היישוב על ידי ישראל, וקו הגבול נקבע כמה מאות מטרים מזרחית ליישוב. הכיבוש הישראלי הוביל לניתוק תושבי הכפר מסוריה (בין היתר מהכפר הסמוך חדר), עמה קיימו קשרי משפחה ענפים, קשרי מסחר ותרבות ומאידך חיבור עם הדרוזים בישראל.

בני משפחות מהכפר המתגוררים משני עברי הגבול, מצאו שיטה של תקשורת על גבעה ב"עין אל תינא" שבמבואות הכפר, באמצעות צעקות לקרוביהם שבעברו הסורי של הגבול[22], לעיתים בסיוע מגאפונים, מה שהיקנה למקום את הכינוי "גבעת הצעקות"[23] (تلة الصّيحات). לעיתים גם מכונה "ואדי הדמעות" (وادي الدّموع). תושבי היישוב יכולים לגשת עד קרוב מאוד לקו הגבול, אך משפחותיהם תושבי סוריה יכולים להגיע רק עד נקודה במרחק של כ־200 מטרים מקו הגבול. לאחרונה התמעטו פגישות אלה לאור המצב הבלתי יציב בגבול ולאור התפתחות אמצעי התקשורת האינטרנטיים כגון סקייפ וזום.

הגבעה התפרסמה באמצעי התקשורת בישראל ובעולם, בעיקר בעקבות ההפגנות בסוריה (2011) ואירועי יום הנכבה ויום הנכסה של אותה שנה. ביום הנכבה, פרצו כ-130 פליטים פלסטיניים המתגוררים במחנות פליטים בסוריה מאז 1948, את גדר הגבול ונכנסו אל תוך היישוב. במהלך העימותים האלימים בינם לבין כוחות צה"ל, יידו המפגינים אבנים ופצעו 7 חיילים ישראלים. בתגובה השיבו החיילים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ממנה נהרגו 4 פלסטינים ונפצעו 6. לבסוף פוזרו המפגינים והוחזרו לסוריה. חודש לאחר מכן, במהלך אירועי "יום הנכסה" הפגינו מאות פלסטינים סורים מול "גבעת הצעקות" וניסו שוב לפרוץ את גדר הגבול. מנגד, תושבי מג'דל שמס החלו בידויי אבנים לעבר חיילים ושוטרים[24]. גם במקרה זה הגיבו כוחות צה"ל באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה, ועל פי גורמים סוריים נהרגו כ-13 מפגינים כתוצאה מהירי ומעלייה על שדות מוקשים[25].

כלקח מאירוע זה ולאור ההתפתחויות בסוריה נבנתה גדר גבול גבוהה וחזקה לאורך כל רמת הגולן.

עלילת הסרט "הכלה הסורית" משנת 2004, העוסק במציאות הדרוזית ברמת הגולן, מתרחשת ביישוב ומספרת את סיפורה של גבעת הצעקות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מג'דל שמס בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ "هوية الجولان من خلال أسماء قراه وبلداته" (בערבית). The Directorate-General of Antiquities and Museums. 24 בנובמבר 2008. נבדק ב-18 במאי 2011. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ יהודה אליצור ויהודה קיל, אטלס דעת מקרא, מוסד הרב קוק, תשנ"ח 1998, עמ' 160.
  8. ^ ספר שופטים, פרק א', פסוק ל"ג
  9. ^ מנחם רהט, "מי את?" שאל הדרוזי ששב אחרי 23 שנה בכלא הסורי, "אני בתך", ענתה האשה, מעריב, 4 באוגוסט 1974
    מנחם רהט, חלק שני, מעריב, 4 באוגוסט 1974
  10. ^ חיים לנדאו, יום אחד בכפרי הדרוזים בגולן, על המשמר, 9 בפברואר 1971
  11. ^ הושלמה רשת החשמל בכל יישובי הדרוזים בגולן, הצופה, 2 ביולי 1969
  12. ^ פיתוח בשטחים, דבר, 16 בדצמבר 1970
    כפרי הדרוזים בגולן הוארו בחשמל, למרחב, 28 בינואר 1971
  13. ^ שי פוגלמן, היינו העיניים של סוריה, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
  14. ^ חשיפת פרשת ריגול עבור המודיעין הסורי ,אתר שירות הביטחון הכללי
  15. ^ אלי סניור, המהומות במג'דל שמס: בשל פרשת ריגול, באתר ynet, 12 ביולי 2010
  16. ^ תושב הגולן מואשם בריגול לסוריה, מערכת Israel Defense, 30/07/2012
  17. ^ גיא ורון כתב בצפון, ‏בחירות מקומיות גם אצל הדרוזים בגולן, באתר ‏מאקו‏, 7 בינואר 2018
  18. ^ דותן לוי, הכי צפונית שיש: אושרה להפקדה שכונה חדשה במג'דל שמס, באתר כלכליסט, 21 בינואר 2020
  19. ^ עופר פטרסבורג‏, רמת הגולן: הופקדה תוכנית מתאר חדשה ליישוב הדרוזי מג'דל שמס, באתר וואלה!‏, 30 במרץ 2023
  20. ^ פרופיל מג'דל שמס באתר הלמ"ס
  21. ^ אורי שטדלר, הדרוזים, ספריית מט"ח
  22. ^ "Golan Druze celebrate across barbed wire". BBC News. 18 באפריל 2008. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ ירכתי ארץ ישראל - אתר "מסע אחר".
  24. ^ nrg מעריב - "ידויי אבנים במג'דל שמס לעבר החיילים", 5/6/2011 http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/247/759.html
  25. ^ חגי עינב וחנן גרינברג, סוריה טוענת כי 14 נהרגו, מוקשים התפוצצו בגבול, באתר ynet, 5 ביוני 2011