מג'ד אל-כרום

מג'ד אל-כרום
	בניין המועצה המקומית ב-2016
שם בערבית	مجد الكروم
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	סלים סליבי
גובה ממוצע	‎242 מטר
סוג יישוב	יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2023 (אומדן)
- אוכלוסייה	15,824 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	129
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎1.1% בשנה
- צפיפות אוכלוסייה	1,707 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	140
תחום שיפוט	9,270 דונם
- דירוג ארצי	134
	(למפת הגליל המערבי רגילה) מג'ד אל-כרום32°55′16″N 35°15′16″E / 32.9212030255398°N 35.2544760126808°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	3 מתוך 10
- דירוג ארצי	195
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3606
- דירוג ארצי	226
לאום ודת
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	יהודים: 0%; ערבים-מוסלמים: 99.9%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 0.1%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גילאים
גילאי 0 - 4	8.0%
גילאי 5 - 9	8.6%
גילאי 10 - 14	9.8%
גילאי 15 - 19	10.5%
גילאי 20 - 29	18.5%
גילאי 30 - 44	19.5%
גילאי 45 - 59	16.1%
גילאי 60 - 64	3.2%
גילאי 65 ומעלה	5.8%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	12
– יסודיים	8
– על-יסודיים	8
תלמידים	3,912
– יסודי	1,973
– על-יסודי	1,939
מספר כיתות	178
ממוצע תלמידים לכיתה	27.6
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
	אתר המועצה

מַגְ'ד אלְ-כֻּרוּם (בערבית: مَجْد الْكُرُوم, תרגום: תפארת הכרמים^[4]) היא מועצה מקומית ערבית-מוסלמית במחוז הצפון בישראל. היישוב שוכן בבקעת בית הכרם וממוקם בצדו הצפוני של כביש 85, צפונית-מערבית לכרמיאל ודרומית-מערבית לבענה.

היסטוריהעריכה

בחפירות באזור מג'ד אל כרום התגלה יישוב עתיק. חלק מחוקרי המקרא מזהים אותו כ"בית הכרם" המוזכר במשנה ובתלמוד.

בתקופת דאהר אל-עומר ובנו עלי שהיה מושל הגליל, נבנתה חומה סביב הכפר ובה מגדלי שמירה. כאשר עלי ניסה למרוד באחמד אל ג'זאר הגיע האחרון בראש צבא למג'ד אל כרום וכבש אותה.

בשנת 1896 תואר הכפר על ידי נוסע יהודי^[5]:

"הכפר מג'דל כרום עולה באשרו על כפרים הרבה הודות לכרמיו הרבים, כשבעת אלפים עצי זית, כאלפים עצי תאנה והרבה עצי פרי שונים ימצא שמה. לפני הכפר ישתרעו גני זרע הטאבאק, ואחריו ימשכו שדי תבואותיו המלאים בר. בתי הכפר יפים ומשוחים בסיד, אף כי נבנו בלי סדר כטעם הערבים. בו מעין גדול ובאר אבן בנויה עליו, גם חנות, גם בית מלון לעוברים ושבים היהודים ימצא שם."

במפקד האוכלוסין של 1922 נמנו בכפר 885 תושבים סונים, 3 מתואלים ונוצרי אחד^[6]^[7].

במהלך מלחמת העצמאות הגנה על הכפר יחידה של צבא ההצלה הערבי. יחידה זו נסוגה ללבנון ומפקדה העיראקי המליץ בפני ראשי הכפר שמן הראוי לאוכלוסייה להישאר בכפר ולהיכנע לכוחות צה"ל. לאחר שראשי הכפר הגיעו להבנות עם איש ההגנה חיים אאורבך מנהריה, נכנס כוח צה"ל לכפר ואסף את כלי הנשק של בני הכפר בסוף אוקטובר 1948, במהלך "מבצע חירם". בכפר התיישבו פליטים מן הכפרים שעב ואל-בירווה. במפקד האוכלוסין של 1948 נמנו בכפר פחות מ-2,000 תושבים, כרבע מתוכם פליטים מכפרי הסביבה.^[^{דרוש מקור]}

עאדל מנאע, היסטוריון ישראלי-פלסטיני שנולד בכפר ב-1947 וגורש ממנו יחד עם משפחתו ב-1949, תיעד את ההיסטוריה של היישוב ושל משפחתו ומכריו בספר המבוסס על מחקר ועדויות אישיות "נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948–1956", אשר ראה אור בשנת 2017. בספר מתוארות הוצאות להורג ומעשי אונס, שמנעא טוען שהיו חלק מתוכנית מגובשת של גירושם של פלסטינים מוסלמים, מה שהיה למעשה טיהור אתני^[8]. "הסיפור שמייחד את מג'ד אל־כרום מכפרים אחרים" הוא אומר, הן "העתירות לבג"ץ והשיבה של תושבים לכפר"^[9].

בתחילת 1961 הוקמה ביישוב מרפאה של קופת חולים^[10]. בשנת 1963 חובר היישוב לרשת החשמל הארצית^[11].

בראשית ימי מדינת ישראל שויך הכפר למועצה אזורית נעמן (כיום חלק ממועצה אזורית מטה אשר). לפחות חלק מתושבי מג'ד אל-כרום התנגדו לשיוך זה, בטענה שאינם מקבלים מהמועצה כל שירותים ודרשו להוציאם מתחומה. פנייתם לבג"ץ נדחתה^[12]. בשנת 1964 הוקמה מועצה מקומית ביישוב^[13].

בין 1964 ל-2003 הייתה מג'ד אל-כרום מועצה מקומית בעלת שטח שיפוט של 9,000 דונם. בשנת 1983 הורחב שטח השיפוט של המועצה^[14].

בשנת 2003 אוחדו היישובים בענה, דייר אל-אסד ומג'ד אל-כרום תחת מועצה מקומית משותפת בשם שגור^[15]. בשנת 2005 הוכרז היישוב כעיר. בנובמבר 2008 אישרה הכנסת חוק המבטל את האיחוד, החל מ-1 בדצמבר 2008, ומשיב את המצב לקדמותו^[16]. בבחירות חדשות למועצות המקומיות הנפרדות שהתקיימו ב-18 באוגוסט 2009, נקבע כי יש צורך בסיבוב שני על מנת להכריע בין המתמודדים. מוחמד מנאע נבחר לראשות המועצה המקומית. תושבי מג'ד אל-כרום עוסקים בעיקר בתעשייה קלה, מסחר ושירותים לכלי רכב. שיעור המועסקים בחקלאות, בעיקר זיתים וגידולי שדה, נמוך יחסית לממוצע בקרב ערביי ישראל^[17], כיוון שרוב האדמה בסביבת היישוב אינה ראויה לעיבוד^[18]. במהלך מלחמת לבנון השנייה ספגה מג'ד אל-כרום מטחי קטיושות כשאר יישובי הצפון ושניים מתושביה נהרגו ב-4 באוגוסט 2006 מנפילת קטיושה.

אוכלוסייהעריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2023 (אומדן), מתגוררים במג'ד אל-כרום 15,824 תושבים (מקום 129 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.1%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 77.2%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 5,590 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[19]

תושבי מג'ד אל-כרום הם מוסלמים, אך ברובם מנהלים אורח חיים חילוני-מסורתי^[20].

גלריית תמונותעריכה

מראה הכפר בסוף שנות ה-70
סוף שנות ה-40

ראו גםעריכה

אשכול יישובי בית הכרם

קישורים חיצונייםעריכה

אתר המועצה המקומית

פרופיל מג'ד אל-כרום נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מג'ד אל-כרום (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שולייםעריכה

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ זהו שינוי ערבי של השם "מג'דל כרום" [1]
^ הדרך מעכו לצפת, המליץ, 14 בפברואר 1896
^ מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37
^ זאב וילנאי, הכביש החדש עכו-צפת, הארץ, 9 בינואר 1928
^ עאדל מנאע, "נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948–1956", מכון ואן ליר, 2017, הקשרי עיון
^ ניצחונם של השורדים. ההיסטוריון עאדל מנאע על אלו שלא ברחו בנכבה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2021
^ כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961
^ צעדים לזירוז אספקת חשמל, דבר, 14 בנובמבר 1962
^ נדחתה תביעת ערביי מג'דל כרום להפרידם מעל המועצה האזורית, חרות, 29 ביולי 1955
^ מועצה ממונה תוקם, דבר, 21 באוקטובר 1964
^ מוחמד חליליה, ראשי המגזר הערבי מרוצים מהרחבת תחומי ישוביהם, דבר, 14 ביוני 1983
^ חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2), התשס"ג-2003
^ חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008
^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 49
^ יואל דר, מג'דל כרום שוב עלתה לכותרות, דבר, 18 בינואר 1970
^ פרופיל מג'ד אל-כרום באתר הלמ"ס
^ ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 47

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות ובכל יישוב בעל 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2023 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2021.

[STAT-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-3] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[4] זהו שינוי ערבי של השם "מג'דל כרום" [1]

[5] הדרך מעכו לצפת, המליץ, 14 בפברואר 1896

[6] מפקד האוכלוסין 1922, מחוז עכו, עמוד 37

[7] זאב וילנאי, הכביש החדש עכו-צפת, הארץ, 9 בינואר 1928

[8] עאדל מנאע, "נכבה והישרדות: סיפורם של הפלסטינים שנותרו בחיפה ובגליל, 1948–1956", מכון ואן ליר, 2017, הקשרי עיון

[9] ניצחונם של השורדים. ההיסטוריון עאדל מנאע על אלו שלא ברחו בנכבה, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2021

[10] כפרים רדומים קמים לתחיה, דבר, 3 בפברואר 1961

[11] צעדים לזירוז אספקת חשמל, דבר, 14 בנובמבר 1962

[12] נדחתה תביעת ערביי מג'דל כרום להפרידם מעל המועצה האזורית, חרות, 29 ביולי 1955

[13] מועצה ממונה תוקם, דבר, 21 באוקטובר 1964

[14] מוחמד חליליה, ראשי המגזר הערבי מרוצים מהרחבת תחומי ישוביהם, דבר, 14 ביוני 1983

[15] חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו- 2004) (מס' 2), התשס"ג-2003

[16] חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות מג'ד אל כרום, דיר אל אסד ובענה), התשס"ט-2008, ס"ח 2193 מיום 19.11.2008

[אליאס-17] ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 49

[18] יואל דר, מג'דל כרום שוב עלתה לכותרות, דבר, 18 בינואר 1970

[19] פרופיל מג'ד אל-כרום באתר הלמ"ס

[אליאס_ג-20] ופא אליאס, השפעת דפוסי הפעילות היומית על תאונות דרכים: חקרי אירוע ליישובים נעקפים, חיבור על מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה בטכניון, ינואר 2008, עמ' 47

[4]

[1]

[2]

[3]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]