מגדלי אקירוב

גורד שחקים בישראל

מגדלי צמרת, הידועים בכינוי מגדלי אקירוב, הם שלושה מגדלי מגורים הממוקמים בשכונת פארק צמרת בתל אביב, ברחוב פנקס, ממערב לדרך נמיר וממזרח לרחוב ויצמן. יזם המגדלים הוא אלפרד אקירוב, איש עסקים שלו עסקי נדל"ן רבים בישראל. הוא מתגורר בדירה דו מפלסית באחד המגדלים. האדריכלים שתכננו את המבנים הם אברהם יסקי ויוסי סיוון, אשר תכננו בנוסף את מגדלי YOO, מעברה השני של דרך נמיר.

מגדלי אקירוב
Akirov Towers.jpg
מידע על המבנה
סוג גורד שחקים
עיר תל אביב
מדינה ישראל
התחלת הבנייה 1999
סיום הבנייה 2006
גובה 123 מטר
קומות 34
אדריכל יסקי-סיוון
שימוש מגורים
קואורדינטות 32°05′27″N 34°47′37″E / 32.090919°N 34.793658°E / 32.090919; 34.793658

היסטוריהעריכה

שכונת גבעת עמל א'עריכה

לפני מלחמת העצמאות שכן באזור שבו עומדים מגדלי אקירוב כפר ערבי בשם ג'מאסין אל ע'רבי. הכפר ננטש ב-1948, במהלך מלחמת העצמאות, ובבתיו שוכנו תושבים שפונו בעת הקרבות מאזור גבול יפו תל אביב, בשכונה שנקראה "גבעת עמל א'" מצדו המערבי של דרך נמיר (בצדו המזרחי נקראה גבעת עמל ב')[1].בשנת 1951 עבר השטח לחזקת רשות הפיתוח והאפוטרופוס לנכסי נפקדים ניסה לכפות על התושבים חוזי שכירות, אך התושבים לא הסכימו לתנאים שהוצעו להם ורישום זכויותיהם לא הוסדר. במקביל ניסתה רשות הפיתוח למכור חלק מהשטח ליזמים, ועיריית תל אביב הכריזה על הגבעה שבמקום כשטח פתוח לטובת הקמת גן ציבורי[2]. בשנת 1962 התגוררו בשכונה 120 משפחות והוחל בפינוי חלק מהם. קבוצה ראשונה פונתה לצורך סלילת המשך רחוב פנקס[3]. ביולי 1962 נפצע תושב השכונה בעימותים עם כוחות המשטרה שהגיעו לשכונה לפנות מבנה[4]. בשנת 1972 עוד גרו בשכונה כ-70 משפחות, ורוב השטח נמכר לחברה פרטית לצורך הקמת פרויקט מגורים[5][6]. ביולי 1972 ניתנו צווי פינוי לחמשה משפחות[7].

בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 עוד גרו מספר משפחות בחלק מהשטח המקורי של השכונה, שעוד לא עבר פיתוח[8]. מאחר שהבתים בשכונה היו במצב פיזי ירוד, יזמו מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב מהלך של התחדשות עירונית (פינוי השכונה ובנייה מחדש). עו"ד בן דרור ימיני, תושב השכונה, עזר בארגון ועד תושבים ובמשא ומתן מול הרשויות. לאחר מספר שנים של משא ומתן, נוסחו קריטריונים לפיצוי ונקבע כי הפיצוי יהיה לפי מחיר דירה באזור ושטח הדירה בשכונה בשנת 1992, עם פיצוי נוסף לבעלי דירות קטנות מאוד ודרישה על הסכמה של לפחות 80% מהתושבים להסכם. הוחלט שרק קבלן שיקבל את התנאים יוכל לרכוש את השטח. אלפרד אקירוב זכה במכרז וחתם על הסכם פינוי עם התושבים. רובם רכשו דירות חלופיות באזור עם כספי הפיצוי[9].

בניית המגדליםעריכה

בנובמבר 1992 החלה לפעול "חברת גבעת עמל" במטרה להקים את פרויקט המגורים בשטח, החברה הייתה מוחזקת בחלקים שווים על ידי חברת "אלרוב" שבבעלות אקירוב וחברת "אוסיף השקעות ופיתוח"[10]. עד שנת 1997 השקיעו החברות במיזם כ-50 מיליון דולר, ברכישת הקרקע ובפינוי התושבים[11]. בנובמבר 1997 רכשה "אלרוב" את חלקה של חברת "אוסיף" תמורת 10.2 מיליון דולר. בנוסף, נטלה אלרוב הלוואות, התחייבויות וערבויות של אוסיף לטובת הפרויקט, בסכום נוסף של 26 מיליון דולר[12].

בניית המגדלים החלה בשנת 1999. בניית המגדל האחרון הסתיימה בשנת 2006. במגדלים מתגוררים והתגוררו בעבר גם אישים בעלי שם, כגון אהוד ברק שמכר את דירתו לטדי שגיא[13], ועד שנת 2006 גם העבריין עמיר מולנר[14]. בשל כך, קיימת אבטחה מוגברת על הבניינים, מחשש לפגיעה באישי ציבור או אנשים ידועים אחרים המתגוררים בהם. עובדה זו יצרה לא פעם חיכוכים וטרוניות בקרב דיירים שרכשו דירות במקום, ומצאו עצמם בלב התרחשויות שהדירו את מנוחתם ופגעו באיכות חייהם. בשנת 2005 אף אירע פיצוץ במכוניתו של מנהל המגדלים[15].

גובהו של כל אחד משלושת המגדלים הוא 123 מטרים, והמעטפת שלהם עשויה זכוכית ורצועות בטון מחופה באבן גרניט אפורה, בסגנון פוסט-מודרני. במגדלים כ-360 יחידות דיור, ושטח הדירה מחולק כרצון הלקוח.

בתוכנית המגדלים הוגדרו גם שטחים ציבוריים פתוחים וגינות לתועלת הכלל, אך עיצובם אינו מזמין והציבור ממעט להשתמש בהם[16]. קיימת גינה קהילתית בגינת הבניינים.

בשנת 2007, נמכרה במגדלי צמרת אחת מהדירות היקרות ביותר בישראל, במחיר של 10 מיליון דולר[17].

 
מבט מקרוב על אחד ממגדלי אקירוב.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדלי אקירוב בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אריה כנרתי, גם בג'מוסין רוצים דירות, למרחב, 9 בפברואר 1962
  2. ^ ש. הן, גבעת עמל נסערת בגלל משפטי פינוי, על המשמר, 25 ביולי 1961
  3. ^ תושבי גבעת עמל א' תובעים שיכון, למרחב, 1 בפברואר 1962
  4. ^ המשטרה פצעה תושב גבעת־עמל, קול העם, 22 ביולי 1962
  5. ^ קורא להקמת ועדת חקירה בקשר למכירת הקרקעות בגבעת־עמל א', דבר, 25 ביולי 1972
  6. ^ דנקה הרניש, רשות הפיתוח מנסה לסלק ללא פיצויים תושבי גבעת־עמל, דבר, 24 במרץ 1972
  7. ^ דנקה הרניש, צווי־פינוי בגבעת עמל, דבר, 2 ביולי 1972
  8. ^ דנקה הרניש, ‬שכונות תל־אביב פועלות להקמת שדולה בכנסת, דבר, 12 ביולי 1983
  9. ^ דניאל דולב, מעברה בצל מגדלי "YOO": ראש השנה בחמ"ל של גבעת עמל, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2014
  10. ^ אלעזר לוין, ‏אוסיף מפעילה את מנגנון הבמב"י עם אלרוב בגבעת עמל ב-35 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
  11. ^ שי שלו, ‏10 מיליון דולר - הרווח למוכרת מחצית הזכויות בגבעת עמל א' בת"א, באתר גלובס, 10 בנובמבר 1997
  12. ^ שי שלו, ‏"עשרות פניות לרכישת דירות" שכנעו את אקירוב ללכת על גבעת עמל, באתר גלובס, 12 בנובמבר 1997
  13. ^ אריק מירובסקי, נמרוד בוסו, טדי שגיא רכש את הדירה של אהוד ברק במגדלי אקירוב ב-26.5 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 12 במרץ 2012
  14. ^ רז סמולסקי, היכן גרים עברייני הצמרת - ומה השפעתם על מחירי הדירות שלכם?, באתר TheMarker‏, 12 בנובמבר 2009
  15. ^ הדס מגן, ‏מגדלי אקירוב גועשים סביב כרטיסי כניסה חדשים לבריכה, באתר גלובס, 12 ביוני 2014
  16. ^ נעמה ריבה, תושבי תל אביב, נא לא להסתובב לדיירי המגדלים בין הרגליים, באתר Xnet‏, 15 בדצמבר 2013
  17. ^ גיא ליברמן, מי רוצה דירה ב-20 מיליון דולר?, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2007