מגדל המים ברחוב מזא"ה
מגדל המים ברחוב מזא"ה הוא מגדל מים הניצב ברחוב מזא"ה 36 בתל אביב־יפו. נחנך ב־1924 על מנת לשרת את מערכת אספקת המים המתרחבת של הישות העירונית (TOWNSHIP) תל אביב. הוכרז כאתר מורשת על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ושופץ בשנת 2013. בחודש יוני 2020 ננעל האתר על ידי עיריית תל אביב בשל תלונות שכנים על זיהום רעש וכעת הוא אינו נגיש לציבור.[1]
 | |
| מגדל המים ברחוב מזא"ה ובקרבת רחוב אחד העם | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
מגדל מים  |
| כתובת |
רחוב מזא"ה 36 |
| מיקום |
תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1924 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1924 |
| אדריכל |
ארפד גוט |
| קואורדינטות | 32°03′58″N 34°46′33″E / 32.06615°N 34.77588°E |
|
(למפת תל אביב רגילה)   מגדל המים ברחוב מזא"ה  | |
  | |
ההיסטוריה של המגדל עריכה
שכונותיה הראשונות של העיר תל אביב, שהוקמה בשנת 1909, חוברו למגדל המים הראשון בעיר שהוקם בקצה שדרות רוטשילד מעל בית הוועד. מגדל זה היה בנקודה בגובה 19 מטר מעל פני הים וגובהו היה 10 מטר. על המגדל היו שני מיכלים בגובה 6 מטר שהכילו 150 קוב מים[2]. בשנת 1920, עם התרחבות העיר נוצר צורך להרחיב את מערכת אספקת המים לבתי התושבים ולשם כך הוחלט לבנות מגדל מים חדש על גבעת כורכר מצפון לשטח הבנוי (לימים רחוב מזא"ה 36). בשנת 1930 תיאר דוד סמילנסקי את תכנון המגדל[2]:
- "ראה הוועד צורך לעצמו לערוך בשנת 1920 תוכנית מורחבת בשביל אוכלסיה של עשרת אלפים נפש ודאג גם לזה, שתהיה אחר כך אפשרות להגדיל את התוכנית, כדי לספק מים למספר 25000—20000 נפש. קודם כל צריך היה לדאוג למגדל המים, ולשם כך הזמין הוועד אצל המהנדסים הקר ויילין תוכנית לבנין מגדל מים חדש עם גיגיות שיחזיקו 1200 מטרים מעוקבים מים, ובקש לערוך את התוכנית באופן, שבשעת הצורך אפשר יהיה להתקין על המגדל עוד שתי גיגיות, שגם הן יחזיקו 1200מטרים מעוקבים. גובה המגדל נקבע בשעור 30 מטר, ומקומו — על הגבעה היותר גבוהה שבסביבות תל אביב. כל הבניין צריך היה להבנות מביטון ברזל. התייעצו בנידון זה גם עם האדריכל הידוע ר"ר בירוואלד מברלין וגם הוא ערך תוכנית בשביל מגדל גבוה במרכז תל אביב. הוועד של תל אביב הקצה לשם כך מגרש גדול של 10000 אמה על הגבעה שבאדמת שיבאן, בין רחוב מזא"ה ורחוב גרוזנברג, לא רחוק מן המגרש שנועד לבנין בית החולים העירוני. חשבו אז לבנות על הגבעה מגדל מים מרכזי וסביבו לנטוע גן צבורי.
המשרד של הארכיטקט ארפד גוט נבחר לתכנן את המגדל וב-1924 הוא נחנך והחל להזרים מים לבתים[3].
בשנת 1930 תואר המגדל[4]:
- "באזור העליון בלב תל־אכיב מגדל עם ברכה המחזיקה 400 ממ"ע מים, המגדל והברכה בנויים ביטון ברזל בשנת.1923 ... באזור העליון — פני הקרקע על פני הים 31.5 מטר; גובה המגדל — 12.5 גובה הבריכה ;6 ס"ה 50 מטר."
לאחר שנים רבות שהמגדל שימש לאספקת מים לא היה בו עוד צורך והוא נותק ממערכת המים, תחזוקתו נפסקה ומצבו התדרדר עד כדי כך שבשנות ה-90 הוכרז כמבנה מסוכן והשטח מסביב גודר. בשנת 2011, לאחר שהוגדר כאתר מורשת, נבחר משרד אדריכלים אמנון בר אור לשפץ את המגדל. השיפוץ הושלם ב-2013
בשנותיו הראשונות, שימש המגדל למטרות ביטחוניות. ארגון ההגנה השתמש במגדל כדי ליצור קשר (בקוד מורס או סמפור) עם יישובים שכנים. על מנת להסוות פעילות זו, פעל בחלקו התחתון של המגדל מועדון צופים ותיקים.
בהמשך, נוצל גובהו הרב של המגדל, והוצבה בראשו חנוכייה שהודלקה בחג החנוכה.
תיאור המבנה עריכה
גובה המגדל כ-16 מטר. הוא נבנה מבטון מזוין ולבני סיליקט על גבי משטח מוגבה מהרחוב. בראש המגדל בריכת בטון עגולה בנפח של כ-400 מ"ק הנתמכת על ידי שמונה עמודי בטון. לאורכו של המגדל נבנו 3 מרפסות תצפית מגודרות כשהעלייה אליהן דרך גרם מדרגות במרכז המבנה. המגדל נבנה בסגנון האקלקטי. בחלקו התחתון נבנו קירות בין עמודי התמך על מנת ליצור מרחב סגור ומוגן. לאחר סיום השיפוץ נבנה שביל גישה ספירלי ממפלס הרחוב עד לדלת הכניסה לחלקו התחתון של המגדל. המגדל מוקף מסביבו בבניני מגורים מחודשים בני 6–7 קומות לכן אינו בולט יותר בקו הרקיע של העיר. קבלן המבנה המקורי הוא ישראל דרוגוביצקי[דרוש מקור].
קישורים חיצוניים עריכה
- דני רכט, מגדל המים ברחוב מזא"ה, באתר האנציקלופדיה העירונית "תל.אביב.פדיה"
- רח' מזא"ה 36, תל אביב-יפו – מגדל המים, אמנון בר-אור, טל גזית - אדריכלים בע"מ
- דקל גודוביץ', שימור ללא שימוש: מה יעשו במגדל המים המחודש ברחוב מזא"ה? כלום, באתר Xnet, 4 בפברואר 2017
הערות שוליים עריכה
- ^ מנור בראון, מגדל המים ההיסטורי של ת"א נסגר לציבור, כי בדירות הפאר התלוננו, באתר Xnet, 21 ביוני 2020
- ^ 1 2 דוד סמילנסקי, מפעל המים של עירית תל אביב, הארץ, 4 בפברואר 1930
- ^ בהמשך בנה משרד גוט מגדלי מים נוספים ברחבי העיר וביניהם מגדל ביפו, מגדל מים במתחם בית המטבחיים הישן של תל אביב, מגדל המים ברחוב החשמל ועוד.
- ^ דוד סמילנסקי, מפעל המים של עירית תל אביב - רשת הצנורות ומגדלי המים, הארץ, 9 בפברואר 1930