מגדל המים (נהריה)

מגדל מים בנהריה, כיום גלריה

מגדל המים בנהריה הוא מגדל מים שהוקם בנהריה, ישראל, בשנת 1936, לצורך אספקת מים. המגדל הפך ברבות השנים לאחד מסמליה של העיר נהריה ואף נכלל בסמל העיר נהריה.

מגדל המים בנהריה
מגדל המים לפני השיפוץ
מגדל המים לפני השיפוץ
מידע כללי
סוג מגדל מים
שימוש אספקת מים, גלריה
כתובת ז'בוטינסקי 12, נהריה, ישראל[1]
מיקום נהריה
מדינה ישראל ישראלישראל
בעלים עיריית נהריה
גוף מתחזק עיריית נהריה
זרם מעל 300 מ"ק בשעה,[2] כנראה 500 מ"ק בשעה[1][4]
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה מאי 1935[1][2][3][4] – סוף פברואר 1936[1][2][3][4]
מידות
גובה 37[1][2][3][4] מטר
גובה פנימי 27[1][2][3][4] מטר
קיבולת 250 מ"ק[1][2][3][4]
קואורדינטות 33°00′34″N 35°05′29″E / 33.009353°N 35.091385°E / 33.009353; 35.091385
גלריה לאומנות מגדל המים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

היסטוריהעריכה

הרקע להקמתועריכה

בימים הראשונים לאחר הקמת נהריה לא הייתה אספקת מים מסודרת לתושבי העיר נהריה והמים הובאו מבאר מים בשכונת עין שרה. לעיתים היו בעלי חמורים שהביאו מים מנחל געתון במקום מבאר המים. מים אלו היו מזוהמים ולא ניתן היה לשתות אותם ולכן התושבים היו מרתיחים אותם, מסננים אותם בעזרת צמר גפן ושותים תה או קפה בלבד. המחסור הגדול במים במושבה אף גרם לכך שהתושבים היו תולים את הכביסה שלהם ולא שוטפים אותה, אלא מחכים לגשם.[1]

הקידוחים באזורעריכה

על מנת לפתור את הבעיה הגיעו לנהריה מומחים לחיפוש מים וסימנו מקומות שבהם לדעתם ניתן למצוא מים. בעצתם של המומחים, באוקטובר 1934 הוחלט להקים מגדל מים באזור. קידוח ראשון באזור במטרה למצוא את המיקום המתאים להקמת מגדל המים נעשה בינואר 1935, מזרחית לזוגלובק של היום, אך נכשל.[2] חודש לאחר מכן בוצע קידוח שני בפינת הרחובות ויצמן ושטייניץ, לפי עצתו של רופרד פיקרד, אחד המומחים לחיפוש מים.[1] הקידוח הצליח מעל המצופה - כבר בעומק של 20 מטר נמצאו בבאר שנקדחה מים בכמות גדולה ובאיכות הראויה לשתייה, בתפוקה של מעל 300 מ"ק בשעה,[2] ככל הנראה 500 מ"ק.[4] הבאר שנקדחה זכתה לכינוי "באר מספר 2".[1][2] ב-17 בפברואר 1935 נערך בנהריה נשף מים לציון האירוע המשמח. באירוע נכח חיים ויצמן, לימים נשיא מדינת ישראל הראשון.[4]

הקמת המגדל ותפקידיועריכה

כדי לאגור את המים שהתגלו ב"באר מספר 2" ולהזרים אותם אל חלקות חקלאיות באזור הצפוני של המושבה, הוחלט להקים את מגדל המים. הבנייה נמשכה ממאי 1935 עד סוף פברואר 1936. המגדל נבנה על גבעה שגובהה 10 מטר מעל פני הים וגובהו הפנימי היה 27 מטר. המגדל נבנה כמבנה סגור בעל צורת מתומן שבראשון בריכת אגירה עם קיבולת של 250 קוב.[1][2][3][4] השטח שמתחת לבריכת האגירה חולק לקומות שחוברו זו לזו במדרגות.[3][4] הבאר חוברה לבריכה האגירה באמצעות מערכת צינורות ומבריכת האגירה יצאנו צינורות נוספים לחלקות החקלאיות הצפוניות.

הקומות התחתונות של המגדל שימשו את חברת נהריה משקים זעירים בע"מ, שהייתה אחראית על יישוב המושבה. בשנות השלושים שימשה אחת הקומות גם את הנוטרים. אנשי ההגנה השתמשו גם הם בקומה זו לצורכי אימונים בשנים 1936 עד 1948. בשנים 1936 עד 1939 שימש גג המגדל לצורכי תקשורת (באמצעות קוד מורס). בזמן מלחמת העולם השנייה שימש לתצפית על מטוסי אויב. בהמשך שימשו קומות אלו גם כמוזיאון, ספרייה וחדר קריאה. משנות ה-50 של המאה ה-20 משמשות הקומות התחתונות כגלריות אומנות.

הפסקת פעילות המגדל ולאחריהעריכה

בינואר 1984 הופסקה הזרמת המים לבריכת האגירה מסיבות טכניות.[1][4][5] בשנות ה-90 של המאה ה-20 יזמו נשות "האופן הפנימי" ומועדון רוטרי בשיתוף פעולה עם עיריית נהריה את שיפוץ קירות המגדל. בשיפוץ נצבעו מחדש קירותיו של המגדל (מחום ללבן).[6] בשנת 2003 נפתח המקום מחדש בתור גלריית אומנות. בחצר המגדל מוצגת תערוכת פסלים קבועה. המגדל פתוח בכל ימות השבוע, בשעות משתנות.

לקריאה נוספתעריכה

  • שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55–56), ביחד, 2012
  • רונית בן (עורכת), "הכול אנשים" - ממושבה לעיר - נהריה, היישוב הראשון שהוקם בגליל המערבי (עמ' 7), תשע"ג-2013

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא מגדל המים בוויקישיתוף

הערות שולייםעריכה

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 גלריה לאומנות מגדל המים, עיריית נהריה
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55), ביחד, 2012
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 מגדל המים, נהריה בראשיתה
  4. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 מגדל מים, בית ליברמן(הקישור אינו פעיל)
  5. ^ על פי מקור אחר [שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 55), ביחד, 2012] פעילות המגדל הופסקה רק בשנת 1988
  6. ^ שאול מ. שאשא (עורך), לטייל בנהריה - מדריך למבקר בעיר (עמ' 56), ביחד, 2012