פתיחת התפריט הראשי

מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שיינברג, שען וצורף יהודי מיפו[1]. המגדל, שהוקם בשנת 1903, היה אחד משישה מגדלי שעון שנבנו בארץ ישראל לכבוד יובל 25 שנות כהונתו של הסולטאן העות'מאני עבדול חמיד השני. המגדל נבנה בעזרת תרומתם של תושבי העיר, ערבים ויהודים, ובראשם יוסף בק מויאל[2], והוא אחד ממאה מגדלי שעון שנבנו ברחבי האימפריה העות'מאנית כולה. המגדל בנוי מאבן כורכר, וצורתו מזכירה במעט כנסייה אירופית. בראש המגדל כיסוי נחושת, שבו שני שעונים ופעמון המצלצל אחת לחצי שעה. על שם המגדל נקראה הכיכר בה נמצא - כיכר השעון.

מגדל השעון
ISR-2015-Jaffa-Clock tower.jpg
מידע על המבנה
סוג מגדל שעון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
סיום הבנייה 1903 עריכת הנתון בוויקינתונים
קומות 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות עות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°03′18″N 34°45′22″E / 32.055°N 34.75611111°E / 32.055; 34.75611111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
מגדל השעון, אוגוסט 1954
המגדל והכיכר ב-1929
המגדל, הכיכר והסראייה
חלקו העליון של המגדל
עבודות מתכת בעיצוב האמן אריק קורן, המשולבות בחזית המגדל
מגדל השעון בשעת ערב

היסטוריהעריכה

אבן הפינה הראשונה הונחה ב-1 בספטמבר 1900, במעמדם של הקאימם, פקידי הממשלה ונציגי הדתות. מגדל השעון נבנה במרכז כיכר השוק הגדול של יפו, בסמוך למסגד מחמודיה, ל"קישלה" (תחנת המשטרה ביפו ובית המעצר) ולבית הסראייה[3]. בשנת 1901 הושלמה בניית הקומה השנייה והחלו בבניית הקומה השלישית. ב-1903 הסתיימה הבנייה, ובמגדל הותקנו שני השעונים. בקומה השנייה נחקקה הטורה, חותמו של הסולטאן עבדול חמיד השני.

ביומנו של השען שיינברג מובא הרקע להחלטה על בניית מגדל השעון, תוך ציון תאריך שונה:

בשנת 1902 חל איזה חג יובל בחצר השולטן עבדול חמיד. פקידי הממשלה הטורקית יחד עם נכבדי יפו הערבים והנוצרים הוזמנו לאספה בבית הממשלה בכדי לדון איך לחוג את יובלו של השולטן ובאיזה אופן להנציח ביפו את זכר המאורע הזה על ידי איזה מפעל ציבורי חשוב. גם אני הייתי בין הקרואים. היו שהציעו לחפור ולבנות באר ציבורית ועוד הצעות ממין זה. הבנתי מיד שמכל ההצעות הללו לא יצא דבר, יען כי את הכסף שיאספו למטרות אלו ישלשלו הנאספים לתוך כיסיהם. על כן הצעתי דבר שנראה לי ליותר ממשי וניתן להגשימו בנקל: הצעתי היתה לבנות מגדל יפה באמצע העיר, ובמגדל זה לשים שעון גדול שיראה את הזמן מארבעה צדדים - בשני כיוונים את השעה האירופית, ובשניים [האחרים] את השעה הערבית. דעתי נתקבלה. את סידור השעון כמובן שמסרו לי ואני התמסרתי לדבר הזה במרץ רב, ואמנם התקנתי את השעון העירוני הגדול הנראה עד היום בכיכר שלפני בית הממשלה ביפו.

הקמת המגדל סימנה שינוי תרבותי בעיר, שכן עד אז הפעמונים היחידים שצלצלו היו בראשי צריחי הכנסיות והמסגדים, והקמת מגדל השעון ה"אזרחי" סימלה את השינוי התרבותי לכיוון של חברה אזרחית. כיכר השעון הפכה למקום מרכזי לאחר הריסת חומות העיר במאה ה-19, ובסביבותיה פעלו שוקים, מבני הממשל ומרכז מסחרי, וכן "תחנה מרכזית לכרכרות ולעגלות" ברחוב בית אשל של ימינו שנמצא בסמוך אל כיכר השעון, שממנה יצאו שירותי תחבורה ציבורית לרחבי ארץ ישראל. השען הראשון שטיפל במנגנון השעון היה נתנאל מרקוביץ' שהיה בעל חנות שעונים ברחוב אסקנדר עוואד (לימים "רחוב בוסטרוס" הסמוך). בעת גרוש יהודי ת"א - יפו על ידי הטורקים בזמן מלחמת העולם הראשונה, קיבל נתנאל מרקוביץ' אישור מיוחד מהמושל הטורקי להישאר בעיר כדי לכוון ולטפל בשעון.

בשנת 1965, שופץ המגדל על ידי עיריית תל אביב, הותקנו בו שעונים חדשים, סורגים אמנותיים ועבודות אמנות אחרות, שנוצרו על ידי האמן אריה קורן. לאחר שנות הזנחה רבות, בו הוא לא צלצל ומחוגיו לא נעו, שופץ המגדל בשנית בשנת 2001 על ידי האדריכלים אייל זיו, איתן עידו ורלי פרטו ביזמת החברה הממשלתית לתיירות ועיריית תל אביב-יפו. במהלך השחזור נמצאו המנגנון המקורי של השעון והפעמון.

שלושה מתוך ארבעת לוחות השיש שנשאו את חותם הסולטן עבדול חמיד השני אבדו, ובמקומם הותקנו רפליקות מזכוכית. הרביעי, הפונה לכיוון דרום, חודש ושוחזר בשנת 2016 על ידי רשות העתיקות[4].

ביולי 2017 מכרה הכנסייה היוונית אורתודוקסית את הבעלות על הקרקע עליה נמצא מתחם השעון ביפו ב-5.2 מיליון ש"ח, לחברת "Bona trading"[5].

ממדי השעוןעריכה

  • גובה מן הבסיס עד קצה האנטנה: 27.8 מטרים; קומה א' - 6.9 מטרים; קומה ב' - 4.36 מטרים;
  • אורך בסיס המגדל ורוחבו: 3.8 מטרים כל אחד;
  • אורכן של חותמות הסולטאן: 100 סנטימטר; רוחבן: 70 סנטימטר;
  • הפעמון: קוטר - 60 סנטימטר; גובה - 110 סנטימטר; משקל - 130 קילוגרם;
  • לוח השעון: קוטר - 1.3 מטרים, מחוג גדול - 65 סנטימטר, מחוג קטן - 35 סנטימטר

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה


יפו העתיקה
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
כנסיית פטרוס הקדושמסגד מחמודיהמגדל השעון (יפו)כיכר השעוןרחוב יפתכנסיית מר מיכאלכנסיית גאורגיוס הקדושרחוב רזיאלבית הקברות הפרוטסטנטי ביפוכיכר קדומיםגן המדרוןנמל יפוסלע אנדרומדהשוק הפשפשיםחוף תל אביבהים התיכוןתחנת המשטרה ביפובנק אנגלו-פלשתינהבית הספר טביתאגבעת אנדרומדהקולג' האחיםמגדלור יפובית שמעון הבורסקאיבית הכנסת לעולי לובמוזיאון אילנה גורתיאטרון הסימטהבית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפובית העוליםבית מרכז האמנויותמאפיית אבולעפיהבית הסראייהסביל אבו נבוט ב'מסגד היםמנזר ניקולאס הקדושמיומנהנא לגעתבית הסראייה הישן (יפו)רחוב יהודה הימיתגן הפסגהטיילת יפובית המכס 

(1) מגדלור יפו (2) בית שמעון הבורסקאי (3) כנסיית מר מיכאל (4) כנסיית פטרוס הקדוש (5) מנזר ניקולאס הקדוש (6) מסגד הים
(7) החמאם ובית הסראייה הישן (8) בית מיומנה (9) בית הכנסת לעולי לוב (10) מוזיאון אילנה גור (11) תיאטרון הסימטה
(12) כנסיית גאורגיוס הקדוש (13) בית העולים (14) בית הספר טביתא (15) קולג' האחים (16) בית הקברות הפרוטסטנטי
(17) תחנת המשטרה ביפו (18) מאפיית אבולעפיה (19) בית הסראייה (20) סביל אבו נבוט ב' (21) בנק אנגלו-פלשתינה
(22) בית החולים הצרפתי על שם סנט לואי ביפו (23) גבעת אנדרומדה (24) בית מרכז האמנויות, (25) בית המכס בנמל יפו, (26) נא לגעת