מגדל עוז

קיבוץ בגוש עציון, ישראל

מגדל עוז (מִגְדַּל עֹז)[3] הוא התנחלות במתכונת של קיבוץ דתי מתחדש, השוכן בגוש עציון, מדרום לעיירה אפרת וממערב לכפר הפלסטיני בית פג'אר. הקיבוץ הוקם ב-1977 בידי קבוצה של יוצאי בני עקיבא. עד ליולי 2022 הקיבוץ הוגדר כקיבוץ שיתופי.

מגדל עוז
בית המדרש לנשים מגדל עוז
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎939 מטר
תאריך ייסוד 1977
תנועה מיישבת הקיבוץ הדתי
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים ישראל
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 572 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.1% בשנה
נתוני קיבוץ
תנועת אם הקיבוץ הדתי
זרם הזרם השיתופי
ענפי ייצור לול תרנגולי הודו, רפת, גידולי השדה, כרמים לענבי יין, בעבר - בית אריזה לפירות, "מעוז תעשיות" - מפעל לייצור לוחות בקרה למטוסים
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
3 מתוך 10
http://www.migdaloz.co.il
רצפת הפסיפס מחורבת ברכות. מוצגת במוזיאון ישראל

השם לקוח מהפסוק במשלי[4]: "מִגְדַּל עֹז שֵׁם ה' בּוֹ יָרוּץ צַדִּיק וְנִשְׂגָּב".[5]

היסטוריה

עריכה

מגדל עוז עלה על הקרקע בד' באב ה'תשל"ז, 19 ביולי 1977.[6] שמו של היישוב משמר את השם מגדל עדר, יישוב שהתקיים באזור במשך שנתיים, וחרב במאורעות תרפ"ט.[5]

בתחילת 1980 נתבקשו אנשי הקיבוץ לפנות כ-30 דונם של תושבי בית אומר שנתפסו בצווים צבאיים.[7] עתירה לבג"ץ נגד הפקעת הקרקעות, שהוגשה לאחר הצלחת העתירה בעניין אלון מורה, נדחתה בגלל שיהוי ולאחר שנקבע שהשיקולים הצבאיים להקמת יישוב בדרך לים המלח היו לגיטימיים.[8][9]

בתחילת דרכו נטע הקיבוץ מטע של אפרסקים ושזיפים, אך הניסיון לא עלה יפה והמטעים הוחלפו בעצי דובדבן.

בשטח הקיבוץ נמצאת גבעה בשם חורבת בריכות ובה שרידי יישוב יהודי מימי בית שני הכוללים מקוואות ומערות מסתור ואף קסת דיו שנותרה בשלמותה מתקופת שלהי בית שני.[10] כמו כן נמצאים בגבעה שרידי כנסייה ביזנטית מהמאה החמישית לספירה, כולל רצפות פסיפס, שחלקן נשמרות במוזיאון ישראל ובמוזיאון השומרוני הטוב.

הקיבוץ כיום

עריכה

במגדל עוז פועלת מדרשה תורנית לבנות בשם בית המדרש לנשים מגדל עוז, הפועלת בחסות ישיבת הר עציון שבאלון שבות. במבנה המדרשה שוכן גם קמפוס הנשים של המכללה האקדמית הרצוג,[11] המכשירה את תלמידותיה להוראה. במכללה נלמדים 14 מקצועות. בקיבוץ פועל מפעל "מעוז תעשיות",[12] בבעלות משותפת של קבוצת יבנה ומגדל עוז, העוסק בייצור מערכות תאורה למטוסים, טנקים ואוניות.

עיסוקו העיקרי של הקיבוץ הוא בחקלאות: בשטח הקיבוץ ולידו ישנם מספר מטעי דובדבנים וגודגדנים, אותם משווק הקיבוץ. כמו כן, לקיבוץ מספר כרמים באזור גוש עציון ולכיש לגידול ענבי יין ומאכל. הקיבוץ הוא חלק מגד"ש עציון הכולל חוץ ממנו את הקיבוצים כפר עציון וראש צורים. הגד"ש מגדל חיטה, כותנה וגידולים נוספים באזור לכיש ועמק האלה. בעבר פעלו בשטח הקיבוץ גם חממות לגידול ירקות אולם אלו נסגרו משיקולים כלכליים. גאוות המשק היא ברפת מגדל עוז המונה כ-400 פרות חולבות נוסף על העגלים, ונחשבת לאחת הרפתות המצטיינות של תנובה.

רב הקיבוץ הראשון היה הרב מנחם פרומן ולאחריו כיהן כרב הקיבוץ הרב פרופסור עודד ישראלי. כיום מכהן בתפקיד הרב אורי סמט.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מגדל עוז בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה


  ערך זה הוא קצרמר בנושא יישובים בישראל. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.