מגידו (קיבוץ)

קיבוץ ישראלי

מגידו (מְגִדּוֹ) הוא קיבוץ בעמק יזרעאל ובמועצה אזורית מגידו, המשתייך לתנועת הקיבוץ הארצי. הוא נוסד ב-1949 בידי ניצולי השואה, פרטיזנים ולוחמים מפולין ומהונגריה שעלו ארצה. נמצא בסמוך לתל מגידו.

מגידו
תצלום אוויר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית מגידו
גובה ממוצע[1] ‎154 מטר
תאריך ייסוד 1949
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 867 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.0% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
8 מתוך 10

היסטוריה

עריכה

במהלך מלחמת העצמאות נכבשה העיירה לג'ון על ידי חטיבת גולני. רוב תושביה ברחו לאום אל-פחם, ובתי העיירה נהרסו. על אדמות הכפר ההרוס, ב-2 בפברואר 1949 הוקם קיבוץ מגידו על ידי קבוצה של השומר הצעיר על שם יוסף קפלן שיצאה ממשמר העמק. המייסדים היו בעיקר יוצאי פולין שעלו לאחר השואה, חלקם דרך מחנות המעצר בקפריסין. חברי הקבוצה התפצלו בין גת, עין השופט דן ונגבה לצורך וחיזוק הקיבוצים וקבלת הכשרה. החברים בנגבה אף השתתפו בקרבות להגנת המקום במלחמת העצמאות[3]. לאחר קרבות משמר העמק הגיעו אליו חברי הגרעין לחזק את הקיבוץ[4].

בפברואר 1949 עלו על הקרקע מול פתח נחל עירון[5]. המתיישבים החלו בבניית צריפי מגורים, בית מלאכה ולול[6]. באוגוסט 1949 חגגו את הקמת חדר האוכל וההתחברות לבאר מים[7]. לאחר מספר שנים עלו להקמת נקודת הקבע על גבעה סמוכה.

בשנות ה-50 נוספו למייסדים במועדים שונים קבוצות עולים מלבנון, מקסיקו ומארצות דרום אמריקה. הקיבוץ מנה 460 נפש בשנת 1995.

בשנת 2003 הופרט הקיבוץ, והוא מתנהל כיישוב קהילתי, למעט חדר האוכל שאינו פעיל שמר הקיבוץ על אופיו וסממניו הקיבוציים. בשנת 2008, הוקמה שכונת הרחבה בקיבוץ. שכונה זו קרויה "מגידו החדשה" או בלשונם של תושבי המקום "ההרחבה". בהרחבה שוכנות כ-120 משפחות. רוב דיירי ההרחבה עובדים מחוץ לקיבוץ. דיירי ההרחבה הם חברי הקהילה והם שותפים מלאים בחיי התרבות והחברה של הקיבוץ אך אינם חברי אגודה שיתופית. בית הספר היסודי שבו לומדים רוב ילדי הקיבוץ הוא בי"ס "פלגים" בקיבוץ הזורע. לאחר מכן עוברים הילדים לבית הספר התיכון האזורי "מגידו" בסמוך לקיבוץ עין השופט.

בשנת 2013, עמותת הנוער בלדנא, במסגרת פרויקט "עודנא" ("שבנו"), שכרה את שירותיו של האדריכל שאדי חביב אללה, והוא הכין תוכנית אדריכלית, רעיונית, להקמה מחדש של היישוב לג'ון, הפעם כעיר, בצמוד לקיבוץ מגידו, על אותן אדמות שהמדינה הפקיעה. שאדי (38), תושב הכפר עין מאהל שליד נצרת, מספר שלעבודה שלו קדם דיון נוקב בין בני הנוער שיזמו את הפרויקט - האם להסתפק בחזרה למרחב, או לאדמות המופקעות עצמן. "המסקנה היתה שהם רוצים לחזור לאותה נקודה. החזון הוא לבצע זאת ליד הקיבוץ, באזור שכיום הוא אזור פתוח, שאין בו בנייה".[8][9] בשנת 2023, מועצה אזורית מגידו ונציגים של תושבי וואדי ערה פרסמו הודעה משותפת המדגישה קיום פרויקטים משותפים לרווחת כל תושבי האזור, יהודים וערבים, בהקפדה שלא לפגוע באף אחד מיישובי האזור, ובדיון משותף בכל בקשה לשמור את בתי הקברות ואת אתרי התפילה באופן המכבד את המתים ואת החיים.[10][11]

כלכלה

עריכה

ענפי חקלאות: כותנה, גידולי שדה וזיתים. רפת ולול.

בקרבת הקיבוץ: אתר ארכאולוגיה- תל מגידו, נחל הקיני עם טחנות קמח עתיקות.

גלריית תמונות

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף מאי 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ ראו למשל: צבי ל, את מבצר נגבה אין להכניע, על המשמר, 8 ביולי 1949
  4. ^ קיבוץ השוה"צ ע"ש יוסף קפלן עלה על הקרקע בעמק המערבי, על המשמר, 2 בפברואר 1949
  5. ^ יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949
  6. ^ חיים לנדוי, במגידו בקיבוץ ע"ש יוסף קפלן, על המשמר, 27 ביוני 1949
  7. ^ חג משולש במגידו, על המשמר, 8 באוגוסט 1949
  8. ^ סערה בקיבוץ: צאצאי עקורי 48' דורשים את אדמות מגידו | ישראל היום, באתר www.israelhayom.co.il, ‏2023-06-22
  9. ^   אסתר זנדברג, העיר האוטופית אלג'ון מממשת את זכות השיבה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2013
  10. ^ עופר פטרסבורג‏, צאצאי הפלסטינים שהתגוררו על אדמת הקיבוץ דורשים לשוב לנחלותיהם, באתר וואלה‏, 11 ביוני 2023
  11. ^ עופר פטרסבורג‏, בעקבות חשיפת וואלה! נדל"ן: הסכמות בין קיבוץ מגידו לתושבי ואדי ערה, באתר וואלה‏, 4 ביולי 2023