מגן אור

מערכת לייזר להגנה אווירית
ערך זה עוסק במוצר מתוכנן שעתיד לצאת לשוק
ייתכן שישנם פרטים שהם בגדר הערכה, העשויים להשתנות כאשר המוצר יופץ ומידע נוסף אודותיו יהיה זמין.

מגן אור, שנודעה בתחילת פיתוחה בשם קרן ברזל (זהו גם שמה הבינלאומי: Iron Beam), היא מערכת הגנה אקטיבית מבוססת נשק לייזר להגנה מפני רקטות, טילים ופצצות מרגמה בטווחים קצרים ומפני כלי טיס לרבות גלשני-אוויר, כלי טיס בלתי מאוישים ורחפנים. המערכת מפותחת על ידי רפאל - מערכות לחימה מתקדמות, בשיתוף אלביט מערכות, ונחשבת כפורצת דרך וראשונה מסוגה בעולם.

מגן אור
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
אב-טיפוס של "מגן אור" בתצוגה לכבוד ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, בשנת 2022
מידע בסיסי
ייעוד מודל נשק עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
תקופת השירות 2025[1][2]–צפי
משתמשים צבא הגנה לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ביצועים
טווח כ-10 ק"מ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

המערכת המתוכננת הוצגה לראשונה בחודש פברואר 2014 בסלון האווירי בסינגפור. המערכת מבוססת על לייזר מצב מוצק (לייזר סיב) מתקדם, זול יותר לשימוש ושאינו מסוכן לסביבה (בשונה מלייזר כימי, שעליו מבוססת מערכת נאוטילוס) בהספק גבוה, כ-100 קילוואט, ומיועדת לפעול בטווחים קצרים של עד כ-10 ק"מ[3]. טווחים אלו הם מתחת לסף היכולת של מערכת "כיפת ברזל". המערכת תאפשר ליירט את מטרותיה מעל שטח האויב ולפני חצייתן לישראל. היא מתבייתת על האובייקט באמצעות חיישן תרמי, ויורה קרן לייזר רבת־עוצמה שמשמידה את הפצצה באחת משתי דרכים: על ידי הפעלת הפצמ"ר כשהוא עדיין באוויר, או על ידי השמדת חלקים קריטיים בפצמ"ר שמנטרלים את הפצצה[4][5]. קוטר האלומה הוא בקירוב כקוטרו של מטבע 10 שקלים והיא באורך גל שהעין האנושית אינה רואה.[3]

המערכת תהווה שכבת הגנה נוספת בישראל, הנמוכה ביותר - מתחת לשכבות המבצעיות במערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל: "כיפת ברזל" (נגד רקטות קצרות טווח), "קלע דוד" (נגד רקטות בטווחים בינוניים, טילים בליסטיים לטווח קצר וטילי שיוט) ומערכות ה"חץ 2" ו"חץ 3" - ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח בתוך ומחוץ לאטמוספירה.

עקב יעילות המערכת והיירוט הזול, מערכת הביטחון תעדיף ליירט את האובייקט באמצעות מערכת מגן אור על פני מערכות אחרות כגון כיפת ברזל, המשתמשת בטילים מיירטים יקרים מאוד. בתנאי ראות לקויה כגון עננות או סופות חול, פעילות המערכת האופטית מוגבלת, ולכן במקרים כאלו כיפת ברזל היא זו שתוביל את מלאכת היירוט[3].

מאפיינים

עריכה

לאחר שהמערכת תזהה שיגור של מטרות מאיימות כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטב"מים, היא תירה לעברן קרן לייזר רבת-עוצמה שאינה בתחום הנראה, שתפקידה לחמם את הרקטה עד שתושמד ותתפוצץ באוויר או תיפול על הקרקע כנפל. המערכת משתמשת בלייזר מצב מוצק[6], ומסתמכת על אופטיקה אדפטיבית כדי לתקן עיוותים אטמוספיריים[7].

יתרונות

עריכה
  • עלות כל יירוט זולה מאוד ומוערכת בשקלים בודדים; העלות מחושבת רק על פי עלות החשמל הנדרש[2]. לפי יצחק בן ישראל, עלות יירוט היא כ־1,000 דולר[8].
  • מהירות יירוט מיידית המתבצעת על ידי לייזר, מה שמאפשר למקסם את יכולת היירוט, כיוון שגם אם ניסיון ראשון לא הצליח, ניתן לנסות ליירט שוב.
  • יירוט מיידי מעל שטח אויב, מה שמבטל את הצורך בהתראה לעורף ("צבע אדום").
  • למערכת יש מלאי כמעט בלתי מוגבל של "מיירטים" (קרני לייזר), הדורשים חשמל בלבד. הצורך לטעון טילים מיירטים הוחלף בצורך למלא דלק בגנרטורים.

חסרונות

עריכה
  • טווח מוגבל, ולכן אינה יעילה נגד טילים בליסטיים ארוכי טווח[8].
  • מוגבלת ליירוט בודד בכל רגע; נדרשות מספר שניות של לזירה על המטרה כדי להשמיד אותה, לעומת מערכת כיפת ברזל שבה המטרה מושמדת ברגע שהטיל פוגע בה[8].
  • כדי להתמודד עם מספר איומים במקביל וליצור הגנה אפקטיבית על שטחים רחבים נדרש שימוש במספר רב של מערכות, מה שמייקר את העלויות[8].
  • המערכת דורשת מתקני קירור וגנרטורים משמעותיים ליצירת חשמל בהספק גבוה[8].

פיתוח

עריכה

בפברואר 2014 פרסמה חברת רפאל שבמהלך ניסוי המערכת פגעה ב-90% מהמטרות[9]. באפריל 2014 אמר מנכ"ל רפאל, ידידיה יערי: "המערכת עברה בדיקת היתכנות, ואנחנו כרגע בשלבים של המשך פיתוח. אנחנו אחרי דמו, אבל יש עוד פאזה של פיתוח שצריך לעשות. יש מדגים טכנולוגי שמוכיח שהוא מוריד מעופפים כמו זבובים. יש לו אחוזי פגיעה יפים מאוד"[10].

ב-2015 פורסם כי לפי הערכות מסוימות יחלפו לפחות חמש שנים עד שהמערכת תהיה מבצעית[11]. ב-6 בדצמבר 2018, פרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון, אמר שכבר בתוך שנה צה"ל יוכל להצטייד במערכת, אם יינתנו התקציבים המתאימים. לדבריו, כשנה לפני כן הושגו בישראל פריצות דרך בתחום לייזר מצב מוצק, שמאפשרות למזער את המערכת לגודל מעשי של משאית[12].

ביוני 2021 פרסם משרד הביטחון כי השלים בהצלחה ניסוי ליירוט כטב"מים באמצעות לייזר ממטוס שהותקנה עליו המערכת[13]. ב-14 באפריל 2022 פורסם על השלמת ניסויי יירוט מוצלחים למגוון איומים, כגון רקטות, פצצות מרגמה וכטמ"מים. ההערכה הייתה שבתוך כשנה עד שנתיים המערכת תוכרז כמבצעית ומשלימה לכיפת ברזל[14].

בדצמבר 2022 נחתם הסכם לצירופה של חברת "לוקהיד מרטין" האמריקאית לפיתוח המערכת וייצורה[6]. במאי 2023 הוצגה גרסה ימית של המערכת, המיועדת להתקנה על ספינות בשילוב כיפת מגן[15].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, משרד הביטחון אישר למפא"ת להכניס את המערכת לניסוי בתנאים מבצעיים בדרום הארץ ולבדוק את יכולת הזיהוי של המערכת ואת היכולת שלה ליירט רקטות[2]. לפי יו"ר רפאל, המערכת נפרסה מול רצועת עזה במהלך המלחמה[16].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מגן אור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ אמיר בוחבוט‏, מערכת הלייזר תצא לדרך, החיילים ייצאו מהמחסומים: תוכניות העתיד של צה"ל נחשפות, באתר וואלה‏, 20 בספטמבר 2023
  2. ^ 1 2 3 יובל אזולאי, במשרד הביטחון בוחנים: ניסויים בזמן אמת למערכת היירוט בלייזר "מגן אור", באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
    אמיר בוחבוט‏, במערכת הביטחון מתכוננים לשימוש ראשוני במערכת ליירוט בלייזר במהלך המלחמה בעזה, באתר וואלה‏, 15 באוקטובר 2023
      שגיא כהן, פצמ"ר בהנחיית לייזר ו"רחפן מתאבד": כלי הנשק החדשים של צה"ל במלחמה, באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2023
  3. ^ 1 2 3 יובל אזולאי, בחסות המלחמה: היירוט בלייזר בדרך להיות מבצעי בקרוב, באתר כלכליסט, 20 בנובמבר 2023
  4. ^ דוד רפאלי, בעוד שנתיים: לייזר ישמיד פצצות באוויר, באתר כלכליסט, 27 באוגוסט 2014
  5. ^   אודי עציון, ‏אנשי הברזל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 באוגוסט 2014 (הקישור אינו פעיל)
  6. ^ 1 2 יובל אזולאי, רפאל ולוקהיד מרטין ישתפו פעולה בפיתוח נשק הלייזר נגד רקטות, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2022
  7. ^ שני וקולנקו, ‏מגן אור, באתר חיל האוויר הישראלי, 13 בפברואר 2022
  8. ^ 1 2 3 4 5 אסף גלעד, ‏מלחמת העתיד: קרן הלייזר שתשרוף את הטילים עוד לפני שייכנסו לישראל, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2023
  9. ^ Israel's Rafael unveils 'Star Wars-style' laser missile shield, 14 בפברואר 2014, באתר "הארץ" באנגלית
  10. ^ שירות גלובס, ‏מנכ"ל רפאל על "קרן הברזל": מורידה מעופפים כמו זבובים, באתר גלובס, 2 באפריל 2014
    עמיר רפפורט, "IRON BEAM מורידה פגזים כמו זבובים", באתר nrg‏, 2 באפריל 2014.
  11. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏המרוץ לפיתוח הגנה מפני פצצות המרגמה, באתר "IsraelDefense‏", 3 באוגוסט 2015
  12. ^ תוך שנה ישראל תוכל להפעיל מערכת ליירוט רקטות באמצעות לייזר, באתר מעריב אונליין, 6 בדצמבר 2018
  13. ^ אמיר בוחבוט‏, הניסוי הסתיים בהצלחה: בעוד 3 שנים - יירוט רקטות ומל"טים באמצעות לייזר, באתר וואלה‏, 21 ביוני 2021
    אודי עציון, משרד הביטחון: לא יהיה לישראל לייזר מבצעי נגד רקטות לפני 2024, באתר כלכליסט, 21 ביוני 2021
  14. ^ יואב זיתון, "הישג היסטורי": לראשונה בעולם - ניסוי ליירוט רקטות ומל"טים בלייזר | תיעוד, באתר ynet, 14 באפריל 2022
  15. ^ עמי רוחקס דומבה, ‏רפאל חושפת מערכת יירוט בלייזר לזירה הימית, באתר "IsraelDefense‏", 2 במאי 2023
  16. ^ אילנה קוריאל, שטייניץ: מערכת "מגן אור" ליירוט בלייזר נפרסה במהלך המלחמה, באתר ynet, 20 בינואר 2024