מגפת השפעת ב-2009

אירוע בריאותי עולמי ב-2009

במרץ 2009 דווח על זיהוי נגיף שפעת A חדש מתת הזן H1N1, ועל תחילת התפשטות המונית שלו בצפון אמריקה, בעיקר במקסיקו. תוך זמן קצר החלו להגיע דיווחים רבים נוספים, ועד קיץ 2009 התפשטה המחלה כמעט לכל רחבי העולם. אף שמחלה זו היא מחלה שפעת אנושית ואינה פוגעת בחזירים, והנגיף גורם המחלה עובר בצורה ישירה בין בני אדם ללא קשר למגע עם חזירים, המחלה כונתה באופן לא רשמי בשם שפעת החזירים, זאת בשל השערה כי מוצא הנגיף החדש הוא בנגיפי שפעת אנדמיים לחזירים, השערה שהועלתה בשל העובדה כי הנגיף החדש מכיל מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת אנדמיים לחזירים. למעשה התגלו בנגיף החדש מקטעים גנטיים משפעות חזירים מאירופה ומאסיה, משפעת עופות ומשפעת בני האדם[1]. המחלה מכונה גם שפעת מקסיקו כיוון שמקור המגפה היה במקסיקו.

מגפת השפעת ב-2009
H1N1 influenza virus.jpg
תאריך התחלה מרץ 2009 עריכת הנתון בוויקינתונים
פתוגן pandemic H1N1/09 virus עריכת הנתון בוויקינתונים
מקרי מוות 284,000 עריכת הנתון בוויקינתונים
H1N1 map.svg

מפת התפשטות הנגיף ברחבי העולם ב-2009

  מקרי מוות ודאיים מהנגיף
  מקרי הידבקות וודאיים מהנגיף
  חשד למקרי הידבקות מהנגיף
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
נוסעים ברכבת במקסיקו חובשים מסיכות אף למניעת הידבקות בשפעת החזירים, 2009

ביוני 2009 הוכרזה המחלה באופן רשמי כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי. עם זאת ציין הארגון כי במרבית מקרי ההידבקות במחלה מדובר בתסמינים קלים. ההערכות הן שבין 2009 לסוף ל-2010 נדבקו בשפעת בין 11% ל-21% מכלל אוכלוסיית כדור הארץ- בין 700 מיליון ל-1.4 מיליארד בני אדם. עם זאת, שיעור התמותה מהשפעת היה נמוך יחסית בין 0.01% ל-0.08%, וההערכה היא שכתוצאה מהשפעת וסיבוכיה נפטרו בין 151 ל-575 אלף בני אדם.[2] התפרצויות נוספות של המחלה התרחשו במדינות שונות מאז 2010, ביניהן ניתן למנות את ההתפרצות בהודו ב-2015 שהביאה למותם של כ-1,900 חולים.[3]

ביוני 2010 פורסם דו"ח של המועצה האירופית המציין מספר ליקויים באופן הטיפול של ארגון הבריאות העולמי במגפה.[4]

סימפטומים והדבקהעריכה

 
סימפטומים של המחלה

סימפטומי המחלה בבני אדם זהים לסימפטומי השפעת הרגילה ואין דרך להבדיל ביניהם. הסימפטומים כוללים: חום (38 מעלות או יותר), כאב ראש, תשישות, כאבי בטן, חוסר תיאבון, שיעול, נזלת, קוצר נשימה, כאב גרון, צמרמורות וכאבי שרירים. בחלק מהמקרים יופיעו גם הקאות, שלשול. ההדבקה נעשית באמצעות מגע עם הפרשות נשימתיות של החולה, כדוגמת שיעול ועיטוש. ההעברה נעשית בצורה ישירה על ידי האוויר, או באמצעות מגע עם חפצים מזוהמים בנגיף (כדוגמת ידית דלת) בהם נגע אדם חולה, ולאחר מכן מגע בפה, באף ובעין, וזאת לאחר שהחולה נגע בידיו בפיו או באפו קודם שנגע בחפצים. צורות הדבקה אלו שכיחות בעיקר בעת קרבה פיזית אל החולה, לדוגמה שהייה בחדר שיש בו חולה, או טיסה עם נוסע חולה.

תיאור הנגיף מחולל המגפהעריכה

הנגיף שבודד זוהה כנגיף חדש שטרם נצפה של תת-המין H1N1. בנגיף החדש זוהו מקטעים גנטיים שנראים כשילוב של נגיף שפעת החזירים, נגיף שפעת אנושי ונגיף שפעת העופות. הנגיף מחולל המגפה כונה בשם 'שפעת החזירים' אף שהוא עובר בצורה ישירה בין אדם לאדם ללא קשר למגע עם חזירים, היות שהוא מכיל בתוכו מקטעים גנטיים של נגיפי שפעת החזירים. רוב המקרים הקשים ומקרי המוות שנצפו היו בקרב אנשים בקבוצות שנחשבות לקבוצות סיכון עקב מחלות אחרות, או בקרב אנשים שלהם מערכת חיסון חלשה, וזאת בעיקר עקב התדרדרות של המחלה והתפתחותן של מחלות אחרות כסיבוך משני של המחלה. זמן הדגירה של הנגיף הוא בין יום לשבוע. הנגיף יכול לשרוד בין 2 ל-8 שעות על משטחים נקיים. הוא נהרס בטמפרטורה שמעל לכ-70 מעלות צלזיוס, ואפשר להשמידו עם חומרי חיטוי כמו כלור, מי חמצן, דטרגנטים, אלכוהול וחומרים מבוססי יוד. סיבוכי השפעת הידועים עד כה הם בעיקר דלקת ריאות ואי ספיקה נשימתית.

הנגיף אינו עובר במזון מבושל, אף לא בבשר חזיר, היות שהוא מושמד בהיחשפות לטמפרטורה גבוהה מכ-70 מעלות, אך מדינות מסוימות אסרו על יבוא בשר חזיר ממקסיקו ומצרים אף הוציאה צו להריגת כל החזירים בשטחה. אולם נגיף זה בודד עד כה רק בבני אדם ולא בקרב חזירים.

חוקרים העלו חשש מפני שינוי גנטי בנגיף, שיהפוך אותו למסוכן יותר. במספר מדינות דווח על נגיף של מחלה זו שמגלה עמידות כנגד התרופה המקובלת לטיפול בו, טמיפלו. הועלה גם חשש בפני התפרצות עתידית עזה יותר של הנגיף בסתיו 2009, בדומה לכשאירע בשפעת הספרדית.

הכרזת המחלה כמגפהעריכה

 
מפקחי שפעת סיניים בטיסה מעל סין

לאחר זיהוי הנגיף באפריל 2009 ובשל ההידבקות ההתחלתית המהירה עלה חשש מפני התפרצות מגפת שפעת כלל עולמית, בשל שילוב של כמה גורמים: וירוס חדש בעל מאפיינים גנטיים ייחודיים, העברה מאדם לאדם ותפוצה גאוגרפית רחבה של הנגיף.

בסוף אפריל 2009 הודיע ארגון הבריאות העולמי כי בהתאם לתוכנית ששת השלבים שלו להתפרצותה של מגפת שפעת, שפעת החזירים הגיעה לשלב החמישי, המצביע על מגפה פעילה, וביוני 2009 הודיע הארגון על מעבר לשלב השישי, החמור ביותר.

ארגון הבריאות העולמי פרסם הודעה רשמית והגדיר את שפעת החזירים כמצב חירום בריאותי ברמה בינלאומית והעלה את רמת הכוננות לרמה 6. מספר מדינות הכריזו על מצב חירום. עד אוגוסט 2009 התאמתו ברחבי העולם מאות אלפים של חולים במחלה. עקב התפוצה הגדולה של המחלה הוחלט על ידי ארגון הבריאות העולמי ומדינות רבות (בהן ישראל) שלא לבצע עוד בדיקות אבחון בכל החולים. בפברואר 2010 הותיר ארגון הבריאות העולמי את הגדרת המחלה כמגפה, על אף שבארצות רבות נצפתה ירידה בשיעור ההידבקות במחלה, שיעור ההידבקות במערב אפריקה נמצא בעלייה, והיה חשש לגידול בתחלואה בחצי הדרומי של כדור הארץ, כשהחל שם החורף.[1]

לאחר ירידה בממדי התחלואה, בסוף שנת 2009 החל גל שני של המחלה, שהיה קשה יותר מהגל הראשון. עד לאמצע פברואר 2010 דווח על יותר מ-1.6 מיליון מקרי הידבקות ועל לפחות 17,690 מקרי מוות,[2][3] בעיקר עקב הידרדרות של המחלה והתפתחות מחלות אחרות, כדוגמת דלקת ריאות קשה, שבאות כהדבקה משנית לאחר השפעת הראשונית.

מניעת הידבקותעריכה

הדרכים למניעת הידבקות בשפעת החזירים דומות לדרכים למניעת הידבקות בשפעת רגילה, ועיקרן שמירה על היגיינה וחיטוי איברי הגוף באמצעותם יכול לעבור הנגיף מבחוץ אל תוך הגוף: הקפדה על שטיפת ידיים בסבון, מניעת מגע של ידיים לא נקיות בפה, באף ובעיניים, הקפדה על שיעול אל המרפק ולא אל כף היד, וכן הקפדה על שיעול וקינוח האף לתוך נייר טואלט או נייר טישיו, המושלכים לאשפה לאחר השימוש, ולא לתוך ממחטות בד רב פעמית.

 
מצלמת הדמאה תרמית ומסך בטרמינל שדה תעופה ביוון. הדמאה תרמית יכולה לגלות נוסעים בעלי טמפרטורת גוף גבוהה מהרגיל - אחד הסימנים לשפעת

בניגוד לתפיסה העממית כי השימוש במסיכה כירורגית, מוריד את הסיכוי להידבקות מהסובב, ארגון הבריאות העולמי וכן משרד הבריאות הישראלי שוללים את השימוש במסיכה כדרך למנוע הידבקות. הם אף טוענים כי שימוש במסיכה עלול להגביר את הסיכוי להתדבקות, זאת בשל אמונת שווא כי די במסכה למנוע הידבקות, והזנחת כללי היגיינה אחרים בעקבות כך[5]. לדברי גרגורי הארטל, נציג ארגון הבריאות העולמי השימוש במסיכה גורם לאנשים לגעת בפניהם באופן רב מהרגיל ועלול להעצים את ההדבקה. הוא ממליץ שימוש במסיכה רק לאנשים שכבר נדבקו כדי שלא ידביקו אחרים[6].

כחלק מהניסיונות למניעת התפשטות המגפה בשלביה הראשוניים נסגרו באופן זמני מקומות ציבוריים בהם שהו אנשים שנדבקו בשפעת החזירים, כדוגמת בתי ספר וגני ילדים, וכן הוחל בתיעוד וביקורת של אנשים שביקרו במקסיקו בזמן התפרצות המגפה. בתחילת ההתפרצות חולים בישראל שנחשדו שנדבקו במחלה אושפזו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית. כחלק מתהליכי המנע, משרד הבריאות הישראלי ממליץ לאנשים החוששים שנדבקו בשפעת, לא לנסוע בתחבורה ציבורית בדרך אל הרופא ובחזרה ממנו.

טיפולעריכה

 
טמיפלו - תרופה אנטי וירלית המעכבת את אחד האנזימים של וירוס השפעת

על פי המלצת משרד הבריאות הישראלי באוגוסט 2009 לאדם ללא גורמי סיכון החשוד במחלה, אם המחלה קלה אין הכרח להיבדק על ידי רופא, אך עליו להסתגר בביתו, עד 24 שעות מחלוף התסמינים, על מנת למנוע הדבקה נוספת. בכל מקרה של הידבקות בחולים רגילים ללא תסמינים קשים או חולים שאינם בסיכון, ההמלצות הן כבכל שפעת: להרבות במנוחה, כדי לאפשר למערכת החיסון להילחם באופן מיטבי במחלה, ולהרבות בשתייה, כדי למנוע התייבשות.

במקרה של חולים עם תסמינים קשים כגון טכיפנאה (נשימות מהירות ושטוחות) או דלקת ריאות, או חולים בקבוצות סיכון עם מחלות רקע כגון מחלות ריאה, מחלות כליות ומחלות מטאבוליות כרוניות, ונשים בהריון החל מהשליש השני להריונן, משרד הבריאות הישראלי ממליץ על מתן טיפול אנטי-ויראלי טמיפלו (Oseltamivir). את התרופה יש ליטול מתחילת הופעת התסמינים ולא יאוחר מ-48 שעות מזמן הופעתם.

בבריטניה לעומת זאת, כל מי שנחשד כחולה יכול לקבל את התרופה בבית מרקחת, לאחר יצירת קשר טלפוני עם נציג משרד הבריאות[7].

התפרצות המגפה ברחבי העולםעריכה

 
מאמינים קתוליים בכנסייה הראשית במקסיקו סיטי

באמריקה הצפוניתעריכה

באמצע מרץ 2009 התפרצה מגפת שפעת בצפון אמריקה, ומשם התפשטה לשאר רחבי העולם. הנגיף החדש התגלה לראשונה בארצות הברית באפריל 2009, והדבקה ראשונית מאסיבית בין בני אדם דווחה בדיעבד במרץ 2009 במקסיקו סיטי/העיר מקסיקו

מיד לאחר זיהוי הנגיף החדש וההתפרצות במקסיקו ניסו לבודד את הנגיף ולמנוע את התפשטותו באמצעות הפסקת כל הפעילות הציבורית במקסיקו למשך כמה ימים, אך ללא הועיל. בתחילה עוררה המחלה חשש בשל דיווחים ממקסיקו על שיעורי תמותה גבוהים יחסית, אולם בשאר רחבי העולם נמצאו שיעורי תמותה נמוכים הרבה יותר. בדיעבד ישנם חוקרים המעריכים כי התפרצות המגפה במקסיקו החלה זמן רב לפני גילויה, ורוב החולים כלל לא היו מודעים אליה, ומקרים שנתגלו והתפרסמו היו בעיקר המקרים החמורים, דבר שהביא להערכה מוקדמת שגויה על שיעור תמותה גבוה מהאמת.

בישראלעריכה

המקרה הוודאי הראשון בישראל של שפעת שנגרמה מהנגיף החדש זוהה ב-24 באפריל 2009 אצל ישראלי שחזר מביקור במקסיקו, ולאחריו זוהו מקרים רבים נוספים. בתחילה נרשמו מרבית המקרים בקרב ישראלים שחזרו מארצות הברית וממקסיקו, ולכן נערך מעקב אחרי החוזרים ממדינות אלו. בנוסף בשל מיעוט המקרים תחילה והניסיון לבודד את נשאי המחלה, אושפזו החולים שאובחנו במחלה זו בבידוד וטופלו בתרופה אנטי ויראלית (טמיפלו). מאחר שהיה חשש מהתפרצות התחלואה, הכריז משרד הבריאות, על פי פקודת בריאות העם מ-1940 כי מחלה זו מחייבת דיווח אל האגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות וכי תיערך חקירה אפידמיולוגית ובדיקת מעבדה לכל חשוד כחולה במחלה. כחלוף הזמן עלה מספר החולים במחלה ומחודש יוני נרשמו מקרים של חולים שנדבקו במחלה בישראל (ולא הגיעו איתה מחו"ל).

בשל מקרים מעטים של התדרדרות המחלה, החליט משרד הבריאות ב-30 ביוני 2009 כי היחס לשפעת A/H1N1 בקרב האוכלוסייה הרגילה יהיה כאל שפעת רגילה וכי ייעשה אבחון מעבדתי רק לחולים המתייחסים לקבוצות סיכון ולחולים עם תסמינים המעידים על שפעת זו.

עד פברואר 2010 זוהו בישראל 10,256 מקרים מאומתים של חולים בנגיף, [4] 596 אובחנו עד 30 ביוני ו-952 עד 1 באוגוסט (והערכות משרד הבריאות שעוד אלפים נוספים בישראל נדבקו בנגיף בצורה קלה),[8] 15 מהם אושפזו במצב קשה, ונרשמו 90 מקרי מוות של מי שחלו במחלה (רבים מהם סבלו במקביל ממחלות נוספות).[5] מקרים בודדים זוהו גם בשטחי הרשות הפלסטינית. תועדו מספר מקרים בהם קיים חשש להדבקה במחלה בצה"ל[9][10]. חששות משרד הבריאות ממספר נפגעים גדול הרבה יותר לא התגשמו.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, הציע בתחילת התפרצות המחלה לקרוא לנגיף החדש בשם "שפעת מקסיקו" (שם שרווח בעיתונות החרדית), במקום שמה העממי בתחילה "שפעת החזירים", בשל הימנעות חרדית משימוש במילה "חזיר" בשל היותה חיה לא כשרה ואיסור אכילתה לפי היהדות. ההצעה ספגה ביקורת רבה, ואף למחאה רשמית של שגריר מקסיקו בישראל, ולא התקבלה.

עם התגברות הידיעות על התפרצות המחלה ומקרי המוות הראשונים, הורתה ממשלת ישראל למשרד הבריאות לרכוש חיסונים בעלות של כ-450 מיליון שקל. ב-2 בנובמבר 2009 הוחל בישראל במתן חיסון כנגד השפעת לצוותי רפואה ואנשים בסיכון כמו חולים כרוניים במחלות שונות, וכן הורים וקרובים לפגים. דווח כי עד לתאריך זה הגיעו לישראל כ-300 אלף מנות חיסון משתי חברות[11]:

  • פוסטריה (Focetria) של חברת נוברטיס ואקסינס השווייצרית, עושה שימוש באדג'ובנט על בסיס סקולן (MF59), שהוא חומר שומני הנמצא בגוף האדם ולדברי החברה מגביר את התגובה החיסונית
  • Pandemrix של חברת GSK הבריטית, מיוצר על ידי GSK Biological הבלגית.
  • אושר השימוש גם ב-Panenza של סאנופי פסטר.

הוחלט כי נשים הרות וילדים יחכו לחיסון ללא אדג'ובנט[12]. עד תחילת פברואר 2010 חוסנו בישראל כ-560,000 איש. הובעה ביקורת על כך שלמרות הקריאות השונות להתחסן, רק כ-35% מכלל הרופאים התחסנו נגד שפעת החזירים[13].

תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמיתעריכה

תוכנית מוכנות מערכת הבריאות לשפעת פנדמית הוא מסמך בן 164 עמודים, שנכתב באביב 2007 אחרי קריאת ארגון הבריאות העולמי להיערך לקראת האפשרות שנגיף שפעת העופות יעבור שחלוף גנטי או מוטציה ויגרום למגפה עולמית המונית. עם התפרצות מגפת שפעת החזירים עודכן המסמך. התוכנית כוללת הנחיות לתפעול מערכת הבריאות בישראל במקרה של תחלואה המונית ומגדירה חלוקת עבודה בין קופות החולים, מד"א וכדומה. פרק נרחב כולל רעיונות מהיכן יגויס כוח אדם מקצועי במקרה שהצוות הרפואי יחלה בעצמו.

התוכנית מתייחסת גם לפתיחת או סגירת מערכת החינוך ומרכזי קניות, המשך או הפסקת קבלת קהל במשרדי ממשלה והפעלת מפעלים חיוניים.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ למה קראו לנגיף הזה שפעת החזירים, אתר משרד הבריאות
  2. ^ "First Global Estimates of 2009 H1N1 Pandemic Mortality Released by CDC-Led Collaboration | CDC". www.cdc.gov (באנגלית). 25 ביוני 2012. בדיקה אחרונה ב-31 בינואר 2020. 
  3. ^ Swine flu toll inches towards 1,900
  4. ^ יפה שיר-רז, דו"ח: שפעת החזירים - המגיפה שלא הייתה, באתר ynet, 6 ביוני 2010
  5. ^ שפעת החזירים | משרד הבריאות: מסכות המגן לפנים לא יעילות ואף מסוכנות, אתר הארץ
  6. ^ שפעת החזירים - אולפן שישי חדשות 2, 07/08/09, אתר "רשת"  
  7. ^ נדב איל, שפעת החזירים זה כאן: 5 דברים ששווה לדעת, אתר nrg
  8. ^ הודעת דובר משרד הבריאות, אתר משרד הבריאות.
  9. ^ יהושע בריינר, שפעת החזירים הגיעה לצה"ל: 18 חיילים נדבקו, אתר וואלה
  10. ^ שפעת החזירים בחיל האוויר: 37 חיילים המשרתים בקריה נדבקו בנגיף, אתר נענע10
  11. ^ מבצע החיסון נגד שפעת חזירים מתחיל מחר, אתר הארץ
    ד"ר איתי גל, ממחר בארץ - חיסוני שפעת חזירים: כל התשובות, אתר ynet
  12. ^ מיטל יסעור בית-אור, שפעת חזירים: הרות ותינוקות ימתינו ל"חיסון הבטוח", באתר ynet, 21 באוקטובר 2009
  13. ^ זמן הרפואה, גיליון 33

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.