ויקיפדיה

מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של ישראל
(הופנה מהדף מד"א)

מגן דוד אדום בישראל (המוכר גם בראשי התיבות מָדָ"א) הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל.

מגן דוד אדום (מד"א)
מגן דוד אדום בישראל
מגן דוד אדום בישראל
בניין הנהלת מגן דוד אדום הקודם בתל אביב
בניין הנהלת מגן דוד אדום הקודם בתל אביב
דגל מגן דוד אדום (מד"א)
התאגדות תאגיד סטטוטורי
תחום חירום וסיוע עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
משרד ראשי אור יהודה עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מטה הארגון רחוב הפלדה 5, אור יהודה
סינוף ארצי סינוף אקדמי לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב
מקום פעילות ישראלישראל ישראל
מייסדים משולם ליבונטין, ברוך ניסנבוים
נשיא אבי זהר
מנכ"ל אלי בין
עובדים 2,570 (נכון ל־2019), 3,146 (נכון ל־2022), 3,236 (נכון ל־2021), 3,000 (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 7 ביוני 1930 – הווה (95 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mdais.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמליל מגן דוד אדום שהיה בשימוש עד 2012
חמ"ל מד"א במטה הארגון, אוקטובר 2023

הארגון בנוי על-פי הדגם של הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, שירותי בנק החלב, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מגן דוד אדום מתנהל כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק.

תקציב מגן דוד אדום עומד על כ-645 מיליון ש"ח בשנה[1]. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן וציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי אט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו מהווה כ-7% מתקציב הארגון.

מנכ"ל מד"א הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא אבי זוהר.

מד"א הוא ארגון ללא מטרות רווח.

מבנה ארגוני

עריכה

המבנה הארגוני של מד"א נקבע בחוק מד"א על פי תקנון שאושר על ידי מועצת מד"א וועדת העבודה והרווחה של הכנסת.[2]

אמבולנסים

עריכה

מגן דוד אדום מפעיל אמבולנסים בכל רחבי הארץ, המאוישים 24/7 בידי חובשים, פרמדיקים ולעיתים אף מגישי עזרה ראשונה או רופאים, הפועלים במשמרות של כ-8 שעות. כמות האמבולנסים הפעילים משתנה בין שעות היום ובין אזורים שונים, והיא נקבעת בכל מקום על פי גודל האוכלוסייה וצפיפותה. צוותי האמבולנס שוהים בתחנות מד"א ובנקודות הזנקה, ובעת קבלת מקרה במערכת הבקרה המקרה מצוות מידית לאחד הצוותים שיוצא בנסיעה אל הכתובת שהתקבלה על מנת לתת מענה רפואי, להזניק כוחות הצלה נוספים ולפנות לבית חולים, במידת הצורך ועל פי רצון המטופל.

בנוסף לאמבולנסים המאוישים בתקן, ישנם אמבולנסים הפועלים מעל התקן, כגון נהג מתנדב הפותח משמרת באמבולנס, אמבולנסים ביישובים מרוחקים בהם פועלים כוננים מבני היישוב בהתנדבות, ונהגים שמקבלים אמבולנס-כונן כרכבם הפרטי ויוצאים עמו לקריאות.

האמבולנסים במד"א מחולקים לצוותי BLS ו-ALS. כדלהלן:

BLS
עריכה

צוותי BLS (Support Life Basic - סעד חיים בסיסי) מורכבים מנהג עובד (חובש/חובש בכיר/פרמדיק בהכשרתו) המנהל את הצוות ומלווים מתנדבים (חובשים/חובשים בכירים/מע"רים/נוער) המיומנים בביצוע פעולות סיעודיות, ופעולות מצילות חיים בסיסיות.

צוותי BLS פועלים בדרך כלל באמבולנס לבן (מכונה גם 'אמבולנס רגיל') המזווד בציוד נשיאה, כגון מיטה מתכווננת, כיסא מתקפל ואלונקה, ובציוד רפואי כגון בלוני חמצן ומסכות, ציוד להנשמה בסיסית, ציוד חבישה, דפיברילטור חצי אוטומטי, מוניטור, ערכת לידה, ערכה למתן נוזלים ורידי, ציוד לקיבוע אורתופדי, אספירין, אפיפן ועוד. בנוסף מצויד האמבולנס בציוד לשעת חירום, כגון ערכות מיגון אישי הכוללות שכפ"ץ וקסדה, ערכות למיגון נשימתי ועורי לאירועי חומ"ס וכדומה.

ALS
עריכה

צוותי ALS (Support Life Advance - סעד חיים מתקדם) מורכבים מפרמדיק עובד המנהל את הצוות, נהג עובד (חובש/חובש בכיר בהכשרתו) ומלווים מתנדבים (משתלמי פרמדיקים/חובשים/חובשים בכירים/מע"רים/נוער), כאשר הפרמדיק מורשה לבצע פעולות מצילות חיים מתקדמות ולהכריז מוות, והצוות מורשה רק לפעולות סיעודיות ופעולות מצילות חיים בסיסיות. צוותי ALS פועלים בדרך כלל באמבולנס טיפול נמרץ (הצבוע בצהוב, ומכונה נט"ן או אט"ן), המזווד בציוד שבאמבולנס הלבן, ובנוסף בתרופות, ציוד למתן תרופות, ציוד להנשמה מתקדמת, מוניטור מתקדם בו משולבים דפיברילטור ידני ו-א.ק.ג., ועוד.

בעבר היו צוותי ה-ALS מחולקים לנט"ן בו נכחו רופא ופרמדיק, ואט"ן בו נכח רק פרמדיק, אך משנת 2015 בוטלה החלוקה ואין יותר רופאים בתקני האמבולנסים.[3]

כונני תגובה מיידית

עריכה
 
לחיצה על הסמליל פותחת קריאה למוקד ומועבר לו אוטומטית מיקום הטלפון ומידע רפואי קודם על הפונה

מגן דוד אדום מפעיל יחידת כונני תגובה מיידית ברחבי הארץ במטרה לקצר את זמני התגובה, לאפשר הגעה מהירה אל המטופל במקרי חירום שבכבישים פקוקים או במתאר אורבני צר, ובכך לאפשר לבעלי הכשרה מתאימה להגיש סיוע ראשוני מציל חיים בזמן ההמתנה לאמבולנס.

בעת קבלת קריאה במוקד 101 של מגן דוד אדום מאותרים הכוננים שזוהו על ידי האפליקציה כקרובים למקום האירוע ומוזנקים אליו באופן אוטומטי. אל האירוע יוצאים המתנדבים ברכבם הפרטי או בכלי תחבורה שניתן להם על ידי מגן דוד אדום, כגון קטנועים תלת גלגלים, אופנועים כבדים, רכבי תגובה מיידית (קיה פיקנטו), רכבי בימבולנס (רכב חשמלי קטן), אופניים חשמליים ואף אמבולנסים. ברשות הכוננים ערכת עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם ולחלקם דפיברילטורים חצי אוטומטיים. לפרמדיקים והרופאים שביניהם יש גם ציוד מתקדם התואם את הכשרתם.

היחידה מורכבת מכ-6,500 מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פרמדיקים ורופאים הפועלים בהתנדבות מלאה. הכוננים מחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים מדי תקופה. הכוננים נותנים מענה כל יום למאות קריאות הכוללות מקרי חירום רפואיים וסיוע לצוותי מגן דוד אדום[4].

פרויקט נאמן חיים
עריכה
 
סמליל התוכנית

בינואר 2016 הושק פרויקט נאמן חיים במסגרתו אזרחים בעלי הכשרה רפואית נרתמים להענקת טיפול ראשוני במצבי חירום המתרחשים בסביבתם הקרובה. סוג האירועים העיקרי עמם הפרויקט נועד להתמודד הוא מקרים של דום לב ואובדן הכרה שבהם לטיפול בדקות הראשונות יש חשיבות מיוחדת[5]. השותפים למיזם משתמשים באפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להזעיק נאמני חיים הקרובים ביותר לאירוע בזמן אמת. האפליקציה משמשת בגרסתה המורחבת גם את כלל פעילי מד"א. למעלה מ-21,000[4] אנשי רפואה שהצטרפו לפרויקט נאמני החיים.

היעד שהציב ארגון מגן דוד אדום לעצמו הוא לגייס לתוכנית מיליון מצטרפים בתוך כמה חודשים[6].

מוקדים

עריכה

במד"א מופעלים מספר מוקדים המפעילים את צוותי האמבולנס והכוננים באמצעות טלפון, מכשירי קשר ומערכת הבקרה הממוחשבת:

מוקד 101 - מוקד טלפוני בו יושבים טלפנים/ות העונים לשיחות הטלפון המחויגות למספר 101, מקבלים מהמודיע את פרטי המקרה ומיקומו, מזינים את הפרטים במערכת הבקרה המזניקה את צוותי האמבולנס, ומדריכים את המודיע בביצוע פעולות מצילות חיים ראשוניות, בהתאם למקרה.

מוקדים מרחביים - המוקדים המרחביים מפעילים את צוותי האמבולנס, מוודאים שהם פועלים כשורה מבחינה תפעולית, ומסייעים להם בהזנקת כוחות נוספים הנדרשים, בהתאם לאירוע.

מוקד תגובה מיידית - מוקד המזניק את הכוננים למתן מענה ראשוני בשטח עד לבוא האמבולנס.

מוקד ארצי - המוקד הארצי מפקח מלמעלה על פעילות הצוותים והמוקדים, ומסייע למוקדים המרחביים באירועים משמעותיים, כגון אירועים רבי נפגעים, חומרים מסוכנים, אירועים בהם נדרשת הזנקת מסוק וכדומה.

מוקד רפואי - במוקד הרפואי יושבים רופאים, פרמדיקים וחובשים מטעם מד"א המהווים סמכות רפואית לצוותים שבשטח, הן באישור פעולות מיוחדות והן בהתייעצות רפואית, במידת הצורך.

מוקד בתי ספר – נותן מענה בעת צורך רפואי בבתי הספר במקום האחיות.

מוקד טפסים - בקרת טפסים

בתקופת הקורונה פעל גם מוקד קורונה.

כל המוקדים האמורים שוכנים במוקד השליטה והבקרה הארצי של מד"א שהוקם ב-2007 בקריית אונו, הנקרא 'מד"א מוקד לאומי משולב' (ממל"מ).[7]

חלוקה גאוגרפית

עריכה

פעילות מגן דוד אדום מחולקת ל-4 מחוזות, המחולקים ל-11 מרחבים, אשר כל אחד מהם מנוהל בנפרד באמצעות התחנה המרחבית והמוקד המרחבי שלו:

מחוז צפון
עריכה
  • מרחב אשר – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעכו.
  • מרחב גלבוע – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעפולה, בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "גליל", המפעיל מבצעית גם את מרחב ירדן.
  • מרחב ירדן – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בטבריה.
  • מרחב כרמל – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בחיפה. בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "חוף", המפעיל מבצעית גם את מרחב אשר.
  • מרחב שרון – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בנתניה. בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "שרון".
מחוז מרכז
עריכה
  • מרחב איילון – תחנה מרחבית בראשון לציון.
  • מרחב ירקון – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בפתח תקווה.
  • מרחב אביב (דן לשעבר) – תת-מרחב הפועל באזור גוש דן תחת מרחב ירקון. תחנה מרחבית ראשית נמצאת בתל אביב.

המוקדים המרחביים של מחוז מרכז פועלים בממל"מ שבקריית אונו ובממל״מ 2 שבבנק הדם החדש ברמלה.

מחוז ירושלים
עריכה
  • מרחב ירושלים – תחנה מחוזית ראשית נמצאת בירושלים, בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "י-ם".
מחוז דרום
עריכה
  • מרחב לכיש – תחנה מרחבית ראשית נמצאת באשדוד. בתחנה זו קיים מוקד מבצעי "לכיש".
  • מרחב נגב – תחנה מרחבית ראשית נמצאת בבאר שבע, המוקד המבצעי "נגב" ממוקם בממל"מ 2 שברמלה.

שירותי הדם

עריכה

בנק הדם של מד"א אוסף תרומות דם ומספק אותן לבתי חולים בכל רחבי הארץ.

שירותי חלב אם

עריכה

בנק חלב האם של מד"א אוסף תרומות חלב אם ומספק אותן לנשים שלא מסוגלות להניק.

נוער מד"א

עריכה
  ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18 אשר מתנדבים באופן פעיל באמבולנסים, בניידות הטיפול הנמרץ, בהתרמות דם ובאירועים קהילתיים.

יחידת האיתור הבינלאומית

עריכה
  ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית
 

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלך אסונות נרחבים.

היחידה הוקמה לאחר חתימת מדינת ישראל על אמנות ז'נבה, ובהן הנחיה להפעיל שירותי חיפוש קרובים. השירות מטפל בבקשת איתור קרובים שהקשר איתם אבד כתוצאה ממלחמות או מאסונות טבע. בין השנים 2002–2007 טיפלה יחידת האיתור הבינלאומית ביותר מ-5,000 פניות. ביותר מ-1,700 מקרים, הפונים קיבלו אישור על מוות או גירוש יקיריהם ממדינות שונות[8].

היסטוריה

עריכה

ארגוני מגן דוד אדום קודמים

עריכה

הרעיון להקים גוף רפואי יהודי המקביל לצלב האדום הופיע במלחמת העולם הראשונה במספר מוקדים. הראשון היה הרופא היהודי-שווייצרי, ד"ר משה ארלנגר, אשר בשנת 1915 הקים בירושלים אגודה בשם זה לטיפול בחיילים יהודיים פצועים או שבויים. זאת כדי שלא ייאלצו להזדקק לשירותי "הצלב האדום" הנוצרי. לקראת סוף המלחמה אימצו את הרעיון הגדודים העבריים ששירתו בצבא הבריטי. האגף הרפואי שלהם פעל תחת סמל מגן דוד צבוע אדום עד פירוקם במאי 1921. הגדודים העבריים נעזרו בעניין זה בארגון "מגן דוד אדום" שהוקם בניו יורק באפריל 1918. הארגון האמריקאי עסק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. במשך הזמן הארגון פתח 70 סניפים ובהם 25 אלף חברים[9], רובם בארצות הברית אך חלק גם בקנדה, באנגליה ואפילו סניף אחד בתל אביב[10]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום.

במקביל, בספטמבר 1918 הוקם ביפו ארגון מקביל בעל שם זהה "מגן דוד אדום". הארגון הוקם בהתאם להצעת ועד המתנדבות שליד הוועד הזמני של יהודי ארץ ישראל. בגוף החדש שירתו באופן וולונטרי רופאים, חובשים ואחיות וכן בעלי תפקידים נוספים. הם הגישו סיוע רפואי וסיעוד לחיילי הגדודים העבריים ולאוכלוסייה הכללית. הארגון פרסם קול קורא לצעירים יהודים להתגייס לשורותיו למען הערך הלאומי שהוא מייצג בדרך לעצמאות, וכך נכתב: ”לא על בני עם נוכרי, המדברים שפה נוכריה, צריכים אנו להטיל את הטיפול בגיבורי חיילינו” הקריאה לא נפלה על אוזניים ערלות וכ-500 צעירים התנדבו לארגון. גם הארגון הישראלי וגם אחיו האמריקאי פורקו עם פירוק הגדודים העבריים ב-1921[9].

הקמת הארגון

עריכה
 
בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13, 1946
 
צריף האגודה לעזרה מהירה

במהלך 9 השנים שלאחר פירוק "מגן דוד אדום", גדלה אוכלוסייתה של העיר תל אביב, בשילוב עם תהליך התיעוש של העיר, הדבר הוביל לעלייה במספר התאונות שקרו בעיר, מה שחייב הקמה של גוף שיגיש עזרה ראשונה ויפנה פצועים לבתי החולים. בעקבות זאת פנה ד"ר משולם ליבונטין, מנהל בית החולים "הדסה" בעיר והציע לרכוש במצרים שני זוגות אופניים ומיטה על מנת שישמשו לפינוי פצועים, הצעתו התקבלה והוקצה לשם כך כסף, אבל בסוף הרכישה לא בוצעה[11].

באותה תקופה ביקר במצרים חיים אלפרין, במסגרת שליחות של מכבי האש, במצרים הוא ראה לראשונה אמבולנס מאובזר, אלפרין התרשם מהרעיון ורצה לרכוש אמבולנס אחד לטובת תושבי תל אביב, הוא יצר קשר עם ד"ר ליבונטין מה שהוביל לפגישה ב-7 ביוני 1930 בה התכנסו ד"ר משולם ליבונטין, חיים אלפרין, משה רבינוביץ', משה פרנקל[12], ד"ר ישעיהו אליהו, ד"ר ברזל וחיים ליבוביץ בבית קפה תל אביבי והחליטו להקים אגודה לעזרה מהירה בשם "מגן דוד אדום – תל אביב"[13][14].

השנים הראשונות

עריכה

הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה ל-73 מתנדבים[14][15]. ב-17 באוגוסט[16] אישר הנציב העליון הבריטי את רישום האגודה והיא החלה לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[17]. בדצמבר 1930 נרכש האמבולנס אשר הוכשר לייעודו בינואר 1931[16][18][19]. ב-24 בינואר התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף[20]. דיזנגוף גם יזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מגן דוד אדום ברחוב מזא"ה 13[21]. התחנה פעלה עד 1976, אולם הוא המשיך לפעול בתור התחנה להזנקת אמבולנסים עד להחזרתו לעיריית תל אביב ביולי 2014[22]. בספטמבר החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[23]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה ל-1,032 איש[24]. בשנת 1932 כבר היו 2,582 קריאות ובשנה שלאחריה – 4,046 קריאות[25]. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[26].

עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת 1934. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"הגנה" ול"הדסה"[27]. באותה שנה החלה לפעול בעיר חיפה תחנת עזרה ראשונה[28]. בהמשך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד. החל משנת 1939 השתתף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

משנות הארבעים הוציא לאור מגן דוד אדום את "מדריך לעזרה ראשונה" שנכתב על ידי ד"ר אריה אלוטין, ראש אגף ההדרכה של הארגון. ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ־100,000 עותקים. בשנת 1960 הוציא לאור מגן דוד אדום את החוברת "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים)[29].

לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הוקמו על ידי מד"א מתקנים מוגנים מיוחדים שנועדו לקלוט פצועים. זאת משום שהיה חשש שארץ ישראל תופצץ מן האוויר, וכך היה. בעת שחיל האוויר האיטלקי הפציץ תל אביב במלחמת העולם השנייה גויסו 50 רופאים ו-400 חובשים מתנדבים על מנת לטפל בפצועי ההפצצה[30].

מלחמת העצמאות והקמת המדינה

עריכה

ערב קבלת תוכנית החלוקה (כ"ט בנובמבר 1947) היו 24 סניפים של מד"א, 28 אמבולנסים וכחמישה אלף מתנדבים בארגון[31]. עם פרוץ מלחמת העצמאות היווה מד"א חלק מהכוחות שלחמו בה. למד"א נתרמו עשרות אמבולנסים מארגונים דוגמת "בני ברית" ו"הבונים החופשיים" ומיהודים בתפוצות[32].

ב-13 באפריל 1948 השתתפו שני אמבולנסים ונהגיהם בשיירת הדסה. נוסעי האמבולנסים ונהגיהם נספו לאחר שפורעים ערבים תקפו את השיירה[33].

עם ייסוד צה"ל נענה הארגון לבקשת דוד בן-גוריון לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" (לימים חיל הרפואה) בראשותו של הד"ר חיים שיבא[34].

לאחר קום המדינה

עריכה
 
אמבולנס בימי מלחמת העצמאות

ב־15 בנובמבר 1948, נמסר למגן דוד אדום "אווירון אמבולנס" – אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר ברוך בן-יהודה. הטקס נערך ב-שדה דב. מגן דוד אדום העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות ארצות הברית[35] וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של צה"ל[36].

 
חובש מטפל בפצוע במלחמת העצמאות

עם קום המדינה הפך מגן דוד אדום לארגון ההצלה הלאומי של מדינת ישראל לשירותי רפואה דחופה טרום אשפוזית ולשירותי הדם. מעמדו ניתן לו באופן רשמי בשנת 1950 מתוקף חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950[37][38]. חוק זה הכיר בו הוכר כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל הפועל לסיוע בריאותי לרשויות הציבוריות. באותה עת היו לאגודה כ-28 סניפים בישראל.

ביולי 1950 התכנסו ב-אולם נחמני שבתל אביב מאות פעילים, עובדים בכירים ונציגי מתנדבים של "מגן דוד אדום" למה שתואר בהזמנה כ"כנס חירום". למוזמני הכנס התברר לפי תוכן הנאומים ש"מצב הארגון בכי רע". על אף הקשיים הניכרים מגן דוד אדום, בעיקר בסניפו בתל אביב הגביר בשנה שחלפה את פעילותו, בסניף תל אביב טופלו כ-3,082 מקרי אסון וסיפקו שירותי עזרה ראשונה ל-17,000 איש ואישה[39].

בשנת 1959 גדל הארגון עד כדי 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[40]. הארגון קיבל על עצמו את הפרוטוקולים המקובלים לטיפול של האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה (אנ').

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בשכונת יד אליהו בתל אביב. ב-25 במרץ 2009 נחנך בו מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון באור יהודה.

בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו. הארגון מתרים מאות אלפי מנות דם מלא ומרכיבי דם בשיטת אפרזיס. בשיטה זו מעובד הדם למרכיבים לצורך ייעול ומבצע את כל הבדיקות הנדרשות במעבדות ייעודיות.

 
ברחובות בית שמש הונפו דגלי מד"א לצד דגלי ישראל כאות מחווה למד"א הודות לעזרתו בתקופת הקורונה

הארגון פועל להנחלת המשפט ההומניטארי הבין לאומי בציבור בישראל. הוא מדריך ומנחה למניעת מחלות ותאונות על בסיס כבוד הזולת וקדושת החיים. לפיכך, הארגון מטפל בכל אדם הזקוק לעזרה, ללא יחס לשיוך אתני, פוליטי גזעי או דתי. אפילו טרוריסטים יזכו לטיפול מידיהם של צוותי מגן דוד אדום. הארגון אמון על העברת סיוע הומניטרי באסונות שונים בעולם ובשיתוף עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות. משלחות נרחבות יצאו לטיפול ברעידת האדמה בנפאל, ברעידת האדמה בהאיטי וברעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי. בנוסף, מסייע הארגון בסיוע הומניטארי בתוך מדינת ישראל לקשישים ולנזקקים.

בשנת 2018 החלה הקמת הבניין החדש של בנק הדם המרכזי ברמלה כחלק מפרויקט קריית מד"א[41]. 4 שנים לאחר, במאי 2022 נחנך בנק הדם.

במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל בשנת 2020 סייעו כוחות מגן דוד אדום במאבק נגד המגפה. הארגון פרסם סרטון נגיש למאבק בנגיף[42], לצד הובלת חולים בקורונה להמשך טיפול מחוץ לביתם[43] וביצוע בדיקות לגילוי קורונה[44]. עם הגעת חיסוני הקורונה למדינת ישראל החל מד"א לחסן את אוכלוסיית בתי האבות ובניידות מיוחדות ברחבי הארץ.

פרשיות פליליות

עריכה

במהלך השנים נקשר שמו של הארגון במספר פרשיות בהם עובדי ארגון מגן דוד אדום נחקרו או הורשעו על פרשיות פליליות במסגרת העבודה או ההתנדבות בארגון, חלקם גובו על ידי הנהלת הארגון וחלקם נסגרו בהמשך החקירה.

פגיעות מיניות במסגרת ההתנדבות

עריכה

במהלך השנים עלו עדויות קשות על תרבות אונס וניצול מיני ביחסי מרות של מתנדבות במגן דוד אדום בידי נהגי אמבולנסים, פרמדיקים, כאשר חלקם מלינים על מנהלי התחנות והגורמים בארגון המטייחים לדבריהם את הפרשיות הקשות, חלקם מתלוננות על מקרים שקרו שנים רבות קודם לכן. בשנת 2016 בעקבות תחקיר של יפעת גליק בערוץ 1 התקיים דיון בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בכנסת[45].

במסגרת הדיון עלו טענות קשות, דובר קבוצות תמיכה ברשתות החברתיות שהכילו סיפורים ממתנדבות ועובדות מד"א, וחלק מהמתנדבות העידו כי הסנקציות הקלות על החשודים במעשים בתוך הארגון בידי הגורמים המטפלים במגן דוד אדום כמעט וגרמו להם להפסיק את התנדבותם. מנכ"ל מד"א אלי בין אישר את ממצאי התחקיר והבטיח כי יושב ראש ועדת המשמעת לא יוחזר לתפקידו, וכי מנהלי התחנות נקראו על ידו לשיחה בה הובהרו להם הנהלים ואחריותם לשלום המתנדבים והמתנדבות[45].

במהלך השנים פורסמו מספר עדויות, תחקירים ופרסומים בנושא ביניהם סדרת תחקירים על ידי העיתונאית יפעת גליק[46][47][48][49]

חשד להעלמות מס

עריכה

בחקירת רשות המיסים שהתנהלה ב-2010, בה אף נחקר מנכ"ל מד"א אלי בין, נבדק החשד להעלמת מס בסך 176 מיליון ש"ח תוך ניצול הטבת המס לה זוכה מד"א במסגרת חוק מד"א[50] על פי הפרסומים נחקרו עשרות עובדים בעמותה, ומנכ"ל מד"א אלי בין הופיע עם מדי מגן דוד אדום לחקירה ברשות המיסים, ויחד עם מנהל הכספים של מד"א עופר דן יצאו לחופשה של חמישה ימים.

פרשיית הבדיקות הפיראטיות

עריכה

בשנת 2020 במהלך פעילות מד"א בימי הקורונה בבדיקות קורונה לאזרחים, נעצרו חמישה אנשים מתוכם 4 מתנדבים ועובדים במגן דוד אדום בחשד כי ניצלו את מעמדם כמתנדבי הארגון וגבו תשלום בסך עשרות אלפי שקלים לכיסם[51] ביניהם סגן מנהל מרחב ירושלים במד"א אבי חובב ולמרות החקירות, הבקשה להרחיקו מהארגון נדחתה על ידי בית המשפט והוא הוחזר לתפקידו באותו העת[52]. בהמשך בחרה הפרקליטות להסיר את האישומים נגד חובב כיוון שלא נמצאו ראיות מספיקות נגדו[53].

שיתופי פעולה

עריכה

הצלב האדום

עריכה
 
דגל המעוין

ארגון מגן דוד אדום התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד. ב-8 בדצמבר 2005 עודכנו הוראות הארגון בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית. בעקבות זאת הותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". כך, התקבל ב-2006 כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני. על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל. פעילות מעבר לקו הירוק וכן משלחות שיצאו לאזורי מצוקה ישתמשו בסמל המעוין האדום, וניתן לשלב במרכזו את סמל מגן דוד[54]. במסגרת מזכר הבנות שנחתם, הכיר מגן דוד אדום בסהר האדום הפלסטיני כארגון האחראי על הטריטוריה שמעבר לקו הירוק, כולל מזרח ירושלים[55]. בהתאם לכך, מגן דוד אדום התחייב שלא לפעול ביהודה ושומרון, ואמבולנסים עבור האוכלוסייה הישראלית מופעלים בידי המועצות המקומיות, ואינם רשאים להשתמש בסמלי הארגון[56].

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[57].

בדצמבר 2019, 15 רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם הצטרפו ליחידת החירום הבינלאומית של מגן דוד אדום[58].

הסהר האדום

עריכה

ב-28 בנובמבר 2005 נחתם מזכר הבנות בין מגן דוד אדום לבין הסהר האדום הפלסטיני. לפי ההסכם מגן דוד אדום לא ייתן שירותי רפואת חירום ביהודה ושומרון. הסכם זה אושרר גם בכניסתם המשותפת לוועד הבינלאומי של הצלב האדום שנה לאחר מכן. באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישובים ביהודה ושומרון[59]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק ובמקום סמל מגן דוד האדום הרגיל, מופיע מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישובים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[60]. לפי פר סטנבק, המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום[61], מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום. לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון. מגן דוד אדום בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[62]

לאמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני אין היתר לעבור בשטחי ישראל ואמבולנסים של מגן דוד אדום לא עוברים בשטחי הרשות הפלסטינית. ישנה מחלוקת בין הצדדים בנוגע לזכויות התנועה של אמבולנסים במזרח ירושלים. ב-2005 סוכם כי חמישה אמבולנסים ו-22 אנשי צוות פלסטינים יוסמכו לעבור אל מזרח ירושלים לצורך פינוי חולים לטיפול בישראל, בעיקר בבית החולים אוגוסטה ויקטוריה. אלו מצטרפים אל ארבעה אמבולנסים של בית החולים ליולדות של הסהר האדום. הללו מגיעים לקריאות הן דרך הפניות של מגן דוד אדום והן דרך קריאות של תושביה הערבים של השכונות המזרחיות.

יתר האמבולנסים הפלסטינים לא מורשים להיכנס למזרח ירושלים וכמעט כל החולים הפלסטינים מועברים לירושלים בשיטת "גב אל גב". לפי שיטה זו האמבולנסים מתאמים הגעה למחסום הקרוב באמצעות מנהלת התיאום והקישור או מול מתאמת בריאות של המנהל האזרחי. אל המחסום מוזעק אמבולנס ישראלי מטעם מגן דוד אדום. שני האמבולנסים נוסעים זה לקראת זה ברוורס (ומכאן שם השיטה) והחולה מועבר מן האמבולנס הפלסטיני אל האמבולנס הישראלי[63]. ארגוני זכויות אדם העלו ביקורת כנגד השיטה מאחר שהיא מעכבת את פינוי החולים הפלסטינים[64].

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

עריכה

בשנת 2022 בית הספר לפרמדיקים של מגן דוד אדום סונף אקדמית לפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[65].

ארגונים הפועלים תחת מגן דוד אדום

עריכה
  ערך מורחב – הצלה ישראל

ארגוני הצלה שונים פועלים תחת מד"א, כגופים התנדבותיים המאגדים כונני מגן דוד אדום דתיים וחרדים למתן מענה רפואי ראשוני עד להגעת האמבולנס. ארגון "הצלה" הוא גוף התנדבותי חברתי שפועל בהנחיות ובהוראות פוסקי הלכה ובשיתוף פעולה מלא עם "מגן דוד אדום בישראל". בשנת 1991 נוסד גרעין בירושלים שהיה הראשון בישראל.

  • הצלה גוש דן – ארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בצפון ובדרום.
  • הצלה שרון – ארגון מקומי הפועל בנתניה חדרה חריש קיסריה אבן יהודה כפר יונה קדימה צורן והסביבה, הארגון מכיל כ-150 מתנדבים הפועלים 24/7.
  • צוות הצלה – ארגון מתנדבים המאגד את מתנדבי מד"א החרדים במרחב ירושלים והסביבה על מנת לתת להם מעטפת הלכתית וחברתית. הוא פועל בירושלים בית שמש ורחובות. צוות הצלה מפעיל פרמדיקים, חובשים ונהגי אמבולנס ומקיים למתנדבים בתדירות גבוהה ערבי גיבוש והעשרה[66].
  • צוות חץ - ארגון כלל-ארצי המאגד בחורי ישיבות המתנדבים במד”א[דרוש מקור].
  • הצלה ללא גבולות – ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל יהודה ושומרון ובמקומות מסוימים בפריפריה.
  • הצלה פתח תקווה – ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה ובעל כ-140 מתנדבים.
  • החובש הר נוף – ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
  • הצלה יבנאל – ארגון מקומי ביבנאל המפעיל אמבולנסים של מגן דוד אדום ואת יחידת הכוננים, בארגון יש כ-60 חובשים ופרמדיקים חרדים, שנותנים מענה לכלל גזרת הכנרת. חסידי ברסלב[67].
  • הצלה דרום – ארגון שפועל באשדוד, ביישובי חבל לכיש ובמרחב נגב.
  • הצלה שערי חסד – ארגון מקומי בשכונת שערי חסד, המפעיל אמבולנס ורכב של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.

בנוסף ישנם גופי הצלה באלעד, רחובות, ראש העין, מודיעין עילית, עפולה, מירון וצפת, כפר חב"ד.

איחוד הצלה

עריכה

איחוד הצלה נוסד על ידי קבוצה של מתנדבים שפרשו מהצלה ישראל בשל חילוקי דעות על רקע של גיוס כספים. תחילה התקיים שיתוף פעולה בין הארגונים אך בשנת 2008 חדל מגן דוד אדום להעביר קריאות חירום לכונני איחוד הצלה, עקב החשש להגעת כוננים שאינם מוסמכים. בעקבות אי שיתוף המידע ניסו באיחוד הצלה לפעול להקמת מוקד טלפוני מאוחד לכל ארגוני החירום בישראל כדוגמת 911. ביולי 2017 פורסם חוזר מנכ"ל של משרד הבריאות להסדרת שיתוף הפעולה בין הארגונים. ע"פ ההסדר, הקריאות למרכז השליטה והבקרה יגיעו למגן דוד אדום, ומוקד מגן דוד אדום יזניק את כונני איחוד הצלה אשר שמותיהם הועברו לידי משרד הבריאות ואושרו על ידם. ניהול האירוע יהיה בידי מגן דוד אדום באמצעות אפליקציה סלולרית מיוחדת שתתאם בין הארגונים והכוננים בשטח. האפליקציה בשם 'מערך הכוננים הלאומי' פותחה על ידי מגן דוד אדום והושקה ב-20 באוגוסט 2018 על ידי משרד הבריאות, אך המחלוקת המשפטית בין הארגונים עדיין נמשכת. בינואר 2022 הוגשה הצעת חוק בכנסת לאיחוד מוקד החירום במדינת ישראל, אשר בראש יזמיה חברת הכנסת ויו"ר הקואליציה עידית סילמן הצעת החוק נידונה מספר פעמים בוועדת הבריאות שבראשותה, כאשר במהלך הדיונים עלו עדויות ומקרים שמהם ניתן להבין כי צורת שיתוף המידע הנוכחית על ידי מגן דוד אדום מונעת מידע מציל חיים מחובשים פרמדיקים ורופאים של איחוד הצלה בשעת אמת ואשר יכולים להימנע בהקמת מוקד 911[68]. מגן דוד אדום בהתנגדותו לחוק באמצעות נציגיו בוועדה ובאמצעות מכתב ליועץ המשפטי לממשלה טען כי מוקד מאוחד אשר יפעל תחת משרד הבריאות ייאלץ אותם לפרוש מחברות בארגון הצלב האדום כיוון שנוגד את נהליו. למרות התנגדות מגן דוד אדום החוק עלה ואושר על ידי ועדת שרים לחקיקה וקיבל תוקף של החלטת ממשלה בהתניה כי יקודם בהמשך בהסכמה ובאישור ראש הממשלה ושר הבריאות[69].

הכשרות במד"א

עריכה
נתונים על מגן דוד אדום
  • 3 מסוקים לפינוי נפגעים
  • 3 שניות עד מענה מוקד לקריאת חירום
  • 5 דקות זמן להגעת כונן על אופנוע
  • 8 דקות זמן להגעת אמבולנס
  • 8 טרקטורונים לפינוי נפגעים
  • 15 שניות בין קריאות חירום
  • 38 שניות בין הזנקת אמבולנסים
  • 43 ניידות לאיסוף תרומות דם
  • 50 רכבי הצלה מוגני ירי
  • 143 תחנות מגן דוד אדום
  • 379 ניידות טיפול נמרץ
  • 500 פעולות החייאה בחודש
  • 500 כונני תגובה מיידית עם אופנועים
  • 1,079 אמבולנסים
  • 1,300 מנות דם נתרמות ביום
  • 1,745 נסיעות אמבולנס מבצעיות ביום
  • 1930 שנת ההקמה של מגן דוד אדום
  • 1950 השנה בה נחקק חוק מגן דוד אדום
  • 2,100 עובדים
  • 4,500 נפגעי תאונות עבודה טופלו בשנת 2016
  • 11,000 בני נוער מתנדבים
  • 17,000 מתנדבים חובשים, פרמדיקים ורופאים
  • 20,000 מתנדבים 'נאמני חיים'
  • 26,000 מ"ר השטח של 'קריית מד"א' הנבנית ברמלה
  • 40,000 מנות לחג וציוד חורף לנזקקים
  • 71,000 נפגעי תאונות דרכים טופלו ופונו בשנת 2016
  • 100,000 איש מודרכים מדי שנה
  • 702,000 איש טופלו ופונו בשנת 2016
  • 1,500,000 שעות התנדבות של נוער
  • 2,000,000 שיחות חירום למוקד מגן דוד אדום בשנה
  • 650,000,000 ש"ח התקציב השנתי של מגן דוד אדום[1]



מתוך מד"א החיים, מגזין ידידי מגן דוד אדום בישראל, נובמבר 2017

מלבד תפקידי הניהול בארגון, פועלים בו עובדים, מתנדבים ובני שירות לאומי-אזרחי בתפקידים הבאים:[70]

  • מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) – מתנדבי נוער (בגילאי 15–18) ומתנדבי קבוצות תגלית שונות בארץ (בכל גיל), בעלי הסמכות הנמוכה ביותר בתחום רפואת החירום הטרום אשפוזית, אשר עברו קורס בסיסי בן כ-60 שעות וישמשו כמגישי עזרה ראשונה באמבולנסים הלבנים, בין השאר גם כמחויבות אישית. חלקם אף עוברים השתלמות הרשאת אט"ן – ומשתלבים בעבודת ניידות טיפול נמרץ.
  • חובש רפואת חירום (BLS – Basic life support) – מתנדבים בוגרים מגיל 18 ומעלה. ישמשו לרוב כחובשים מלווים באמבולנסים (בעיקר מתנדבים ובני/ות שירות לאומי) וכנהגי אמבולנסים (עובדים, מתנדבים ובני שירות אזרחי). חלקם אף עוברים השתלמות מורשי אט"ן – ומשתלבים כנהגים ומלווים בניידות טיפול נמרץ.
  • חובש בכיר – הכשרה הניתנת רק לחובשי רפואת חירום בעלי וותק קודם, בת כחודש הכוללת לימודי אנטומיה, פיזיולוגיה ופרמקולוגיה, טיפולי עזרה ראשונים מתקדמים ומערכת ההולכה החשמלית של הלב. הכשרה זו לא נותנת סמכויות טיפול מיוחדות נוספות מעבר להכשרת חובש רגיל, אך מעמיקה את הידע ונותנת הרשאה לסייע לפרמדיק בפרוצדרות כמו שאיבת תרופות ומתן טיפול בשוק חשמלי בנוכחות פרמדיק, ולכן הכשרה זו מהווה בעיקר הרשאה לחובש לשמש כמסייע בניידות טיפול נמרץ, (בעבר הכשרה זו הייתה מאפשרת החדרת מנתב אוויר LMA, אך היא בוטלה). כלל נהגי האמבולנסים וניידות הטיפול הנמרץ שהם עובדים במגן דוד אדום ובעלי הכשרת חובש רגיל מחויבים בביצוע הכשרת חובש בכיר כעבור כשנתיים מתחילת עבודתם בארגון (הנחיה זו אינה מיושמת מאז ובעקבות פרוץ מגפת הקורונה).
  • פרמדיק (ALS – Advanced life support) – הכשרה הניתנת לאחר מעבר מבחני וראיונות קבלה אשר אינם נהוגים בשאר ההכשרות. יכולים לעבור אותה מגיל 18 – כעובדים, מתנדבים ובני/ות שירות לאומי (קפ"מ). ניתן לבצע את ההכשרה כחלק מתואר ראשון ברפואת חירום. ישנה אפשרות לבצע את הקורס גם ללא רקע קודם במד"א וברפואה כלל. במהלך הקורס ניתנת לחניכים בעלי הכשרת חובש קודמת – הכשרת חובש בכיר ורק לאחר סיום כלל מטלות הקורס, לרבות השתלמויות ומעבר מבחן מסכם ניתנת להם הכשרת הפרמדיק ופס זיהוי כתום. בהכשרת הפרמדיק מספר רבדים – פרמדיק אשר סיים בהצלחה קורס פרמדיקים אך אינו מורשה אט"ן, פרמדיק משתלם (על ידי פרמדיק טיוטור) ופרמדיק מורשה אט"ן הפועל כראש צוות טיפול נמרץ.
  • תורן מוקד – עובדים, מתנדבים ובני/ות שירות לאומי/אזרחי, בגילאי 18 ומעלה אשר הוכשרו כחובשי רפואת חירום/פרמדיקים ואשר עברו בהצלחה קורס תורני מוקד. אורך הקורס כשבוע ימים אשר בסופן מבצע החניך השתלמויות במענה לשיחות חירום המתקבלות בקווי 101.
  • קצין משמרת (קצמ"ש) – נקרא גם "ראש משמרת". עובד מד"א, בהכשרתו הרפואית חובש או פרמדיק ואשר צבר ניסיון כתורן מוקד 101 וכקצמ"מ (קצין מנהל משאבים). קצין המשמרת במוקד המרחבי אחראי על ניהול המשמרת בגזרתו, לרבות שיגור וביטול רכבי הצלה לאירועי חירום, הזנקת סיוע חיצוני (משטרה, כיבוי אש, צה"ל), ביצוע בקרה על קריאות החירום והכרזה על אירוע רב נפגעים. קצין המשמרת הוא בעל הסמכות הגבוהה בעבודת המוקד.

תחת קצין המשמרת במוקד המרחבי עובד גם קצמ"מ (קצין מנהל משאבים), עובד מד"א/שירות לאומי, בהכשרתו חובש או פרמדיק. עיקר תפקידו הוא החלפת קצין המשמרת בהיעדרו ועוזרו בניהול המרחב בשגרה וחירום ובעיקר את המשימות הנוספות שאינן שיגור האמבולנסים לאירועים. במשמרות ובמרחבים עמוסים מצטרף לעיתים לצוות המוקד תורן מוקד שלישי ואף לעיתים מסייע שאינו תורן 101 כרביעי ואפילו כחמישי בצוות המוקד המרחבי.

הכשרות נוספות שאותן ניתן לעבור כוללות: מפעיל תאר"ן, מדריך, מתרים דם, וקצין איתור.

אמצעים

עריכה

בארגון עובדים 1,850[71] או 2,400 שכירים[72] ולצידם כ-30,000 מתנדבים[73].

הארגון מפעיל סוגים שונים של כלים מבצעיים.

אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ

עריכה

כיום פועלים בארץ כ-387 ניידות לטיפול נמרץ בפריסה ארצית.

  • אמבולנס רגיל (לבן) – הכולל נהג (בעל הכשרת חובש / חובש בכיר) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) – הכולל נהג שהוא חובש, ופרמדיק שאינו בעל הכשרת ראש צוות ופועל בטכנולוגיית טלמדיסין – ליווי אישי וסיוע מרופא מד"א במוקד הרפואי. ניידת זו זהה לחלוטין בנראותה וביכולות הטיפול שלה לאט"ן, פרט לקביעת מוות.
  • אמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן) – הכולל פרמדיק בעל הכשרת ראש צוות, נהג ובדרך כלל גם מתנדב או שניים. עד ינואר 2015 האמבולנס נקרא נט"ן (ניידת טיפול נמרץ) וכלל גם רופא.
  • אוטובוס להעברות טיפול נמרץ – כולל צוות רפואי מלא של פרמדיק, רופא ונהג. יתרונו על פני ניידת רגילה הוא יכולת העברת חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים.
  • אמבולנס המשאלות – מיזם של ארגון מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.
  •  
    ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) צהוב
  •  
    ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) לבן
  •  
    אמבולנס ממוגן ירי

אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ עם עבירות גבוהה

עריכה
  • אמבולנס 4X4 – אמבולנס בעל הנעה 4X4 המוזנק לאירוע בו יש צורך לחלץ נפגע משטח שאינו עביר לאמבולנס רגיל (חוף ים, דרך לא סלולה).
  • טרקטורון-אמבולנס – טרקטורון שעליו מותקנות שתי אלונקות. הטרקטורון נמצא בכוננות בתחנה והוא מוזנק לאירוע בו יש צורך לחלץ נפגע משטח שאינו עביר לאמבולנס רגיל (חוף ים, דרך לא סלולה, מעברים צרים).

כלי רכב לתגובה מיידית

עריכה

רכבי תגובה מהירה שמטרתם הוא קיצור זמני ההגעה של הצוותים או של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום בערים ובכבישים בינעירוניים. במד"א קיימים מספר סוגים ודגמים של כלי רכב לתגובה מיידית.

  • רת"מ (רכב תגובה מהירה) – כלי רכב קטנים (לרוב מסוג קיה פיקנטו).
  • בימבולנס – כלי רכב חשמלי קומפקטי. מטרתו היא קיצור זמן ההגעה של הצוותים או של כונני מגן דוד אדום לאירועי חירום באזורים עירוניים.
  • אופנולנס – הלחם של המילים אופנוע ואמבולנס, מטרתו לקצר את זמני ההגעה ולתת מענה ראשוני טרם הגעת האמבולנס. נכון ל-2024 פועלים במד"א כ-600 אופנועים וקטנועים בפריסה ארצית. אופנולנסים הרכובים על ידי פרמדיקים וחובשים. אופנועי טיפול נמרץ, הם אופנועים גדולים המיועדים לשרת אזורים המתפרסים על שטחים בין-עירוניים נרחבים. האופנועים כוללים את כל הציוד הרפואי הנמצא בניידת טיפול נמרץ סטנדרטית, למעט מיטת פינוי. אופנועי טיפול נמרץ רכובים על ידי פרמדיקים המבצעים פעולות פולשניות ומצילות חיים בשטח.
  • אופניים – בנוסף לכלי הרכב ישנם מתנדבים הרכובים על אופניים חשמליים ייעודיים המכילים ציוד עזרה ראשונה לשיפור יכולת התגובה בערים צפופות.
  • קלאב קאר – רכב ייעודי לאצטדיונים המאפשר לצוותים להגיע ביתר קלות ומהירות לשחקני כדורגל הנפצעים מפעם לפעם על הדשא, למטרות טיפול ופינוי.
  • רכב T3 – כלי רכב חשמליים קטנים וממונעים (הוברבורד) המצוידים בציוד החייאה ועזרה ראשונה ומאפשרים לאיש הצוות לעמוד בגובה של 25 ס"מ גבוה יותר מהקהל ולפלס את דרכו אל הנפגע – ולתת מענה ראשוני עד להגעת הצוות המפנה.
  •  
    רכב תגובה מהירה
  •  
    בימבולנס במהלך טעינה
  •  
    קטנוע הצלה של מגן דוד אדום
  •  
    כונן מד"א על אופניים חשמליים

מערך הפינוי בהיסק

עריכה

מגן דוד אדום מפעיל את מערך הפינוי בהיסק מעל ל-13 שנים. מד"א מפעיל 2 מסוקים לפינוי מהיר, בצפון הארץ ובדרומה.

בתחילת שנת 2023 שידרג מגן דוד אדום את מערך הפינוי בהיטס שלו, הקים שותפות עם 'הצלה אויר' והחל להשתמש בשני מסוקים מדגם סיקורסקי ++Sikorsky S-76C (מספרי זנב 4X-BEX, 4X-BHT ו-4X-BHS). הדגם החדש גדול ומרווח יותר ומאפשר מקום ומרווח לטיפול במטופלים קריטיים. המסוקים החדשים מאפשרים הטסה של 2 טייסים ו-12 נוסעים ו/או מטופלים ללא מגבלת משקל (בהשוואה לדגם הקודם בו היה ניתן להטיס שני מטופלים לכל היותר, ומגבלת המשקל היוותה גורם משמעותי בשיקולי הפינוי). המסוק החדש מאפשר טיסה בתנאי קיצון, מאפשר הפעלת שירותי פינוי בהיסק 365 ימים בשנה. המהירות הטיסה של הדגם החדש גבוהה יותר בכ-30% בהשוואה למסוק הקודם וגם זמן הטיסה ללא תדלוק הוארך. צוות המסוק כולל 2 טייסים בכל משימה, מה שמגדיל את הבטיחות לצוות ולמטופל במהלך הטיסה ומשפר את היכולת לבצע משימות מורכבות יותר. המסוקים והטייסים שייכים לחברת ברוק תעופה ואת שירותי התחזוקה מספקת התעשייה האווירית.

עד 2023, הפעיל מד"א 3 מסוקים מדגם MBB Bo-105 שהיו שייכים ללהק תעופה. כל מסוק מדגם הזה כלל טייס אחד ו-2 פרמדיקים והיה בעל יכולת פינוי של 2 פצועים.

כלים לפינוי ימי

עריכה

בכנרת ובאילת, מד"א מפעיל מספר כלי שיט לתגובה מהירה ופינוי ימי.

  • אופנוע ים – בסוף מרץ 2018 נחנך בכנרת אופנוע ים חדש תוצרת חברת Sea-Doo, של מד"א אשר מוצב בדרך קבע בכפר הנופש עין גב. אופנוע ים של מד"א מאפשר נגישות מהירה לחילוץ טובעים או לחופים שבהם נזקקים לסיוע רפואי דחוף. האופנוע מאובזר בציוד רפואי מתקדם, הכולל מכשירי החייאה, ציוד חבישה, מזרק אפיפן לטיפול בהתקפי אלרגיה מסכני חיים ועוד[74].
  • סירת הים-בולנס – לצורך פינוי נפגעים בכנרת, ביולי 2019, נכנסה לשימוש במד"א סירת הים-בולנס, הסירה מדגם Whaly 500R Professional, היא מיועדת לשאת שישה בני אדם, והיא עמידה לפגיעות וחבלות שעלולות להיגרם מסלעים וצמחייה במים. הסירה מגיעה למהירות של עד 35 קשר (יותר מ-60 קמ"ש). הים-בולנס מאובזר בציוד רפואי מתקדם, הכולל בין היתר דפיברילטור, ציוד הנשמה, אלונקה ועוד[75].
  • סירת הים-בולנס-טיפול נמרץ – ביולי 2022 הושקה בכנרת סירת טיפול נמרץ הייחודית של מד"א. הסירה היא מסוג נַחֶתֶת ומדגם CWA 740 WT BC, עמידה לפגיעות הנגרמים מסלעים וצמחייה במים ומסוגלת להגיע עד קו החוף. הסירה מונעת על ידי שני המנועים תוצרת הונדא והיא מגיעה למהירות של כ-35 קשר (יותר מ-60 קמ"ש) גם בתנאי ים קשיים. הסירה יכולה להוביל עד 1,000 ק"ג ולשאת 8 אנשי צוות ומטופלים והיא מצוידת בפנסי תאורה לסיוע בחיפושים בחשכה, במכשור טיפול נמרץ רפואי מתקדם, הכולל דפיברילטור, ציוד הנשמה, אלונקה ועוד. חרטום הסירה נפתח ומאפשר העלאה והורדה קלה ומהירה של הנפגע אל ומהסירה על קו החוף. הסירה עוגנת בדרך בחוף לידו בטבריה[76].
  •  
    סירת הים-בולנס בכנרת
  •  
    סירת הים-בולנס טיפול נמרץ בכנרת
  •  
    אופנוע ים של מד"א בכנרת

ניידת של בנק הדם

עריכה

בנק הדם של מד"א מפעיל מספר סוגי ודגמי ניידות לצורכי התרמת דם.

  • ניידת דם – ניידת של בנק הדם בה יש ציוד וצוות מתרימים. לאחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם שבתל השומר לשם סינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
  • ניידת דם גדולה – ניידת התרמת דם המכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.
  •  
    ניידות התרמת דם
  •  
    ניידת התרמת דם
  •  
    ניידות התרמת דם המכילה שתי מיטות וצוות מתרימים
  •  
    אוטובוס להתרמת דם עם מספר גדול של עמדות התרמה

רכבי פיקוד ושליטה

עריכה
  • רכב פיקוד (סופרוויזר, גיפבולנס) – רכב פיקוד אשר משמש לפיקוד ושליטה באירועים ולסיוע רפואי במצבים מורכבים. את הרכב מפעיל הסופרווייזר המרחבי אשר מגיע למקרים כאשר ישנו צורך בתגבור רפואי, או כאשר תנאי הדרך מצריכים רכב 4X4. הרכב מצויד בזרוע טלסקופית בעלת זרקורים לטיפול באירוע בשעות החשיכה. על הרכב קיימת מצלמה מיוחדת אשר יכולה להישלט ממוקד המבצעים ואשר מסייעת למוקד בניהול האירוע ובקבלת תמונת מצב איכותית בזמן אמת. הציוד הרפואי אשר קיים ברכב הוא ציוד ברמת ALS הדומה ברמתו לציוד ניידת טיפול נמרץ. ברכב הפיקוד ישנה גם אפשרות לפנות נפגע בודד בשכיבה דבר אשר מסייע גם בזמן שגרה.
  • רכב תחנת אירוע רב-נפגעים – ידוע בראשי התיבות תאר"ן. משמש כעמדת פיקוד ניידת וכבסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים. בעבר נקרא תער"ן – תחנת עזרה ראשונה ניידת.
  • משאית חפ"ק – רכב פיקוד שנבנה במיוחד לצורכי מד"א והוא פרי תכנון ופיתוח של מדור פרויקטים מיוחדים בארגון. רכב החפ"ק יכול להתמקם בכל נקודה ולשמש כמוקד עצמאי, המאפשר שליטה על כוחות מד"א בשטח ומתן סיוע לכוחות על מנת שאלה יוכלו להגיע במהירות האפשרית לנפגעים ולטפל בהם. הרכב מאובזר במערכות קשר מתוחכמות, מחשבים, טלפונים ואמצעי שליטה ובקרה נוספים. עם ההתמקמות של רכב החפ"ק, הוא מפעיל ארבעה מיצבים (2 קדמיים, 2 אחוריים), מעלה תורן בגובה 15 מ' שבבסיסו מצלמה ואנטנה וכן תורן תאורה המאפשר לצוות החפ"ק להאיר את השטח בכל כיוון שיבחר. ברכב החפ"ק יש מספר רב של מערכות מיוחדות המאפשרות לכוחות מד"א לפעול בשטח בחופשיות תוך שימוש בטכנולוגיה המתקדמת ביותר גם בזירות מורכבות. רכב חפ"ק זה מנהל בכל שנה את הילולת רבי שמעון בר יוחאי במירון. רכב זה סייע בניהול אירוע אסון הר מירון.
  • חפ"ק מחוזי – לצורך שליטה באירועים חריגים (כגון: אר"ן או אירוע מתמשך אחר), נעשה שימוש בשלושה חפ"קים מחוזיים הנמצאים בצפון, בדרום ובמרכז הארץ. הרכב מאפשר להפעיל בו זמנית מוקד שליטה ובקרה, חדר דיונים ומוקד תקשורת. לרכב החפ"ק יכולות תקשורת המבוססות על מערכות סלולריות, יכולת צילום ושליטה מרחוק ויכולת לספק תשתית חשמל ותקשורת לצוותי מד"א בכל רחבי המדינה.

קרוואנים

עריכה

למבצעי התרמת דם וחיסונים מד"א משתמש גם בקרוואנים ייעודים.

גלריה

עריכה
  •  
    התרמת דם במרכז קניות
  •  
    בנק הדם של מגן דוד אדום
  •  
    התחנה המרחבית באשדוד

זמני תגובה

עריכה
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתקופת האינתיפדה השנייה (2001–2004) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[77]. בעשור השני של המאה ה-21, זמן תגובה לאמבולנס לנפגעי תאונות דרכים עומד על כ־9.4 דק' מקבלת קריאה[78].

מדים

עריכה
 
סמל מגן דוד כפי שמופיע על המדים הרשמיים
 
גרסה סמל מגן דוד עם כוכב חיים
 
תג הכתף החל משנת 2023
 
תג הכתף עד שנת 2023, בגרסתו הקודמת של תג זה הופיע שם המרחב במקום מד"א

המדים התקניים במגן דוד אדום כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליז בצבע כחול-כהה או אדום-כהה או שחור וכן מעיל בצבע אדום או כחול.

באירועים מיוחדים, עובדי המנהלה הבכירים לובשים מדי שרד הכוללים מקטורן ועניבה בדומה למדי השרד הנהוגים לקצונה הבכירה בצה"ל[79].

פס שרוול

עריכה

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור מקווקו המחזיר אור. בפס שבשרוול החולצה משולב קווקו בצבע המעיד על הכשרת לובש החולצה. במדים הישנים הפסים הופיעו כשני פסים נפרדים, וכך עד היום במדי הנוער.

סמל סוג הכשרה צבעים הערות
  פרמדיק פס כתום מעל הפס האפור
  חובש בכיר פס כחול מעל הפס האפור
  חובש רפואת חירום / משתלם פרמדיקים / מע"ר פס אפור בלבד ייתכנו גם בעלי הכשרות פחותות (מע"ר / מע"ר בכיר) מעל גיל 18, אך הם יהיו ללא דרגות.
  מדריך פס ירוק מעל הפס האפור נמצא בשימוש החל ממדריכים ב' אך לא תקף בכל המרחבים.
  נוער פס אדום מעל הפס האפור
עובד מנהלה ללא פסים כלל עובד מנהלה, בדרך כלל יענוד דרגות מנהלה.

דרגות

עריכה
  ערך מורחב – דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל

לאורך השנים מדינת ישראל הנהיגה תרבות סימול לגופי החירום שכל אזרח במדינה מזהה ומכיר אותה.

צוותי מד"א פועלים מול גופים המזוהים על-ידי התקשורת והאזרחים באמצעות דרגות הכתף לסימול מעמדו ומקצועו של איש הצוות.

הצורך להציג את מעמד איש הצוות בתוך הארגון על ידי דרגה נדרש כפועל יוצא מפעילות הארגון מול גופי החירום והתקשורת באירועי טרור, בקבוצת פקודות או בתאונות דרכים.

שמות הדרגות מסמלים את מהות התפקיד:

  • "מתן" (לחובשי רפואת החירום, עובדי המוקד ומתרימי הדם) הוא מלשון נתינה, תפקידו של נושא הדרגה להעניק עזרה רפואית לחולה / פצוע הנזקק לשירותיו.
  • "מזר" (לפרמדיק) מסמל את תפקידו של נושא הדרגה, להביא מזור ומרפא למכאוביו של החולה / פצוע ולהקל על סבלו.
  • "מגן" (לדרג המנהלי) נגזר מהשם "מגן דוד אדום".

מסלול קידום מתן (חובשים)

עריכה
דרגה שם דרגה וותק בארגון/הכשרה המזכה בדרגה
  מתן חובש רפואת חירום
  מתן שני
(מת"ש)		 הכשרת חובש בכיר
  מתן מתקדם
(מת"מ)		 קצין משמרת
אחראי התרמה
  מתן בכיר
(מת"ב)		 חונך מתרים
נאמן איכות
נאמן בטיחות
  מתן בכיר מתקדם
(מת"ק)		 ראש צוות התרמה
  רב־מתן
(רמ"ת)		 נהג אחראי תחנה
  רב־מתן בכיר
(רמ"ב)

מסלול קידום מזר (פרמדיקים)

עריכה
דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מזר פרמדיק
  מזר שני
(מז"ש)		 לאחר סיום הכשרת קורס מורשי אט"ן
  מזר מתקדם
(מז"מ)		 חונך בקורס פרמדיק
  מזר בכיר
(מז"ב)
  מזר בכיר מתקדם
(מב"מ)		 מרכז תחום בנה"ד
  רב־מזר
(רמ"ז)		 פרמדיק אחראי
אחראי מוקד
מתאם התרמות דם
אחראי מתנדבים אזורי

מדריך מוביל בקורס פרמדיקים מרחבי (קפ"מ)

מסלול קידום מגן (מנהלה)

עריכה
דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מגן ראשון
(מג"ר)		 מנהל מדור
מדריך ראשי קורס פרמדיק
יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מגן דוד אדום
סגן מנהל מעבדה
דרגת כבוד

מנהל אשכול (תחנה)

  סגן מגן
(סמ"ג)		 מנהל מעבדה
סגן/עוזר מנהל מרחב
סגן/עוזר מנהל מחלקה

סגן מנהל מרחב – רפואה (בעבר סופרוויזר)

  מגן־משנה
(מג"מ)		 מנהל מחלקה
  תת־מגן
(תמ"ג)		 מנהל מרחב
מנהל מערך
סגן מנהל אגף
  מגן מנהל אגף
  רב־מגן
(רמ"ג)		 מנהל כללי

מנכ"לי מד"א לדורותיהם

עריכה
שם תקופת כהונה
1 מרדכי פן 1950–1971
2 יצחק שני 1971–1973
3 בן-ציון טחן 1973–1977
4 אשר דר 1977–1978
5 אריאל יהלומי 1978–1979
מ"מ חיים דגן 1979–1980
6 עמיצור כפיר 1980–1986
מ"מ רוני ליכטנשטיין 1986–1987
7 עמוס לוריא 1987–1990
מ"מ יחיאל חמי 1990
8 נתן כהן 1990–1993
9 יעקב אדלר 1993–1994
10 יוחנן גור 1994–1995
11 עמוס לוריא 1995–1998
12 אבי זהר 1998–2005
13 אלי בין 2005–מכהן

ראו גם

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה
 
בול ישראלי לציון 25 שנה למגן דוד אדום, ערך נקוב 160 פרוטות, שנת 1955

קישורים חיצוניים

עריכה
מיזמי קרן ויקימדיה
  ערך מילוני בוויקימילון: מגן דוד אדם
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגן דוד אדום

היסטוריה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 דו"ח שנתי 2017 (עמ' 6)
  2. ^ תקנון מגן דוד אדום, ה'תשנ"ב
  3. ^ איתי גל, מה-1 בינואר: אין יותר רופאים באמבולנסים, באתר ynet, 31 בדצמבר 2014
  4. ^ 1 2 על המתנדבים והכוננים באתר מגן דוד אדום
  5. ^ דברי מנהל אגף רפואה במד"א. פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  6. ^ פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מגן דוד אדום
  7. ^ ממל"מ באתר מגן דוד אדום
  8. ^ איתור קרובים בשגרה, באתר מגן דוד אדום
  9. ^ 1 2 דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 14.
  10. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 29 באוגוסט 1919
  11. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 14–15.
  12. ^ מודעת אבל של מגן דוד אדום למשה פרנקל מייסד מגן דוד אדום
  13. ^ עזרה מהירה, דבר, 15 ביוני 1930
  14. ^ 1 2 דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 15.
  15. ^ מגן דוד אדום, דבר, 19 ביוני 1930
    מגן דוד אדום, דואר היום, 11 ביולי 1930
  16. ^ 1 2 דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 16.
  17. ^ יום מגן דוד אדום, דבר, 15 באוגוסט 1930
  18. ^ אבטומוביל לעזרה מהירה, דבר, 10 בדצמבר 1930
  19. ^ מגן דוד אדום, דואר היום, 21 בינואר 1931
  20. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 17.
  21. ^ חנוכת בית מגן דוד אדום, דואר היום, 14 באפריל 1931
  22. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 24–25.
  23. ^ לתשומת לב, דואר היום, 6 בספטמבר 1931
  24. ^ באגודת מגן דוד אדום, דואר היום, 1 בינואר 1932 - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו התנגשות מכוניות, דואר היום, 25 במרץ 1931
  25. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 18.
  26. ^ עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום, דבר, 24 ביוני 1932
  27. ^ יהושע בן אריה, "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק: הרפואה בירושלים, פרק משנה: "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת יד בן צבי, עמוד 317
  28. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 25.
  29. ^ אריה אלוטין, "מדריך לעזרה ראשונה", הוצאת מגן דוד אדום, מהדורה 15, תשל"א, 1971, הערות למהדורה החמש עשרה, עמוד 23, XXIII (בלטינית), בהקדמה לספר
  30. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 37.
  31. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 47.
  32. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 48.
  33. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 49.
  34. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 53.
  35. ^ דיוויד סלע, המאבק על האמבולנסים, באתר ישראל היום, 5 ביולי 2019
  36. ^ "נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] ישראל היום, "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18
  37. ^ חוק מגן דוד אדום, התש"י-1950, באתר מגן דוד אדום, ‏1950
  38. ^ דיין, יפה וגבירצמן, עמ' 54.
  39. ^ "מגן דוד נזקק לעזרה: הקופה ריקה והעתיד מעורפל" ישראל היום, "70 שנים אחרי" דייוויד סלע, 3 ביולי 2020, מוסף שישבת, עמוד 12
  40. ^ הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש, חרות, 10 בפברואר 1959
  41. ^ kikar.co.il בשיתוף מד"א, ‏בנק הדם של מד"א - התת קרקעי הראשון בעולם, באתר כיכר השבת, 20 בנובמבר 2016
  42. ^ שאלות ותשובות בשפת הסימנים בנושא הקורונה, על הנגיף באופן כללי, על התסמינים שלו, ועל נושא הבידוד הביתי, בעמוד הפייסבוק של מגן דוד אדום, 20 במרץ 2017 (אורך: 7:40 דקות), עם כתוביות וסאונד
  43. ^ אמבולנס מד"א עבור חולי קורונה עם הפרדה אטומה בין תא הנהג לתא הנוסעים, באתר מגן דוד אדום, 29 במרץ 2020
  44. ^ אדיר ינקו, פחות מ-100 חולי קורונה חדשים ביממה, מוקד הבדיקות של מד"א מפסיק לפעול, באתר ynet, 2 במאי 2020
  45. ^ 1 2 הטרדות מיניות במד"א, ישיבת ועדה של הכנסת ה-20, מתאריך 27/01/2016
  46. ^ יפעת גליק, האונס במד"א: המתלוננת תובעת את התוקף, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 14 בדצמבר 2017
  47. ^ 103FM, ‏האזינו לבת 15 מתנדבת במד"א: "נהג האמבולנס ליטף אותי ושאל אם קר לי", באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2016
  48. ^ רויטל עמירן, "אמרו לי לא להתלונן": כשמגן דוד אדום לא מגן, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 13 בנובמבר 2017
  49. ^ אילנה קוריאל, מד"א קבע שהנערה המתנדבת הוטרדה ע"י נהג אמבולנס, אך התיק נגדו נסגר, באתר ynet, 18 במאי 2022
  50. ^ יואב זיתון, החשד: מד"א העלימה מס ב-176 מיליון שקל, באתר ynet, 29 ביוני 2010
  51. ^ חקירה בחשד לביצוע בדיקות קורונה פיראטיות, משטרת ישראל, מחוז ירושלים
  52. ^ גלעד כהן, חיים גולדיטש, למרות חשדות חמורים לשוחד וגניבה: בכיר מד"א חזר לתפקידו, באתר ynet, 21 בדצמבר 2020
  53. ^   TheMarker, נסגר התיק נגד בכיר מד"א שנחשד בהפעלת מערך בדיקות קורונה פיראטיות, באתר TheMarker‏, 30 בנובמבר 2022
  54. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
  55. ^ Explanatory note to the Memorandum of Understanding and the Agreement on Operational Arrangements - ICRC, www.icrc.org, ‏2011-11-18 (באנגלית אמריקאית)
  56. ^ Tzvi Ben Gedalyahu, Red Cross Admits Red Magen David Out of Yesha, ‏4/1/2012
  57. ^ על רקע האסון ביפן: תרגיל ישראלי-ירדני משותף דימה הערכות אזורית לרעידת אדמה, באתר אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 21 במרץ 2011
  58. ^ "רופאים ופרמדיקים מרחבי העולם מצטרפים ליחידת החירום הבינלאומית של מד"א" ישראל חבר, "כל הזמן", 8 בדצמבר 2019
  59. ^ עמיחי אתאלי, יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg‏, 23 באוגוסט 2011
  60. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
  61. ^ בפברואר 2007 הסכימו מגן דוד אדום והסהר האדום הפלסטיני להזמין את פר סטנבאק להיות מפקח עצמאי למזכר ההבנות
  62. ^ חיים לוינסון, מד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  63. ^ הדס זיו, פינוי חולים בתוך ואל ירושלים ע"י הסהר האדום הפלסטיני לאור מזכר ההבנות בין מד"א לסהר האדום הפלסטיני, באתר רופאים למען זכויות אדם, ‏נובמבר 2010
  64. ^ פאדי עיאדאת, תביעה: פלסטיני תושב אבו דיס מת מפצעיו משום שבבית החולים הדסה סירבו להכניסו, באתר הארץ, 15 באוקטובר 2009
  65. ^ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - הפקולטה למדעי הבריאות ומגן דוד אדום חתמו על הסכם סינוף של מד"א לאוניברסיטה, באתר in.bgu.ac.il
  66. ^ דף הפייסבוק של הארגון
  67. ^ עשור לארגון "הצלה יבנאל". ברסלב סיטי. 10 בפברואר 2019
  68. ^ לאחר העדויות שהושמעו היום בדיון הוועדה: יו"ר ועדת הבריאות ח"כ עידית סילמן: "כל יום שמתעכב בחקיקת איחוד מוקדי החירום - נמנע הצלת חיים בישראל", באתר הכנסת
  69. ^ ועדת הבריאות: הסתיימה הקראת הצעת חוק איחוד מוקדים רפואיים לקריאה ראשונה, באתר הכנסת
  70. ^ הצוותים הרפואיים במד"א באתר מגן דוד אדום
  71. ^ מגן דוד אדום – מד"א, באתר בתי חולים בישראל
  72. ^ בילי פרנקל, הסכם קיבוצי חדש לעובדי מד"א, באתר ynet, 2 בינואר 2020
  73. ^ מתוך אתר הארגון
  74. ^ לראשונה: אופנוע ים של מד"א בכנרת
  75. ^ מד"א, עכשיו גם בים: הכירו את סירת ה"ים-בולנס" של מד"א
  76. ^ הושקה סירת טיפול נמרץ הייחודית למגן דוד אדום בכנרת
  77. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010
  78. ^ פרופ' קובי פלג ומאיה סימן-טוב, שימוש במודל אופטימיזציה לקביעת נקודות הזנקה של אמבולנסים לקיצור זמני תגובה לתאונות דרכים בישראל, יולי 2015, עמודים 36–37
  79. ^ ראו למשל בטקס חניכת בנק דם בשנת 2022: מרכז שירותי הדם הלאומי החדש של מגן דוד אדום ע"ש ברני ובילי מרכוס


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מגן_דוד_אדום&oldid=41322645"