פתיחת התפריט הראשי

מגן דוד אדום

ארגון ההצלה הלאומי של ישראל
(הופנה מהדף מד"א)
Disambig RTL.svg המונח "מד"א" מפנה לכאן. לערך העוסק ברב קהילה, ראו מרא דאתרא.

מגן דוד אדום, המוכר גם בראשי התיבות מד"א (שמו הרשמי הוא: מגן דוד אדום בישראל), הוא ארגון ההצלה הלאומי של ישראל. הארגון בנוי על-פי הדגם של ארגוני הצלב האדום והסהר האדום, והוא מספק שירותי עזרה ראשונה, פינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים, שירותי הדם של ישראל, הדרכת עזרה ראשונה ורפואת חירום ופעילות הומניטרית בישראל וברחבי העולם. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין ונשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

מגן דוד אדום בישראל
Logo Magen David Adom.svg
בניין הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב
בניין הנהלת מגן דוד אדום בתל אביב
תחום פעילויות בריאות אדם, סיוע הומניטרי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון Mada logo.svg רחוב יגאל אלון 60, תל אביב
מקום פעילות כל הארץ
מייסדים משולם ליבונטין עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל אלי בין עריכת הנתון בוויקינתונים
עובדים 1,300 (נכון ל־2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 7 ביוני 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.mdais.org
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
סמל מגן דוד כפי שמופיע על המדים הרשמיים
דגל המעוין האדום המותאם לארגון מגן דוד אדום

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

 
הסמליל הקודם של מגן דוד אדום (היה בשימוש עד 2012)
 
צריף האגודה לעזרה מהירה
 
בניין מגן דוד אדום בתל אביב 1946
 
חובש מד"א מטפל בפצוע ההגנה, תל אביב, 1947
 
אמבולנס של מגן דוד אדום במלחמת העצמאות

בשלהי מלחמת העולם הראשונה הובע רצון עז בקרב הגדודים העבריים שהעזרה הרפואית לא תוגש להם בידי הצלב האדום אלא על ידי ארגון יהודי מקביל. באפריל 1918 הוקם מגן דוד אדום בארצות הברית לשם עיסוק בעבודה רפואית וסניטרית בארץ ישראל. המטרה הייתה להקים ארגון בינלאומי, מעין "צלב אדום יהודי" שמשרדו הראשי יהיה בארץ ישראל. התוכנית מעולם לא יצאה לפועל, אם כי בשיאה היו 70 סניפים בארצות הברית ו-25,000 חברים. סניפים קטנים הוקמו בקנדה ובאנגליה והתקיים גם סניף בתל אביב[1]. עם פירוק הגדודים התפרקו סניפי מגן דוד אדום בחו"ל.

במהלך שנות ה-20 עלה הרעיון להקים ארגון מגן דוד אדום בינלאומי מקביל לצלב האדום[2].

הקמת הארגוןעריכה

 
בול ישראלי לציון 25 שנה למד"א, ערך נקוב 160 פרוטות, שנת 1955

מד"א הוקם ביוני 1930 בתל אביב[3], ביוזמתו של ד"ר משולם ליבונטין. ב-7 ביוני 1930 התכנסו ליבונטין וחברים אחרים ביניהם הד"ר אריה אלוטין והחליטו להקים בתל אביב את "אגודה לעזרה מהירה - מגן דוד אדום", אחרי שניסה לעניין את עיריית תל אביב בהצעה לרכישת שני זוגות אופניים שישמשו לעזרה דחופה[דרוש מקור]. הארגון ארגן קורס לעזרה ראשונה[4] למתנדבים ובאוגוסט 1930 החל לאסוף תרומות לרכישת אמבולנס[5], שנרכש בדצמבר 1930[6] והוכשר לייעודו בינואר 1931[7]. ב-24 בינואר 1931 התקיימה נסיעת האמבולנס הראשון בתל אביב מביתו של ליבונטין עד ביתו של מאיר דיזנגוף שיזם איחוד ארגוני מגן דוד אדום שפעלו בערים השונות. באפריל 1931 נחנך בית מד"א בתל אביב[8]. בספטמבר 1931 החלו אנשי הארגון ללבוש מדים אפורים עם סמל הארגון[9]. בשנה הראשונה לפעילותה הגישה האגודה עזרה לכ-1000 איש[10]. ביוני 1932 יצא הארגון במבצע לגיוס כספים לאמבולנס שני[11].

עקב המצב הביטחוני בירושלים, התפתחות המודעות בארגון שירות לפצועים, אזרחים ולוחמים נוסד מגן דוד אדום בירושלים בשנת 1934. המייסדים היו הד"ר יצחק מיטרשטיין וד"ר ורנר ניסל. הארגון היה קשור ל"הגנה" ול"הדסה"[12].

וכך קמו אגודות נפרדות בערים נוספות ובהמשך התאגדו כולם לפעול כארגון אחד.

החל משנת 1939 שותף נציג של הארגון במטה ההגנה. לאחר קום המדינה הוא הוגדר כשירות חירום שתפקידו לסייע לצבא בעתות מצוקה.

משנות הארבעים הוציא לאור מגן דוד אדום את "מדריך לעזרה ראשונה", (מאת: ד"ר אריה אלוטין שהיה ראש אגף ההדרכה של הארגון). ספר זה הודפס עד שנות השבעים ב-15 מהדורות, תורגם לאנגלית לצרפתית ולערבית, והופץ ב-65,000 עותקים בעברית וביחד עם ההוצאה העממית בשם "עזרה ראשונה לכל" (20,000 עותקים) והתרגומים, כ־100,000 עותקים. בשנת 1960 הוציא לאור מגן דוד אדום את החוברת "הנשמה מפה לפה", חוברת שהייתה בסיס לספרי הדרכת שיטת ההחייאה של שנות השמונים ואילך, (הופצה עד 1971 ב-140,000 עותקים)[13].

ב־15 בנומבר 1948, נמסר למד"א "אווירון אמבולנס" - אמבולנס מוטס שנרכש מכספי תלמידי בתי הספר העירוניים בעיר תל אביב, ביוזמה של הד"ר ברוך בן יהודה. הטקס נערך ב-שדה דב. עם תחילת מלחמת העצמאות נענה מד"א לבקשת דוד בן-גוריון לשמש הזרוע המסייעת של "השירות הרפואי הצבאי" בראשותו של הד"ר חיים שיבא. מד"א העביר לצבא 50 אמבולנסים שהתקבלו כתרומה מיהדות ארצות הברית[14] וסייע בהכשרה, בלימוד ובאימון של צוותי הרפואה הראשונים של צה"ל[15].

בשנת 1950 הוא הוכר מבחינה חוקית כארגון ההצלה והחירום הראשי בישראל על ידי "חוק מגן דוד אדום" וזאת במטרה להצטרף לצלב האדום. עד שנת 2006 לא היה מד"א חבר מלא בארגון הצלב האדום הבינלאומי וזאת עקב מחלוקות בנוגע לסמל הארגון. בשנת 1959 היו למד"א 50 סניפים ו-158 אמבולנסים[16].

בתאריך 22 במאי 1970 נחנך בניין הנהלת מגן דוד אדום בישראל (מרכז מד"א) ברחוב יגאל אלון 60 בשכונת יד אליהו בתל אביב, סמוך להיכל מנורה, ובו נמצא מרכז הפיקוד והשליטה הארצי של הארגון, אשר נחנך ב-25 במרץ 2009.

בשנת 1987 נחנך בנק הדם המרכזי הארצי של מגן דוד אדום במרכז הרפואי שיבא (תל השומר) לאחר שעבר אליו מרחוב שבטי ישראל ביפו.

במשך שנים רבות היה הארגון חבר בוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום כמשקיף בלבד, אולם ב-2006 התקבל כחבר מלא, יחד עם הסהר האדום הפלסטיני.

בשנת 2016 החלה בנייתו של בניין בנק הדם החדש בסמוך לרמלה.

בשנת 2017 קיבל מגן דוד אדום תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן[17].

שיתופי פעולהעריכה

שיתוף פעולה בינלאומיעריכה

ארגון מד"א התקבל כחלק מ"הוועד הבינלאומי של הצלב האדום", אך זה התנה את החברות באימוץ אחד משלושת סמלי הארגון שהיו נהוגים אז, וסירב להכיר בסמל מגן דוד האדום כסמל רביעי. לפיכך, התקבל בתחילה הארגון הישראלי במעמד של משקיף בלבד, אולם התקיים שיתוף פעולה בינו לבין "הוועד הבינלאומי" ובינו לבין ארגונים מקבילים מקומיים בארצות שמקיימות יחסים דיפלומטיים עם ישראל.

אך ב-8 בדצמבר 2005 בעקבות לחץ ישראל וארצות הברית עודכנו הוראות הארגון, כך שהותר שימוש בסמל מקומי מוקף ב"יהלום" אדום במדינות שאינן מעוניינות להשתמש בסמלי הצלב, הסהר או "האריה והשמש". וכך הפך ארגון מגן דוד אדום לחבר מלא בתנועת הצלב האדום והסהר האדום הבינלאומי,

על פי ההסכם עם הפדרציה של הצלב והסהר האדום ממשיך הארגון להשתמש בסמל מגן דוד אדום בישראל ומחוצה לה, רק משלחות של הארגון שיצאו לאזורי מצוקה ויידרשו על ידי המדינה המארחת להשתמש בסמל המעוין האדום, ישימו את מגן דוד בתוך המעוין[18].

מגן דוד אדום חתם ב-2002 על הסכם לשיתוף פעולה עם הצלב האדום האמריקני, וב-2004 עם הצלב האדום הצרפתי.

במרץ 2011 נערך בניהול מגן דוד אדום והסהר האדום הירדני, תרגיל משותף להיערכות לרעידות אדמה. בתרגיל השתתפו כ-200 איש, בהם אנשי מקצוע מיומנים משתי המדינות וחברי הסגל האקדמי וסטודנטים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב[19].

שיתוף פעולה עם הסהר האדום הפלסטיניעריכה

ההסכם של מד"א עם הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום מ-22 ביוני 2006 מכיל הסכם מוקדם יותר שנחתם ב-28 בנובמבר 2005 בין מד"א לבין הסהר האדום הפלסטיני. על פי הסכמים אלה, מד"א לא ייתן שירותי רפואת חירום בשטחי הגדה המערבית.

באוגוסט 2011 החל מגן דוד אדום לשנות את הסימול של האמבולנסים היישוביים ביהודה ושומרון[20]. הכיתוב מגן דוד אדום נמחק, וכן סמל מגן דוד האדום נמחק ותחתיו צויר סמל המכיל מגן דוד ובתוכו מטה אסקלפיוס. סימול האמבולנסים המוצבים בנקודות הזנקה הנמצאות בתחומי יהודה ושומרון לא השתנה. מגן דוד אדום נימק את הצעד בצורך להבדיל בין כלל האמבולנסים היישוביים בכל הארץ לבין האמבולנסים המופעלים ישירות על ידי הארגון[21].

בינואר 2012 דיווח עיתון הארץ, בשם פר סטנבק - המשקיף שמונה ליישום ההסכם בין מגן דוד אדום לסהר האדום, כי מחיקת סמלי מגן דוד אדום התבצעה במסגרת הסכם עם הצלב האדום וכי לפי ההסכם, תרומות מרחבי העולם למגן דוד אדום לא יכולות להיות מופנות על ידי הארגון ליהודה ושומרון. מד"א בתגובה רשמית הכחיש את קיום המסמך וטען כי לא חל שום שינוי בפעילות ביהודה ושומרון[22].

שיתוף פעולה עם איחוד הצלהעריכה

החל מהקמת הארגון בשנת 2006 ידעו יחסי הארגונים עליות ומורדות. בשנת 2008 חדל מד"א להעביר קריאות חרום לכונני איחוד הצלה עקב החשש להגעת כוננים שאינם מוסמכים[23].

בעקבות אי שיתוף המידע, ניסו באיחוד הצלה לפעול להקמת מוקד טלפוני מאוחד לכל ארגוני החירום בישראל כדוגמת 911[24].

ב-3 ביולי 2017 פורסם "חוזר מנכ"ל" של משרד הבריאות להסדרת שיתוף הפעולה בין הארגונים. ע"פ ההסדר, הקריאות למרכז השליטה והבקרה יגיעו למגן דוד אדום, ומוקד מגן דוד אדום יזניק את כונני איחוד הצלה אשר שמותיהם הועברו לידי משרד הבריאות ואושרו על ידם[25], ניהול האירוע יהיה בידי מד"א באמצעות אפליקציה סלולרית מיוחדת שתתאם בין הארגונים והכוננים בשטח[26]. האפליקציה בשם 'מערך הכוננים הלאומי' פותחה על ידי מגן דוד אדום והושקה ב-20 באוגוסט 2018 על ידי משרד הבריאות[27].

ארגוןעריכה

תפקידו הראשי של מד"א הוא מתן עזרה ראשונה ופינוי נפגעים באמצעות אמבולנסים רגילים ("לבנים") ואמבולנס טיפול נמרץ (אט"ן). תפקידים נוספים של מד"א הם הגשת עזרה ראשונה לציבור הרחב, לימוד עזרה ראשונה והחייאה, מכירת ציוד עזרה ראשונה וניהול שירותי התרמת דם. עזרה לצה"ל בעת מלחמה. מלבד סיוע בעזרה ראשונה ובהצלת חיים, כמו כן פועל הארגון לסיוע הומניטרי. בחלוקת מצרכי מזון לקשישים ומשפחות נזקקות[28].

מד"א מתנהלת כאגודת עזרה של מתנדבים שקיבלה מעמד של תאגיד לפי חוק. מד"א עובד בשיתוף עם משרד החינוך באמצעות פרויקטים כגון פרויקט מחויבות אישית.

תקציב מד"א עומד על כ-645 מיליון ש"ח בשנה[29]. שליש מהתקציב מגיע כתרומות מאגודות הידידים הפרוסות בכל העולם המערבי. סיוע מגיע הן ככסף מזומן והן כציוד לאמבולנסים, בניית תחנות ושיפוצן, ציוד לבנק הדם. רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. יתר התקציב מגיע מהכנסות שוטפות עבור שירותי אמבולנסים, ניידות טיפול נמרץ ושירותי בנק הדם. ממשלת ישראל אינה מתקצבת את הארגון, אולם משלמת עבור פעילויות שונות, מסבסדת שירותי נט"ן ומקרי אשפוז על פי מספר המקרים שטופלו על ידי הארגון. השתתפות זו היא כ-7% מהתקציב.

אמצעיםעריכה

 
התרמת דם במרכז קניות ברמת גן (2009)
 
ניידת טיפול נמרץ (נט"ן) של מד"א ירושלים
 
ניידות התרמת דם של מגן דוד אדום
 
בימבולנס במהלך טעינה חשמלית
 
סמליל תוכנית "נאמן חיים"
 
בנק הדם המרכזי של מגן דוד אדום
 
התחנה המרחבית באשדוד
 
אמבולנס מסוק "להק" מגן דוד אדום

בארגון 1,850 שכירים[דרוש מקור] ולצידם כ-14,000 מתנדבים[30]. הוא מהווה את ארגון ההתנדבות הלא-ממשלתי הגדול במדינת ישראל. מנכ"ל הארגון הוא אלי בין, בעבר יו"ר ארגון העובדים של מד"א, מינוי שמבקר המדינה מתח עליו ביקורת[31]. נשיא הארגון הוא תא"ל (מיל') אבי זוהר.

הארגון מפעיל 9 סוגי ניידות מבצעיות עיקריות:

  • אמבולנס רגיל (לבן) - הכולל נהג (בעל הכשרת חובש/חובש בכיר/פרמדיק) ועד שלושה אנשי צוות ומתנדבים.
  • אמבולנס משופר - הכולל נהג שהוא חובש ופרמדיק ועוד שני מתנדבים, לאמבולנס זה מצורף ארגז תרופות ומוניטור דפיברילטור.
  • אט"ן (אמבולנס טיפול נמרץ) - הכולל פרמדיק, נהג (בעל הכשרת חובש/חובש בכיר/פרמדיק), ומתנדבים/משתלמים. (עד לינואר 2015 פעל אמבולנס נט"ן - ניידת טיפול נמרץ, שכלל בנוסף לאמור גם רופא, בינואר 2015 חדל הארגון להעסיק רופאים).
  • תאר"ן (לשעבר תער"ן) - תחנת אירוע רב-נפגעים - משמשת כעמדת פיקוד ניידת, והמשמשת כבסיס לוגיסטי באירוע רב נפגעים, כמחסן ציוד גדול ונייד, ובמקרה הצורך כזירת טיפול בשטח. נקרא בעבר תער"ן- תחנת עזרה ראשונה ניידת, בתור זירת טיפול בשטח.
  • טיפול נמרץ בהיטס - מסוק הכולל טייס ו-2 פרמדיקים, עם יכולת פינוי של 2 פצועים.
  • אוטובוס להעברות טיפול נמרץ - כולל צוות רפואי מלא של פרמדיק, רופא ונהג. יתרונו של רכב זה על פני ניידת רגילה הוא שבאמצעותו ניתן להעביר חולה עם מיטת האשפוז שלו בבית החולים (נכון לתחילת 2013 עדיין לא נכנס לשירות פעיל).
  • אופנולנס - הלחם אופנוע ואמבולנס, משמש לכונני תגובה מיידית.
  • בימבולנס - הלחם המילים בימבה ואמבולנס כלי רכב חשמלי קומפקטי, מד"א מפעיל עשרות בימבולנסים ברחבי ישראל כאשר מטרתם המרכזית היא קיצור זמן ההגעה של כונני מד"א לאירועי חירום.
  • אמבולנס המשאלות - הוא מיזם של מגן דוד אדום, ששם לו למטרה למלא בקשות של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות או סופניות שיכולת הניידות שלהם אבדה.
  • אופניים - בנוסף לכלי הרכב ישנם מתנדבים הרכובים על אופניים חשמליים ייעודיים המכילים ציוד עזרה ראשונה לשיפור יכולת התגובה בערים צפופות.

מניין המטפלים בניידות מד"א השונות לא יעלה על 4 אנשי צוות למעט מקרים חריגים.

בנוסף ישנם כלי רכב מנהלתיים ומספר סוגי ניידות המשמשות את בנק הדם:

  • ניידת דם - רגילה - ניידת אשר שייכת לבנק הדם של מגן דוד אדום בה מועבר ציוד וצוות מתרימים להתרמת דם. ואחר ההתרמה מועברות בה מנות הדם אל בנק הדם בתל השומר לסינון ואחסון. מכילה מיטת התרמה אחת.
  • ניידת דם - גדולה - כמו ניידת דם רגילה אשר מכילה שתי מיטות וצוות מתרימים.

ההכשרות שניתן לעבור כוללות הכשרת מגיש עזרה ראשונה, "חובש רפואת חירום" (חובש-נהג אמבולנס), מפעיל תאר"ן, מסייע אט"ן, חובש בכיר, פרמדיק, מדריך, מוקדן, מתרים דם, וקצין איתור.

יחידת הכוננים של מד"אעריכה

 
סמליל גדוד הכוננים
 
כרטיס הגרלה של מד"א, 1980.
הגרלות פרסים היוו מקור חשוב לתקציב הארגון. הפרסים: ממכונית וטיסה לחו"ל עד מגהץ ורדיו טרנזיסטור.

יחידת הכוננים של מגן דוד אדום מונה כ 6,500 מתנדבים ועובדים[32], בעלי הכשרה מקצועית של חובשי רפואת חירום, פרמדיקים ורופאים, מצוידים בציוד עזרה ראשונה ואמצעי איתור. בעת קבלת קריאה באחד ממוקדי מד"א מאותרים הכוננים הקרובים למקום הקריאה באופן אוטומטי ומוזנקים באמצעות רכבם הפרטי או אופנועי מד"א לשם קיצור זמני התגובה והגשת עזרה ראשונה. בשל הפריסה הארצית הרחבה וקרבתם למקום האירוע מקצרים הכוננים את זמן התגובה של מד"א לאירועים השונים. חברי יחידת הכוננים של מד"א מחויבים להשתלמויות מקצועיות ולביצוע משמרות באמבולנסים בסניפי מד"א השונים. לרשות גדוד הכוננים אמצעי איתור כגון מכשירי זימונית, מכשירי מירס ומכשירי קשר, בנוסף כלל הכוננים מאוכנים לאפליקציה ייעודית המתריעה בזמן אמת על אירועי חירום בסביבתם. לחברי הגדוד הכוננים ערכות עזרה ראשונה, ציוד החייאה מתקדם, דפיברילטורים חצי אוטומטיים.

במסגרת יחידת הכוננים של מד"א פועלים כ-500 אופנועי תלת אופן המאוישים בידי מתנדבי היחידה ומיועדים לקיצור זמני התגובה בשטחים עירוניים צפופים, וכן מספר אופנועים גדולים המיועדים לתת מענה ראשוני בכבישים בינעירוניים ובמקומות מרוחקים.

בנוסף הוקמה לאחרונה יחידת הבימבולנסים ויחידת האופניים.

כונני תגובה מיידיתעריכה

מד"א מפעיל יחידת כונני תגובה מיידית ארצית המורכבת ממתנדבים פעילים ועובדים (המבצעים תפקיד זה בהתנדבות) על מנת לספק נדבך נוסף למערך רכבי ההצלה בארגון ולמתן מענה רפואי עד להגעת צוות מד"א או במטרה לסייע לצוות מד"א.

יחידת כונני התגובה המיידית מונה כ-6,500 מתנדבים ועובדים[32] - מגישי עזרה ראשונה, חובשי רפואת חירום, חובשים בכירים, פרמדיקים ורופאים הפרוסים בכל רחבי הארץ. כונני התגובה המיידית כולם מתנדבים פעילים המבצעים משמרות בפועל על אמבולנסים וניידות טיפול נמרץ של מגן דוד אדום. בנוסף קיימים למעלה מ-21,000[32] אנשי רפואה שהצטרפו לפרויקט נאמני החיים של מד"א.

הודות לפריסתם רחבת ההיקף בכל ישראל וזמינותם הגבוהה מוזנקים כונני התגובה המיידית ומגיעים לאירועים בהם לזמן חשיבות קריטית להצלת חיי אדם.

המטרה:

  • קיצור זמן התגובה של מד"א לקריאות חירום וקריאות שיגרה ושיפור סיכויי ההישרדות החולים והנפגעים בכל רחבי הארץ.
  • מתן מענה ראשוני לקריאות הצלת חיים בשגרה ברחבי הארץ, כחלק ממערך שרותי החירום במד"א.
  • סיוע לצוותי מד"א הפועלים בכל רחבי הארץ.
  • עיבוי מערך מד"א באבטחת אירועים בשגרה ובחירום.
  • עיבוי מערך מד"א לאירועים רבי נפגעים בשגרה, ובכלל זה היערכות להגשת סיוע ברעידות אדמה ובפעילות הומניטרית.
  • שיפור מוכנות מד"א למלחמה, אירועי חירום ושעת חירום.

השיטה: כל כונן מצויד בערכת עזרה ראשונה הכוללת ציוד עזרה ראשונה בסיסי, ציוד החייאה וערכת חמצן. המערך כולל כ-500 אופנועים, בהם אופנועי טיפול נמרץ שמוזנקים ומגיעים לאלפי קריאות בחודש. מאות מתנדבים מחזיקים ברשותם דפיברילטורים חצי אוטומטיים, חלקם ברכבם הפרטי ובכל באופנועי מד"א. ביחידת כונני התגובה המיידית הארצית פרמדיקים ורופאים המצוידים בציוד החייאה מתקדם והיכולים להעניק סיוע מתקדם הכולל טיפול תרופתי וניתוחי שדה בעת הצורך.

מערכת ההזנקה: בעת קבלת קריאה במוקד מד"א מועברת הקריאה באופן אוטומטי למערכת הזנקה ייחודית המשולבת במכשירי הקשר ובאפליקציה, מערכת זו מאפשרת לאתר את כונני התגובה המיידית הקרובים למקום האירוע ולשגר להם את פרטי האירוע כפי שהתקבלו במוקד מד"א. המערכת פותחה בלעדית על ידי מגן דוד אדום והיא ראשונה בעולם המחברת בין המוקד המבצעי למתנדב הבודד בהתאם למיקומו ומיקום האירוע. המערכת דו כיוונית ומאפשרת לכונן לדווח חזרה למוקד על יציאתו, הגעתו לאירוע ופרטי האירוע כפי שנמצאו על ידו. בנוסף משתמשים המוקדים במערכת שיגור הודעות באמצעות מכשירי הביפר, מירסים ואפליקציית הכוננים של מד"א במקרים בהם נדרש סיוע ממתנדבים נוספים על אלו שאותרו.

בכל יום יוצאים כונני התגובה המיידית למאות קריאות. באירועים רבים הכוננים הם אלו שעושים את ההבדל בין אובדן חיי אדם ולבין הצלתו.

מתנדבי נוער מד"אעריכה

  ערך מורחב – נוער מד"א

ארגון נוער מד"א הוא ארגון נוער הומניטרי הפועל במסגרת הפעילות של מגן דוד אדום. הארגון מבסס את פעילותו על ערכי החינוך להצלת חיים, פעילות הומניטרית בקהילה והתנדבות. הארגון הוא המקביל לארגוני הנוער של הצלב האדום במדינות אחרות. נוער מד"א מורכב ממתנדבי נוער בגילאי 15 עד 18.

פרויקט נאמן חייםעריכה

פרויקט נאמן חיים היא תוכנית של ארגון מגן דוד אדום, הפועלת מאז ינואר 2016, במסגרתה אזרחים בעלי הכשרה רפואית נרתמים להענקת טיפול ראשוני במצבי חירום המתרחשים בסביבתם הקרובה. סוג האירועים העיקרי עמם הפרויקט נועד להתמודד הוא מקרים של דום לב ואובדן הכרה שבהם לטיפול בדקות הראשונות יש חשיבות מיוחדת[33]. השותפים למיזם משתמשים באפליקציה מבוססת מיקום שמאפשרת להזעיק נאמני חיים חיים הקרובים ביותר לאירוע בזמן אמת. האפליקציה משמשת בגרסתה המורחבת גם את כלל פעילי מד"א.

היעד שהציב ארגון מד"א לעצמו הוא לגייס לתוכנית מיליון מצטרפים בתוך כמה חודשים[34].

פריסהעריכה

במד"א ישנם 4 מחוזות, 10 מרחבים ו-11 מוקדים, והוא כולל בתוכו כ-2100 עובדים וכ-17,000 מתנדבים נכון לנובמבר 2017[35]. במד"א עובדים ומתנדבים אנשים מגיל 15 ועד גיל הפרישה ולעיתים מעבר. לארגון למעלה כ-1,080 אמבולנסים מסוגים שונים, כ-143 תחנות ונקודות הזנקה ויחידת כוננים מתנדבים הנושאים ברכבם ציוד החייאה והצלה, יחידת אופנועים עם פריסה ארצית של כ 600 אופנועים, יחידת בימבולנס ארצית, יחידת האופניים, וזאת על מנת להקטין את זמן התגובה, מה שיכול במקרים מסוימים, להבדיל בין חיים למוות.

המחוזות והמרחבים הם (מצפון לדרום): מחוז צפון:

  • מרחב אשר - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעכו.
תחנות ונקודות הזנקה: כרמיאל, מעלות-תרשיחא, נהריה, מעלה יוסף, סכנין, ירכא, ג'וליס[36], שלומי ושיח’ דנון.
  • מרחב גלבוע - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בעפולה.
תחנות ונקודות הזנקה: בית שאן, בקעת הירדן, מגדל העמק, שמשית, נצרת, אום אל פאחם, נצרת עלית וכפר תבור.
  • מרחב ירדן - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בטבריה.
תחנות ונקודות הזנקה: אביבים, בני יהודה, שדה אילן, צמח, גליל תחתון, חצור הגלילית, מטולה, מרום גולן, צפת, קצרין, קריית שמונה ויבניאל.
  • מרחב כרמל - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בחיפה.
תחנות ונקודות הזנקה: מרכז רפואי בני ציון, טירת כרמל, יקנעם עילית, נווה שאנן, נשר, מצפה עדי, קריית אתא, קריית טבעון וקריית מוצקין.
  • מרחב שרון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בנתניה.
תחנות ונקודות הזנקה: אור עקיבא, פוריידיס, בת חפר, זכרון יעקב, חדרה, באקה אל-גרבייה, קריית השרון (מזרח נתניה), דרום נתניה (קריית נורדאו), מנשה, שקד (יישוב), חריש, פרדס חנה, כפר יונה וקדימה-צורן.

מחוז מרכז:

  • מרחב איילון - (הכולל גם את מרחב דן) תחנה מרחבית בראשון לציון.
תחנות ונקודות הזנקה: רחובות, נס ציונה, יבנה, גדרה, לוד, חולון, בת ים, מודיעין, תל אביב, מודיעין עילית.
  • מרחב ירקון - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בפתח תקווה.
תחנות ונקודות הזנקה: כפר סבא, אלעד, עינב, יצהר, טייבה, הרצליה, רעננה, קריית אונו (קיראון), יהוד, אור יהודה, אריאל, קרני שומרון, שבי שומרון, בית אריה, ראש העין, רמת השרון, רמת גן, בני ברק, כוכב יאיר, אלקנה, אלפי מנשה, ושוהם.

מחוז ירושלים:

  • מחוז ירושלים - תחנה מחוזית ראשית נמצאת בירושלים (רוממה).
תחנות ונקודות הזנקה: רוממה, אפרת, בית שמש, ביתר עילית, גבעת זאב, הכנסת, טלמון, מגילות, מעלה אדומים, פסגת זאב, שערי צדק, ביקור חולים, מבשרת ציון, מקור חיים, גוש עציון, צור הדסה, העיר העתיקה, עפרה, קריית ארבע ותקוע.

מחוז דרום:

  • מרחב לכיש - תחנה מרחבית ראשית נמצאת באשדוד (נחנכה ב-2009)
תחנות ונקודות הזנקה: אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי, גן יבנה, מבקיעים, נתיב העשרה, נחל שורק ושדרות.
  • מרחב נגב - תחנה מרחבית ראשית נמצאת בבאר שבע.
תחנות ונקודות הזנקה: אופקים, נתיבות, אשכול (צוחר), רהט, דימונה, ערד, ספיר, ירוחם, מצפה רמון, מועצה אזורית תמר, חבל אילות, אילת, רמת חובב, מיתר, כסייפה וערוער.

ממל"מעריכה

מד"א שלי
יישומון לקריאת חירום

מד"א שלי זה יישומון לטלפון חכם.
 
לחיצה על הסמליל, ללא חיוג, פותחת קריאה למוקד מד"א. אוטומטית מועבר למוקד מיקום הטלפון וגם מידע רפואי קודם על הפונה.
מד"א ממליץ לכל אדם להוריד את האפליקציה למען יעילות הטיפול והשירות היה ויידרש.
ניתן לבחור שפה: עברית, אנגלית, צרפתית, רוסית, ערבית, אמהרית.

בשנת 2007 הקים מגן דוד אדום בשכונת קיראון בקריית אונו את מוקד השליטה והבקרה הארצי הנקרא ממל"מ - מד"א מוקד לאומי משולב, הממל"מ מורכב ממספר מוקדים[37]:

  • מוקד רפואי - במוקד זה יושבים חובשים, פרמדיקים, ורופאים. המאשרים פעולות הדורשות אישור מיוחד, ומפקחים על פעולת הצוותים.
  • מוקד גיבוי 101 - כל שיחה שאינה מקבלת מענה במרחב הקרוב, עוברת לאחר שישה צלצולים אל הממל"מ.
  • מוקד פיקוח על אירועים משמעותיים - חומרים מסוכנים (חומ"ס) ואירוע רב נפגעים (אר"ן). כמו כן המוקד מהווה גורם אחראי באירועים המתרחשים בנתב"ג, הזנקת מסוק פינוי ועוד.
  • מוקד פיקוח ובקרה ארצי - מוקד שמפקח על האזורים והמרחבים, ועל פעולות הצוותים בהם.
  • מוקד בתי ספר - נותן מענה בעת צורך רפואי בבתי הספר במקום האחיות.
  • מוקד כוננים - מזניק את הכוננים הקרובים ביותר למקרים הרפואיים על פי הצורך.

יחידת האיתור הבינלאומיתעריכה

 
סמל היחידה
  ערך מורחב – יחידת האיתור הבינלאומית

יחידת האיתור הבינלאומית היא יחידה הפועלת במסגרת מגן דוד אדום, כחלק משירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום. מטרת היחידה איתור בני משפחה וחברים שהופרדו במהלכים כגון בריחה מרצח עם, השואה, הגירה טבעית ואסונות טבע.

זמני תגובהעריכה

בתקופת האינתיפדה השנייה (2004-2001) הגיע האמבולנס הראשון לזירת האירוע בממוצע אחרי 3.9 דקות. הפצוע הראשון פונה אחרי 10.7 דקות בממוצע, הפצוע הדחוף האחרון פונה אחרי 25.2 דקות[38] בעשור השני של המאה ה-21, זמן תגובה לאמבולנס עומד על כ-8.3 דק' מקבלת קריאה[39].

מדי מד"אעריכה

המדים התקניים במד"א כוללים חולצה בצבע לבן, מכנסיים בצבע כחול-כהה, פליס בצבע כחול-כהה או אדום-כהה וכן מעיל בצבע אדום או כחול.

על החולצה ועל המכנסיים מופיע פס אפור המחזיר אור, ובנוסף יכול להופיע פס נוסף המעיד על הכשרת לובש החולצה:

סמל סוג הכשרה צבעים הערות
  פרמדיק פס כתום מעל הפס האפור
  חובש בכיר פס כחול מעל הפס האפור
  חובש רפואת חירום/משתלם פרמדיקים פס אפור בלבד ייתכנו גם בעלי הכשרות פחותות (מע"ר / מע"ר בכיר) מעל גיל 18, אך הם יהיו ללא דרגות.
  מדריך פס ירוק מעל הפס האפור נמצא בשימוש החל ממדריכים ב' אך לא תקף בכל המרחבים.
  מגיש עזרה ראשונה (מע"ר) פס אדום מעל הפס האפור לרוב נוער עד גיל 18, בחלק מהמרחבים גם לאחר גיל 18.
עובד מנהלה ללא פסים כלל עובד מנהלה, בדרך כלל יענוד דרגות מנהלה.

דרגות מד"אעריכה

  ערך מורחב – דרגות כוחות הביטחון וההצלה בישראל[40]
מד"א במספרים
  • 2 מסוקים לפינוי נפגעים
  • 3 שניות עד מענה מוקד לקריאת חירום
  • 5 דקות זמן להגעת כונן על אופנוע
  • 8 דקות זמן להגעת אמבולנס
  • 8 טרקטורונים לפינוי נפגעים
  • 15 שניות בין קריאות חירום
  • 38 שניות בין הזנקת אמבולנסים
  • 43 ניידות לאיסוף תרומות דם
  • 50 רכבי הצלה מוגני ירי
  • 143 תחנות מד"א
  • 379 ניידות טיפול נמרץ
  • 500 פעולות החייאה בחודש
  • 500 כונני תגובה מיידית עם אופנועים
  • 1,079 אמבולנסים
  • 1,300 מנות דם נתרמות ביום
  • 1,745 נסיעות אמבולנס מבצעיות ביום
  • 1930 שנת ההקמה של מד"א
  • 1950 השנה בה נחקק חוק מד"א
  • 2,100 עובדים
  • 4,500 נפגעי תאונות עבודה טופלו בשנת 2016
  • 11,000 בני נוער מתנדבים
  • 17,000 מתנדבים חובשים, פרמדיקים ורופאים
  • 20,000 מתנדבים 'נאמני חיים'
  • 26,000 מ"ר השטח של 'קריית מד"א' הנבנית ברמלה
  • 40,000 מנות לחג וציוד חורף נתרמות לנזקקים וּלדרי רחוב
  • 71,000 נפגעי תאונות דרכים טופלו ופונו בשנת 2016
  • 100,000 איש מודרכים מדי שנה
  • 702,000 איש טופלו ופונו בשנת 2016
  • 1,500,000 שעות התנדבות של נוער
  • 2,000,000 שיחות חירום למוקד מד"א בשנה
  • 650,000,000 ש"ח התקציב השנתי של מד"א[29]



מתוך מד"א החיים, מגזין ידידי מגן דוד אדום בישראל, נובמבר 2017

מסלול קידום מתן (חובשים)עריכה

דרגה שם דרגה וותק בארגון/הכשרה המזכה בדרגה
  מתן חובש רפואת חירום
  מת"ש
(מתן שני)
הכשרת חובש בכיר
  מת"מ
(מתן מתקדם)
קצין משמרת
אחראי התרמה
  מת"ב
(מתן בכיר)
חונך מתרים
נאמן איכות
נאמן בטיחות
  מת"ק
(מתן בכיר מתקדם)
ראש צוות התרמה
  רמ"ת
(רב מתן)
נהג אחראי תחנה
  רמ"ב
(רב מתן בכיר)

מסלול קידום מזר (פרמדיקים)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מזר פרמדיק
  מז"ש
(מזר שני)
  מז"מ
(מזר מתקדם)
חונך בקורס פרמדיק
  מז"ב
(מזר בכיר)
  מב"מ
(מזר בכיר מתקדם)
מרכז תחום בנה"ד
  רמ"ז
(רב מזר)
אחראי פרמדיק
אחראי מוקד
מתאם התרמות דם
אחראי מתנדבים אזורי

מסלול קידום מגן (מנהלה)עריכה

דרגה שם דרגה תפקיד/הכשרה המזכה בדרגה
  מג"ר
(מגן ראשון)
מנהל מדור
סופרוויזר
מדריך ראשי קורס פרמדיק
יו"ר הנהלת מתנדבים המכהן כנציג מועצת מד"א
סגן מנהל מעבדה
דרגת כבוד
  סמ"ג
(סגן מגן)
מנהל מעבדה
סגן/עוזר מנהל אזור
סגן/עוזר מנהל מחלקה
  מג"מ
(מגן משנה)
מנהל מחלקה
  תמ"ג
(תת מגן)
מנהל אזור
מנהל מערך
סגן מנהל אגף
  מגן מנהל אגף
  רמ"ג
(רב מגן)
מנהל כללי

ארגוני הצלה הפועלים תחת מד"אעריכה

  ערך מורחב – הצלה ישראל

ארגוני הצלה שונים פועלים תחת מד"א בעיקר כדי לתת מענה לחרדים המעוניינים להתנדב במגן דוד אדום, בצוות של גברים בלבד.

  • צוות הצלה - ארגון מתנדבים הפועל בירושלים וסביבתה, בראש הארגון עומד אברהם רייכמן. רב הארגון הוא הרב מאיר סירוטה. צוות הצלה מפעיל כ-180 מתנדבים המשמשים כונני רפואת חירום לתגובה מהירה, בירושלים, בית שמש ורחובות. בין חברי הארגון נמנים מתנדבים בעלי הכשרה רפואית של חובש / נהג אמבולנס, פרמדיקים ואחים[41].
  • הצלה ללא גבולות (לשעבר הצלה איו"ש) - ארגון הצלה הפועל מאז אוקטובר 2000. פעיליו פרושים בכל רחבי יהודה ושומרון, ואף בעיר שדרות ואזורי פריפריה נוספים.
  • הצלה גוש דן - ארגון הצלה שהוקם בראשית שנות ה-80 והיה מראשוני ארגוני ההצלה החרדיים. בשנותיו הראשונות, סייע הארגון שמרכזו בבני-ברק להקמה של קבוצות מתנדבי 'הצלה' באזורים רבים בארץ. בארגון מתנדבים בערי גוש-דן והוא מפעיל קבוצות מתנדבים נוספות בערי ירושלים, בצפון ובדרום. בראשות הארגון עומד אשר שלומוביץ.
  • הצלה פתח תקווה - ארגון מתנדבים הפועל בפתח תקווה, בראש הארגון עומד ישראל גודלבסקי. רב הארגון הרב שלמה גוטפריד. בהצלה פתח תקווה ישנם כ-130 מתנדבים המשמשים כונני רפואת חירום לתגובה מידית בפתח תקווה והסביבה.
  • הצלה דרום - ארגון שפועל באשדוד ויישובי חבל לכיש.
  • החובש הר נוף - ארגון מקומי בשכונת הר נוף בירושלים, המפעיל אמבולנס של מגן דוד אדום ואת יחידת המתנדבים השכונתית.
  • הצלה יבנאל - ארגון מקומי ביבנאל המורכב מכוננים חסידי ברסלב[42].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • מד"א המדינה: סיפור תולדות מגן דוד אדום בישראל, משה דיין, אלי יפה, בנימין גבירצמן, עורכים, תל אביב-יפו: מגן דוד אדום בישראל, 2018

קישורים חיצונייםעריכה

היסטוריה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ מכתבים למערכת, דואר היום, 29 באוגוסט 1919
  2. ^ ליסוד מגן דוד אדום, דואר היום, 29 ביוני 1925
  3. ^ עזרה מהירה, דבר, 15 ביוני 1930
  4. ^ מגן דוד אדום, דבר, 19 ביוני 1930
    מגן דוד אדום, דואר היום, 11 ביולי 1930
  5. ^ יום מגן דוד אדום, דבר, 15 באוגוסט 1930
  6. ^ אבטומוביל לעזרה מהירה, דבר, 10 בדצמבר 1930
  7. ^ מגן דוד אדום, דואר היום, 21 בינואר 1931
  8. ^ חנוכת בית מגן דוד אדום, דואר היום, 14 באפריל 1931
  9. ^ לתשומת לב, דואר היום, 6 בספטמבר 1931
  10. ^ באגודת מגן דוד אדום, דואר היום, 1 בינואר 1932 - יוער שנראה שהשירות החל לפני אפריל, ראו התנגשות מכוניות, דואר היום, 25 במרץ 1931
  11. ^ עזרו לעוזר - תרמו למגן דוד אדום, דבר, 24 ביוני 1932
  12. ^ יהושע בן אריה, "ירושלים בתקופת המנדט - העשייה והמורשת", פרק : הרפואה בירושלים, פרק משנה : "שרותי הרפואה בירושלים", פרופ' שמואל ניסן, הוצאת יד בן צבי, עמוד 317
  13. ^ אריה אלוטין, "מדריך לעזרה ראשונה", הוצאת מגן דוד אדום, מהדורה 15, תשל"א, 1971, הערות למהדורה החמש עשרה, עמוד 23, XXIII (בלטינית), בהקדמה לספר
  14. ^ דיוויד סלע, ‏המאבק על האמבולנסים, באתר ישראל היום, 5 יולי 2019
  15. ^ "נאחזים באוויר: ילדי תל אביב רכשו אווירון אמבולנס למד"א] ישראל היום, "70 שנים אחרי", דייוויד סלע, מוסף שיששבת 16 בנובמבר 2018, עמוד 18
  16. ^ הג"א מתאימה עצמה ללוחמה נגד מטוסי סילון ונשק חדיש, חרות, 10 בפברואר 1959
  17. ^ ארגון ההצלה מגן דוד אדום מקבל תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בר-אילן
  18. ^ יואב שטרן, לסמל המעוין אין משמעות דתית, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2005
  19. ^ בצל האסון ביפן: ישראל וירדן תרגלו היערכות אזורית לרעידות אדמה, באתר THE PULSE.co.il,‏ 21 במרץ 2011
  20. ^ עמיחי אתאלי, יהודה ושומרון: מד"א מחליף את המגן דוד, באתר nrg‏, 23 באוגוסט 2011
  21. ^ מגן דוד אדום פועל כרגיל ביהודה ושומרון, באתר www.mdais.org,‏ 5 באוקטובר 2011
  22. ^ חיים לוינסוןמד"א תפסיק לממן רכש אמבולנסים ביהודה ושומרון, באתר הארץ, 5 בדצמבר 2011
  23. ^ ועדת העבודה הרוחה והבריאות של הכנסת 2/06/2017, ועדת הבריאות של הכנסת 20 במרץ 2017
  24. ^ ועדת הכלכלה 12 במרץ 2012, ובקריאה טרומית על ידי ח"כ גפני ב 12/06/2017
  25. ^ סעיף 4 וסעיף 5.1 בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות 05/17
  26. ^ חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 05/17
  27. ^ דוברות משרד הבריאות 20.08.2018
  28. ^ באתר הארגון
  29. ^ 29.0 29.1 דו"ח שנתי 2017 (עמ' 6) (בעברית)
  30. ^ מתוך אתר הארגון
  31. ^ תומר זרחין ודנה ויילר-פולק, מבקר המדינה על אלי בין: "סלל דרכו תוך ניגוד עניינים", באתר הארץ, 12 ביולי 2009
  32. ^ 32.0 32.1 32.2 על המתנדבים והכוננים באתר מד"א
  33. ^ דברי מנהל אגף רפואה במד"א. פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מד"א
  34. ^ פרויקט נאמן חיים הענק של מד"א יוצא לדרך, אתר מד"א
  35. ^ מתוך "מד"א החיים" הוצאת מד"א נובמבר 2017 (מופיע בערך זה)
  36. ^ "נחנכה נקודת הזנקה חדשה של מד"א בג'וליס". Tip News. ‏6 במאי 2018
  37. ^ ממל"מ באתר מד"א
  38. ^ הרפואה כרך 149, חוברת 7, יולי 2010
  39. ^ באתר מד"א
  40. ^ הדרגות באתר מד"א
  41. ^ דף הפייסבוק של הארגון
  42. ^ עשור לארגון "הצלה יבנאל". ברסלב סיטי. 10 בפברואר 2019