מדד ביג מק

ביג מק - אוסטרליה

מדד ביג מק הוא השוואה של מחירי כריך המבורגר "ביג מק" ברשת "מקדונלד'ס" במדינות שונות, שעורך השבועון "האקונומיסט". ההשוואה היא דרך לא פורמלית למדוד את שווי כוח הקנייה של מטבעות, והיא מהווה מדד להערכת שערי חליפין ועלויות סחורה במדינות שונות. כפי שצוין באקונומיסט, זוהי "דרך נוספת להשוות שערי חליפין".

סקירה כלליתעריכה

"האקונומיסט" הציג את מדד ביג מק בספטמבר 1986 כדוגמה מצחיקה. מאז פרסם כתב העת את המדד מדי שנה. המדד גרם גם להתפתחות המילה "בורגרנומיקס" (בתרגום חופשי לעברית: "כלכלת המבורגר")[1].

ההנחה ביסוד השיטה היא כי שער החליפין בין שני מטבעות צריך באופן טבעי לכוון לכך שכל דוגמה של סחורה ושירותים (או "סל" סחורות מסוים) תימכר במחיר שקול במדינות שונות, כלומר פער מסוים במחיר המוצר אמור להיות מקוזז על ידי פער הופכי בשערי המטבע. אם אין המצב כך, ניתן לנבא שינוי עתידי בשער החליפין (שאם לא כן, יתאפשר ארביטראז' לאורך זמן). במדד ביג מק, ה"סל" הוא כריך של ביג מק יחיד כפי שנמכר על ידי רשת המזון המהיר "מקדונלד'ס".

ביג מק נבחר כיוון שזהו מוצר שניתן להשיגו במדינות רבות, ועם זכיינים מקומיים של מקדונלד'ס קיימת מגמה לניהול מחירי עלות לפי האספקה המקומית. בנסיבות האלה, המדד מאפשר השוואה בין שערי מטבעות רבים.

לדוגמה, אם מחירו של ביג מק בארצות הברית הוא $2.50 ובבריטניה הוא £2.00, צפוי שהשער בין שני מטבעות אלו יהיה 2.50/2.00 = 1.25. אם בפועל דולר אמריקני אחד קונה £0.55 (או £1 = $1.81), אז הלירה שטרלינג מוערכת יתר על המידה ב-44.8% יחסית לדולר (שכן 1.81 > 1.25), על פי השוואת מחירי הביג מק בשתי המדינות (מידע משנת 2005).

מדד ביג מק אינו כלי כלכלי מדעי במיוחד, שכן מחיר הקציצה מושפע מפרמטרים רבים, ששער החליפין הוא רק אחד מהם: במדינות רבות, מזון מהיר ברשתות בינלאומיות (כמו "מקדונלד'ס") יקר יחסית למזון במסעדה מקומית, והדרישה לביג מק בארצות כמו הודו קטנה במידה ניכרת מאשר בארצות הברית. סיבות אחרות לפערי מחיר הן תחרות מוגברת (או מעטה יותר) בשוק המזון המהיר, בהשוואה לתחרות בארצות הברית, מכסי מגן על מרכיביו השונים של הכריך, ועוד.

במאי 1997 מדינת ישראל דורגה כמדינה השלישית בעולם מבחינת גובה מחיר הביג-מק[2], בינואר 2001 מדינת ישראל תפסה לראשונה את המקום הראשון במדד הביג-מק, בעודכן שפרסם האקונומיסט, כמדינה עם המחיר הגבוה בעולם[3][4]. אחרי שנה זו, במשך כשלוש שנים סירב משרד האוצר לספק נתונים לאקונומיסט ומדינת ישראל לא נכללה במדד[5]. בעשור השני של המאה ה-21, דורג השקל לרוב בין המטבעות שנסחרים מתחת לשווים ההוגן[6][7][8].

בין שנת 2000 לשנת 2019, על פי המדד, ירד כוח הקנייה של משק הבית החציוני האמריקאי ב-36%. שכר משק הבית החציוני האמריקאי החודשי ב-2000 עמד על 3,512 דולר ומחיר הביג מק עמד על 2.51 דולר (משק הבית החציוני היה יכול לרכוש 1,399 המבורגרי ביג מק). ב-2019 עמד שכר משק הבית החציוני על כ־5,170 אלף דולר בחודש. ומחיר הביג מק עמד על 5.74 דולר (משק בית החציוני יכול היה לקנות רק 901 המבורגרי ביג מק בשנה זו)[9].

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה