מדוזות (סרט)

סרט

"מדוזות" הוא סרט קולנוע ישראלי, בבימוי אתגר קרת ושירה גפן, שיצא לאקרנים בשנת 2007.

מדוזות
בימוי אתגר קרת
שירה גפן
הופק בידי אמיר הראל
איילת קיט
יעל פוגל
תסריט שירה גפן
עריכה סשה פרנקלין
שחקנים ראשיים שרה אדלר
נועה קנולר
גרא סנדלר
זהרירה חריפאי
נעמה ניסים
עמוס שוב
מוזיקה כריסטופר בוון
צילום אנטואן הברלה
מדינה ישראל, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה למה הפקות
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 28 ביוני 2007
משך הקרנה 78 דקות
שפת הסרט עברית (בנוסף, מעט דיאלוגים בטאגלוג, באנגלית ובגרמנית)
סוגה סרט דרמה, hyperlink cinema עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים מצלמת הזהב, פסטיבל קאן
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כרזת הסרט בצרפת

עלילה עריכה

העלילה מספרת אודות שלוש נשים והדמויות סביבן, כולן מתרכזות בתל אביב, וסיפוריהן מתחברים במוטיב חוף הים.

הסיפור הראשון הוא סיפורה של בתיה (שרה אדלר), מלצרית בקייטרינג חתונות, שביום בו עוזב אותה בן-זוגה, מוצאת ילדה בת חמש (ניקול לייטמן), היוצאת מהים, ואינה מדברת. בלית-ברירה נאלצת בתיה לטפל בילדה, ובמקביל מוצאת קשר בין סיפורה לבין טראומה מילדותה, תוך היכרות מקרית עם צלמת החתונות באולם, נעמי (נעמה ניסים).

הסיפור השני הוא סיפורה של קרן (נועה קנולר), שבמהלך חתונתה (באותו אולם אירועים בו עובדת בתיה), ננעלת בשירותים, וכשהיא קופצת מעל דלת התא, שוברת את רגלה. ירח הדבש של קרן ומיכאל (גרא סנדלר), שנחגג במלון בתל אביב במקום באיים הקריביים, לא מתנהל בצורה חיובית, וצלע שלישית, רלי (ברוריה אלבק), המתארחת אף היא במלון, מאיימת על הקשר ביניהם.

הסיפור השלישי הוא סיפורה של ג'וי (מה-נניטה דה לטורה) פיליפינית, שלאחר שטיפלה בסבתהּ של קרן, שנפטרת מעט לאחר החתונה, נשלחה לטפל במלכה (זהרירה חריפאי), קשישה המתאוששת מניתוח לב, שהיא אמהּ של גליה (אילנית בן-יעקב), שחקנית, עמה מנהלת יחסי אם-בת קשים, שג'וי, לא במודע, הופכת מתווכת בהם. ג'וי מתגעגעת לבנה הקטן שנשאר בפיליפינים.

שחקנים עריכה

שחקנ/ית דמות
שרה אדלר בתיה, מלצרית המוצאת ילדה בת חמש שיצאה מהים
נועה רבן קרן, כלה ששברה את רגלה במסיבת חתונתה,
ועקב כך נאלצת להסתפק בירח דבש במלון תל אביבי
גרא סנדלר מיכאל, בעלה הטרי של קרן
זהרירה חריפאי מלכה, קשישה המתאוששת מניתוח לב
מה-נניטה דה לטורה ג'וי, עובדת סיעוד פיליפינית, מטפלת במלכה
ניקול לייטמן ילדה בת חמש שיצאה מהים ונמצאה על ידי בתיה
נעמה ניסים נעמי, צלמת חתונות
ציפור אייזן תמר
אילנית בן-יעקב גליה, שחקנית, בתהּ של מלכה
ברוריה אלבק רלי
אסי דיין אלדד
מירי פביאן נילי, אמהּ של בתיה
שושה גורן תקווה
צחי גראד שוטר
שלום שמואלוב מנחם
לירון וייסמן שירי
אמיר הראל רופא
תמי הראל אחות
יצחק חזקיה איתן
דרור קרן נהג-מונית
אתגר קרת מנהל
עמוס שוב אייל, מנהל אולם חתונות
יהלי סובול אמיר
לב קרת תינוק

פרשנות עריכה

פבלו אוטין תיאר את הסרט:

"מדוזות" הנו סרט על קשרים נשיים, אשר שם דגש על כפילויות ואנטגוניזם בין נשים. בכל אחד מהסיפורים הקשר של הגיבורה עם אישה אחרת מציל אותה, משנה אותה, או גורם לה להבין משהו עמוק על עצמה באופן לא צפוי. בהרבה מובנים האישה האחרת הופכת להשתקפות של הגיבורה. זאת אומרת, כל גיבורה מוצאת באישה הזרה ביותר את עצמה, או השתקפות של צדדים שלה שהיא אינה מודעת להם. הרצון של ג'וי לחזור לבנה משתקף בחוסר היכולת של מלכה להתחבר לבתה. הילדה הקטנה שהלכה לאיבוד היא למעשה השתקפות של בתיה, שמרגישה כמו ילדה אבודה, בלי אמא. למעשה, אחד המוטיבים החוזרים ב"מדוזות" הוא של אימהות שאינן יכולות לטפל בבנות שלהן ולתקשר עמן.[1]

סביב יציאת הסרט עריכה

במאי 2007, טרם יציאת הסרט לאקרנים, הוקרן "מדוזות" בפסטיבל הקולנוע בקאן שבצרפת. בשבוע המבקרים של הפסטיבל, בו התקיימה הבכורה העולמית של הסרט. הסרט זכה לביקורות משבחות בעיתון תעשיית הקולנוע "וראייטי" ובאתר המוערך "סיניורופ".[2] במהלך הפסטיבל הוענקו ליוצרי הסרט, אתגר קרת ושירה גפן, פרס איגוד היוצרים הצרפתיים (SACD) ופרס המבקרים הצעירים.[3]

ב-27 במאי, באחד האירועים הסוגרים של פסטיבל הקולנוע קאן, הוענק לקרת וגפן פרס מצלמת הזהב, פרס המוענק לסרט ביכורים, ונחשב לפרס החשוב בעולם לסרט ביכורים, ובכך גברו על 32 סרטים מרחבי העולם, וזכו בפרס כספי (50 אלף אירו ליצירת סרטם הבא, בנוסף ל-160 אלף אירו להפצתו בצרפת).[4] ביוני אותה שנה, לצד הפצתו בארץ (שהוקדמה עקב הזכייה בפרס מצלמת הזהב בפסטיבל הקולנוע קאן, מדצמבר[5]) התפרסם כי הסרט נרכש להפצה באיטליה, בארצות הברית, בגרמניה, בהולנד ובקנדה בין השאר.[6]

ביולי היה "מדוזות" מועמד ב-10 קטגוריות בטקס פרסי אופיר.[7] מאוגוסט ועד ספטמבר הוקרן הסרט במספר רב של פסטיבלים לקולנוע, בין-השאר בספרד, ביפן, באוסטרליה, ביוון ובפולין.[8][9]

בספטמבר הופץ הסרט בצרפת באופן מיוחד, שלא מקובל לסרט שאינו דובר אנגלית או צרפתית.[10] בצרפת, זכה הסרט למכירות של עשרות אלפי כרטיסים ולביקורות משבחות.[11] בנובמבר זכה הסרט בפרס הראשון בפסטיבל הסרטים הבינלאומי של סנט לואיס בארגנטינה וזכה בפרס כספי (50 אלף דולר).[12]

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ביקורות

הערות שוליים עריכה