מדינה ריבונית
מדינה ריבונית, במשפט הבין-לאומי, היא ישות מדינית המחזיקה בטריטוריה מוגדרת עליה מוחלת ריבונות פנימית וחיצונית, אוכלוסייה קבועה, ממשלה, עצמאית (אינה תלויה או כפופה למדינות או למעצמות אחרות), וכן בעלת היכולת לקיים יחסים דיפלומטיים עם מדינות ריבוניות אחרות.[1]
בעוד שמדינה ריבונית יכולה, בתיאוריה, להתקיים ללא הכרה רשמית מצד מדינות אחרות, ההכרה כזו מהווה גורם מכריע במשפט הבין-לאומי שכן היא מבססת את הלגיטימציה של הישות המדינית, ומאפשרת לה לכרות להסכמים, להצטרף לארגונים בינלאומיים ולקיים יחסים דיפלומטיים וקשרי מסחר עם מדינות אחרות בעולם. מדינות שאינן זוכות להכרה רחבה ככאלו עשויות להתקשות במיוחד לפעול בזירה הבינלאומית למרות שהן עומדות בקריטריונים למדינה כפי שהותוו במסגרות כמו אמנת מונטווידאו משנת 1933.
מחלוקות בדבר ההכרה בריבונותן של מדינות
עריכההכרה בריבונות של מדינות היא במקרים רבים נושא שנוי במחלוקת. ישנן ישויות מדיניות רבות אשר עונות על כל הקריטריונים של מדינות ריבוניות אך אינן זוכות להכרה אוניברסלית בשל שיקולים פוליטיים, היסטוריים או אסטרטגיים. דוגמה בולטת למקרה מהסוג הזה היא קוסובו אשר הכריזה על עצמאותה מסרביה ב-2008, הוכרה על ידי מעל למאה מדינות שחברות באו"ם, כולל ארצות הברית ורוב מדינות האיחוד האירופי, אך מעולם לא הפכה להיות חברה באו"ם בשל ההתנגדותן של מדינות מפתח כמו רוסיה וסין. ההתנגדות להכרה בקוסובו נטועה בעיקר מהחששות שהדבר עלול ליצור תקדים שיעודד תנועות בדלנות במדינות אחרות בעולם. באופן דומה, גם סומלילנד, אשר הכריזה על עצמאות מסומליה ב-1991 ומתפקדת כמדינה ריבונית דה פקטו עם ממשל, מטבע וצבא משלה, טרם זכתה להכרה בינלאומית בעיקר בשל החשש של האיחוד האפריקאי שהדבר יצור תקדים שיעודד תנועות בדלנות נוספות אחרות ביבשת אפריקה.[2]
התפתחות היסטורית
עריכהמאז המאה ה-19, כמעט כל האזורים המיושבים בעולם חולקו לטריטוריות בעלי גבולות קבועים. קודם לכן, היו קיימים שטחי קרקע נרחבים ברחבי העולם אשר אף גורם לא הכריז בעלות עליהם או אשר לא היו מיושבים, או אשר היו מיושבים על ידי עמים נוודים אשר לא התארגנו מעולם כמדינות. עם זאת, גם בתוך המדינות של ימינו ישנם שטחים פתוחים נרחבים, כמו יערות הגשם של האמזונס, אשר אינם מיושבים או אשר מיושבים אך ורק או בעיקר על ידי אוכלוסיות ילידים. כמו כן, ישנן מדינות אשר אינן מחזיקות דה פקטו בשליטה על כל השטח של מדינתן.
נכון להיום הקהילה הבין-לאומית כוללת מעל ל-200 מדינות ריבוניות, ורובן מיוצגות באו"ם (ראו רשימת המדינות המוכרות).
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה
הערות שוליים
עריכה- ^ תנאים לקיומה של מדינה ריבונית באתר "תמיד אזרחות" של המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- ^ Arieff, Alexis (בנובמבר 2008). "De facto Statehood? The Strange Case of Somaliland". Yale Journal of International Affairs. אורכב מ-המקור ב-2020-02-28. נבדק ב-2010-01-04.
{{cite web}}: (עזרה)
