המדינות והטריטוריות של הודו

חלוקות מינהליות לאומיות הודיות
(הופנה מהדף מדינות הודו)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

המדינות והטריטוריות של הודו הן החטיבות הפדרליות של הודו, המחולקת ל-28 מדינות ול-8 טריטוריות איחוד (בהן "טריטוריית הבירה הלאומית" דלהי). גבולות המדינות והטריטוריות ומספרן נתונים לשינוי, אשר נמצא בסמכות הפרלמנט ההודי בכפוף לאישור האספה המחוקקת המדינתית.

מ-1956 קיימות שתי מחלקות של חטיבות מנהל מקומי הודיות: מדינות, בעלות פרלמנט וממשלה הנבחרים על ידי תושביהן, וטריטוריות האיחוד, בהן הממשלה מוקמת על ידי הנציב הכללי הממונה על ידי נשיא הודו.

בתקופת הודו הבריטית עריכה

הודו הבריטית התחלקה לשני סוגי מדינות – פרובינציות, בשליטה ישירה של המנהל הבריטי, ונסיכויות, בשליטת נסיכיהן. בשלב בו עברה הודו מידי חברת הודו המזרחית הבריטית לידי הכתר הבריטי, היו בהודו שש פרובינציות אשר נשלטו ישירות על ידי המושל הכללי של הודו, שמינה לכל אחת מהפרובינציות מושל, מפקח או אדמיניסטרטור. מושלי מדינות אלו היו כפופים למושל הבריטי. ערב הכרזת העצמאות היו כבר 17 פרובינציות.

הנסיכויות נוהלו על ידי שליט מקומי, שהכיר בסמכות הבריטית. היו מאות נסיכויות, בגדלים שונים. ברוב הנסיכויות היה נציג של המושל הכללי ש"ייעץ" לרג'ה המקומי בענייני השלטון.

פרט לשלטון הבריטי, שלטו בחלקי הודו שונים בתקופות שונות (בעיקר בערי סחר לאורך החופים) גם ההולנדים, הדנים, הצרפתים והפורטוגזים. ערב הכרזת העצמאות של הודו ב-1947, הודו הצרפתית כללה את פודוצ'רי, קאריקל, ינאון, צ'נדנגאר ומהאה, והודו הפורטוגזית כללה את דאמאן ודיו, דאדרה ונאגר האוולי וגואה.

אחרי הכרזת העצמאות עריכה

הקמת הודו ופקיסטן בשנת 1947 לוותה בחלוקת הפרובינציות והנסיכויות בין שתי המדינות החדשות שהוקמו (ראו: חלוקת הודו). היו פרובינציות ונסיכויות שהועברו בשלמותן לפקיסטן או להודו והיו כאלו (כמו פנג'אב ובנגל) שפוצלו בין המדינות, על מדינת ג'אמו וקשמיר ניטש סכסוך שלא נפתר עד היום.

בחוקת הודו, שהתקבלה ב-26 ביוני 1950 נקבעו ארבעה סוגי מדינות, שנודעו על פי הסעיפים שהתייחסו עליהן בנספח לחוקת הודו. מדינות חלק א', שנשלטו בידי מושל שמונה על ידי נשיא הודו ואספה מחוקקת, מדינות חלק ב', שנשלטו על ידי רג'פרמורק ובית נבחרים, מדינות חלק ג' שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו ומדינות חלק ד', שכללו רק את איי אנדמן וניקובר, שנשלטו על ידי סגן מושל שמונה על ידי ממשלת הודו. בסעיף 370 של החוקה נקבע מעמד מיוחד לג'אמו וקשמיר, והיא הייתה המדינה ההודית היחידה בעלת דגל משלה.

ב-1956 חוקק חוק ארגון מחדש של המדינות, שארגן מחדש את גבלות מדינות הודו על פי קווי חלוקה לשוניים, וכן תוקנה חוקת הודו ליצור שתי סוגי מדינות הודיות: מדינות, שנשלטו על ידי בית הנבחרים שלהם ובראשם הועמד מושל, וטריטוריות איחוד שנשלטו על ידי נציב כללי שמונה על ידי נשיא הודו.

במהלך הגדרת המדינות בהודו ניטש מאבק בין הממשל המרכזי לבין הנסיכים (הראג'ות) על מידת עצמאותם, מאבק שנמשך עד שנות ה-60 והסתיים בניצחון השלטון המרכזי.

במהלך השנים שמאז הכרזת העצמאות ויתרו צרפת ופורטוגל בהדרגה על החזקותיהן בהודו, חלק מהשטחים שהוחזרו להודו (כמו גואה) הוכרזו כמדינות או טריטוריות איחוד.

ב־1972 נעשה ארגון מחודש של מדינות צפון-מזרח הודו: מגהלאיה הופרדה מאסאם והפכה למדינה נפרדת, בעוד ארונאצ'ל פרדש, טריפורה ומיזוראם שהיו חלק מאסאם, היו לטריטוריות איחוד. מניפור וטריפורה, שהיו טריטוריית איחוד, הפכו למדינות.

ב־1987, בימי ממשלת רג'יב גנדי, הפכו שלושת טריטוריות האיחוד הגדולות יחסית האחרונות למדינות: גואה, מיזוראם וארונאצ'ל פרדש. גואה הייתה עד אז חלק מטריטוריית איחוד בשם גואה, דאמאן ודיו, אך דאמאן ודיו הפכה לטריטוריית איחוד נפרדת ולא נכללה במדינה החדשה.

בממשלת אטאל ביהארי ואג'פאיי השלישית ב־2000 הוקמו שלושה מדינות חדשות, שלושתן כפיצול אזור שנחשב מוזנח ממדינות קיימות: ג'הרקאנד פוצלה מביהר, צ'האטיסגאר פוצלה ממאדהיה פרדש ואוטראקהאנד שפוצלה מאוטר פרדש.

המדינה האחרונה שהוקמה בהודו היא טלנגאנה, שפוצלה מאנדרה פרדש ב-2014.

ממשלת מודי השנייה קידמה שני שינויים במדינות הודו: מדינת ג'אמו וקשמיר פוצלה ב־2019 לשתי יחידות, שהוגדרו שתיהן כטריטוריות איחוד: ג'אמו וקשמיר ולדאק[1]. ב־2020 אוחדו טריטוריות האיחוד דאמאן ודיו ודאדרה ונאגר האוולי לטריטוריית איחוד אחת, דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו.

רשימת המדינות וטריטוריות האיחוד עריכה

 
מדינות וטריטוריות הודו

הודו מחולקת לקבוצות מדינות על פי מיקומן הגאוגרפי, צפון-מזרח הודו, צפון-מערב המדינה נקרא לרוב צפון הודו, מרכז היבשת הוא גם מרכז הודו והדרום מתחלק לצד המזרחי והצד המערבי.

מדינות עריכה

מדינה מפה אזור עיר בירה שנת הקמה אוכלוסייה (2011) שטח (קמ"ר)
26 אוטר פרדש
 
מרכז לאקנאו 1950 199,812,341 243,286
27 אוטראקהאנד
 
מרכז דהראדון 2000 10,086,292 53,483
19 אודישה
 
מזרח בובנשוואר 1950 41,974,218 155,820
1 אנדרה פרדש
 
דרום היידראבד 1953 49,506,799 160,205
3 אסאם
 
צפון-מזרח דיספור 1950 31,205,576 78,550
2 ארונאצ'ל פרדש
 
צפון-מזרח איטנגאר 1987 1,383,727 83,743
4 ביהר
 
מזרח פטנה 1960 104,099,452 94,163
10 ג'הרקאנד
 
מזרח ראנצ'י 2000 32,988,134 74,677
6 גואה
 
מערב פאנאג'י 1987 1,458,545 3,702
7 גוג'ראט
 
מערב גנדינגאר 1960 60,439,692 196,024
9 הימאצ'ל פרדש
 
צפון שימלה 1971 6,864,602 55,673
8 הריאנה
 
צפון צ'אנדיגאר 1966 25,351,462 44,212
23 טאמיל נאדו
 
דרום צ'נאי 1950 72,147,030 130,058
24 טלנגנה
 
דרום היידראבד 2014 35,193,978[2] 114,840[2]
25 טריפורה
 
צפון-מזרח אגרטלה 1972 3,673,917 10,492
13 מאדהיה פרדש
 
מרכז בופאל 1956 72,626,809 308,252
16 מגהלאיה
 
צפון-מזרח שילונג 1972 2,966,889 22,720
14 מהאראשטרה
 
מערב מומבאי 1960 112,374,333 307,713
17 מיזוראם
 
צפון-מזרח אייזול 1987 1,097,206 21,081
15 מניפור
 
צפון-מזרח אימפאל 1972 2,855,794 22,347
28 מערב בנגל
 
מזרח קולקטה 1950 91,276,115 88,752
18 נאגאלנד
 
צפון-מזרח קוהימה 1963 1,978,502 16,579
22 סיקים
 
צפון-מזרח גנגטוק 1975 610,577 7,096
20 פנג'אב
 
צפון צ'אנדיגאר 1966 27,743,338 50,362
5 צ'האטיסגאר
 
מרכז ראיפור 2000 25,545,198 135,194
12 קרלה
 
דרום טריוונדרום 1956 33,406,061 38,863
11 קרנאטקה
 
דרום בנגלור 1956 61,095,297 191,791
21 ראג'סטאן
 
צפון ג'איפור 1956 68,548,437 342,269

טריטוריות איחוד עריכה

טריטוריית איחוד מפה עיר בירה אוכלוסייה (2011) שטח (קמ"ר)
A איי אנדמן וניקובר
 
פורט בלייר 380,581 8,249
D ג'אמו וקשמיר
 
סרינגאר, ג'אמו 12,258,433 42,241
C דאדרה ונאגר האוולי ודאמאן ודיו
 
דאמאן 586,956 603
G דלהי
 
ניו דלהי 16,787,941 1,490
E לדאק
 
לה 274,289 59,146
F לקשאדוויפ
 
קאוואראטי 64,473 32
H פודוצ'רי
 
פודוצ'רי 1,247,953 492
B צ'אנדיגאר
 
צ'אנדיגאר 1,055,450 114

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ יואב קרני, ‏זבנג וגמרנו: הודו מחלקת את קשמיר במהירות מסחררת, באתר גלובס, 8 באוגוסט 2019
  2. ^ 1 2 "Telangana State Profile" (PDF). Telangana government portal. p. 34. נבדק ב-2014-01-01.