מדע פופולרי

מדע פופולרי הוא הצגת תגליות ותוצאות מדעיות, וכן נושאים ושאלות מדעיות באופן המיועד לקהל הרחב. בעוד הספרות המדעית מציגה תוצאות מדעיות עדכניות וחידושים, המדע הפופולרי יציג פעמים רבות גם תוצאות מדעיות מבוססות, ניסויים, ותאוריות מדעיות מזמנים שונים - כדי לחשוף וללמד אנשים שאינם מדענים על תגליות חשובות, רעיונות משמעותיים, וגם כדי לעודד סקרנות ולמידה. היוצרים של תכני מדע פופולרי יהיו פעמים רבות כותבים מדעיים או המדענים עצמם.

מודעת פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19

מאפיינים עריכה

המדע הפופולרי מוצג לציבור כמעט בכל מדיום הפונה אל ההמונים: מטורים ומדורים בעיתונים המכוונים לקהל הרחב, אתרי אינטרנט ייעודיים, מגזינים של מדע פופולרי (להבדיל מכתבי עת מדעיים), ספרי עיון, פינות בתוכניות טלוויזיה ורדיו, הסכתים (פודקאסטים), וידאוקאסטים, אתרי וידאו כמו YouTube ועוד.

מדע פופולרי מוצג במגוון דרכים וסגנונות שונים. ספר עיון מתחום המדע הפופולרי שנכתב על ידי איש מדע עבור הקהל הרחב, יהיה שונה מטורי מדע פופולרי בעיתונות, שבהם בדרך כלל יסוקרו ידע מדעי עכשווי ומחקרים אחרונים, ויוצגו על ידי עיתונאים. לעומת זאת, ספר מדע פופולרי שנכתב על ידי איש מדע, לא יתמקד רק במחקרים האחרונים, אלא יכסה בדרך כלל תחומים נרחבים, ולרוב יכלול הקדמה המסבירה יסודות וחומר רקע הדרושים להבנת הנושא.

ספרי מדע פופולרי רבים מכילים גם מידע היסטורי וביוגרפיות של הנפשות הפועלות (למשל, ספר מדע פופולרי על תורת היחסות יכיל מידע ביוגרפי על אלברט איינשטיין, כגון ילדותו, הקריירה המדעית שלו ועוד). ספרים עשויים להכיל גם היסטוריה של המדע שיכולה להבהיר כיצד התפתחה תאוריה מדעית מסוימת וכיצד נזנחו תאוריות אחרות. דבר זה יכול להיות כלי עזר חשוב לצורכי הוראת מדע לתלמידים וסטודנטים ואפילו לתת השראה לחוקרים בתחום.

מחברים של ספרי מדע פופולרי נזהרים שלא לכלול בהם מידע שקהל היעד יתקשה להבינו. הפיזיקאי סטיבן הוקינג הציג שיקול זה בפתח ספרו הפופולרי "קיצור תולדות הזמן":

מישהו אמר לי שכל משוואה שאכלול בספר תקצץ את מכירתו במחצית. לפיכך גמרתי אומר שלא לכלול בו שום משוואה, אבל בסופו של דבר הזכרתי בכל זאת משוואה אחת: נוסחת איינשטיין המפורסמת, E=mc2. אני מקווה שהיא לא תרתיע מחצית מקהל קוראי!

על מנת לתת מידע טכני יותר שעשוי לעניין חלק מהקוראים, בחלק מספרי המדע הפופולרי הוכחות ונוסחאות מרוכזים בנספחים בסוף הספר.

בישראל עריכה

 
ספרי מדע פופולרי בעברית

כתבי עת:

הטכנאי הצעיר היה ירחון למדע פופולרי לנוער ולמבוגרים שיצא לאור בארץ ישראל משנת 1945 ועד אמצע שנות ה-50. בשנת 1951 כתב העת החל להופיע כסדרת ספרים שזכתה להצלחה עצומה ונמכרה גם שנים רבות אחרי שכתב העת הפסיק להופיע. הכתבות והמדורים התבססו בעיקר על תרגומים מן העיתונות המדעית הלועזית. חלקם הקטן כלל חומר מקורי שהתבסס על ראיונות עם מדענים ישראליים.

כתב העת "מדע" יצא לאור משנת 1956 ועד שנת 1991, והתפרסמו בו מאמרים בעיקר בתחומי הנדסה, מדעים מדויקים, ומדעי הטבע. המדורים הקבועים עסקו בחדשות מדע וטכנולוגיה, ובסקירת ספרים בתחומים אלה.

״מחשבות״[1] היה כתב עת להגות ומדע שהתפרסם במשך כ-30 שנה, החל מאמצע שנות ה-60, בהוצאתה של חברת יבמ ישראל, ובעריכתו של צבי ינאי. כתב עת זה פרסם מאמרי מדע פופולרי בכל תחומי הידע - לא רק במדעי הטבע אלא גם במדעי הרוח ובמדעי החברה.

יצאו לאור בעברית גם כתבי עת המתמקדים בתחום מדעי מסוים, כגון "פי האטום", שעסק בפיזיקה ו"גליונות מתמטיקה".

במרוצת השנים יצאו לאור כתבי עת נוספים למדע פופולרי, ובהם גרסה עברית של הירחון "סיינטיפיק אמריקן", (היוצאת לאור מאז 2002) וגרסה עברית של הירחון "Popular Science" (אנ') או בעברית "מדע פופולרי".

כתבי עת נוספים, כגון "גליליאו צעיר", פנו לילדים.

ספרים:

בשנות ה-50 של המאה ה-20 יצא לאור ספרו של פרופ' אברהם הלוי פרנקל, "מבוא למתמטיקה" (בחמישה כרכים), שסקר עבור הקורא הכללי את יסודותיה והתפתחותה של המתמטיקה המודרנית, והיה הראשון מסוגו שנכתב בעברית. בעקבות הצלחתו הגדולה של הספר "המשפט האחרון של פרמה" מאת סיימון סינג, תורגמו לעברית והתפרסמו ספרי מדע פופולרי רבים, ובהם ספרים מאת מריו ליביו, מרכוס דו-סוטוי, ואיאן סטיוארט.

במדעי החיים, היה ספרו של ריצ'רד דוקינס, הגן האנוכי, שבו הציג את תאוריית האבולוציה מנקודת מבט המתרכזת בגנים, אחד מספרי המדע הפופולרי המצליחים והמשפיעים ביותר.

רדיו והסכתים:

חלוץ המדע הפופולרי ברדיו היה שדרן הרדיו יוסף טרגין, בתוכניות "עולם המדע" שלו, ששודרו למעלה משלושים שנה ב"קול ישראל", ברשת א' וברשת ב'.

בגלי צה"ל משודרת החל משנת 1977 סדרת "אוניברסיטה משודרת"[2] שהיא סדרת הרצאות בנושאים אקדמיים מגוונים, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. תרצה יובל ערכה והפיקה את התוכנית מראשיתה עד לפטירתה בדצמבר 2000. רבים מהקורסים המשודרים יוצאים לאור גם כספר[3].

כיום, תכניות רדיו והסכתים (פודקאסטים) פופולריים העוסקים בענייני מדע, הם "המעבדה"[4] ו"שלושה שיודעים"[5] של כאן 11.

אתרי אינטרנט:

אתרים פופולריים למדע פופולרי בעברית כוללים את מכון דוידסון לחינוך מדעי[6], "הידען"[7] ו"לא מדויק" - בלוג המתמטיקה ומדעי המחשב של גדי אלכסנדרוביץ'[8].

ראו גם עריכה

אתרים מובילים באנגלית:

תוכניות טלוויזיה בעברית:

כללי:

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מדע פופולרי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מחשבות לפי גיליונות, באתר מחשבות | ThinkIL
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר glz.co.il
  3. ^ האוניברסיטה משודרת | מודן הוצאה לאור, באתר https://www.modan.co.il
  4. ^ כאן, המעבדה, באתר המעבדה
  5. ^ כאן 11, שלושה שיודעים, באתר שלושה שיודעים
  6. ^ מכון דוידסון לחינוך מדעי, באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי
  7. ^ ראשי, באתר הידען - Hayadan
  8. ^ לא מדויק, באתר לא מדויק