מדרש תהילים
מדרש תהילים הוא מדרש אגדה על ספר תהילים, מלבד מזמור קכ"ג ומזמור קל"ג.
המדרש נקרא גם מדרש שוחר טוב על שם הפסוק בו פותח המדרש ”שֹׁחֵר טוֹב יְבַקֵּשׁ רָצוֹן“ (ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ז). רש"י כינה את המדרש "אגדת תְּהִלִים".
המדרשים ממזמור קי"ט ועד לסוף הספר, מאוחרים יותר ואינם מקובץ המדרשים הקדום.[1] קטעים רבים ממדרש תהילים הובאו בילקוט שמעוני. לדעת שלמה בובר מקור המדרש הוא בארץ ישראל בעת העתיקה, אך רבים מהחוקרים שוללים זאת. לדעת אבי תנועת "חכמת ישראל", יום-טוב ליפמן צונץ המדרש נערך בתקופת הגאונים באיטליה.
לשון המדרש היא ברובה עברית.
חלב הלביאה היא מעשייה נודעת שמקורה במדרש תהילים. עיבוד לגרסת המדרש נכנס לספרו של חיים נחמן ביאליק "ויהי היום" ובעקבותיו עובד המדרש גם במסגרת סדרת האנימציה אגדות המלך שלמה.
מדרש נוסף שהתפרסם וצוטט רבות על ידי אנשי הציונות הדתית, ובין השאר הופיע בספר מכתבים לטליה[2]: ”בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך, הרי היא המדינה קרובה לך, כך אמר להם הקב"ה לישראל, אם ראיתם את הצרות שתכפו אתכם, באותה שעה אתם נגאלין”. השימוש במדרש זה נעשה הן בהקשר של סמיכות השואה לקום המדינה והן בהקשר של סמיכות יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות[3].
קישורים חיצונייםעריכה
- "תְּהִלִּים: מדרש תהלים", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק י, עמוד 229, באתר HebrewBooks
- מדרש תהילים, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- מדרש תהלים, באתר ויקישיבה
- מדרש שוחר טוב, באנציקלופדיית ויינט
- מהדורות צילום של הספר
- באתר דעת
- מדרש שוחר טוב, דפוס ווארשא ה'תרכ"ה, עם ביאור הרא"ם, באתר HebrewBooks
- מדרש שוחר טוב, מהדורת שלמה בובר, דפוס ווילנא תרנ"א, באתר HebrewBooks
- מדרש תהלים – ספר סרוק באתר הספריה הלאומית, איסטנבול: קושטאנדינא, רע"ב
הערות שולייםעריכה
- ^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2006, עמ' 272.
- ^ מכתבים לטליה עמוד 121, המדרש הוא על פרק כ פסוק ב
- ^ בספר מכתבים לטליה זה מפורש בהקשר של השואה, במאמר של הרב שמואל בירנבוים המדרש מופיע בהקשר של סמיכות יום הזיכרון ויום העצמאות
