מהיר לעיר

פרויקט תחבורה בישראל
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
יש לעדכן ערך זה.
ייתכן שהמידע המצוי בדף זה אינו מעודכן, אתם מוזמנים לסייע ולעדכן את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעדכון הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
ערך זה עוסק במיזם עתידי
ייתכן שנכללים בערך פרטים שהם בגדר הערכה, או כאלה שעשויים להשתנות עם התקדמות המיזם.

מהיר לעיר (נקרא גם "הרשת המטרופולינית" או "מהיר בעיר") הוא פרויקט תחבורתי ישראלי, שמטרתו לשדרג ולייעל את המערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב. הפרויקט מנוהל ומתבצע על ידי חברת נתיבי איילון, הפועלת תחת משרד התחבורה. תקציב הפרויקט עומד על 3.5 מיליארד שקל, כאשר כולו ממומן על ידי משרד התחבורה. בתחילת המיזם הוכרז שהוא צפוי להסתיים ב-2021 ב-17 רשויות שונות. עם זאת, עיכובים וחשש של העיריות מתגובת התושבים לשינויים הביאו לכך שלא כל מיזמי המשנה הושלמו עד שנה זו, וחלקם אף בוטלו. שתי רשויות - גבעת שמואל ורעננה - ביטלו את השתתפותן.[1]

לוגו פרויקט מהיר לעיר

בתחילת המיזם הוכרז שיוקמו 130 נתיבי תחבורה ציבורית, אך בעקבות התנגדות ראשי ערים סוכם על הוצאתם לפועל של 81 נתיבים בלבד. בסוף שנת 2020, הסתיימה העבודה על 14 פרויקטים בלבד.[2] עד מרץ 2022 סומנו 20 נתיבים לתחבורה ציבורית, 25 נתיבים היו בביצוע ו-37 נתיבים נמצאו בתכנון. רק רבע מתקציב המיזם נוצל עד מרץ 2022.[1] נתיב נוסף נפתח ברמלה באפריל 2022.[3][4] לפי חברת נתיבי איילון, עד תחילת 2022, כ-32% מהמקטעים נפתחו לתנועה, 26% נמצאו בביצוע, 15% היו בהליך תכנוני, 6% היו בהליך מכרזי ו-21% מהמקטעים נמצאו עדיין בהליכי בחינה.[5]

רקע עריכה

  ערך מורחב – תחבורה בתל אביב
 
בתמונה, נתיבי איילון, אחד מצירי התנועה העמוסים במדינת ישראל, והעמוס במטרופולין תל אביב

מטרופולין תל אביב הוא המטרופולין העמוס ביותר במדינת ישראל. כ-50% מכלל מקומות העבודה בישראל מרוכזים במטרופולין וכמחצית מכלל הנסיעות שהתבצעו במדינת ישראל בשנת 2016 (כ-6 מיליון נסיעות יומיות) בוצעו במטרופולין, כאשר מתוכם רק 1.2 מיליון נסיעות התבצעו באמצעות תחבורה ציבורית.[6]

צירי התנועה בגוש דן (למשל: כביש 20), סובלים מגודש תנועה קיצוני בשעות השיא. על פי משרד האוצר, הנזק הכספי מתחילת שנת 2018 ועד אוקטובר 2019 כתוצאה מגודשי התנועה במטרופולין מוערך ב-35 מיליארד שקלים בשנה, כאשר בשנת 2040, עלות נזקי הפקקים מוערכת בכ-70 מיליארד שקלים בשנה.[7] אחת הסיבות המרכזיות שתוארו על ידי מבקר המדינה, היא הכשל התכנוני של התחבורה הציבורית בישראל.[6]

התחבורה הציבורית בישראל ובמטרופולין מבוססת בעיקר על אוטובוסים, אך מערך זה סובל שנים רבות מיעילות נמוכה, חוסר קיבולת ומהירות נסיעה נמוכה. ישנן כמה סיבות לחוסר היעילות של מערך האוטובוסים במטרופולין, כאשר הבולטת בהן היא המחסור בנתיבי תחבורה ציבורית בצירי תנועה מרכזיים.

בחודשים נובמבר 2017מרץ 2018, משרד מבקר המדינה בדק את הפרויקט "מהיר לעיר" ואת הפרויקט "הנתיבים המהירים", שני הפרויקטים עוסקים בשדרוג מערך התחבורה הציבורית, על ידי סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, שדרוג קווי האוטובוס, תגבור קווים קיימים, הקמת חניוני "חנה וסע" והקמת מסופי אוטובוסים על מנת להקל על העומסים במסופים האחרים.

מאפייני הפרויקט עריכה

במסגרת הפרויקט "מהיר לעיר" מתוכננים להיסלל מאות קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות מרכזיים במטרופולין תל אביב,[8] נתיבים אלו יתנו עדיפות משמעותית לתחבורה הציבורית על פני הרכב הפרטי. הפרויקט יכלול גם את המרכיבים הבאים:

  • מתן העדפה לאוטובוסים ברמזורים.
  • תגבור קווי התחבורה הציבורית.
  • שיפור השירות בתחנות האוטובוסים והרכבות על ידי הנגשת המידע (באמצעות לוח אלקטרוני), מכונות כרטוס ועוד.
  • שינוי מסלולי קווים קיימים.
  • שיפור התשתיות עבור הולכי הרגל.
  • הקמת שבילי אופניים לאורך צירי העדפה.
  • הצלבת מצלמות אכיפה לאורך צירי ההעדפה.

פרויקט לפי עיר עריכה

בני ברק עריכה

במסגרת התכנית, צפויים שינויים רבים בבני ברק. כ־3 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: נחמיה, רבן יוחנן בן זכאי, הרב בן יעקב, אברהם בן דוד, האדמו"ר מבעלזא, הרב דסלר, הרב קוטלר, הרב שך, רש"י, ברטונא והרב כהנמן. נתיב תחבורה ציבורית ייסלל מגן ורשה שברחוב רבי עקיבא עד רחוב חזון איש (קטע זה נסלל כבר), ומפינת רחוב חזון איש עד סופו. בעקבות אופי הבנייה בעיר, בחלק מהנתיבים בהם הכבישים צרים לא תותר הנסיעה לכלי רכב פרטיים. כמו כן, רבים מקווי האוטובוס בעיר יתוכננו מחדש, על מנת להתאים את מסלולם לרשת הנתיבים החדשה בעיר. בנוסף, מסוף אוטובוסים חדש עתיד להיבנה ברחוב הרב כהנמן.[9]

בת ים עריכה

בבת ים נערכים שינויים משמעותיים בצירי התחבורה המרכזיים בעיר. כ־9.6 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית צפויים להיסלל בעיר. התכנית כוללת שדרוג פני הרחובות: קוממיות, יוספטל, כ"ט בנובמבר, אלי כהן, אנה פרנק, כצנלסון, מבצע סיני וגן הנופלים. תוכנית נוספת בעיר כוללת סלילת 2.6 ק"מ של נתיבי אופניים לאורך רחוב הקוממיות ורחוב יוספטל.[10]

כפר סבא עריכה

 
התכנון המלא המקורי של הפרויקט בעיר כפר סבא.

בעיר כפר סבא, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של רחוב ויצמן. כחלק מן התוכניות המקוריות המלאות של פרויקט "מהיר לעיר", נתיב זה נועד להתחבר ישירות אל נתיב תחבורה ציבורית נוסף ברחוב טשרניחובסקי ואל נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה של העיר רעננה, ובכך ליצור רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בסך הכל, נועדו להתווסף כ-9 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית בעיר.[11] על מנת לצמצם את הפגיעה בתושבים ובבעלי העסקים בזמן העבודות, הפרויקט חולק לארבעה מקטעים שביצועים היה אמור להיעשות בזה אחר השלמתו של זה.[12] ברחוב ויצמן עוברים כ-70 אוטובוסים בשעה, ונתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים.[13] בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות, שעלותן הוערכה תחילה בסכום של כ-200 מיליון שקלים, נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים, נטיעת עצים, הרחבת המדרכות ושיפוץ חזית הרחוב.[14]

תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני רכבים פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד וכן הפקעה וביטול של חניות ברחוב. וועד מאורגן של תושבי האזור עתר נגד העירייה המקומית ונגד משרד התחבורה בדרישה לבטל את העבודות, אך עתירתו נדחיתה על הסף.[15][16] בנוסף לניסיון המשפטי לבטל את העבודות, בלחץ התושבים העירייה בראשות רפי סער, בניגוד לקודמו בתפקיד יהודה בן חמו שתמך בפרויקט, פעלה כנגד משרד התחבורה על מנת לחבל בפרויקט. פגיעה זו של העירייה בפרויקט, התאפשרה מאחר שעל העבודות הופקדה העירייה עצמה ולא החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[17][18] העבודות המקדימות על שלב א', במקטע שבין קניון G לבין רחוב העמק, נעשו באמצע 2018,[19] ועיקר העבודות החלו בשלהי 2019 ובתחילת 2020.[12] העירייה, כאמור, הערימה קשיים על העבודות במכוון, ונרשמה חריגה של כ-10 מיליון שקלים לפחות מן התקציב המקורי של כ-60 מיליון שקלים למקטע זה.[20] ב-16 במרץ 2023, לאחר כשלוש שנות עבודה, נפתח לתנועה שלב א' של הפרויקט.[21] כחודשיים לאחר מכן, ראש העיר רפי סער הצליח להביא לסיכום עם משרד התחבורה בראשות מירי רגב על גניזת המשך תוכניות העבודה על נתיב התחבורה הציבורית ברחוב ויצמן וביטולו דה-פקטו.[22] זאת, בניגוד להסכם עליו העירייה בראשות יהודה בן חמו חתמה עם משרד תחבורה.[23] כך, נותר ברחוב מקטע בן כקילומטר וחצי לכל כיוון שאיננו משלים את ייעודו הנחוץ לתחבורה ציבורית.[24]

רמת גן עריכה

בעיר רמת גן, נועדו להתווסף כ-5 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות הרצל, ביאליק, ששת הימים, בן-גוריון ואלוף שדה.[11]

בדצמבר 2020, החלו העבודות על הקמת נתיבי התחבורה הציבורית ברחובות ששת הימים ובן-גוריון.[25] ב-4 בפברואר 2021, לאחר כשנה של עבודות הכללו גם חידוש תשתיות הרחובות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים – נפתחו לתנועה הנתיבים.[26] לאחר פתיחת הנתיבים שהעניקו העדפה לאוטובוסים בכביש, יעילות ואמינות הקווים העוברים בנתיבים השתפרה לאין שיעור – מהירות האוטובוסים עלתה בכ-25% לנסיעה של קו שלם ובכ-90% לנסיעה בנתיבי ההעדפה בלבד.[27][28]

ב-2023, עם תחילת העבודות על הקו הסגול של "דנקל" ולאחר פתיחת נתיבי תחבורה ציבורית בערים הסמוכות, רחוב אלוף שדה הפך גדוש במיוחד, וראשי הערים גבעת שמואל, פתח תקווה וקריית אונו דרשו את ביצועו של נתיב התחבורה הציבורית ברחוב. עם זאת, ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה הכהן התנגד לכך והכריז כי לא יקום נתיב תחבורה ציבורית ברחוב זה.[29] בכל הנוגע לנתיבים המיועדים ברחובות הרצל וביאליק, לא פורסם בנוגע אליהם דבר באמצעי התקשורת ונראה כי בדומה לנתיבים רבים נוספים בפרויקט הם בוטלו דה-פקטו.

נתניה עריכה

פרויקט "מהיר לעיר" בעיר אמור להתחיל ב-2021 ויכלול נתיב מהיר לתחבורה הציבורית שיעבור לאורך רחוב הרצל, שדרות בנימין, שדרות בן צבי ושדרות פנחס לבון בשלב ראשון, תוך הכשרת שבילים לרוכבי אופניים וכן שדרוג המדרכות לאורך הציר. בסה"כ יסללו כ–90 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית והסדרה של הרחובות, לרבות כאמור שבילי אופניים.[30] תוכננו מסלולים נוספים.[31]

רמלה עריכה

עבודות הפרויקט התחילו במאי 2020 ברמלה, וצפויות לכלול בסופן 3.5 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית, 1.2 ק"מ של שבילי אופניים ובנוסף החלפת תאורה, גינון ומדרכות ברחובות הרצל וקלאוזנר בהם יעבור הפרויקט. גובה תקציב "מהיר לעיר" ברמלה הוא 110 מיליון ש"ח.[32]

קריית אונו עריכה

בעיר קריית אונו, נועדו להתווסף כ-13 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות לוי אשכול, יעקב דורי, בן-גוריון וקציר.[11][33] עוד כחלק מן הפרויקט, מערך קווי האוטובוסים בעיר שונה ושודרג.[34][35] בניגוד למרבית ראשי הרשויות ועל אף לחצים מצד התושבים, ראש העיר ישראל גל מקיים שיתוף פעולה מלא עם החברה הממשלתית "נתיבי איילון" ותומך במימוש הפרויקט במלואו כפתרון לעומסי התנועה במטרופולין גוש דן.[36][37]

בתחילת 2020, נחנכו נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון. מלבד הסימון בצבע על הכביש, שנעשה על חשבון נתיב קיים של רכבים פרטיים, העבודות כללו גם חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[38][39] בסך הכל, עלות הביצוע של הנתיבים בשני הרחובות הללו עמדה על כ-70 מיליון שקלים. לאחר כשנה וחצי, באוקטובר 2021, העירייה המקומית החליטה להסב את ייעוד הנתיב מבלעדיות לתחבורה ציבורית לנתיב רב תפוסה המאפשר נסיעה גם של כלי רכב פרטיים עם שני נוסעים ומעלה. בנוסף, העירייה הכריזה כי לא תתחזק את הנתיב ולא תבצע בו אכיפה – וכך הוא למעשה בוטל דה-פקטו, ושב להיות נתיב רגיל. לדברי העירייה, החלטה זו התקבלה מאחר שמשרד התחבורה לא עמד בהתחייבותו לשפר את תדירות קווי האוטובוסים בעוברים ברחובות אלו.[40][41] בפועל, שילוט הכוונת התנועה המשיך להורות על נתיב ייעודי לתחבורה ציבורית בלבד – אך העירייה אכן לא מתחזקת עוד את הנתיב ולא מבצעת בו אכיפה באמצעות מצלמות או פקחי תנועה. כמה שנים אחר כך, באוגוסט 2023, החברה הממשלתית "נת"ע" סימנה נתיב חדש במקטע נוסף של רחוב בן-גוריון, אך העירייה התנגדה לכך וביטלה אותו.[42]

ברחוב המרכזי של העיר, לוי אשכול, נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורוכו של הרחוב, כ-2 וחצי קילומטרים לכל כיוון. כחלק מן העבודות, נועדו להתבצע ברחוב חידוש תשתיות, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[43] ברחוב עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, בממוצע של אוטובוס בכל דקה וחצי, והנתיב נועד לתעדף את התחבורה הציבורית בכביש ובכך לשפר את יעילות ואמינות הקווים. הנתיב מהווה ציר הזנה לתחנות שחם ובילינסון של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן ולתחנות בגבעת שמואל של הקו הסגול, ויחד עם הנתיבים הסמוכים ברחובות יעקב דורי ובן-גוריון ורחוב יצחק רבין בפתח תקווה וכן אלו שבכביש 471 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית. בנוסף, הנתיב נועד להפוך את הרחוב מציר בין-עירוני סואן המשמש נהגים מן הערים הסמוכות כחלופה לכביש 4, לשדרה עירונית ממותנת תנועה ונגישה לתושבי העיר.[44][45] הנתיב בוצע בצד שמאל על מנת להימנע מכריתת עצים, מביטול חניות וממפגש עם פניות לימין.[36] תושבי האזור התנגדו לפרויקט וסירבו להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים, שכן הפרויקט כלל הסבה של נתיב רכב פרטי לתחבורה ציבורית בלבד. עיקר הטענות היו בדבר פגיעה בהולכי רגל והעמדתם בסיכון, הגם שאלו הופרכו על ידי גורמי המקצוע.[46][47][48] האופוזיציה המקומית הביעה גם כן התנגדות חריפה לביצוע הנתיב, אך בפועל תמכה במקור בביצועו והצביעה בעדו.[49] העבודות לביצוע הנתיב החלו במאי 2020 ונועדו להימשך כשנתיים,[38] כשהחלק האחרון בביצוע החל בשלהי 2022.[50][46] בזמן העבודות, תושבי האזור קיימו הפגנות נגד הביצוע.[51][52][53] העבודות הסתיימו באמצע פברואר 2023, כשהפתיחה יועדה ל-20 במרץ.[48] לבסוף, הנתיב נפתח לתנועה ב-14 באפריל.[54][55] לאור מדיניות משרד התחבורה בראשות מירי רגב נגד תעדוף תחבורה ציבורית, העירייה החליטה לבחון מחדש את הנתיב.[56] עם זאת, לבסוף רגב עצמה התבטאה לזכות הנתיב.[57]

הרצליה עריכה

במסגרת "מהיר לעיר", משודרגים הרחובות דרך ירושלים, סוקולוב, קהילת ציון, העצמאות, הרב קוק, בן ציון מיכאלי, תחנת רכבת הרצליה, שדרות שבעת הכוכבים ומחלף הסירה, מסומנים 10.9 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-2.4 ק"מ של שבילי אופניים. בנוסף, תנועת האוטובוסים משודרגת. בשנת 2019 נפתח המקטע הראשון בפרויקט.[58]

ראשון לציון עריכה

בנובמבר 2021 נפתחו נתיבים לתחבורה ציבורית ברחוב ההסתדרות, במקטע שבין רחוב התקומה עד רחוב גולדה מאיר, לצד תחנות מתקדמות ושבילי אופניים.[59]

הקו הכחול, שייסע בין צומת ביל"ו לצומת חולון, צפוי לעבור דרך רחוב הרצל בעיר ולשם כך יסומן נתיב העדפה וייסלל שביל אופניים רציף לאורך תוואי הקו.

הוד השרון עריכה

במאי 2021 החלו עבודות בדרך רמתיים, שבמסגרתן העבודות כוללות נוסף נתיב תחבורה ציבורית, הנסלל שביל אופניים, ונעשה פיתוח נופי.[60]

חולון עריכה

במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 4 ק"מ של נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית ו-1.35 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות הלוחמים, משה דיין, מעפילים, יוספטל ואילת.

רחובות עריכה

רחובות הצטרפה לפרויקט מהיר לעיר ב-2019, שלוש שנים אחרי שהחל. ב-2022 פורסם כי במסגרת הפרויקט צפוי לקום הקו הכחול, שאורכו 21 ק"מ ועובר מצומת ביל"ו, דרך נס ציונה, ראשון לציון וצומת בית דגן עד צומת חולון.[61] במסגרת הפרויקט, מקטע ברחוב הרצל יהפוך לרחוב תחבורה ציבורית ויאפשר תנועת אוטובוסים בלבד. כמו כן רחוב הרצל יחודש, המדרכות בו יורחבו וייסלל בו שביל אופניים.[62] העבודות על הקו צפויות להתחיל ב-2023, והקו הכחול מתוכנן להיפתח ב-2027.

לצד הקו הכחול, מתוכננים ברחובות 34.8 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית במספר דרכים ובהן דרך מנחם בגין ודרך הים.[63]

בשנת 2023, במסגרת מהיר לעיר, החלו העבודות על שבילי אופניים בדרך יבנה וברחוב המדע.

נס ציונה עריכה

נס ציונה היא הרשות ה-18 שהצטרפה לפרויקט[64] ב-2019, שלוש שנים אחרי התחלתו. במסגרת המיזם ערכה העירייה מספר מפגשים עם התושבים, בסופם נבחרה התוכנית המועדפת, שכוללת ארבעה קווי אוטובוסים שצפויים לפעול בעיר.[65]

הקו הכחול שמחבר בין רחובות לצומת חולון מתוכנן לעבור ברחוב ויצמן שבנס ציונה, ולשם כך מקטע של 600 מטרים בין צומת בן-גוריון/דרך רבין לבין צומת הבנים/עמק השושנים צפוי להיסגר לתחבורה פרטית. כמו כן מתוכננת סלילה של שביל אופניים רציף לכל אורך תוואי הקו.

בשנת 2023 החלו עבודות פיתוח תשתיות בחלקו המערבי של רחוב ויצמן בין צומת פארק המדע לדרך הנפת הדגל.[66] ב-8 בספטמבר החל לפעול בעיר מערך תחבורה ציבורית חדש המורכב מחמישה קווי אוטובוס, מתוכם ארבעה קווים חדשים, וקו 4 הקיים.[67]

אור יהודה עריכה

באור יהודה מתוכננים נתיבי תחבורה ציבורית באורך כולל של 6.5 ק"מ, על ציר קזז-בן פורת-סעדון-העצמאות. בנובמבר 2022 הודיעו העירייה ומשרד התחבורה שהקידום של נתיב ההעדפה ברחוב קזז מוקפא בשל שינויים בפעילות קווי האוטובוס בעיר.[68]

פתח תקווה עריכה

 
התכנון המלא המקורי של הפרויקט בעיר פתח תקווה.

בעיר פתח תקווה, נועדו להתווסף כ-16 קילומטרים של נתיבי תחבורה ציבורית ברחובות יוסף ספיר, בר כוכבא, יצחק רבין, מנחם בגין, הרב עובדיה יוסף ועין גנים.[11] עם היבחרו של רמי גרינברג לתפקיד ראש העירייה בבחירות ב-2018, הוא שינה את מדיניות קודמו איציק ברוורמן ופעל לקידום ביצוע פרויקט "מהיר לעיר".[69][70][71]

בקיץ 2020, החלו העבודות לביצוע נתיב תחבורה ציבורית ימיני ברחוב יצחק רבין, בין מחלף אונו לבין רחוב תוצרת הארץ לאורך כ-2.5 קילומטרים לכל כיוון.[72][73] רחוב זה מחבר את שכונות נווה עוז, כפר גנים ג' וקריית מטלון אל כביש 471 וכך אל לב מטרופולין גוש דן, וכן הוא מקשר בין פתח תקווה לבין הערים גבעת שמואל וקריית אונו – ועוברים בו כ-30 אוטובוסים בשעה לכל כיוון, כך שנתיב התחבורה הציבורית נועד לתעדף אותם בכביש על מנת לשפר את יעילותם ואמינותם של הקווים. בנוסף לבניית נתיב התחבורה הציבורית, העבודות נועדו גם לחידוש תשתיות הרחוב, סלילת שביל אופניים ונטיעת עצים.[74][75] לאחר כשנתיים של עבודות, ב-15 בפברואר 2022 הנתיב נפתח לתנועה.[76] נתיב זה מהווה ציר הזנה לתחנות שחם ובילינסון של הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ויחד עם הנתיבים הסמוכים ברחובות בן-גוריון, יעקב דורי ולוי אשכול בקריית אונו וכן אלו שבכביש 471 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית.

בשכונת הדר גנים, נועדה להתווסף ברחוב מנחם בגין העדפה בצמתים לתחבורה הציבורית. כחלק מן העבודות, שלושה מתוך ארבעת מעגלי התנועה וכן שברחוב נועדו להתבטל כשבמקומם היו אמורים לקום שישה צמתים מרומזרים שיעניקו העדפה לאוטובוסים (כ-35 בשעה לכל כיוון). בנוסף, כחלק מן העבודות היה אמור להתבצע חידוש תשתיות הרחוב, הרחבת המדרכות ונטיעת עצים. בתכנון הראשוני נועד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, אך התוכניות הסופיות כללו רק את ההעדפה בצמתים – כתוספת של נתיב ייעודי חדש כ-30 מטרים לפני כל צומת, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים ותוך כדי ביטול של 7 חניות בלבד מתוך 142 אלו שברחוב.[77][78][79] אף על פי כן, וועד של כמה מתושבי הרחוב התנגד לביצוע הפרויקט מתוך סירוב להעניק העדפה לתחבורה ציבורית על פני כלי רכב פרטיים.[80] הוועד הצליח לסחוף אחריו רבים מתושבי השכונה, בעיקר בשל טענה שקרית לפיה מדובר בהקמת נתיב תחבורה ציבורית מלא לכל אורך הרחוב. טענות נוספות של הוועד נגעו לענייני סיכון הולכי הרגל, פגיעה בנתיבי הרכב הפרטי וגריעת חניות, אך אלו הופרכו כולן על ידי החברה הממשלתית "נתיבי איילון".[79] וועד זה נודע בהתנגדותו להעדפת תחבורה ציבורית והשקעה בה, ובהמשך הוא התנגד גם לבניית מסוף תחבורה ציבורית בסמוך לשכונה.[81] לבסוף, לאור ההתנגדות העיקשת של הוועד ראש העיר גרינברג נכנע והחליט לבטל את התוכניות. במקום ביצוע ההעדפה ברחוב מנחם בגין, הוחלט להקדים את ביצוע הסימון של נתיב תחבורה ציבורית ברחוב בר כוכבא הסמוך לתחנה המרכזית המקומית.[82][83] ב-15 בדצמבר 2021, נפתח הנתיב הקצר ברחוב לתנועה, לאחר סימון צבע בכביש על חשבון נתיב קיים של כלי רכב פרטיים, וללא ביצוע עבודות נוספות ברחוב.[84][85]

ברחוב יוסף ספיר, המהווה עורק תחבורתי ראשי ובו עוברים כ-30 אוטובוסים בשעה, עתיד להתווסף נתיב תחבורה ציבורית שמאלי בהפרדה מלאה לכל אורכו של הרחוב, כקילומטר לכל כיוון. נתיב זה יבוצע כתוספת חדשה לרחוב, מבלי לגרוע נתיבים מן הרכבים הפרטיים, יחד עם ביצוע חידוש תשתיות ונטיעת עצים.[86][87] חלק מתושבי האזור מתנגדים לביצוע נתיב זה, מאחר שכחלק מביצועו יבוטלו כל החניות ברחוב.[88] נתיב זה מהווה ציר הזנה לתחנה המרכזית ולקישוריות לקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן, ויחד עם הנתיבים הסמוכים בכביש 40 הוא יוצר רצף העדפה של תחבורה ציבורית.

רמת השרון עריכה

בפברואר 2022 החלו עבודות לסימון נתיבי תחבורה ציבורית לאורך 900 מטרים ברחוב משה סנה, בשני הכיוונים בין צומת הכפר הירוק לצומת הפיל. הנתיב מתחבר בצומת הכפר הירוק לנתיב תחבורה ציבורית אחר שנכנס לתל אביב.[89]

תל אביב עריכה

במסגרת הפרויקט מקודמים בעיר 13 ק"מ של נתיבי תחבורה ציבורית ו-8 ק"מ של נתיבי נסיעה לאופניים. בנוסף מתוכנן שדרוג של פני הרחובות יצחק שדה, שדרות קק"ל, שאול המלך, דרך השלום, משה דיין/לה גארדיה, שוקן ותל גיבורים.[90]

במרץ 2019 נפתח נתיב לתחבורה ציבורית בדרך בן צבי, מצומת מחלף חולון עד לרחוב לבון פנחס, וכן ברחוב לבון פנחס בקטע שבין דרך בין צבי עד דרך קיבוץ גלויות.[91] בדצמבר 2021 החלו עבודות במסגרת הפרויקט ברחוב תל גיבורים בעיר.[92] בשיתוף פעולה עם עיריית גבעתיים סומן בינואר 2022, בדרך השלום, נתיב תחבורה ציבורי שמחבר את שתי הערים. העיריות הגדירו את הנתיב כ"טקטי", וכמהלך מקדים לפרויקט מהיר לעיר.[93]

התקדמות עריכה

בשנת 2016, נחתמו הסכמים מקיפים עם 17 רשויות מקומיות במטרופולין תל אביב. בשנת 2017 הוקמו צוותי תכנון בכל 17 הרשויות, על מנת לבצע תכנון מוקדם של כ-80 חבילות עבודה באותן רשויות, תכנון סופי במרבית הצירים ותיאום עם גורמים רלוונטיים כגון: חברות תשתיות, ביוב, מים ותקשורת. בנוסף, בחלק מהרשויות התבצעו עבודות תשתיות מקדימות. בשנת 2018 הושלם התכנון הסופי בכל הצירים ברשויות. בשנת 2019, הצטרפו לתוכנית רחובות ונס ציונה.[94]

בחודשים ספטמבר 2018 - מרץ 2019, נערכה פעימה משמעותית בראשון לציון. בפעימה זו שודרג מערך האוטובוסים בעיר על ידי הארכת שעות פעילות הקווים, העלאת תדירות משמעותית (במקום כל שעה, כל 10–20 דקות) ושינוי מסלול בקווים קיימים על מנת לתת קישור מדויק יותר למוקדי תעסוקה, בילוי וחינוך. פעימה זו הובילה לעלייה בכ-30% בנסיעות בתחבורה הציבורית העירוניות.[95] לדוגמה: קו 10 הוותיק בעיר בוטל, ובמקומו נכנסו קו 15 וקו 21, קו ישיר שחותך את ראשון לציון ממזרח למערב וקו מאסף שעובר דרך השכונות ומקשר אותן אל מוקדי בילוי ותעסוקה מרכזיים בהתאמה. כמו כן, בוטל קו 192 הוותיק ובמקומו הושקו קווים 190, 191 ו-193 המהירים לתל אביב והקווים הפנימיים בעיר תוגברו באופן משמעותי.

עבודות התשתיות והבנייה החלו בערים רבות. למשל, בעיר בת ים החלו עבודות הבנייה ברחוב יוספטל והקוממיות (שני הרחובות הראשיים של העיר). בעיר חולון גם כן החלו עבודות התשתיות ברחוב הלוחמים.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2   עומר כרמון, ראשי ערים חוששים מהתושבים – ותוקעים את פרויקט הנת"צים, באתר TheMarker‏, 21 במרץ 2022
  2. ^ נתיבי איילון, דוח אחריות חברתית, סביבתית וכלכלית 2020, עמ' 39
  3. ^ אסף זגריזק, ‏הכירו את הרת"צ: רחוב לתחבורה ציבורית בלבד, באתר גלובס, 17 במרץ 2022
  4. ^ משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תושבות ותושבי רמלה, תתחדשו!, 6 באפריל 2022
  5. ^ יובל שדה, מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו, באתר כלכליסט, 9 בפברואר 2022
  6. ^ 1 2 הקמת מסלולי תחבורה ציבורית ונתיבים מהירים במטרופולין תל אביב-יפו, באתר www.mevaker.gov.il
  7. ^ הנזק מהפקקים: 35 מיליארד שקלים בשנה, באתר ישראל היום
  8. ^ עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, באתר ynet, 23 בפברואר 2017
  9. ^ בני ברק, באתר נתיבי איילון
    חיליק ברקוביץ, ‘מהיר לעיר’ מגיעה לבני ברק: נחשפו פרטי התכנית, באתר ביזנעס, ‏25 ביולי 2019
  10. ^ בת ים, באתר נתיבי איילון
    לצד עבודות הרכבת הקלה: יחלו העבודות לנתיב "מהיר לעיר", באתר השקמה בת ים, ‏2020-01-08
    כל הפרטים: שינויים רבים בנתיבי התחבורה הציבורית בבת ים, באתר השקמה בת ים, ‏2018-07-19
  11. ^ 1 2 3 4 אסף זגריזק, עוד 298 ק"מ של נתיבים לאוטובוסים בלבד: כך תיראה מפת הנת"צים של גוש דן, ynet, ‏23 בפברואר 2017
  12. ^ 1 2 אורלי בויום, סדר העבודות ולוחות הזמנים: כל מה שרציתם לדעת על פרויקט הנת"צ שיתחיל בימים הקרובים, צומת השרון - כפר סבא, 25 ביולי 2019
  13. ^ אודי עציון, 70 מיליון שקל, 1.5 ק"מ כביש: מה ייצא לכפר סבא מהנת"צ החדש?, וואלה!, 16 במרץ 2023
  14. ^ רועי הדרי, פרויקט הנת"צים: בעירייה מבטיחים שידרוג מסיבי לוויצמן ונגישות מלאה בתקופת העבודות, צומת השרון - כפר סבא, 25 ביוני 2018
  15. ^ מיטל ליאור-גוטמן, סמנכ"לית מהיר לעיר: "ברוידא לא רוצה לקדם תחבורה ציבורית". עיריית רעננה: "הפקידות מהלכת אימים", צומת השרון - רעננה, 24 באוקטובר 2019
  16. ^ נדחה הערעור בעליון נגד פרויקט "מהיר לעיר" בכפר סבא, ice, 18 בפברואר 2021
  17. ^ אסנת ניר, הפרויקט הענק נתקע בפקק: ראשי הערים שמעכבים את נתיבי התחבורה הציבורית בגוש דן, TheMarker, ‏31 במרץ 2019
  18. ^ עומר כרמון, ראשי ערים חוששים מהתושבים – ותוקעים את פרויקט הנת"צים, TheMarker, ‏21 במרץ 2022
  19. ^ אריה אברמזון, זה התחיל: שלוש שנים של עבודות ברחוב ויצמן בכפר סבא, צומת השרון - כפר סבא, 3 ביוני 2018
  20. ^ אסף זגריזק, קילומטר וחצי ב־8 שנים: כך הסתבך הפרויקט התחבורתי החשוב בכפר סבא, גלובס, 29 באוגוסט 2022
  21. ^ רועי רובינשטיין, הגיע הזמן: גם כפר סבא מתחדשת בנת"צ, ynet, ‏16 במרץ 2023
  22. ^ אודי עציון, הפקקים בכפר סבא יחכו, לראש העיר יש בחירות על הראש, וואלה!, 11 במאי 2023
  23. ^ מהיר לעיר - כפר סבא, עיריית כפר סבא
  24. ^ אסף זגריזק, "התושבים יבלו בכל בוקר כשעתיים בדרך לעבודה": אזור השרון בדרך לאסון תחבורתי, ואין פתרון באופק, גלובס, 13 ביוני 2023
  25. ^ פרויקט מהיר לעיר יוצא לדרך ברמת-גן, באתר עיריית רמת גן, דצמבר 2020
  26. ^ ארז רביב, נתיבי תחבורה ציבוריים יפתחו היום (שישי) בגבול רמת גן בני ברק, דבר, 4 בפברואר 2021
  27. ^ אסף זגריזק, "ראש עיר שלא יקדם היום נתיבי אוטובוסים, יידרש לכך כשהכול יהיה פקוק", ynet, 17 ביולי 2021
  28. ^ יובל שדה, מיזם התחבורה הציבורית לגוש דן תקוע - רק 22% מהתקציב נוצלו, כלכליסט, 9 בפברואר 2022
  29. ^ יובל שדה, רמת גן נגד כולן: דוחה דרישות לסלילת נת"צ באלוף שדה, כלכליסט, 2 בינואר 2023
  30. ^ נתניה נט, פרוייקט "מהיר לעיר" בנתניה יוצא לדרך, באתר www.netanyanet.co.il
  31. ^ מהיר מתמיד: כך תיראה מהפכת התחבורה שמגיעה לנתניה, באתר mynetnetanya, ‏2021-02-12
  32. ^ החלו העבודות לשדרוג ציר הרצל ופרויקט "מהיר לעיר רמלה", באתר גל גפן, ‏15 במאי 2020
  33. ^ הרשת המטרפולינית - קריית אונו, נתיבי איילון
  34. ^ "מהיר לעיר": קריית אונו עם קווי אוטובוסים ישירים למקומות העבודה, באתר רשויות, ‏30 באוגוסט 2020
  35. ^ פרויקט "מהיר לעיר": משדרגים את התחבורה הציבורית בקריית אונו, באתר אונו News, ‏19 באוגוסט 2020
  36. ^ 1 2 עופר פטרסבורג, "תקעו לנו את המדינה - עכשיו הזמן לתקן", וואלה!, 28 בנובמבר 2022
  37. ^ אסף זגריזק, פחות משנה לבחירות ברשויות המקומיות: התושבים מתנגדים וראשי הערים מעכבים פרויקטי תשתית, גלובס, 16 בדצמבר 2022
  38. ^ 1 2 "מהיר לעיר" - פירוט על מקטעים, באתר עיריית קריית אונו
  39. ^ קריית אונו – דרך אלוף יעקב דורי ושדרות בן גוריון, בדף הפייסבוק של החברה הממשלתית "נתיבי איילון", 23 באוגוסט 2020
  40. ^ עופר פטרסבורג, נתיב אחד פקוק, נתיב שני נטוש, ישראל היום, 4 באוקטובר 2021
  41. ^ מיטל ליאור-גוטמן, הסוף לפקקים? קריית אונו למשרד התחבורה: נתיב התחבורה הציבורית הופך לנתיב 2+, אונו News, ‏19 באוקטובר 2021
  42. ^ רועי רובינשטיין, נת"ע צבעה נת"צ, ראש העיר ביטל וצבע אותו בחזרה, ynet, 6 באוגוסט 2023
  43. ^ "מהיר לעיר", באתר עיריית קריית אונו
  44. ^ אלון סיגלר, קרית אונו: נת"צ חדש, התנגדויות ישנות, The Last Mile – בלוג בנושאי תכנון עירוני ותחבורה, 13 בנובמבר 2022
  45. ^ עופר פטרסבורג, קרית אונו מתחברת לקו האדום, ישראל היום, 30 בנובמבר 2022
  46. ^ 1 2 עידו וינגרטן, קריית אונו: עצומת תושבים נגד המשך פרויקט הנת”צ בלוי אשכול, אונו News, ‏6 בנובמבר 2022
  47. ^ עידו וינגרטן, “הרמזורים להולכי הרגל קצרים נורא, האסון מעבר לפינה”, אונו News, ‏3 בינואר 2023
  48. ^ 1 2 עידו וינגרטן, הסתיימו עבודות הנת”צ בלוי אשכול – הפתיחה בסוף מרץ, אונו News, ‏16 בפברואר 2023
  49. ^ עידו וינגרטן, דו”ח מבקר העירייה בעניין הנת”צ פורסם – עו״ד גיל מיכלס: "הדו״ח שטחי", אונו News, ‏17 באוגוסט 2023
  50. ^ כרמלה קופר, קריית אונו: השלב האחרון בביצוע נת"צ לוי אשכול יוצא לביצוע, MAGDILIM – האתר הישראלי להתחדשות עירונית, 30 באוקטובר 2022
  51. ^ עידו וינגרטן, במוצ”ש הפגנת תושבי קריית אונו נגד המשך פרויקט הנת”צ בלוי אשכול, אונו News, ‏11 בנובמבר 2022
  52. ^ עידו וינגרטן, צפו: מאות הפגינו בפארק רייספלד נגד “מחדל לוי אשכול”, אונו News, ‏13 בנובמבר 2022
  53. ^ עידו וינגרטן, לא עוצרים – הפגנה נוספת מחר נגד מתווה לוי אשכול בקריית אונו, אונו News, ‏18 בנובמבר 2022
  54. ^ עידו וינגרטן, פתיחת הנת”צ בקריית אונו נדחתה – העירייה: “ייפתח לאחר הפסח”, אונו News, ‏20 במרץ 2023
  55. ^ מהפכה בתחבורה הציבורית: זה הכביש שייפתח מחר לתנועה, ice, 13 באפריל 2023
  56. ^ עידו וינגרטן, הקץ לנת”צ? בקריית אונו יבחנו את כוונותיה של שרת התחבורה, אונו News, ‏4 בינואר 2023
  57. ^ עידו וינגרטן, לקראת פתיחת הרכבת הקלה – מירי רגב נפגשה עם ישראל גל, אונו News, ‏6 באוגוסט 2023
  58. ^ רועי רובינשטיין, נפתח מהיר לעיר בהרצליה - 400 מטרים עם 800 אוטובוסים ביום, באתר ynet, 28 באוקטובר 2019
  59. ^ אבי איצקוביץ', "הקלה בפקקים? נתיבי תחבורה ציבורית נחנכו במרכז ראשון לציון", Mynet,‏ 4 בנובמבר 2021
  60. ^ אשר אטדגי, "היכונו לפקקים: למשך כחצי שנה יבוצעו עבודות בדרך רמתיים - ז'בוטינסקי", mynet,‏ 26 במאי 2021
  61. ^ אסף זגריגק, ‏26 דקות ממכון ויצמן לראשון: תוכנית הקו הכחול בגוש דן נחשפת, באתר גלובס, 14 באפריל 2022
  62. ^ בהשקעה של מליונים: רחוב הרצל יתחדש ויהפוך לנתיב לתחבורה הציבורית, באתר ערים, ‏2022-06-07
  63. ^ פרוייקט מהיר לעיר ברחובות יוצא לדרך! עיריית רחובות עתידה לאשר את ההסכם עם נתיבי איילון לקידום פרוייקט מהיר לעיר במסגרתו יוקצו עשרות ק“מ של נתיבי תחבורה ציבורית ברחבי העיר, באתר BE106.NET רחובות
  64. ^ רועי רובינשטיין, נס ציונה מצטרפת לפרויקט מהיר לעיר, באתר ynet, 22 בספטמבר 2019
  65. ^ מהיר לעיר - תוכנית התחבורה הציבורית החדשה, באתר עיריית נס ציונה, ‏13 בנובמבר 2021
  66. ^ החל מהיום: עבודות פיתוח תשתיות הניקוז ושדרוג המרחב העירוני יוצאות לדרך, באתר MyZiona, ‏31 במאי 2023
  67. ^ איתן רום, קווי אוטובוס חדשים בנס ציונה: 5 קווים חדשים ושינויים בקו אחד המיתולוגי, באתר נס ציונה נט, ‏30 באוגוסט 2023
  68. ^ אסף זגריגק, ציוץ בטוויטר של אסף זגריגק, באתר טוויטר
  69. ^ 15 דקות, ראשי הערים בישראל, תלמדו מעיריית פתח תקווה!, דף הפייסבוק של ארגון "15 דקות – ארגון צרכני התחבורה בישראל", 17 באוגוסט 2020
  70. ^ אלון חכמון, פתח של תקווה: שינויים בהרגלי הנסיעה בעיר, מעריב אונליין, 23 בינואר 2023
  71. ^ גיא פיישקין, פתח תקווה צועדת אל עבר תחבורת המחר, TheMarker (ממומן על ידי החברה הממשלתית "נתיבי איילון"), ‏5 במרץ 2023
  72. ^ עבודות מהיר לעיר דרך רבין, באתר עיריית פתח תקווה, 21 ביולי 2020
  73. ^ פרויקט מהיר לעיר, אשר עתיד לשדרג את מערך התחבורה הציבורית בעיר, יצא לדרך!, בדף הפייסבוק של עיריית פתח תקווה, 9 באוגוסט 2020
  74. ^ פתח תקווה מתחילה בעבודות פרויקט "מהיר לעיר" בדרך רבין, רשויות - הפורטל הישראלי לרשויות מקומיות, 27 במאי 2020
  75. ^ מתן דויטש, "מהיר לעיר" בדרך רבין יוצא לדרך: נתיב לאוטובוסים ייסלל בשני הכיוונים, Mynet פתח תקווה, 26 במאי 2020
  76. ^ מתן דויטש, נתיב התחבורה הציבורית ברחוב רבין בפתח תקוה נפתח לתנועה, Mynet פתח תקווה, 15 בפברואר 2022
  77. ^ תושבי הדר גנים, בואו נעשה סדר, בדף הפייסבוק "החדשות של פתח תקווה", 20 ביוני 2019
  78. ^ איציק דהן, צפו: ראש העיר רמי גרינברג מציג את התוכנית ‘מהיר לעיר’ לשדרוג רחוב מנחם בגין, פתח תקוואי - חדשות פ"ת, 21 ביוני 2019
  79. ^ 1 2 מתן דויטש, מנהלת אגף ב"מהיר לעיר": הנת"צ המתוכנן ברחוב בגין לא יפגע בהדר גנים, Mynet פתח תקווה, 28 ביוני 2019
  80. ^ מתן דויטש, מאות מתושבי הדר גנים חתמו על עצומה: לא רוצים נת"צ ברחוב מנחם בגין, Mynet פתח תקווה, 1 במאי 2019
  81. ^ אלון חכמון, מסוף הוא תמיד התחלה חדשה: השינויים התחבורתיים בהדר גנים, מעריב אונליין, 28 ביוני 2022
  82. ^ תכנית הנת"צ בשכונת הדר גנים הסמוכה לצומת סירקין - הוקפאה, פת עכשיו, 30 באוקטובר 2019
  83. ^ טל סרוסי, בהדר גנים נושמים לרווחה: הוקפא הנת"צ ברחוב מנחם בגין, יקודם נת"צ בבר כוכבא, מלאבס, 30 באוקטובר 2019
  84. ^ איציק דהן, שימו לב: נת”צ חדש ברחוב בר כוכבא בפתח תקווה, פתח תקוואי - חדשות פ"ת, 12 בדצמבר 2021
  85. ^ התחדשנו בנת"צ חדש!, דף הפייסבוק של עיריית פתח תקווה, 15 בדצמבר 2021
  86. ^ מתן דויטש, נת"צ ומטרו: רחוב יוסף ספיר בפתח תקוה יעבור מהפך, Mynet פתח תקווה, 15 באוגוסט 2022
  87. ^ אייל יצחקי, בקרוב זה מתחיל: העבודות לסלילת נת"צ פנימי ברחוב יוסף ספיר יימשכו 20 חודשים, מלאבס, 18 באוגוסט 2022
  88. ^ מתן דויטש, תושבי שיפר במאבק נגד נת"צ ביוסף ספיר: "סכנה לתלמידים ופחות חניה", Mynet פתח תקווה, 27 בנובמבר 2022
  89. ^ שרון יונתן, "בקרוב: נתיב תחבורה ציבורית חדש ברחוב משה סנה", שרון אונליין, 8 בפברואר 2022
  90. ^ מהיר לעיר בתל אביב יפו - תיאור הפרויקט, באתר נתיבי איילון
  91. ^ הסדרי התנועה בדרך בן צבי ולבון פנחס, באתר עיריית תל אביב יפו, 24 במרץ 2019;
  92. ^ עיריית תל אביב-יפו, "פרויקט מהיר לעיר - תל גיבורים", 23 בדצמבר 2021
  93. ^ מערכת טיים אאוט, "החל מהבוקר: נתיב תחבורה ציבורית חדש בדרך השלום", TimeOut,‏ 9 בינואר 2022
  94. ^ "פרויקט מהיר לעיר: רחובות ונס ציונה יקדמו נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית". TheMarker. נבדק ב-2020-08-31.
  95. ^ משרד התחבורה, פרויקט "מהיר לעיר" - חברת נתיבי איילון (עמ' 18)