מהפכת טוויטר

מהפכת טוויטר (באנגלית: Twitter Revolution) הוא מונח שמשקף את ההשפעה של טכנולוגיית המידע המודרנית (מאז שנת 2009), ובפרט טוויטר, על הובלת תהליכים פוליטיים וחברתיים במדינות רבות בעולם.

המונח הופיע לראשונה באפריל 2009 באמצעי התקשורת בקישינב, בירת מולדובה, כתוצאה מהצלחת ההפגנות שהוצתו על ידי מסרים בטוויטר. נטליה מוראר הייתה הראשונה לארגן הפגנה פוליטית באמצעות שימוש בציוץ מסרים בטוויטר.

מתנגדי שלטון משתמשים ברשתות חברתיות מקוונות רבות ובהן אתר טוויטר על מנת ליצור מהפכות פוליטיות וחברתיות בארצם.

המונח גם זכה לכינוי "הנשק של הדמוקרטיה", משום שהרשתות החברתיות הללו נגישות לכל דורש. בעידן האינטרנט לאזרחים יכולת להשפיע על המדיניות הציבורית במדינתם.

היסטוריה

השימוש בטוויטר ככלי שמוביל מחאות פוליטיות וחברתיות החל בשנת 2009 במולדובה. באותה שנה נערכו בחירות לפרלמנט ומפלגת השלטון הקומוניסטית זכתה למרב הקולות. אזרחים רבים במדינה התארגנו לקבוצות באמצעות אתר טוויטר בטענה שהתוצאות היו כוזבות. תוך זמן קצר, הקבוצות שהחלו במרחב המקוון, הפכו לקבוצות מפגינים המוניות, שיצאו לרחובות בדרישה לערוך ספירה חוזרת של קולות הבוחרים ולקיים בחירות חוזרות. בהמשך ההפגנות הסלימו להתפרעויות של האזרחים נגד הפרלמנט במדינה. כיוון שהתאגדותם של המפגינים החלה בטוויטר, פעולות המחאה זכו לכינוי "מהפכת טוויטר".

הטכנולוגיה של טוויטר מתבססת על עקרונות ווב 2.0 ומשמשת את הגולשים להביע את עמדתם ולהשמיע את קולם (על ידי "ציוצים"). המונח "מהפכת טוויטר" הוצג בכלי התקשורת כמושג מהפכני שמתאר את כוחו של ההמון להתאגד לקבוצות ולהתקומם לראשונה באמצעות שימוש ברשתות חברתיות מקוונות.

בשנים 2010–2011 התקוממו אזרחים מארצות ערב כנגד השלטון הלא דמוקרטי בארצותיהם. התקוממויות, שהתרחשו בהפגנות באיראן, בתוניסיה, במצרים, בלוב ובסוריה, הניעו את התקשורת להמשיך להשתמש במונח מהפכת טוויטר, כמושג שמשקף השפעה מרכזית של טכנולוגיית המידע המודרנית על הובלת תהליכים פוליטיים וחברתיים. בארצות שבהן השלטון אינו דמוקרטי דיכוי האזרחים על ידי המשטר גרם לחסימת ערוצי תקשורת רבים בפני האזרחים. בתקופת המהפכות בארצות הללו אתר טוויטר היווה ככלי עיקרי להעברת מסרים בין האזרחים ושימש כערוץ תקשורת עם גורמים חיצוניים.

הכינוי "מהפכת טוויטר" הוענק לארבע מתוך עשר המהפכות הפוליטיות העממיות, הקרויות "מהפכות צבעוניות" (Color Revolutions), שחלו בתחילת המאה ה-21 והפכו למושג נפוץ.

המהפכות

• מהפכת טוויטר הראשונה (2009) החלה ברפובליקה של מולדובה באפריל 2009, ביוזמתה של נטליה מוראר. בעקבות המהומות הודיע נשיא מולדובה, ולדימיר וורונין, על ספירה מחודשת של הקולות.
• מהפכת טוויטר השנייה (2009–2010) החלה באיראן ביוני 2010. פעילות זו זכתה גם לכינויים "המהפכה הירוקה" ו"מהפכת הפייסבוק" . ההתקוממות האיראנית לא הצליחה להביא לשינוי כלשהו.
• מהפכת טוויטר השלישית (2010–2011) החלה בתוניסיה בדצמבר 2010. מהפכה זו זכתה לכינוי "מהפכת היסמין", הפרח הלאומי של תוניסיה, וכן לכינוי "מהפכת ויקיליקס הראשונה".
• מהפכת טוויטר הרביעית (2011) החלה במצרים ב-25 בינואר 2011. מהפכה זו כונתה "מהפכת הלוטוס" (Lotus Revolution) וגם "מהפכת הפייסבוק" (Facebook Revolution). במהפכה זו הגיעה לסיומה תקופת שלטונו של חוסני מובארכ, שנמשכה 30 שנה.

ביקורת

ההתעסקות במושג "מהפכת טוויטר" בתקשורת העולמית צייר בעיני הציבור את אתר טוויטר ככזה שמייצר מהפכות, אך חוקרי תקשורת רבים סולדים מהרעיון שאתר הציוצים הוא זה שגורם למהפכות, לטענתם טוויטר רק מקדם את המהפכות ומאפשר התארגנות מהירה יותר של פעילים המתגייסים למען מטרה מוגדרת.

למושג "מהפכת טוויטר" קמו מתנגדים רבים, את ההתנגדות הבוטה ביותר השמיע מורוזוב, שהיה בין הראשונים שראה בטוויטר ובטכנולוגיות החדשות כלי השפעה מהפכני, מורוזוב היה הראשון שטבע את המושג "מהפכת הטוויטר" בשנת 2009 בסנונית המהפכה במולדובה. מתוך ביקורת על התומכים הנלהבים בכלים החדשים של "המדיה החברתית" שהמציאו מחדש את האקטיביזם החברתי.

"את המהפכה לא יצייצו בטוויטר", כתב מלקולם גלדוול באוקטובר 2010 במאמר מצוטט בניו יורקר תחת הכותרת "שינוי קטן למה המהפכה לא תצויץ" וזאת תוך התעלמות מכמה תכונות חשובות של רשתות חברתיות. הוא יצא כנגד ההגדרה של אקטיביזם רשת כסוג של אקטיביזם. לטענתו, האקטיביזם האמיתי התבטא לדוגמה בשנות ה-60 בדרום ארצות הברית שבה אזרחים יצאו והפגינו בשביתות שבת ובמחאות שקטות כנגד מדיניות האפליה תוך כדי סכנת חיים מוחשית. סוג זה של אקטיביזם בסיכון גבוה כפי שטבע אותו הסוציולוג Doug Macadam לעולם לא יקרה על ידי ציוץ בטוויטר.

גלדוול מוצא שני הבדלים משמעותיים בין אותן קהילות המחאה של העבר לקהילות המחאה הווירטואליות: ההבדל הראשון הוא חוזק הקשר בין אנשי הקהילה. למשל, הקשרים בין חברי התנועות לזכויות האזרח בשנות ה-60 היו קשרים בין-אישיים ממשיים שהניעו אותם לרמת הקרבה גבוהה מאוד עד סיכון חיים וזה לעומת קשרים חלשים ורופפים ברשת חברתית כפי שחקר הסוציולוג מרק גרנווטר. לטענת גלדוול קשרים חלשים אלו יובילו לאקטיביזם בסיכון גבוה לעיתים רחוקות בלבד.

הבדל נוסף שמצא גלדוול בין הקהילות המחאה לרשתות החברתיות הוא בהיררכיה הארגונית, אותם סטודנטים שהחלו את שביתת השבת בגרינסבורו בדרום ארצות הברית בשנות ה-60 היו שייכים לתנועה לזכויות האזרח NCAAP בראשות מרטין לותר קינג. התנועה נוהלה בצורה היררכית, ההנהלה ישבה בניו יורק ומשם ניהלה את כל הפעילויות. לעומת זאת "מדיות חברתיות" הן סוג של אנרכיות, הן לא נשלטות על ידי רשות אחת מרכזית וההחלטות נעשות באמצעות קונצנזוס ולא באמצעות סמכות עליונה.

מושגים דומים

מבין שלל המהפכות שמקדמות מטרה של אזרחים נמצאת מהפכה בולטת נוספת "מהפכת הפייסבוק". לשתי הרשתות החברתיות יש כמעט את אותם עקרונות אינטרנטיים מבוססי ווב 2.0. דוגמה לשימוש דומה ברשת החברתית המקוונת פייסבוק ניתן לראות באירועי "מחאת האוהלים" בישראל, בקיץ 2011, שבה התקוממו אזרחי מדינת ישראל כנגד יוקר המחיה בארץ, הייתה זו המחאה החברתית הגדולה בישראל שהחלה מפעילות אזרחים ברשת החברתית המקוונת פייסבוק.

קישורים חיצוניים

• מהפכת הפייסבוק והטוויטר, סרטון באתר יוטיוב
• http://www.jstor.org/discover/10.2307/2779717?uid=3738240&uid=2&uid=4&sid=21101677196437
• https://web.archive.org/web/20110623185816/http://www.gladwell.com/pdf/twitter.pdf
• https://web.archive.org/web/20100713184907/http://sociology.stanford.edu/people/mgranovetter/documents/granstrengthweakties.pdf