מאיר שיף
הרב מאיר בן יעקב הכהן שיף (נודע בכינוי מהר"ם שיף; ה'שס"ה, 1605 – כ"א באדר ה'ת"א, 2 במרץ 1641[2]) היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה. כתב חיבורים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי מהר"ם שיף" המודפסים בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בדפוס האלמנה והאחים ראם.
מהרם שיף | |
לידה |
1605 ה'שס"ה פרנקפורט, העיר החופשית פרנקפורט |
---|---|
פטירה |
1641 (בגיל 36 בערך) כ"א באדר ה'ת"א פראג, ממלכת בוהמיה |
מקום פעילות | גרמניה |
תקופת הפעילות | ?–1644 |
תחומי עיסוק | רב וראש ישיבה ופרשן התלמוד |
רבותיו | אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, בעל השל"ה[1] |
תלמידיו | רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה[א] |
בני דורו | מהר"ם מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא[ב] |
חיבוריו | חידושי הלכות, דרושים נחמדים |
בת זוג | מרת שפרינץ |
צאצאים | שמואל זאנוויל, הינלה הנדלן |
ביוגרפיה
עריכהנולד לרבי יעקב הכהן שיף, ראש ישיבה ואב בית הדין בפרנקפורט דמיין, ולגוטל.[3] על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1608 בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדה, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. לפני מותו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א. הוא הותיר בן יחיד, שנפטר ללא צאצאים, ובת.
תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד הבבלי הנפוצות, בשם חידושי מהר"ם שיף. על הספר נכתב פירוש מאת הרב מרדכי מארדוש מפוריצק. רבים מחיבוריו נשמרו בכתב יד בפרנקפורט, ונשרפו בשרפה שפרצה שם בכ"ד בטבת ה'תע"א.
קישורים חיצוניים
עריכה- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' מאיר (בר' יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' ס', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר בן יעקב שיף, דף שער בספרייה הלאומית
- ספרו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר היברובוקס
- הערך "חידושי מהר"ם שיף", באתר המכלול
ביאורים
עריכההערות שוליים
עריכה- ^ מאיר שיף, דרושים נחמדים, עמ' 33.
- ^ מאיר וונדר, חלק ה', מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, עמ' 241 וישנן דעות נוספות.
- ^ מבוא לספר דרושים נחמדים, עמ' 32.