פתיחת התפריט הראשי

מהרטה ברוך-רון

פוליטיקאית ישראלית

מהרטה ברוך-רון (נולדה ב-3 בדצמבר 1974) כיהנה כסגנית ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מרצ ואחראית על תחום הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות. קודם לכן התפרסמה בעיקר כשחקנית. ברוך-רון היא יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכהן במועצת עיריית תל אביב יפו, והראשונה לכהן בתפקיד סגנית ראש העיר. עסקה קודם לכן כשחקנית ומנחה. מועמדת מפלגת מרצ לכנסת העשרים ואחת.

מהרטה ברוך-רון
מהרטה ברוך-רון
לידה 3 בדצמבר 1974 (בת 44)
אתיופיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מרצ
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
30 בדצמבר 2013 – הווה
(5 שנים ו-11 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולדה בשם מהרטה ברוך באתיופיה. בשנת 1984, בגיל 10, עלתה לישראל דרך סודאן במסגרת מבצע משה ונקלטה בפנימיות במסגרת עליית הנוער.

היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ושירותי אנוש ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת חיפה.

נשואה לאיש העסקים ערן רון, טייס קרב בעברו וסופר, ולהם שלושה ילדים.

קריירהעריכה

בטלוויזיה ובתיאטרוןעריכה

ב-1997 הנחתה בערוץ הילדים במשך מספר חודשים.[1]

ברוך-רון פרצה לתודעה הציבורית בשנת 2005 כשהשתתפה בעונה הראשונה של תוכנית המציאות "השגריר" בערוץ 2, בה זכתה במקום השני (אחרי איתן שוורץ).

לאחר מכן השתתפה בסדרות טלוויזיה, סרטים והצגות תיאטרון ובין היתר בטלנובלה "מיכאלה", בסדרה "האי", בהצגה "אורי מורי" (הקאמרי) לצדם של אילן דר וחנה רוט, בסרט "קמטים חדשים" לצד צופית גרנט, מיכל ינאי, אלון נוימן וסנדרה שדה, בהצגה "החתונה של אדיס" בתיאטרון אורנה פורת, בהצגה "אהבה וזעם" בתיאטרון הרצליה, בהצגה "נשים זרות" בתיאטרון הערבי עברי ביפו ועוד.

ב-2017 נבחרה לקריין בשתי סדרות תיעודיות ששודרו בערוץ הראשון "ירוסלם" סדרה בת חמישה הפרקים, תיעוד עמוק ראשוני היסטורי ועכשווי של תולדות קהילת יהודי אתיופיה ובסדרה "והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל".

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת 2001 הייתה ברוך-רון ממייסדי עמותת "היווט" לסיוע סוציאלי, חינוכי וכלכלי ליוצאי אתיופיה ושימשה כיושבת הראש הראשונה שלה, בהמשך הייתה ממייסדי עמותת "עולים ביחד" המקדמת מנהיגות ומצוינות בקרב אקדמאים יוצאי אתיופיה, בה שימשה כחברת הנהלה.

ב-29 במאי 2013 התמודדה ברוך-רון על מקום ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת עיריית תל אביב והייתה להפתעת הבחירות כשזכתה במקום הראשון (בפועל שובצה במקום השלישי ברשימה אחרי המועמד לראשות העירייה ניצן הורוביץ ומיטל להבי שנבחרה בנפרד לראשות הסיעה ולמקום השני ברשימה).

הרשימה זכתה ב-6 מנדטים והצטרפה לקואליציה העירונית. ב-30 בדצמבר 2013 אישרה מועצת העיר את מינויה כסגנית ראש העירייה הממונה על מנהל השירותים החברתיים, ממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות, יו"ר ועדת הרווחה של עיריית תל אביב-יפו ואחראית על פורום הפליטים של העירייה.

עשייה עירונית והמשך הקריירהעריכה

במסגרת תפקידה, שימשה ברוך-רון כסגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ. מחזיקת תיק הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום בתיק התרבות.

היא הובילה את תוכנית המזון העירונית בעיר, כוללת את פרויקט "אוכלים יחד" בבתי הספר היסודיים (בה מוגשות כ-6,000 מנות ביום, בדרום ובמזרח העיר. ייסדה את וועידת הרווחה השנתית של תל אביב-יפו, "להסתכל למציאות בעיניים", בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ואיגוד העובדים הסוציאליים. חברת דירקטוריון במת"ש (מרכז תעסוקה שיקומיים), בסינמטק ובחברת משכן. יו"ר ועדת הרווחה בעיר תל אביב-יפו. יו"ר פורום פליטים. יו"ר פורום תמרצ' – פורום חברי המועצות יוצאי קהילות אתיופיה. בשנת 2014 קידמה את התקיימותו של פסטיבל הפרינג' השנתי בעיר.

היא הרבתה לעסוק בנושאים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה, סייעה לחיזוק פסטיבל 'הסיגדיאדה' בעיר, יזמה טיפול בבעיית שיטור יתר בקרב יוצאי אתיופיה בעיר, קידמה הקצאת תקציב לאולם אירועים עבור טקסי הקהילה האתיופית בעיר ודאגה להחזרת תקן של מדריך נוער אחר הצהריים ביפו המיועד לטיפול בנוער משוטט.

בגיליון ספטמבר 2017 של המגזין הישראלי "ליברל", נבחרה מהרטה להיות בין 100 המשפיעים של השנה, מנימוקי הבחירה: "מהרטה דמות ייחודית בהנהגה של הישראלים ממוצא אתיופי, העובדה הנ"ל נובעת, לפני הכול, מפני שהיא לאו דווקא מתיימרת להנהיג את העדה, אלא מייצגת סיפור הצלחה אישי של השתלבות, שנובעת מאיכויות גבוהות. לא מדובר במקרה של הצבה "במשבצת", אלא כמי שזכתה בתפקיד ובמעמד בפריימריז על ידי אלפים, ועל רקע חשיפה ציבורית שהציגה אותה כפי שהיא- אינטליגנטית, רהוטה, וכזו שלא צריכה עזרה או טובות להגיע לכל מקום."

בינואר 2019 הודיעה כי תתמודד בבחירות המקדימות של מרצ לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת.[1] הגיעה למקום החמישי בבחירות המקדימות ולפיכך הוצבה במקום השישי ברשימת המפלגה לכנסת.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה