פתיחת התפריט הראשי

מהרטה ברוך-רון

מהרטה ברוך-רון (נולדה ב-3 בדצמבר 1974) היא סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו החל משנת 2013 מטעם מרצ, אחראית על תחום הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות. קודם לכן התפרסמה בעיקר כשחקנית. ברוך-רון היא יוצאת אתיופיה הראשונה שנבחרה לכהן במועצת עיריית תל אביב יפו והראשונה לכהן בתפקיד סגנית ראש העיר. עסקה קודם לכן כשחקנית ומנחה.

מהרטה ברוך-רון
מהרטה ברוך-רון
לידה 3 בדצמבר 1974 (בת 43)
אתיופיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פעילה חברתית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מרצ
סגנית ראש עיריית תל אביב-יפו
תקופת כהונה 30 בדצמבר 2013 – הווה (4 שנים ו-45 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תוכן עניינים

ביוגרפיהעריכה

נולדה בשם מהרטה ברוך באתיופיה. בשנת 1984, בגיל 10, עלתה לישראל דרך סודאן במסגרת מבצע משה ונקלטה בפנימיות במסגרת עליית הנוער.

היא בוגרת תואר ראשון בפסיכולוגיה ושירותי אנוש ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת חיפה.

נשואה לאיש העסקים ערן רון, טייס קרב בעברו וסופר. להם שלושה ילדים.

קריירהעריכה

בטלוויזיה ובתיאטרוןעריכה

ב-1997 הנחתה בערוץ הילדים במשך מספר חודשים.[1]

ברוך-רון פרצה לתודעה הציבורית בשנת 2005 כשהשתתפה בעונה הראשונה של תוכנית המציאות "השגריר" בערוץ 2, בה זכתה במקום השני.

לאחר מכן השתתפה בסדרות טלוויזיה, סרטים והצגות תיאטרון ובין היתר בטלנובלה "מיכאלה", בסדרה "האי", בהצגה "אורי מורי" (הקאמרי) לצדם של אילן דר וחנה רוט, בסרט "קמטים חדשים" לצד צופית גרנט, מיכל ינאי, אלון נוימן וסנדרה שדה, בהצגה "החתונה של אדיס" בתיאטרון אורנה פורת, בהצגה "אהבה וזעם" בתיאטרון הרצליה, בהצגה "נשים זרות" בתיאטרון הערבי עברי ביפו ועוד.

ב-2017 נבחרה לקריין שתי סדרות ששודרו בערוץ הראשון "ירוסלם" סדרה בת חמישה הפרקים, תיעוד עמוק ראשוני היסטורי ועכשווי של תולדות קהילת יהודי אתיופיה ו"והארץ הייתה תוהו ובוהו" סדרת טלוויזיה תיעודית של הערוץ.

פעילות ציבוריתעריכה

בשנת 2001 הייתה ברוך-רון ממייסדי עמותת "היווט" לסיוע סוציאלי, חינוכי וכלכלי ליוצאי אתיופיה ושימשה כיושבת הראש הראשונה שלה, בהמשך הייתה ממייסדי עמותת "עולים ביחד" המקדמת מנהיגות ומצוינות בקרב אקדמאים יוצאי אתיופיה, בה שימשה כחברת הנהלה.

ב-29 במאי 2013 התמודדה ברוך-רון על מקום ברשימת מרצ תל אביב-יפו למועצת עיריית תל אביב והייתה להפתעת הבחירות כשזכתה במקום הראשון (בפועל שובצה במקום השלישי ברשימה אחרי המועמד לראשות העירייה ניצן הורוביץ ומיטל להבי שנבחרה בנפרד לראשות הסיעה ולמקום השני ברשימה).

הרשימה זכתה ב-6 מנדטים והצטרפה לקואליציה העירונית. ב-30 בדצמבר 2013 אישרה מועצת העיר את מינויה כסגנית ראש העירייה הממונה על מנהל השירותים החברתיים, ממלאת מקום מחזיקת תיק התרבות, יו"ר ועדת הרווחה של עיריית תל אביב-יפו ואחראית על פורום הפליטים של העירייה.

עשייה עירוניתעריכה

במסגרת תפקידה, משמשת ברוך-רון כסגנית ראש עיריית תל אביב מטעם מרצ. מחזיקת תיק הרווחה והשירותים החברתיים וממלאת מקום בתיק התרבות. מובילת תוכנית המזון העירונית בעיר. מייסדת ומובילת וועידת הרווחה השנתית של תל אביב-יפו. חברת דירקטוריון במת"ש (מרכז תעסוקה שיקומיים), בסינמטק ובחברת משכן. יו"ר ועדת הרווחה בעיר תל אביב-יפו. יו"ר פורום פליטים. יו"ר פורום תמרצ' – פורום חברי המועצות יוצאי קהילות אתיופיה. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ושירותי אנוש ובעלת תואר שני בסוציולוגיה ארגונית מאוניברסיטת חיפה. בוגרת קורס דירקטורים מהמרכז הישראלי לניהול.

בשנת 2014 קידמה את התקיימותו של פסטיבל הפרינג' השנתי בעיר.

היא הרבתה לעסוק בנושאים הנוגעים לקהילת יוצאי אתיופיה, סייעה לחיזוק פסטיבל 'הסיגדיאדה' בעיר, יזמה טיפול בבעיית שיטור יתר בקרב יוצאי אתיופיה בעיר, קידמה הקצאת תקציב לאולם אירועים עבור טקסי הקהילה האתיופית בעיר ודאגה להחזרת תקן של מדריך נוער אחר הצהריים ביפו המיועד לטיפול בנוער משוטט.

בשנת 2015 הייתה חברה בוועדת פרס התיאטרון הישראלי ובאוקטובר 2015 נשלחה ברוך-רון לייצג את עיריית תל אביב-יפו וחתמה על "אמנת המזון הבינלאומית במילאנו". על האמנה חתמו 113 ערי עולם, שהתחייבו לבנות מדיניות עירונית למזון בריא ומקיים[1]. אחרי החתימה על האמנה הוקם צוות היגוי לתוכנית על מנת לגבש את החזון ואת הקווים הכלליים של התוכנית. המטרה היא לגעת בחיי התושבים מגיל הינקות ועד גיל הזקנה, מה שיביא לשינוי משמעותי בצריכת המזון של תושבי תל אביב-יפו.

מהרטה ברוך רון מובילה את תוכנית המזון העירונית הכוללת את פרויקט "אוכלים יחד" בבתי הספר היסודיים (בה מוגשות כ-6,000 מנות ביום, בדרום ובמזרח העיר).

מהרטה ברוך רון היא יוזמת ומובילה של ועידת הרווחה השנתית תל אביב - יפו "להסתכל למציאות בעיניים". ב-2015 התקיימה הועידה הראשונה ובדצמבר 2016 התקיימה הועידה השנייה בשיתוף אוניברסיטת תל אביב ואיגוד העובדים הסוציאליים. הועידה התמקדה בשינוי מדיניות הרווחה, במסגרת הועידה העניקה מהרטה את אות הרווחה לח"כ לשעבר, יעל דיין שהקימה את הוועדה למעמד האישה (היום הוועדה לשוויון מגדרי) והציפה, לעיתים קרובות נושאים הנוגעים לאלימות במשפחה, לזכויות הקהילה הלהט"בית, להגנה על ילדים ועוד. דיין היא הזוכה הראשונה באות הרווחה. מהרטה ברוך רון: "יעל דיין היא דוגמה ומופת לעשייה ציבורית חברתית פורצת דרך. בכל תפקיד שבו נשאה הטביעה חותם אישי משמעותי והובילה אג'נדה ברורה, חד משמעית ונחרצת למען החלשים בחברה ולמען אלה שאיש לא רצה להשמיע את קולם.

בספטמבר 2016 יצאה ברוך-רון למשלחת מטעם משרד החוץ האמריקאי (International Visitor Leadership Program ׁׂ(IVLPׁׂ. מטרת משרד החוץ האמריקאי בקיום משלחת זו, היא להשקיע ב"דור ההנהגה העתידית של מדינת ישראל". כחלק מהפעילויות, נפגשה המשלחת עם אישי ממשל בכירים, סנטורים, ראשי עיר, מנהלי עמותות ואנשי תקשורת.

כיום חברה בוועדת פרס מפעל חיים מטעם המרכז הישראלי לחדשנות.

ביקורותעריכה

בגיליון ספטמבר 2017 של המגזין הישראלי "ליברל" הנחשב, נבחרה מהרטה להיות בין 100 המשפיעים של השנה, מנימוקי הבחירה: "מהרטה דמות ייחודית בהנהגה של הישראלים ממוצא אתיופי, העובדה הנ"ל נובעת, לפני הכול, מפני שהיא לאו דווקא מתיימרת להנהיג את העדה, אלא מייצגת סיפור הצלחה אישי של השתלבות, שנובעת מאיכויות גבוהות. לא מדובר במקרה של הצבה "במשבצת", אלא כמי שזכתה בתפקיד ובמעמד בפריימריז על ידי אלפים, ועל רקע חשיפה ציבורית שהציגה אותה כפי שהיא- אינטליגנטית, רהוטה, וכזו שלא צריכה עזרה או טובות להגיע לכל מקום. מהרטה ברוך-רון מחזיקה בתיק הרווחה בעירייה, ומעורבת גם הענייני התרבות שאליהם היא מחוברת זה שנים מתוקף עיסוקיה במהלך הקריירה. דווקא בעיר שאינה מזוהה כלל עם ריכוז גדול של ישראלים ממוצא אתיופי, עם צורכי העדה ומצוקותיה (למעט ההפגנות הגדולות והסוערות שהגיעו לליבה), היא נבחרה ופועלת באופן טבעי ובהצלחה בסוגיות שרובן המכריע נוגע לרוב האוכלוסייה. זאת לצד התייחסות טבעית לא פחות לצורכי קהילת המקור שלה ולמצבה. עצם בחירתה לתפקיד בכיר כל כך במסגרת מרצ- מפלגה שתוארה לאחרונה כסגורה כלפי קהלים חדשים ומאפשרת רק לוותיקיה להיבחר- מוכיח ששילוב בין פריימריז בקרב כלל חברות וחברי המפלגה הנהוגים במרצ ברמה המוניציפלית (בניגוד למועמדים לכנסת שנבחרים על ידי כאלף חברי ועידה) ובין יכולת אישית גבוהה ואהדה ציבורית, מהווה דלת פתוחה לרווחה שמעבר דרכה מחזק את הציבוריות הישראלית, משפיע על חיי היום- יום של רבבות וחודר לתודעה הלאומית, גם במקומות שאינם צפויים או מובנים מאליהם."

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה