מואנג שי

עיר בלאוס

מואנג שיאנגלית: Muang Xay; בלאית: ເມືອງໄຊ), המכונה גם "אודומשי" (Oudomxai), היא עיר הבירה של מחוז אודומשי (אנ'), לאוס. את העיר משרת נמל התעופה אודומשי.

מואנג שי
ເມືອງໄຊ
Muang Xay
מראה כללי של העיר מואנג שי
מראה כללי של העיר מואנג שי
מראה כללי של העיר מואנג שי
מדינה לאוסלאוס לאוס
מחוז מחוז אודומשי
בירת העיר מואנג שי
שפה רשמית לאית
דת בודהיזם
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 35,289[1] (2015)
קואורדינטות 20°42′00″N 101°49′00″E / 20.7°N 101.81666666667°E / 20.7; 101.81666666667 
אזור זמן UTC +7
http://www.oudomxay.info

מקור השם עריכה

האגדה מספרת כי בשנת 1323 תושבי הרובע באן לואנג צ'נג בעיירה "טקה סילה" היו ביער כדי לחטוב במבוק. בזמן שהם הכינו כלי דיג מהבמבוק, הם ראו נזיר יוצא מהיער והולך לעברם. הוא הלך ליער הרבה לפני שהם הגיעו למקום, לעשות מדיטציה. הנזיר שאל את תושבי העיר מה הם עושים והם השיבו שהם מכינים סלי דיג והציעו לו אוכל. בגלל חוויה זו, תושבי הכפר שינו את שם העיירה מ"טאקה סילה "ל"מואנג שי", כשם הנזיר שהיה "פקשי".[2]

היסטוריה עריכה

בשנת 1987 הפכה מואנג שי לבירת מחוז אודומשי במקום לבן נהין.

תשתיות עריכה

בעיר נמצא שדה התעופה (IATA: ODY; ICAO: VLOS), כ-10 דקות הליכה ממרכז העיר. משדה התעופה מתקיימות טיסות לבירה ויינטיאן המופעלות על ידי חברת לאו איירליינס.

העיר היא צומת דרכים חשובה בצפון לאוס. היא נמצאת על הכביש הלאומי 13 המחבר את לואנג פרבאנג לגבול סין. כביש 2E מקשר בין מואנג שי למחוז פונגסאלי וכביש 2W למחוז סייאבורי.

דמוגרפיה עריכה

 
נשות המונג, מואנג שי

על פי מפקד האוכלוסין לשנה 2015 מספר תושבי העיר עמד על 35,289 נפש. [3]

תושבי העיר הם בעיקר ממוצא לאו לום (אנ') (אנשי המישורים שלאורך נהר המקונג), אך לנוכחות הקבוצה האתנית חמו (אנ'), המהווה 60% מאוכלוסיית המחוז, יש השפעה חשובה על העיר. [4]

בעבר, אנשי חמו רבים עברו מכפרי חמו, למואנג שי וכעת הם חיים ועובדים שם, שכן בעיר הם רואים הזדמנויות טובות יותר להרוויח כסף.

אנשי המונג (אנ'), מהוים 15% מאוכלוסיית המחוז, והם משפיעים על העיר. מוצרי המונג האופייניים כמו טקסטיל צבעוני נמכרים בבניין השוק.

נשים רבות מהכפרים שמסביב לעיר מקבוצות אתניות שונות מגיעות למואנג שי כדי למכור את מוצריהן בשוקי העיר. לעיתים קרובות הן מבלות שעות בהליכה לשוק העירוני, מכיוון שהן יכולות להשיג מחירים טובים יותר שם.

ישנם משפחות המתגוררות בכפרי הסביבה השולחות את ילדיהן לבתי הספר במואנג שי. הדרך לעיר, שלעיתים קרובות היא מתארכת לאורך קילומטרים רבים, צפופה ברוכבי האופניים או בהולכי רגל כגון הילדים. יש בנים ובנות שלומדים בבתי ספר אתניים. במואנג שי ישנה פנימייה לילדים מכפרים נידחים יותר.

במואנג שי גרים מהגרים סינים רבים, המפעילים מסעדות ואת השוק הסיני.

גאוגרפיה ואקלים עריכה

מואנג שי נמצאת בעמק הררי בין שני הרים. שני מורמים מעל העיר. על האחד נמצא "מוזיאון אודומשי", על השני מקדש בודהיסטי עם סטופה.

במחוז אודומשי יש אקלים מונסוני מתון. בשל גובהו הגבוה יחסית, ישנן שינויים רבים יותר בטמפרטורה במהלך השנה עם עונה יבשה קרה יותר בצפון לאוס מאשר בשאר חלקי הארץ.[5]

משקעים שנתיים הם כ־1,900–2,600 מ"מ. הטמפרטורות בחודשים פברואר ומארס ממוצעות בין 18 ל -19 מעלות צלזיוס, מאפריל עד מאי הטמפרטורות מטפסות מעל 31 מעלות צלזיוס.[6]

במיוחד בחודשים הקרים יותר (אוקטובר עד ינואר) ישנן שינויים גדולים בטמפרטורה מיום ללילה. בגלל מיקומו של מחוז אודומשי בין גבעות והרים, ערפל מכסה את העיר משעות הערב ועד לבוקר. במהלך היום הערפל מתחיל להתמוסס, כך שבעונה הקרירה הבקרים בהירים.

נהר נאם קור זורם דרך מואנג שי. [7]

תיירות עריכה

 
סטופה, מואנג שי, על ההר פו זה

במשך כמה שנים נעשו מאמצים לעודד את התיירות במואנג שי על מנת להקל על העוני באזור. מאז 1997 פועל משרד תיירות במואנג שי, הנתמך על ידי שירות הפיתוח הגרמני (DED) מאז 2005. התמיכה של DED נועדה להגדיל את הכנסות האוכלוסייה הכפרית והעסקים הקטנים באמצעות תיירות ובכך להגן על משאבי הטבע. [8] באוגוסט 2007 שודרג משרד התיירות למחלקה לתיירות מחוזית.

פיתוח עריכה

בשל מיקומה של אודומשי כצומת התנועה החשוב ביותר בצפון לאוס (הכביש היחיד מלואנג פרבאנג לצפון עובר דרך אודומשי). במחוז בקרו בעיקר זרים שעברו במקום.

משך השהייה הממוצע של התיירים היה קצר. לאודומשי היה הדימוי שהמחוז לא מפותח ולא מעניין את התיירים, דבר שבא לידי ביטוי במאמרים על העיר בספרי הדרכה לתיירים.

זה משתנה. מחוז אודומשי נתפס בימינו כמחוז שבו אפשר לראות את לאוס האותנטית, במיוחד מבחינת תיירות אקולוגית. משרד התיירות מציע סיורים, טיולים מודרכים, קורס בישול של מאכלי לאוס וסדנה להכנת נייר מסורתית. [9] באודומשי ישנן שתי סוכנויות נסיעות, אחת מהן מציעה סיורי אופניים מודרכים בלאוס.

על פי הדו"ח הסטטיסטי על התיירות בלאוס 2008 של מינהל התיירות הלאומי של לאוס, מספר התיירים גדל מכ־18,600 ל -102,000 בין השנים 2001 ל־2008. על פי הסטטיסטיקה, כ -17% מכל 1.7 מיליון התיירים שביקרו בלאוס בשנת 2008 הגיעו לאודומשי. באודומשי שמונה בתי מלון וכ־52 בתי הארחה,[10] רובם בבירת המחוז מואנג שי ובצומת התנועה בנהר פקבנג .

פוטנציאל תיירותי עריכה

 
מערת Chom Ong, גובה התקרה 35 מ'

בסך הכל, היו זמינות כ־1,286 מיטות באודומשי בשנת 2006. בשנת 2008 שיעור התפוסה שלהם עמד על כ־60% לעומת 73% בלואנג פרבאנג.[10]

תשתית ירודה מעכבת את התפתחות התיירות במחוז אודומשי. לדוגמה מערת Chom Ong (אנ') שהתגלתה, במרחק של כ־45 קילומטרים מאודומשי. המערה הידועה הגדולה ביותר בצפון לאוס. אורכה עולה על 16 ק"מ, גובה תקרה מגיע עד 50 מ', מסלול נחל שזורם במערה[11] ומדורג. [12] המערה משמעותית ביותר בצפון לאוס. נכתב עליה בכמה כתבי עת ספליאולוגיים.

מתחם המערות נגיש להולכי רגל של כשעת הליכה מהכפר באן צ'ום אונג התאילנדי. הגישה לכפר זה היא בדרכי עפר שהופכות לקשות בעונה הגשומה. פוטנציאל המערה כיעד תיירותי נפגע בגלל היעדר תשתיות.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא מואנג שי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ על פי מפקד האוכלוסין בלאוס בשנת 2015, באתר של ארגון citypopulation
  2. ^ Khana Sinam Gaan Khon Khua Hiabhiang (Provincial Government Leader Group of Research and Data Collection): "Phavatsaat Muunsya Khweeng Oudomxay" (History of Oudomxay Province), 2004, p. 19-28
  3. ^ Laos: Provinces, Major Cities & Urban Localities - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
  4. ^ Schätzungen laut Provinzregierung
  5. ^ Leek 2007: Rural Livelihood Strategies and Natural Resources in Oudomxay, Lao PDR p.1
  6. ^ W. Roder Slash and Burn Rice Systems in the Hills of Northern Lao P.D.R.: Description, Challenges, and Opportunities. 2001
  7. ^ Oudomxay Tourism: What to do, Oudomxay Tourism
  8. ^ Deutscher Entwicklungsdienst: Jahresbericht Oudomxay 2009
  9. ^ Activities in Town . Website des Provincial Tourism Department Oudomxay. Retrieved 15 Jan 2010.
  10. ^ 1 2 Lao National Tourism Administration; Planning and Cooperation Department; Statistics Unit: 2008 Statistical Report on Tourism in Laos
  11. ^ British Cave Research Association: Speleology, 13 May 2009, p.34
  12. ^ Michael Laumanns/Francois Brouiquisse, La nouvelle plus longe grotte du Nord Laos in Spelunca No. 113, 2009, p. 9.