מובל ניקוז
מוֹבָל נִיקּוּז הוא תעלת מים סגורה או פתוחה (כלומר עם או בלי תקרה) העשויה בדרך כלל בטון ומוליכה מי נגר לצרכים הנדסיים שונים, בעיקר כדי למנוע הצפות של מבנים או דרכים[א].
סוגי מובל ניקוז עריכה
המובלים נחלקים לשני סוגים:
- מובל פתוח - תעלה בעלת רצפה ושתי דפנות.
- מובל סגור - מכונה בשפה המקצועית מעביר מים, למעשה מנהרה המוליכה את המים, בהתאם לדרישות הניקוז.
לעיתים קרובות נבנים מעבירי מים מצינורות בטון המונחים על הקרקע בנתיב הזרימה, ובקצוותיהם בונים קירות בטון נמוכים לצורך הכוונת הזרימה אל תוך הצינור ומניעת התערבלות מים בסביבת פתח הצינור. בעת תכנון כבישים ומסילות, נהוג לבנות מובלים פתוחים בצד הנתיב ובמקביל לו, ואילו מובלי ניקוז סגורים מוליכים את המים מתחת למיסעות, בדרך כלל בניצב לכיוון התנועה בנתיב. מובלי ניקוז סגורים ופתוחים מוקמים גם באזורים חקלאיים, כדי למנוע הצפת שטחים וכתוצאה ממנה פגיעה ביבול ובעבודות החקלאיות.
ביאורים עריכה
- ^ לפי האקדמיה ללשון העברית, "מוֹבָל" פירושו "צינור מָגֵן להַעברת כַּבלי חשמל או להַעברת מַים וכד'".
