מודי אלון
מרדכי (מוֹדי) אלון (17 בינואר 1921, ה' בשבט ה'תרפ"א - 16 באוקטובר 1948) היה טייס בחיל האוויר המלכותי (R.A.F), בדרגת סגן-אלוף ומפקד טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי בתקופת מלחמת העצמאות.
 | |
| לידה |
17 בינואר 1921 צפת, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| נהרג |
16 באוקטובר 1948 (בגיל 27) הרצליה, ישראל  |
| מדינה |
ישראל  |
| כינוי | "מוֹדי" |
| השתייכות |
 צבא הגנה לישראל |
| דרגה |
 סגן-אלוף |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
 מלחמת העצמאות | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
אלון נולד בצפת לנעמי ויעקב אושפיז (קליבנסקי), אנשי העלייה השנייה.
בהיותו בן שנה עברה משפחתו לגור בסג'רה ומשם עברה לרחובות, שם למד בבית הספר היסודי. לאחר מספר שנים עברה המשפחה לתל אביב ואלון למד בבית הספר "גאולה" בתל אביב, משם עבר לגימנסיה הרצליה, ולמד במגמה חקלאית. היה חבר בתנועת הצופים וכבר בגיל 15 הצטרף להגנה והיה פעיל ביותר במאורעות 1939-1936. יסד בגימנסיה, יחד עם חבריו בתל אביב ובנחלת יהודה, ארגון להכשרה חקלאית ולהתיישבות. לאחר שעמד בבחינות הבגרות יצא עם חבריו להכשרה בדגניה א', ומשם - לשימרון שליד נהלל. הקבוצה השימרונית הוזמנה להצטרף לחניתה, לגרעין הקטן שבה, כדי לחזק את הנקודה. בחניתה עסק בפלחה, מרעה ושמירה. באחת ההתקפות על חניתה נפצע, והובא לבית החולים בחיפה. כשהחלים חזר לחניתה.
בסוף 1940 נענה לקריאת הסוכנות היהודית והתנדב לצבא הבריטי. אלון שאף להיות מוכשר כטייס, אך באותה עת ה-RAF לא קיבל לשורותיו נתינים זרים ואלון הועבר למצרים, שם הוכשר כאלחוטאי. בהמשך מלחמת העולם השנייה והחוסר הגדול שנוצר בטייסים ב-RAF, התקבל אלון לבית ספר לטיס של ה-RAF ברודזיה (יחד עם עזר ויצמן). הוא הוכשר כטייס קרב וסיים את הקורס בתחילת 1945 ונשלח לשרת בצפון איטליה. בזמן שירותו שם, בסמוך לסיום המלחמה, טס כמספר 4 ברביעייה שטסה בתוך עמק. עקב שגיאה של מוביל הרביעייה ותנאי מזג אוויר גרועים פגעו שלושת המטוסים הראשונים בהר ורק אלון הצליח לנסוק בזמן ולהינצל.
אחרי מלחמת העולם השנייה החל ללמוד אדריכלות בטכניון בחיפה וחילק את זמנו בין לימודים לפעילות בהגנה. בסוף פברואר 1947 היה מעורב בתקרית בחוף בת גלים עם נחיתת אוניית המעפילים "חיים ארלוזורוב", שבה הציע לחייל בריטי שעצר את המעפילים להיאבק עמו ללא נשק. לאחר שאלון הכניע את החייל הוא הושם במעצר ונתבע על תקיפת חייל. הוא זוכה במשפטו לאחר שהשופט קבע כי מסירת הנשק על ידי החייל הבריטי היא הוכחה להתגוששות ספורטיבית.[1] היה מראשוני הטייסים שהתגייסו לשירות האוויר, הזרוע האווירית של ההגנה. ב-9 במאי 1948 נשלח לצ'כוסלובקיה יחד עם עזר ויצמן כישראלים היחידים עם עוד מספר טייסי מח"ל, כדי ללמוד להטיס את מטוסי הקרב הראשונים ששירתו בחיל האוויר הישראלי. מטוסים אלו היו מטוסי אוויה S-199, גרסה צ'כית של מטוס הקרב הגרמני מסרשמיט Bf 109. אלון חזר ארצה במטוס תובלה במסגרת מבצע "בלק-5", שהגיע ב-20 במאי 1948 ובמטענו מטוס קרב אוויה S-199 מפורק, תחמושת, חלקי חילוף וחמישה טייסי קרב שסיימו את הכשרתם המקוצרת בצ'כוסלובקיה, בהם עזר ויצמן[2].
ב-29 במאי 1948 מונה למפקד טייסת 101, שהייתה טייסת הקרב הראשונה של חיל האוויר הישראלי. עוד באותו יום, לפנות ערב, יצא מודי לתקיפה אווירית על הטור המצרי סמוך לגשר עד הלום. בתקיפה זו השתתפו ארבעת המטוסים הראשונים של טייסת הקרב הצעירה[3]. היה זה המבצע הראשון ולמעשה הטיסה המבצעית הראשונה של מטוסי קרב במדינה החדשה. תקיפה אווירית זו הפתיעה והרתיעה את המצרים ועצרה את הטור המצרי מלהתקדם הלאה אל תל אביב.[4]
ב-3 ביוני המריא אלון משדה התעופה הרצליה והפיל באמצעות ה"מסרשמיט" שלו זוג מטוסי DC-3 דקוטה מצריים שהפציצו את תל אביב. ב-8 ביולי המריא אלון כדי לתקוף טור משוריין מצרי בביר עסלוג' שבנגב. בדרכו חזרה הבחין המבנה שבו טס בשני מטוסי ספיטפייר מצריים, ואלון הפיל אחד מהם. אלון השתתף במבצע ולוטה 1 להבאת מטוסי ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל. במהלך המבצע נאלצו אלון ובוריס סניור לנחות נחיתת חרום ברודוס שביוון בגלל מחסור בדלק. ברודוס התחוללה אז מלחמת אזרחים ולכן השניים נעצרו ונחקרו בחשד שהם מורדים. הם שוחררו ושבו ארצה ב-12 באוקטובר אותה שנה.
ב-16 באוקטובר 1948, לפני גיחה עם עזר ויצמן, התעקש אלון לטוס דווקא במסרשמיט מס' 114 (שהיה המטוס האהוב על ויצמן). כאשר חזרו השניים מגיחת תקיפה על הכוח המצרי שהחל לסגת מאיסדוד, אירעה תקלת מנוע במטוסו של אלון והוא התרסק עם מטוסו במהלך הגישה לנחיתה בשדה התעופה הרצליה ונהרג.
אלון הובא למנוחות בחלקה הצבאית של בית הקברות נחלת יצחק. הוא השאיר אחריו את אשתו מינה (לבית אברמסון) בהריון. כמה חודשים לאחר מותו נולדה בתו. מינה התחתנה לימים עם יעקב פרנק, חבר הכנסת.
הוקרה עריכה
בפברואר 2019 הוחלט לקרוא לשדה התעופה הרצליה על שם מודי אלון[5].
על שמו נקרא "בסיס אלון כנף 12" (כיום, מחנה סירקין) בראשית ימי צה"ל בעת ששימש כבסיס חיל האוויר.
לקריאה נוספת עריכה
- איש כנפיים בישראל, מאת יעקב אושפיז, אביו של אלון, בהוצאת עם עובד
- אליעזר (צ'יטה) כהן וצבי לביא, השמים אינם הגבול, בהוצאת ספרית־מעריב 1990
- עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב, 1975
- בוריס סניור, שמים חדשים, זמורה ביתן, 1998
- רם אורן, המטרה: תל אביב, בהוצאת קשת
- משה בן-שאול, מעלות לוחמים - עשרים ושלשה פרקי לוחמים, הוצאת הדר, 1967, עמודים 186–200
קישורים חיצוניים עריכה
- קורות החיים של מודי אלון, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- מירב מורן, מודי - אלון שנגדע (חלק א'), בטאון חיל האוויר 158, מאי 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- מירב מורן, מודי - אלון שנגדע (חלק ב'), בטאון חיל האוויר 159, יולי 1987, באתר הספרייה הדיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר
- מרדכי חיימוביץ, לרגל 100 שנים להולדתו: בחזרה לסיפורו של מפקד הטייסת הראשונה, באתר מעריב אונליין, 16 בינואר 2021
תוכנית רדיו "מרדכי (מודי) אלון", במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן, 07 בפברואר 2022
הערות שוליים עריכה
- ^ מהדי יום האניה "ארלוזורוב" בחיפה, דבר, 30 באפריל 1947
- ^ אליעזר (צ'יטה) כהן, צבי לביא, השמים אינם הגבול סיפורו של חיל-האוויר הישראלי, ספרית־מעריב, 1990, עמ' 50–52
- ^ עזר ויצמן, לך שמים לך ארץ, ספרית־מעריב 1975, עמ' 59
- ^ https://www.iaf.org.il/9529-55420-he/IAF.aspx עד הלום: זהו סיפור התקיפה הראשונה של חיל-האוויר הישראלי. באתר חיל האויר
- ^ אשר אטדגי, שדה התעופה בהרצליה ייקרא על שם הטייס מודי אלון ז"ל: "לא מעבירים אותו לשום מקום", באתר mynet הרצליה, 5 בפברואר 2019
